יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני תוקף את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, בעקבות קריאת לשכתה להגביר את האכיפה והסנקציות נגד משתמטי גיוס חרדים.

"ליועצת המשפטית לממשלה אין סמכות להטיל מגבלות על תלמידי ישיבות", אמר גפני. "תלמידי הישיבות ימשיכו לשקוד על תלמודם, ודבר לא יעצור אותם – גם לא יועצת משפטית שהממשלה החליטה להדיח מתפקידה וממשיכה לעסוק בנושאים שאין לה סמכות לעסוק בהם". הוא כינה את בהרב־מיארה "חצופה, מושחתת ופועלת בניגוד לחוק".

מוקדם יותר מסרה לשכת היועמ"שית כי יש להרחיב בהקדם את סל אמצעי האכיפה הכלכליים האישיים נגד משתמטי גיוס, וכי על הצבא והמשטרה לחדש פעולות יזומות ומעצרים נגד משתמטים מכלל חלקי האוכלוסייה.

באפריל הורה בג"ץ לממשלה לנמק מדוע לא הוציאה די צווי גיוס לתלמידי ישיבות חרדים ומדוע לא אכפה את הצווים שהוצאו. במאי הודיעה המשטרה כי הונחתה לעכב משתמטים עד לאיסופם בידי המשטרה הצבאית. בג"ץ הקפיא לאחרונה את יישום החוק שקידמה הקואליציה להקפאת מעצרי המשתמטים.

ח"כ משה גפני בוועדת הכלכלה של הכנסת, 26 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי מגן על כינוי המתנחלים שהטילו מצור על בתים פלסטיניים בקוסרה "טרוריסטים ישראלים", ואומר כי האלימות שלהם פוגעת בישראל ובעם היהודי.

בריאיון לחדשות 12 אמר האקבי כי ספג ביקורת על השימוש במונח, אך הסביר כי לפי ההגדרה האמריקאית לטרור, מעשים שנועדו לגרום לאנשים לשנות את התנהגותם מתוך פחד לחייהם הם טרור – בין אם הם מופנים נגד מדינה, אדם או משפחה.

חיילים ישראלים מאבטחים מתנחלים מול בתים פלסטיניים שהטילו מצור על בתים בפאתי הכפר קוסרה, מדרום לשכם. 12 באוגוסט 2026 (צילום: AP Photo/Nidal Eshtayeh)

האקבי הדגיש כי מדובר ב"מיעוט קטן מאוד" בישראל, ואמר שלדעתו רבים מהמעורבים כלל אינם מתגוררים בגדה. "הם לא מתנחלים, הם באו לעורר בעיות", אמר. "הנזק שהם גורמים לישראל והנזק שהם גורמים לעם היהודי – אין לי מושג מדוע הם חושבים שהם משיגים משהו, מלבד פגיעה באנשים שלטענתם הם נלחמים למענם".

הוא לא השיב ישירות לשאלה אם התאכזב מכך שראש הממשלה בנימין נתניהו טרם גינה את האירוע, אך אמר כי הוא מאמין שהרשויות בישראל פועלות בנידון.

צה"ל אומר כי התקיפה מוקדם יותר היום סמוך לנמל העיר עזה כוונה נגד מפקדים ופעילים בכוח הנוחבה של חמאס, שהתכנסו במקום.

לפי הצבא, בין המטרות היו מפקד פלוגה בכוח הנוחבה, שלושה מפקדי מחלקות ופעילים נוספים שתכננו פיגועים נגד כוחות צה"ל הפועלים ברצועה. אחד מהם, לפי צה"ל, השתתף במתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023.

בצבא אומרים כי תוצאות התקיפה יפורסמו לאחר שיאומתו, וכי ננקטו צעדים לצמצום הפגיעה באזרחים. כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי התקיפה פגעה בבית קפה, והרגה שישה בני אדם ופצעה עשרה.

צה"ל הודיע רשמית כי עצמותיו של רס"ל יהודה יקותיאל כץ, לוחם שריון שנפל בקרב סולטאן יעקוב במלחמת לבנון הראשונה והוגדר נעדר מאז 11 ביוני 1982, אותרו והושבו לישראל.

במבצע מיוחד של צה"ל והמוסד, השבנו הביתה את עצמותיו של לוחם השריון, רס"ל יהודה יקותיאל כץ ז"ל, שנפל בקרב בסולטן יעקב ביוני 1982 במלחמת לבנון הראשונה.

לפני כשבע שנים השבנו לקבר ישראל את רס"ל זכריה באומל ז"ל, במאי 2025 השבנו את רס"ל צביקה פלדמן ז"ל, ולרגע לא פסקנו מלפעול להשבתו של… pic.twitter.com/84qZnP8ijJ

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) August 18, 2026

לפי הודעת הצבא, המבצע הובל בידי אגף המודיעין, בשיתוף המוסד. לאחר הגעת השרידים לישראל נערך הליך זיהוי במרכז לזיהוי חללים של הרבנות הצבאית, בשיתוף חיל הרפואה ומשטרת ישראל, והם זוהו כעצמותיו של כץ.

קרב סולטאן יעקוב התרחש בבקעת הלבנון בין צה"ל לצבא סוריה וגבה את חייהם של 21 חיילים ישראלים. כץ נעדר מהקרב לצד רס"ל זכריה באומל ורס"ל צביקה פלדמן. שרידיו של באומל הושבו לישראל ב־2019, בסיוע רוסי, ושרידיו של פלדמן הושבו במבצע של המוסד במאי 2025.

בצה"ל מסרו כי השבתו של כץ התאפשרה בזכות מודיעין מדויק ומאמצי מחקר, איסוף ופעילות מבצעית שנמשכו יותר מארבעה עשורים. הוריו של כץ, שרה ויוסף, לא זכו לקבל את הבשורה.

הרמטכ"ל אייל זמיר אמר כי השבת כץ, "החלל האחרון מקרב סולטאן יעקוב", היא רגע משמעותי לצה"ל ולמדינה. "עשרות שנים חלפו, אך חובתנו כלפי נופלינו לא השתנתה – לא נשאיר מאחור אף אחד מאנשינו", אמר.

יהודה כץ (צילום: מתוך אתר צה"ל)

למרות העלייה במספר החרדים המתגייסים לצה"ל, חרדים מהווים 80% מכלל משתמטי הגיוס בישראל, כך הודיעה היועצת המשפטית לממשלה.

בהודעה המסכמת דיון בהשתתפות גורמי צבא, משפט ומשטרה, נמסר כי "תופעת ההשתמטות עדיין רחבת היקף", אף שהגברת האכיפה, הטלת סנקציות והקמת מסלולי שירות ייעודיים לחרדים הובילו לעלייה בגיוס.

בלשכת היועמ"שית קוראים להרחיב בהקדם את סל אמצעי האכיפה הכלכליים האישיים נגד משתמטים, וכן לחדש פעולות יזומות ומעצרים נגד משתמטי גיוס מכלל חלקי האוכלוסייה, בשל הצורך הביטחוני הדחוף להגדיל את הצבא.

באפריל הורה בג"ץ לממשלה לנמק מדוע לא הוציאה מספיק צווי גיוס לתלמידי ישיבות חרדים בהתאם לצורכי צה"ל, ומדוע לא אכפה את הצווים שכבר הוצאו. במאי הודיעה המשטרה כי הנחתה שוטרים לעכב משתמטים עד לאיסופם בידי המשטרה הצבאית.

הדברים נאמרים לאחר שהליכוד סייע לאחרונה בקידום חוקים המגדירים את לימוד התורה "ערך יסוד" של העם היהודי ומקפיאים את מעצרי המשתמטים החרדים. בג"ץ הקפיא מייד את יישום החוק האוסר את מעצרם של משתמטים חרדים.