קרין דנה
הזמן של
קרין דנה

קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.

בואו נשנה את נקודת המבט שלנו על החינוך

המוח שלנו מבקש להשתחרר! האיבר המסתורי, המדהים והמורכב ביותר באנטומיה האנושית, הוא המוח שלנו. ניתן אפילו להגדירו ככונן הקשיח של האינטליגנציה שלנו. מתוך כך עולה השאלה: האם אנחנו באמת יודעים באיזו מערכת הפעלה עלינו להשתמש על מנת להפיק את המירב מהיכולות המולדות שלנו? האם אנו משתמשים במוחנו ובפוטנציאל הגלום בו בצורה מספקת ויעילה? כיצד קורה שחלק מתבלטים מעל השאר ונחשבים "משכמם ומעלה" כבעלי יכולות יוצאות מן הכלל? האם זו עובדה מולדת? היכן טמון ההבדל בין מוח "מבריק" למוח "רגיל"?.

ומה אם לכל אחד מאיתנו היו יכולות נסתרות או כישרונות חבויים אשר לא חשדנו בקיומם מעולם? האם בתי הספר שלנו מאפשרים לנו לגלותם? האם הם באמת תוכננו כך שבעזרתם נוכל לפתח את הפוטנציאל הגבוה ביותר שגלום בנו?

מה אם לכל אחד מאיתנו היו יכולות נסתרות או כישרונות חבויים שלא חשדנו בקיומם? האם בתיה"ס שלנו מאפשרים לנו לגלותם? האם הם באמת תוכננו כך שבעזרתם נוכל לפתח את הפוטנציאל שגלום בנו?

במהלך המאה ה-19 התרחש תהליך היסטורי אשר חולל שינוי תרבותי גדול. בעל השלכות  משמעותיות על הציוויליזציה שלנו. טרנספורמציה אשר אדוותיה ממשיכות להשפיע גם היום על תחומים רבים בחיינו: בבתי הספר, בערים, באיכות הסביבה והשפעתה על הטבע, בכלכלה, בתחומיי החוק והמשפט, בפוליטיקה ובתפקודיי החברה שלנו בכללותם. המהפכה המדוברת לא פסחה על שום תחום בחיינו. זוהי המהפכה התעשייתית.

התיעוש שהביאה איתה המהפכה התעשייתית כופה את עצמו כיום באופן דיקטטורי על כל חלקת אלוהים קטנה בחיינו. הדוגמה הנוראה והקיצונית ביותר לכך היא התיעוש האכזרי שנעשה בבעלי החיים בשל העלייה בביקוש ובצריכת הבשר, אשר באים על חשבון הסבל הנוראי שנגרם להם בעודם מובלים לטבח.

תעשייה בלתי מוסרית זו, אשר בשל התפוקה ההולכת וגדלה, לצד המהפכה בתחומיי המיכון, הטקסטיל ועוד – מתייחסת ליצורים חיים כאל "דברים" ותו לא והופכת שטחי גידול לבתי כלא ולחדרי עינויים בקנה מידה גדול ומזעזע.

המודל התעשייתי הועמד אף  לשירותם של בתי הספר, ובכך נוצר מצב של תיעוש הידע בתחומי ההשכלה והחינוך. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שילדינו נדרשים להיכנס לתבניות ספציפיות מוגדרות מראש על מנת לעמוד בדרישות מערכת החינוך.

הילדים אשר לא נכנעו לתבניות הללו, אלה אשר לא עלה בידיהם להיכנע, או אלה אשר העזו והתנגדו, נחשבים היו ועדיין, כשליליים, בעייתיים ואשר יש צורך להדירם מהחברה.

בית הספר, שנחשב בעבר הלא רחוק כזכות נחשקת המתאפשרת רק ליחידי סגולה, הפך למטלה, מקור ללחץ, מקום בו התלמידים כאילו מועדים לכישלון בכל רגע נתון, מקום של הדרה, תיוג, האבסת מידע בכוח,  מקום שפועל על פי התניות  ויוצר, יותר מכל, תחושת תסכול.

הילדים אשר לא נכנעו לתבניות הללו, אלה אשר לא עלה בידיהם להיכנע, או אלה אשר העזו והתנגדו, נחשבים היו ועדיין, כשליליים, בעייתיים ואשר יש צורך להדירם מהחברה

כל תלמיד הוא שונה, ואם במקרה מתעוררת אצל התלמיד תחושה של הנאה מסוימת ביחס לבית הספר, הרי שדבר זה  קורה רק באופן מקרי. מכיוון שבמקור, בית הספר לא נועד לרצות, לעניין או להדהים את התלמיד, אלא להכניס אותו לצורת חשיבה מותנית ומוגדרת מראש על ידי קובץ אנשים.

אנחנו נמצאים כיום בצומת דרכים, כמו עומדים בתוך כיכר גדולה ממנה מסתעפות דרכים רבות. למרבה הצער כל הדרכים ,מסתבר, הינם ללא מוצא. אנו חגים כמו חיה כלואה שמסתובבת סביב זנבה, בניסיון נואש ובלתי נלאה למצוא את המסלול המיוחל אשר יאפשר לנו להתקדם בדרך חדשה.

לפתע מופיעה בקו האופק הזדמנות לחשיבה חדשה. אופציה שמגיעה מהכיוון של היזם החברתי הידריס אברקאן, אשר פרסם בשנת 2016 את המאמר המלהיב והמרגש: "שחרר את המוח שלך! מאמר על חכמת הנוירונים במוחנו לשם שינוי בית הספר והחברה".

אברקאן הוא מורה למדע, מרצה במקומות רבים בעולם בתחום המוח, מומחה בביולוגיה, יזם חברתי, יועץ וסופר, שנולד בשנת 1986,  הוא מפרסם כיום כרוניקות בכתב העת "נקודת מבט" ובכתב העת האמריקאי "הפינגטון פוסט".

בהיותו מאוד נוכח ברשתות החברתיות, הוא מבטא בין השאר את דעותיו בנושא כלכלת הידע. אולם בד בבד עם הצלחתו התקשורתית, דעותיו מושכות גם ביקורת חריפה מצד מדענים. עבודתו, אשר נועדה להאיר את הבעייתיות שבשימוש פופולרי מדי במדע, נתונה במחלוקת בקרב חוקרים בתחום.

אני בוחרת שלא להתעכב על הפרטים הטכניים של תיאורים מדעיים ביחס לאופן פעולתו של המוח וכולי, אלא להתמקד במסר שהידריס אברקאן מעביר לנו בנוגע לחשיבות שבהבנת המשמעות העמוקה בשימוש נכון במוחנו:

"אסור לנו להכריח את המוח להיראות כמו בית הספר שלנו, אלא עלינו לאלץ את בית הספר להיראות כמו המוח שלנו".

מסר זה מטיל ספק  גדול במערכת החינוך ובחברה שלנו. סביר להניח שהביקורת הנמתחת עליו קשורה לכך. עם זאת הוא לא היה היחיד שצעק את המסר הזה. קארל רוז'ה, בספרו "החופש ללמוד" מ-1969, דוגל ברפורמה במוסד החינוכי, כך שהוא יחדל להיות מסגרת נוקשה המעכבת את הפרט, אלא להפך, עליו להשתנות ולהוות מקום אשר יאפשר לתלמידים לגלות ולחשוף את עוצמתם הפנימית לעולם.

להתמקד במסר שהידריס אברקאן מעביר לנו בנוגע לחשיבות שבהבנת המשמעות העמוקה בשימוש נכון במוחנו: "אסור לנו להכריח את המוח להיראות כמו ביתה"ס שלנו, אלא עלינו לאלץ את ביה"ס להיראות כמו המוח שלנו"

מספר רב של מחנכים גדולים נוספים השאירו את חותמם בהיסטוריה החינוכית. אנשים כגון מריה מונטסורי במאה ה-19, מפתחת השיטה אשר נקראת על שמה ואשר מאפשרת לתלמידים כבר מגיל צעיר (פעוטות מגיל הגן) להתנהל וללמוד להתארגן באופן עצמאי, תוך מציאת דרכם הייחודית לביטוי אותנטי.

על פי מחקר שפרסם כתב העת Science בשנת 2006, היכולות הלימודיות והחברתיות של ילדים המקבלים חינוך זה  טובות יותר והם משיגים תוצאות גבוהות ואף ציונים טובים יותר.

כיום מתקיימות יוזמות מקומיות רבות בשיטות שונות, אשר שמות להן כיעד את פיתוח ואפשור העצמאות והחופש של הילד. כולם הולכים לכיוון של אוטונומיה גדולה יותר של התלמידים, עבודת צוות, לוחות זמנים ושיעורים בהתאמה אישית. מילת המפתח היא תמיד זהה, על בית הספר להסתגל לדרישות החיים האמיתיים.

אך כל אלה נותרים עדיין בתרדמה, כמעט מושתקים ונותרים שוליים בעקבות עקשנותם של מפעילי המסגרות הנורמטיביות להישאר בשיטת החינוך הרגילה.

על מנת להגדיר את בית הספר של היום, מדבר הידריס אברקאן על "החיים המדורגים". מצב בו אתה צריך להשתלב בתבנית, להישאר במקום שמייעדים לך, לעבוד לבד, לא לעקוב אחר הלב שלך או האינטואיציה שלך והכל בשם מחיקת האינדיבידואל.

הוא מסביר לנו שאנחנו לא משתמשים  באופן "ארגונומי" במוח שלנו. נוירואורגונומיה (נוירו-עצבי ארגון–עבודה ונומול – חוקי הטבע) זו האמנות להשתמש בדרך האפקטיבית ביותר במוח האנושי. למוח שלנו יש ביטויים ותנועות שהוא יכול או לא יכול לעשות. יש לו גבולות. "מרחק של זרת" זהו טווח היד: המרחק שבין קצה האגודל לבין הזרת כאשר היד פתוחה.

מרחק זה מגדיר במוח את היכולת שלנו לתפוס משהו. כדי לתפוס חפץ גדול מדי או כבד מדי בידנו אנו משתמשים בידית. אנו יכולים להשתמש בידיות, כלומר בייצוגים מותאמים להעלאת רעיונות רחבים יותר של מושאי לימוד. דבר אשר מספק סיוע להבנת תפיסות מופשטות "עם ידית אינטלקטואלית". המוח שלנו מותנה, מעוכב, ועל ידי השבתתו באמצעות משיכה והנאה, הוא גם "נותן קול וביטוי" לאוכלוסייה הנכונה של הנוירונים.

הידריס אברקאן מפתח את התפיסה של כלכלת הידע, שהיא למעשה כישלון הידע. האינפורמציה מדויקת אולם הידע ניתן לשחזור.

"כאשר אנו חולקים דברים חומריים אנו מחלקים אותו, וכאשר אנו חולקים דברים אבסטרקטים או אינטלקטואלים, אנו מכפילים ומעצימים את המשמעות שלו".

הוא משתמש כאן  במטפורה שמייצגת מאוד את ההוראה כיום. דמיינו שאתם רעבים מאוד ושאתם מוזמנים למזנון משובח. שפע של מנות מגוונות מולכם, חלקן מעוררות תיאבון, אחרות קצת פחות, אבל אתם כבר יכולים לדמיין את עצמכם טועמים הכול ונהנים. זה גן העדן בהתגשמותו. כעת, אומרים לכם שאתם צריכים לאכול הכול על השולחן הגדול הזה תוך שעה ושכל אוכל שיוותר עליו יחויב בתמורה כספית. עכשיו אתם בגיהינום! האוכל לא השתנה, אבל הסיבה והדרך לאכול אותו כן השתנו.

בבית הספר זה בדיוק כך. זו מסעדת הידע בה אנו מאכילים את התלמידים שחייבים לבלוע הכול בקצב מסוים, וזאת מבלי לקחת בחשבון את "מידת הרעב ואת הטעם האישי" שמבטא את הייחודיות והשוני של כל אחד מהם. ההוראה היא סטנדרטית, אותו קצב לכולם ללא הבחנה. וההנאה בכל זה?

בית הספר הוא מסעדת הידע בה אנו מאכילים את התלמידים שחייבים לבלוע הכול בקצב מסוים, וזאת מבלי לקחת בחשבון את "מידת הרעב ואת הטעם האישי" שמבטא את הייחודיות והשוני של כל אחד מהם

מערכת הדירוג אינה בהכרח מוטלת בספק, מכיוון שלמשל ניקוד הזוכים במשחקי חברה ווידאו וכיוצא באלה אינו מהווה בעיה עבור השחקנים, שאפילו מבקשים אותה. אבל בתי הספר שלנו הפכו ל"מפעלים חינוכיים",  והתפוצצות בתפוצתם של  מקרים רבים המוגדרים כהפרעות קשב, היפראקטיביות והפרעות התנהגות אחרות היא ההוכחה לכך שבית הספר שלנו והחברה שלנו חולים ולא התלמידים.

הידריס אברקאן דוחף את הסכין לפצע הפתוח ואומר לנו:

"זהו אכן טבעם של משטרים טוטליטריים, לגנות ולהוקיע את  מתנגדיהם".

במסה זו קיים נושא אשר מוביל אותנו מתחילתו ועד סופו. הנושא הוא אהבה. מכיוון ש"הפלא וההתפעמות הם מנוע הלמידה והגילוי". כולנו יכולים להיות יוצאי דופן, בעלי כישורים ייחודיים לנו,  אך לא ניתן להשיג דבר ללא תשוקה. כדי להיות מצוין במשהו אתה צריך לרכוש אלפי שעות של תרגול להגשמתה של משימה זו, בין אם פיזית ובין אם נפשית.

אך ללא אהבה לדבר זה הופך להיות למטלה בלתי אפשרית לביצוע. המצטיינים בתחום זה או אחר, הם בעלי התשוקה לדבר, מאוהבים בדבר, אהבה שמעצימה את איכות הלמידה.

לתת לילדינו את התיאבון לידע זה למעשה לתת להם את המפתח להצלחה, דבר שיכול להתאפשר ולהיעשות רק עם מערכת חינוך שמעריכה אותם, מעצימה אותם, דוחפת אותם לעצמאות וביטוי אישי, מכירה בשונות שלהם, מלמדת אותם לבחור ולהיות אחראיים לבחירתם, לחוות ולהתנסות בתגליות חדשות, לפתח חוזקות ותכונות ייחודיות להם. דברים אלה מאפשרים להם לפתח את אישיותם, לשתף, לגדול ולהתפתח דרך דו שיח  שיתוף והחלפת רעיונות אשר מעצימות  את עבודת הקבוצות ומכינות אותם לחיים האמיתיים.

בית ספר אשר עולה בקנה אחד עם הטבע האישי של הילד, עם תפקודי גופו, מוחו, ובהתאמה לקצב הפנימי והייחודי לו, העדפותיו וטעמו האישים. בית ספר שמפנה את מקומו לאינטואיציה, הנאה, פריחה והגשמה. זה הדבר אשר יוצר את ההבדל ומביא לגילוי האוצר הגלום בתלמיד. זה שמעריך יוזמה, שהופך כל כישלון לכלי לשיפור ומצוינות וכל מעידה לסיכוי.

בית ספר שיהפוך את ילדינו לכאלה שבונים חברה מאוזנת ועשירה בידע.

"אנחנו לא שם כדי להתאים לטביעת רגל, אלא להשאיר את שלנו" (הידריס אברקאן)

קרין דנה היא ילידת פריז. עלתה לישראל ב-2016. נטורופתית ותרפיסטית הוליסטית, אמא ל-4 ילדים, פעילה למען מספר נושאים בעמותות לזכויות בעלי חיים וטבעונות, זכויות נכים, חינוך, ובריאות. מייסדת שותפה של הפלטפורמה ‘’חשיבה’’ למען ציבור דוברי הצרפתית בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,508 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 15 במאי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חיסונים מסע ליישוב הכי פחות מחוסן בארץ

כמעט חמישה חודשים מאז תחילת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה, רק 38% מהאזרחים במגזר הבדואי התחסנו ● על הפרק: חשש גדול מפני התפרצות גל תחלואה נוסף בפזורה ● "יש כאן אנשים שמעדיפים למות מאשר לקבל חיסון", מסביר אחד התושבים ● "אני פוחד מהמצב", אומר חבר הכנסת סעיד אלחרומי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 1,811 מילים

הסתה דמוקרטית לחלוטין

במשך חודש וחצי הופיע ח"כ איתמר בן גביר בכלי התקשורת יותר פעמים מבני גנץ, יותר מיאיר לפיד, יותר מגדעון סער, קצת פחות מנפתלי בנט וכמעט שליש מהופעותיו של רה"מ. מדוע? (הנתונים על פי תכניתו של גיא זוהר "מהצד השני" בערוץ כאן 11).

בן גביר מייצג מפלגה של מנדט אחד שנכנסה כסיעה למפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ.

במשך חודש וחצי הופיע ח"כ איתמר בן גביר בכלי התקשורת יותר פעמים מבני גנץ, יותר מיאיר לפיד, יותר מגדעון סער, קצת פחות מנפתלי בנט וכמעט שליש מהופעות רה"מ

ללפיד 17 מנדטים. לגנץ 8 מנדטים. לסער 6 מנדטים. מדוע כלי תקשורת דמוקרטים מזמינים את בן גביר להופעות, ראיונות ודיונים יותר מראשי המפלגות הללו?

התוצאה קודם והסיבה אחר כך.

תוצאת הרדיפה אחרי בן גביר היא שידור חי של דברי הסתה מטעמו של חבר כנסת המייצג מפלגה קיצונית, הומופובית, שונאת ערבים, מדירת נשים, תוקפת שמאלנים.

דברי ההסתה הללו נשמעים ומשודרים בלי שום קשר לגודל הייצוג הציבורי של אומרם וללא עריכה. ללא בדיקת עובדות. ללא בדיקה אם הם עומדים בכללי החוק ובקוד האתי של מועצת העיתונות.

בן גביר מבצע מעשים שיש בהם חשש וודאי וקרוב לפגיעה בשלום הציבור. הימים האחרונים מעידים על כך כאלף מדורות ל"ג בעומר.

פתיחת לשכה בשייח ג'ארח, באמצע מאבק משפטי לאומי ציבורי אנושי קשה, כמוה כהתגרות מכוונת שנועדה ליצור אלימות. פשוטו כמשמעו.

הגעה ללוד ערב פרעות הדדיות בין ערבים ליהודים, פרעות שהוא עצמו הצית במעשיו בשייח ג'ארח ובאמירות אחרות על מצעד הדגלים, זו התגרות נוספת בתושבים הערבים.

דברי ההסתה הללו נשמעים ומשודרים בלי שום קשר לגודל הייצוג הציבורי של אומרם וללא עריכה. ללא בדיקת עובדות. ללא בדיקה אם הם עומדים בכללי החוק ובקוד האתי של מועצת העיתונות

הידיעה ששודרה בחדשות 13 על כך שבן גביר המליץ לנתניהו על מבצע בעזה כמהלך שימנע את הקמת ממשלת השינוי, הוא שיאו של מעשה הפוגע בשלום הציבור.

אז מדוע עורכי התכניות מזמינים אותו?

צריך לומר ביושר – בן גביר הוא פרובוקטור של רייטינג. הוא קשור לרצח רבין, הוא תלה תמונה של הרוצח גולדשטיין בסלון, הוא מדבר עם נתניהו, והוא נכנס לאחרונה לכנסת למרות היותו ממשיכו של הרב כהנא. אותו רב גזען, שאפילו הימין היה יוצא מאולם המליאה בעת נאומיו. כל אלה הופכים אותו למפלצת שכולם רוצים לבדוק. הנה הוא הרי חייכן חמוד כזה, אבל עם דעות קיצוניות, אז בואו נזמין אותו ונעשה מסיבת רייטינג.

עורכי התכניות שלנו עסוקים בקליקים, ברייטינג, בזרימת צופים, לא בדמוקרטיה ולא בשמירה על ערכיה.

עורכי התכניות מבצעים הסתה דמוקרטית. בחסות חופש העיתונות הם עצמם מייצרים אלימות, פגיעה בדמוקרטיה ובמרקם החיים היהודי ערבי בכך שהם נותנים את הבמה לאיתמר בן גביר בלי שום פרופורציה לגודלו כנציג ציבור ובלי שום התייחסות לעוצמת ההסתה של דבריו.

עורכי התכניות מבצעים הסתה דמוקרטית. בחסות חופש העיתונות הם עצמם מייצרים אלימות, פגיעה בדמוקרטיה ובמרקם החיים היהודי ערבי, במתן הבמה לבן גביר בלי שום פרופורציה לגודלו כנציג ציבור

בוקר וערב אפשר לפתוח רדיו ולקבל את בעל המנדט הבודד על גלי האתר.
הראיונות הם חייכניים, סובלניים. שואלים אותו על עמדתו נגד ישיבה עם מנסור עבאס, ובן גביר כמובן עונה את הסיסמאות של "תומכי מחבלים" ואלה הרוצים להשמיד את המדינה. והדברים חולפים באזנם של המראיינים כמו חמאה רכה על פיתה. טבעי. נורמלי. שום הערה, שום שאלה קשה, שום הטחת אמת על שוויון במדינה דמוקרטית, על סובלנות ועל קבלת מנהיגי הציבור הערבים כשווים בפרלמנט.

שטיפת המוח הזו נעשית ברשות ובסמכות. איש לא מתלבט ולא מחשב את תפקידו בשמירה על ערכיה של מדינת ישראל מכסאו כעורך תכנית.

התוצאות נראות כיום היטב בשטח. פלוגות פשיסטיות עם חולצות שחורות ודגלי ישראל מסתערות על ערבים בגלל שהם ערבים. נוער דתי לאומי בגבעות פוגע פיזית בחקלאים פלסטינים ובחיילי צה"ל. הרשתות מלאות דברי הסתה ובלע קשים והאלימות שוצפת ברחובות.

את זריקת הרעל של דברי בן גביר ניתן לפחות להגביל בכמות הראיונות ולאזן, אם היה מעומת עם מושגים דמוקרטיים, עם עמידה על הזכויות לחופש פולחן, התנגדות לגזענות המופגנת שלו ולהסתה מצידם של מראיינים שהם מתווכי הדעות בדמוקרטיה.

התוצאות נראות היטב בשטח. פלוגות פשיסטיות בחולצות שחורות ודגלים מסתערות על ערבים. נוער דתי לאומי בגבעות פוגע פיזית בחקלאים פלסטינים ובחיילי צה"ל. הרשתות מלאות דברי בלע והאלימות שוצפת ברחובות

כתבות חביבות על לוויתנים ודולפינים זה נחמד, אבל זה לא תפקידו של עיתונאי בכיר היושב בצומת המידע החשוב ביותר בישראל. שם בצומת צריך יד אמיצה על השלטר של העמדות. את הפה המסית צריך לסגור ואת הדברים האיומים הגורמים למלחמת אזרחים לעצור בעודם איום.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 665 מילים

ההתלקחות השבוע הייתה רק עניין של זמן, ועדייף אף גורם בישראל לא השקיע שום מאמץ להרגיע את הרוחות ולמנוע את מלחמת הברירה הזו ● לחזבאללה, בינתיים, אין שום עניין להצטרף למערכה או לתמוך בחמאס ● ובמדינות המפרץ בינתיים לא יוצאים בתקיפות נגד ישראל ● אולם, ככל שהמבצע הצבאי יימשך או יסתבך, כך יהיה לידידות החדשות שלנו קשה יותר להגן על עמדתן

עוד 1,274 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
לִינְץ' 85

זו שעתם הגדולה של התולעים. שעתם של מחרחרי השנאה ואנשי המדון הששים אלי נקמה. שעתם של אלה שנושאים את שם אלוהים לשווא, כי אין להם אלוהים

עוד 1,121 מילים

כסף אמירתי בשירות פיתוח תשתיות לאומיות ישראליות

הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לבין איחוד האמירויות. זאת, תוך מאמץ של שתי הממשלות לעודד ולתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, ומתוך הבנה כי החיבורים הכלכליים מניעים חיבור מדיני חזק ומאפשרים גם פיתוח של יחסי שלום בין העמים.

הסכמי אברהם הובילו לרנסנס של שיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לאיחוד האמירויות, תוך מאמץ של שתי הממשלות לתגמל חברות שיניעו מהלכים כלכליים משותפים, כמנוע לחיבור מדיני חזק שיאפשר פיתוח יחסי שלום

באחרונה פורסם כי חברת מובאדלה פטרוליום האמירתית חתמה עם קבוצת דלק קידוחים על מזכר הבנות לרכישת אחזקות דלק במאגר תמר (22 אחוזים מהמאגר) במזרח הים התיכון בעבור 1.1 מיליארד דולרים. מדובר במימוש מחויבויות של חברת דלק למכירת אחזקותיה בתמר במסגרת יישום מתווה הגז.

כבר למחרת הפרסום הסביר שר האנרגיה הישראלי, ד"ר יובל שטייניץ, כי זוהי הצלחה במימוש מתווה הגז ובהכנסת חברות בינ"ל למשק הגז הישראלי. זאת ועוד, לדבריו, הוא "מאמין שזוהי תחילתו של שיתוף פעולה בין המדינות בתחום האנרגיה ובתחומים כלכליים ומדיניים נוספים לרווחתם של האזרחים".

מי את מובאדלה פטרוליום?

מובדלה פטרוליום היא חברת בת של מובאדלה אחזקות, המהווה את זרוע ההשקעות הבינ"ל של ממשלת אבו דאבי ומנהלת נכסים בשווי כולל של למעלה מ-230 מיליארדי דולרים ב-50 מדינות. מדיניות ההשקעות של מובאדלה נקבעת בהתאם לאינטרס כפול – אינטרס כלכלי (השאת רווח לממשלת אבו דאבי) בראייה של גיוון תיק ההשקעות של האמירות ומוכנות לתרחישים כלכליים עתידיים; ואינטרס מדיני של העמקת חיבורים וצירים אזוריים.

המיקוד של השקעות חברת הנפט מצוי בשווקי המזרח התיכון, צפון אפריקה ורוסיה. בין היתר, מעבר למזכר ההבנות המכניס את מובאדלה פטריוליום לשוק הישראלי, היא מנהלת השקעות נרחבות במצרים (מחזיקה במניות במאגר ט'הר במים הכלכליים המצריים ובזכויות קידוח נוספות).

מובדלה פטרוליום היא חברת בת של מובאדלה אחזקות, זרוע ההשקעות הבינ"ל של ממשלת אבו דאבי, המנהלת נכסים בשווי כולל של למעלה מ-230 מיליארדי דולרים ב-50 מדינות

רשומה זו תנתח את ההזדמנויות והאיומים הנוגעים בכניסת כסף אמירתי למשק הישראלי בעסקאות ענק, הנוגעות בתשתיות לאומיות ישראליות.

במימד הגיאו-פוליטי

במימד הגיאו פוליטי העסקה מהווה מימוש מובהק של "הסכמי אברהם" בשני מישורים מקבילים:

ראשית, היכולת להוציא מן המחשכים את היחסים ולרקום עסקאות כלכליות ללא חשש מביקורת ציבורית ומדינית. בניגוד לעבר, לא מזוהה שיח שלילי חריג בתקשורת הבינערבית או במדינות בהן הסנטימנט האנטי-ישראלי חריף (מצרים, ירדן). גם במימד המדיני, לא מושמעת ביקורת כלפי אבו-דאבי על העמקת מהלכי הנורמליציה.

בנוסף, חיזוק ציר השותפויות הסוני-ישראלי-(אמריקני) במזה"ת מול איראן וחיזוק מקביל של ציר השותפות הסוני-ישראלי-הלני (יוון וקפריסין) מול טורקיה. שותפויות אלו מקודמות במרץ בשורה של מהלכים מתוקשרים, הכוללים אימונים צבאיים משותפים, דיאלוגים אסטרטגיים, ביקורי בכירים, הקמת פורום הגז במזרח הים התיכון (אליו איחוד האמירויות שואפת להצטרף כמשקיפה) ועוד.

בהקשר הכלכלי

החיבורים הכלכליים מיצרים קומה נוספת בתהליך, מקבעים את האינטרסים המשותפים ומיצרים מחויבויות ביטחוניות הדדיות. בהקשר זה, חשוב להזכיר גם את הקצה האמריקני בדמות אחזקות חברת שברון ב-25% מאחזקות מאגר תמר. בהקשר הכלכלי לישראל יש עניין בכניסת שחקנים מנוסים ומגוונים לשוק המקומי (דוגמת כניסת שברון שרכשה את נובל אנרג'י). אלו מביאים עמם ניסיון, ידע, טכנולוגיה ומארג קשרים ענף שיוכל לשרת את יצוא הגז מישראל וייעול הפקתו, לצד מימוש המהלך לצמצום הריכוזיות בשוק הגז המקומי. הבחירה של דלק קידוחים דווקא בחברה מאבו דאבי מסייעת לקידום תכניות נוספות של משק הגז במזרח הים התיכון ופותחת אפשרויות מעבר לחיבור ישיר לאירופה (באמצעות צינור הגז המתוכנן EastMed).

במקביל, חשוב להדגיש כי עסקת הרכש הנוכחית לא תקנה למובאדלה זכויות וטו על החלטות עסקיות של תאגיד תמר, ואינה כוללת מעורבות של מובאדלה בתפעול המאגר (ה-Operator יישאר חברת שברון האמריקנית).

הבחירה של דלק קידוחים דווקא בחברה מאבו דאבי מסייעת לקידום תכניות נוספות של משק הגז במזרח הים התיכון ופותחת אפשרויות מעבר לחיבור ישיר לאירופה (באמצעות צינור הגז המתוכנן EastMed)

במקביל, גם עבור האמירתים ניתן למנות מספר יתרונות כלכליים מובהקים בעסקה (מעבר להיותה הזדמנות עסקית טובה):

לטווח הקצר, העסקה מאפשרת דריסת רגל במרחב של מתחרים אפשריים על שווקי היצוא לאירופה, כדי לגדר סיכונים ולהיערך באופן טוב יותר בשוק שהוא אינטרס ליבה כלכלי ואסטרטגי עבורן.

כך למשל, קיים עיסוק בעסקאות נוספות בתחום האנרגיה בין המדינות, למשל הקמת צינור הנפט בים האדום שיאפשר לאיחוד האמירויות לייצא נפט לאירופה ביתר קלות. בהקשר זה, יוזכר כי לצד העסקה הנוכחית, אין זו ההתעניינות הראשונה של חברות מפרציות בתשתיות לאומיות ישראליות, וכי רק לפני חודשים ספורים דווח על מהלך משותף של מספנות ישראל וחברת DP world האמירתית לרכישת נמל חיפה.

בראיה ארוכת טווח, מובאדלה פועלת עם חברות נוספות לפיתוח תעשיית "המימן הכחול" (המופק מגז טבעי), כחלופה "ירוקה" ליצוא גז ונפט.

לישראל, העלולה למצוא את עצמה ניצבת בפני שוק אירופי מצטמצם לגז טבעי, בשל המחויבות האירופית לצמצם פליטת גזי חממה, עשוי להיות אינטרס לפתח תעשיה שכזו ולהביא ידע בנושא. עבור ישראל זו עשויה להיות הזדמנות נוספת ללמוד מהניסיון הרב של המאעמ"ים בנושא, וגם אולי אפיק לבחינת תעשיית מימן מקומית בישראל (כוללת ליצוא), כחלופה לצינור הגז לאירופה, אשר קיים ספק באשר ליכולת הטכנולוגית והאסטרטגית לממשו.

אתגרי העסקה

כתמונת ראי מול ההזדמנויות הללו, יש לעמוד על שלושה אתגרים העולים מן העסקה:

ראשית כל, התגברות תפיסת האיום בראי טורקיה ואיראן החוזות בהתלכדות מחנה הניצב למולן. קונקרטית, גם אם המדובר בתרחישים מרחיקי לכת, הדבר עלול להגביר פוטנציאלי חיכוך (טורקיה מול ישראל במזרח הימ"ת; פגיעה צירית במאע"מ דרך מאגר תמר).

שנית, הסיכון במתן דריסת רגל ישראלית למדינה ערבית שמערכת היחסים עימה עדיין לא יציבה מספיק. זאת, לתוך תשתית אסטרטגית בעל השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית. במובן זה, עלולה להיווצר תחרות לא בריאה בין שיקולים מדיניים-פוליטיים לשיקולים עסקיים-רגולטוריים.

לשם דוגמה, שאיפה לשכך מתח מדיני עשוי להוביל למתן הקלות רגולטוריות בפיקוח על האסדה (תוך תחרות עם שיקולי איכות סביבה למשל). מנגד, יחסיה של אבו דאבי עם ישראל ומצרים בנפרד ישפיעו על שיקוליה הכלכליים והחלטות איזה מאגר לפתח כלכלית – תמר הישראלי או ט'הר המצרי.

יש סיכון במתן דריסת רגל ישראלית, למדינה ערבית שמערכת היחסים עימה עדיין לא יציבה מספיק, לתוך תשתית אסטרטגית בעל השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית

שלישית, תיתכן חשיפה של מאפייני אבטחה והגנה ייחודיים על האסדה.

אולם סביר להניח שניתן לנהל סיכונים אלה, ובכל מקרה האסדה וניהולה יוסיף להיות מונחה ע"י גופי הביטחון הרלוונטיים בישראל. בה בעת, במקרה הטוב, עשויה החברה אף לרכוש שירותי אבטחה מחברות ישראליות ולשלבן בפעילותה במפרץ, ולחזק עוד יותר את הקשרים הכלכליים בין המדינות.

בשורה התחתונה,

לכניסת מובדאלה פטרוליום לשוק הישראלי יש מימד סמלי-היסטורי ואסטרטגי, הנותן גושפנקה לתהליך הנורמליזציה והשת"פ הבר-קיימא בין ישראל לבין איחוד האמירויות.

בראייתנו, יתרונותיו הגיאו-אסטרטגיים והכלכליים של מהלך זה עולים על חסרונותיו. בראייה קדימה, על מקבלי ההחלטות להקפיד ולקיים דיון מעמיק ברוח זו באשר לכל מהלך של רכש אחיזה בתשתית לאומית קריטית על ידי הון זר תוך מתן הדעת על תרחישים עתידיים אפשריים בהם המהלך החיובי והאופטימי הופך מנכס לנטל.

תומר ברק הינו סגן אלוף במילואים. שירת כראש ענף בחטיבת המחקר של אגף המודיעין בצהל וכקצין בכיר באגף התכנון. מתמחה בגיאו-פוליטיקה של המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית ובתכנון אסטרטגי. בעל תואר שני בלימודי ביטחון ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.

יוחאי גויסקי הינו סגן אלוף במילואים. שירת במגוון תפקידים בתחומי המודיעין והתכנון האסטרטגי בצהל ובמשרד הביטחון. מתמחה ביחסים בינ-לאומיים, המזרח התיכון ותכנון אסטרטגי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,011 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

אי אפשר יהיה להעלים את הסיוט שמתרחש כעת בערי ישראל ביום אחד, אבל כדי להתחיל להשתלט על הלהבות חייבים קודם כל להנמיך אותן ● וזה לא יקרה כל עוד החזית החיצונית בוערת ● גנץ ואנשיו הצליחו פעם אחר פעם לעצור בגופם את הרס הדמוקרטיה הישראלית ● הם חייבים להתפכח ולהבין שהמשך המלחמה בעזה עלול למוטט ולהעלים את כל מה שהשיגו בתקופה הזו ● דעה

עוד 811 מילים ו-2 תגובות

מאז 2014 התרחשו מתקפות טילים מעזה ב-166 ימים, אבל רק בשתיים מהן הותקפו גוש דן ואזור ירושלים ● בראשונה, במהלך ניסיונו של גנץ להרכיב ממשלה ב-2019 ● ובפעם השנייה השבוע, כשלפיד ניסה להרכיב ממשלה ● עוד קודם לכן, ההסלמה בנובמבר 2018 באה אחרי המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס - ומבצע "חגורה שחורה" בזמן שנתניהו התקשה להקים ממשלה, אחרי בחירות 2019

עוד 1,048 מילים ו-1 תגובות

לישראל הזדמנות נדירה להשיב את הנעדרים. חסר לה ראש ממשלה שיעשה את זה

גופותיהם של סרן הדר גולדין וסמ"ר אורון שאול מוחזקות בידי חמאס מאז צוק איתן ● אברה מנגיסטו נמצא בשבי הארגון מאז ספטמבר 2014 ● הישאם א-סייד מוחזק בעזה מאז אפריל 2015 ● אם הדרישה להחזרתם לא תועלה ביממה הקרובה, כחלק מהסכמות על עצירת הלחימה, אי אפשר לדעת מתי זה יהיה שוב על הפרק אי-פעם ● הבעיה היא שהנושא פשוט לא מעניין את נתניהו ● פרשנות

עוד 525 מילים

המהומות נמשכות, כבישים ראשיים נחסמו

עימותים אלימים בין יהודים וערבים בירושלים, לוד, רמלה וואדי ערה ● שלוש רקטות נורו לישראל מסוריה ● אזעקות באשדוד, אשקלון ובאר שבע ● מעזה שוגרו היום 140 רקטות ● 126 פלסטינים נהרגו מאש צה"ל ברצועה ו-10 ביו"ש ● 950 נפצעו בעזה ו-474 ביו"ש ● מנהיג הפלג הצפוני בתנועה האיסלמית נעצר בחשד להסתה ● אוחנה מתגונן: "גם צה"ל לא מצליח להגיע לאפס טילים" ● מיכאלי: "נתניהו מטפח את הקיצונים בגזרה הפנימית והחיצונית"

עוד 73 עדכונים

יחד עם רחובות ישראל, גם ממשלת השינוי עלתה אתמול בלהבות ● נפתלי בנט לא עמד בלחצים האדירים של שקד מבפנים ושל סמוטריץ' מבחוץ - והתקפל ● ההפתעה של לפיד מהמהלך של בנט הייתה מוחלטת והאכזבה ניכרה על פניו ● המרוויח היחיד הוא כמובן נתניהו, האיש שבנט עצמו מחשיב אבי הכישלון של המצב בישראל ● בבחירות הקרבות, בנט עלול ללכת הביתה ● פרשנות

עוד 696 מילים ו-4 תגובות

פרשנות אבו מאזן מפסיד בקרב על דעת הקהל הפלסטינית

ללא קשר לתוצאות סבב הלחימה בעזה, חמאס רושם לעצמו כבר כעת הישגים בדעת הקהל הפלסטינית ● האם יצליח אבו מאזן לשקם את יוקרתו הבינלאומית בחלון הזמן שנוצר? ● לפחות בדבר אחד הוא כבר הצליח: דרמת הבחירות לפרלמנט הוזזה מסדר היום - בינתיים

עוד 605 מילים

אני האיש אשר תמיד חומק

בכתב האישום בפרשת הצוללות שהוגש השבוע, נפקד מקומו של אחד הבכירים המרכזיים בחקירת תיק 3000: מפקד חיל הים לשעבר, אליעזר (צ'ייני) מרום ● זו לא הפעם הראשונה שצ'ייני פועל באופן מפוקפק, לכל הפחות בניגוד לכללי האתיקה והנורמות, אבל בכל זאת מצליח לצאת ללא פגע ממשי וחומק מכל השלכות פליליות ● פרשנות

עוד 1,706 מילים

שכחו אותנו במזרח התיכון

לחימה בעזה, פרעות ברחובות ישראל, מתיחות בגדה - ישראל מתמודדת עם הסלמה ביטחונית במספר חזיתות, ולראשונה זה קורה ללא נוכחות אמריקאית בזירה הדיפלומטית ● ממשל ביידן טרם בחר את השגריר הבא לישראל, לבית הלבן אין שליח קבוע למזה"ת ואפילו במחלקת המדינה טרם מונה ראש מחלקת המזה"ת ● האם לאמריקאים נמאס מאיתנו? ● ואיך זה משפיע על ישראל?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
ביבי אוחנה ובנט- חבורה של כלום ושום דבר. בושה וכלימה להיותכם אנשים. אתם נציגי הציבור ? רק של הישבן שלכם. מתי נשתחרר מהגהנום שאתם יוצרים. מבצע חומות מגן בלפור יצא לדרך, ותודה לבנט על הלג... המשך קריאה

ביבי אוחנה ובנט- חבורה של כלום ושום דבר. בושה וכלימה להיותכם אנשים. אתם נציגי הציבור ? רק של הישבן שלכם. מתי נשתחרר מהגהנום שאתם יוצרים. מבצע חומות מגן בלפור יצא לדרך, ותודה לבנט על הלגיטימציה

עוד 1,176 מילים ו-3 תגובות

ירי בלתי פוסק: מטח כבד לדרום ולשפלה

לפיד: מבין את המצוקה של בנט אבל הוא טועה ● בנט: ממשלת שינוי ירדה מהפרק, חודשו המגעים עם הליכוד ● יהודי נפצע מירי בלוד, חייל הותקף ביפו ועיתונאי הותקף מול המצלמה בשכונת התקווה ● גנץ מאשר גיוס של 9,000 חיילי מילואים ● נתניהו בבסיס מג"ב בלוד: "יש למפכ"ל אישור להשתמש בכוחות צה"ל"

עוד 76 עדכונים

ביום שאחרי, ישראל תידרש להתמודד עם שאלות נוקבות

הערכת החסר בנכונותו של חמאס להיכנס לסבב לחימה עוצמתי ● יכולת התכנון המוקדם וניהול האש של הארגון ● קצר בתקשורת בין הדרג המדיני לצה"ל ● אלו נושאים שישראל תהיה חייבת לתחקר לעומק בשוך הקרבות ● אבל במערכה הזו יש לישראל גם הישגים מרשימים, בראשם עומק החדירה המודיעינית של תנועת הבכירים בארגוני הטרור ● עכשיו המבחן הוא בתכנון מהלך הסיום ● פרשנות

עוד 576 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה