שרת התחבורה מירי רגב הודיעה כי מספר מטוסי התדלוק האמריקאיים המוצבים בנמל התעופה בן גוריון יופחת למספר המוסכם עד 21 ביולי, כדי למנוע שיבושים בטיסות מסחריות בשיא עונת הקיץ.

כיום חונים בנמל התעופה המרכזי של ישראל 33 מטוסי תדלוק אווירי של ארצות הברית, התופסים את מקומם של מטוסים אזרחיים ויוצרים מצוקת חניה. בעקבות החלטת קבינט, שאותה הובילה רגב, יוגבל מספר המטוסים הצבאיים האמריקאיים ל-20 כפי שסוכם מראש, כך נמסר בהודעת משרד התחבורה.

המטוסים האמריקאיים הנוספים יועברו ויוצבו בבסיסי צה"ל שיקצה לכך משרד הביטחון.

"מהלך זה נועד לאפשר את המשך הפעילות המבצעית, תוך שמירה על פעילות התעופה האזרחית וצמצום ביטולי הטיסות ככל האפשר", נמסר מהמשרד.

רגב הודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ על שיתוף הפעולה, שיאפשר למאות אלפי ישראלים ליהנות מחופשות הקיץ שלהם.

מוקדם יותר השבוע הזהירה רשות שדות התעופה כי אם לא יימשך פינוי המטוסים האמריקאיים מנתב"ג במהלך חודשי הקיץ העמוסים, כ-50 אלף כרטיסי טיסה עלולים להתבטל.

מטוס תדלוק של חיל האוויר של ארצות הברית ממריא מנתב"ג במהלך המלחמה מול איראן, 5 במרץ 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לפחות שבעה אנשי צבא נהרגו הלילה בתקיפות אמריקאיות על בסיס צבאי איראני בבמפור, כך מסר צבא איראן לפי סוכנות הידיעות תסנים החצי-רשמית.

לפי צבא איראן, התקיפות נועדו לגרום למספר נפגעים מרבי, ו־13 טילים פגעו בבית הארחה, בעמדות שמירה ובמתקני מגורים בבסיס הסמוך לעיר איראנשהר שבדרום־מזרח המדינה.

עוד נמסר כי כמה אנשי צבא נפצעו, וכי איראן תגיב לתקיפה באופן נחרץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון במשפטו, בבית המשפט המחוזי בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לדיון במשפטו הפלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבו השר זאב אלקין, חבר בממשלתו, מעיד בתיק 2000.

נתניהו ממעט להגיע לדיונים בבית המשפט, למעט הדיונים שבהם מסר את עדותו, וביקש פעמים רבות לבטל דיונים שנקבעו לעדותו בשל לוח זמנים צפוף הקשור לעימותים המתמשכים שבהם מעורבת ישראל.

אלקין זומן להעיד על הידוע לו בנוגע לשיחות בין נתניהו לבין מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, שכן באותה תקופה היה דמות מרכזית בליכוד ושימש יושב ראש הקואליציה.

חבר הכנסת זאב אלקין מגיע להעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתניהו מואשם בתיק 2000 במרמה ובהפרת אמונים, בגין הטענה שקידם חקיקה שנועדה להחליש את המתחרה המרכזי של ידיעות אחרונות, ישראל היום, בתמורה לסיקור אוהד יותר של ראש הממשלה בידיעות אחרונות.

הצעת החוק הממשלתית להקמת ועדת בדיקה פוליטית למחדלים סביב מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 הוסרה מסדר היום המעודכן של מליאת הכנסת שהופץ במהלך הלילה. זאת אף שעד אתמול ההצעה הייתה צפויה לעבור כחלק מבליץ החקיקה של הקואליציה, לקראת פיזור הכנסת ביום שישי והבחירות ב-27 באוקטובר.

מחבלי הזרוע הצבאית של חמאס בדרכם למעבר ארז, 7 באוקטובר 2023 (צילום: Mohammed ABED / AFP)

לא ניתן הסבר להסרת הצעת החוק, ועדיין לא ברור אם הקואליציה מתכוונת להעלותה מחדש לפני פיזור הכנסת.

הצעת החוק, שמעוררת מחלוקת עזה, תעניק לממשלה שכיהנה בזמן המתקפה את הסמכות למנות באופן חד-צדדי את הגוף שיחקור את התנהלותה שלה.

ההצעה עברה בקריאה ראשונה בשבוע שעבר לאחר שחברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה, בטענה שהיא נועדה להגן על הממשלה מנשיאה באחריות.

המהלך ספג ביקורת חריפה מצד חברי אופוזיציה שהחרימו את הליך החקיקה במחאה, וכן מצד משפטנים, משפחות שכולות ומשפחות חטופים. הללו דורשים תחת זאת להקים ועדת חקירה ממלכתית – הסמכות החקירתית הגבוהה ביותר בישראל, שסקרים שונים מראים כי היא זוכה לתמיכת רוב הציבור.

מחבלי חמאס ליד קיבוץ ניר עוז במהלך הטבח ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: AP Photo/Hassan Eslaiah)

ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד להקמת ועדה מסוג זה משום שחבריה נבחרים על ידי הרשות השופטת, שלטענתו מוטה נגדו.

מבקריו של ראש הממשלה מאשימים אותו בכך שהוא משתמש בוועדת הבדיקה הפוליטית כדי לחלץ את עצמו ואת ממשלתו מאחריות. זאת, לאור העובדה שמעולם לא נטל אחריות מפורשת למתקפה, אלא העדיף להפנות אצבע מאשימה לעבר כוחות הביטחון, מערכת המשפט ויריביו הפוליטיים.

מליאת הכנסת החלה לדון בהצעת חוק שתחליש משמעותית את כוחה של היועצת המשפטית לממשלה – אחד הבלמים הבודדים בישראל על כוחה של הרשות המבצעת – לקראת ההצבעה הסופית שתיערך בהמשך היום.

החוק צפוי לשלול מהיועצת המשפטית לממשלה את סמכותה על הממשלה, בכך שיאפשר לשרים להתעלם מחוות הדעת המשפטיות שלה, שמחייבות אותם כיום, ולהחליט בעצמם אם פעולותיהם חוקיות.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון על הסרת החסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב. 8 ביוני 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בנוסף, החקיקה תעניק לקואליציה שליטה אפקטיבית על מינוי ופיטורי האדם המחזיק בתפקיד. מנגנון זה יחליף את השיטה הנוכחית, שבה הממשלה פועלת על פי המלצתה של ועדה ציבורית עצמאית בראשות שופט בית משפט עליון בדימוס.

הצעת החוק מייצגת את השלב החדש ביותר במערכה הרחבה של ממשלת נתניהו להחלשת מערכת המשפט, שהחלה זמן קצר לאחר הקמת הממשלה בשנת 2023. המהלך מכוון בין היתר נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שראשי הקואליציה האשימו אותה פעם אחר פעם בסיכול סדר היום שלהם.

המהלך נתקל בהתנגדות חריפה מצד חברי אופוזיציה, ארגונים למען מנהל תקין ובהרב-מיארה עצמה. המבקרים טוענים כי הממשלה מבקשת להסיר את אחד הבלמים הבודדים שנותרו על הרשות המבצעת כדי לקדם חקיקה ומדיניות שהיו נפסלות אחרת בטענה לאי-חוקיות, מבלי להציע מנגנוני הגנה חלופיים.

בהשוואה לדמוקרטיות רבות אחרות, לישראל יש מעט בלמים מוסדיים על כוחה של הרשות המבצעת. אין בה שני בתי פרלמנט, אזורי בחירה, חוקה כתובה או הגבלת כהונה, מה שהופך את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה למשמעותי במיוחד.

יו"ר ש"ס אריה דרעי, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת מליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של משתמטי גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים. 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

החוק מקודם לאחר שהקואליציה הבטיחה מוקדם יותר השבוע את העברתם של צעדי מפתח שדרשו שותפותיה החרדיות, במסגרת הסכם בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למפלגות החרדיות. צעדים אלה כללו חקיקה המקפיאה את המעצר וההעמדה לדין של משתמטים חרדים, חוק יסוד המכריז על לימוד תורה כערך יסוד, וביטול רפורמת הכשרות של הממשלה הקודמת.

כעת פנתה הקואליציה לקדם את סדרי העדיפויות החקיקתיים שלה לפני פיזור הכנסת ביום שישי, לקראת הבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר. בין היתר מדובר בהצעת חוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה, ובחוק התקשורת של השר שלמה קרעי.