לאחרונה ביקרתי בעיר גדולה בארצות הברית. הזמנתי מונית מאובר, שילמתי על כוס קפה עם הטלפון ומדי פעם גיהצתי את כרטיס האשראי שלי. במה לא השתמשתי? במזומן.

ולא בכדי – הרבה מקומות כבר לא מקבלים מזומן.

לאחרונה ביקרתי בעיר גדולה בארצות הברית. הזמנתי מונית מאובר, שילמתי על כוס קפה עם הטלפון ומדי פעם גיהצתי את כרטיס האשראי שלי. במה לא השתמשתי? במזומן

והאמת? יש בזה סוג של נוחות מאוד ממכרת. אני עוד מהדור הישן שדואג לצאת מהבית עם ארנק, וגם דואג שיהיה בארנק כסף מזומן ״כי לא יוצאים בלי כסף מהבית״.

אבל האמת שגם בארצנו אפשר להסתדר מצוין בלי מזומן. בתי עסק כבר מזמן מאפשרים תשלום באשראי, ורוב המקומות שחייבו אותנו לשאת עמנו מזומנים עברו גם הם לשיטות תשלום נוחות יותר. התשלום באוטובוס? באפליקציה. התשלום בחניון? באפליקציה. התשלום לחניה ברחוב? באפליקציה. למוכר הירקות בצומת? אפשר לשלם בביט או פייבוקס.

ובעצם למה לא? למה להשתעבד לנייר או למטבעות המלוכלכים והכבדים?

היתרונות בעולם ללא מזומן

נוחות מוגברת לצרכנים וקלות תפעול לעסקים. רוצים לראות כמה מעיק להתעסק עם מזומן? לכו לבנק בסוף יום מסחר ותראו בעלי עסקים קטנים עומדים בתור להפקיד מזומן. עסקים גדולים? הם בכלל צריכים לנייד את המזומנים לבנק עם שירות מאובטח כמו ברינקס.

אבטחה. ברור לכולם שקל לגנוב ולאבד מזומן, וכסף שאבד כמעט אף פעם לא חוזר לבעליו. ניתן אמנם לבצע הונאות וגניבות בכרטיסי אשראי ואפליקציות תשלום, אבל חברות האשראי יחסמו במהירות את הכרטיס ולאחר חקירה יחזירו לרוב לבעלים את הסכום שנגנב.

האמת? יש בזה סוג של נוחות מאוד ממכרת. אני עוד מהדור הישן שדואג לצאת מהבית עם ארנק, וגם דואג שיהיה בארנק כסף מזומן ״כי לא יוצאים בלי כסף מהבית״

תשלומים גלויים וחוקיים. מן המפורסמות ששימוש במזומן מעודד ״כלכלה שחורה״. אותם תשלומים שחומקים מתשלומי מס וכך פוגעים בכולנו. הערכות שונות מדברות על חמישית מהכלכלה שלנו שמתנהלת במזומן ושוללת מהמדינה הכנסות שהיו יכולות להיטיב עם כולנו (גבייה של מע״מ ומס הכנסה).

שימוש במזומן גם מאפשר הלבנת כספים שהושגו בצורה לא חוקית, בעיקר על ידי סחר בסמים וזנות, ועל ידי כך מעודדים פעילות עבריינית. מעבר לתשלומי אשראי או תשלום בנייד יקטין מאוד את הכלכלה השחורה ויסייע למלחמה בהלבנת הון.

חסרונות ביטול השימוש במזומן

אבל לביטול השימוש במזומן יש גם כמה השלכות פחות נעימות, שלרוב אנו לא נותנים עליהן את הדעת. בעולם ללא מזומן נהיה תלויים לחלוטין בשני גורמים מסחריים – חברות האשראי ומכשירי הטלפון שלנו.

חברות האשראי כבר היום מרוויחות הון מהעמלות שהן גובות מהעסקים על הסליקה. היעלמות המזומן תהפוך אותן לגופים שאי אפשר להסתדר בלעדיהם, מה שנקרא בסלנג: ״too big to fail״. במילים אחרות: גופים שיכולים למתוח את הגבולות בהתנהלות שלהם והממשלות יגנו עליהם במקרה של מפולת (כפי שהגנו על רוב הבנקים בארצות הברית בזמן המשבר הכלכלי של 2008).

חברות האשראי כבר היום מרוויחות הון מהעמלות שהן גובות מהעסקים על הסליקה. היעלמות המזומן תהפוך אותן לגופים שאי אפשר להסתדר בלעדיהם, מה שנקרא בסלנג: ״too big to fail״

התלות ביצרני הסלולר תגדל. למעשה, לא נוכל להסתדר בלי הסמארטפון, וכך כל אדם יאלץ לרכוש מכשיר כזה. התלות הזו גם מגדילה את כוחם יצרני המכשירים ואפליקציות התשלום (וגם מבטיחה להם רווחי עתק, לנצח).

זה צפוי לפגוע במיוחד בשכבות החלשות, שהן המשתמשות העיקריות היום במזומן.

גם עבור הצרכנים התמונה אינה ורודה לגמרי. כבר היום ידוע שאנשים מוציאים יותר בכרטיס אשראי מאשר בשימוש במזומן – עד 80% יותר. רוב משתמשי כרטיסי האשראי בארצות הברית נמצאים בחוב תמידי לחברות האשראי (של 600$ או יותר).

זה מה שמביא כמובן להגדלת התלות באותן חברות וגם להגדלת רווחיהן (כתוצאה מגבייה של ריבית הקצאת אשראי – זאת בנוסף לעמלות השימוש ודמי השימוש בכרטיס).

בקיצור, יווצר פה מעגל של תלות בלי נגמרת. על מנת להסתדר בעולם תזדקק לטלפון, שאותו תיאלץ לרכוש. תיאלץ לרכוש חבילת שימוש בטלפון, תשלם דרכו $80 יותר ממה שהיית משלם במזומן, תיכנס לחוב לחברת האשראי וחוזר חלילה.

יווצר מעגל של תלות בלי נגמרת. כדי להסתדר בעולם נזדקק לטלפון, שניאלץ לרכוש, יחד עם חבילת שימוש בטלפון. נשלם דרכו $80 יותר משהיינו משלמים במזומן, ניכנס לחוב לחברת האשראי וחוזר חלילה

אנחנו נרוויח נוחות ו״נשלם״ בשעבוד לחברות האשראי ולחברות הסלולר, וכנראה שנוציא יותר ממה שאנו מבזבזים היום. האם זה מחיר ראוי לשלם על הנוחות? האם צמצום ״תשלום בשחור״ יביא לגבייה מוגברת של מיסים ולצמצום פשיעה, או שאנשים ימצאו דרכים לעקוף את המערכת הזו ולהעביר כספים בצורה אחרת?

עוד מוקדם מדי לנבא. אבל בטוח לגמרי שהעולם צועד בכיוון הזה. בעתיד, כשנספר לנכדים שלנו שהיו לנו מטבעות ושטרות בארנק, הם ישאלו אותנו בפליאה: ״סבא, מה זה מטבע? מה זה שטר?״. וכנראה גם: ״מה זה ארנק?״.

יותם גוטמן הוא אבא ל-2 בנות ועובד כמנהל שיווק של חברת סייבר גלובלית. מקים ומנהלות קהילה של נשות שיווק בסייבר, המונה מאות חברות וחברים. מתעניין בהשפעות של הטכנולוגיה על חיינו פה בלבנט. 

ההתעסקות הרבה במצבו הבריאותי של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אבו מאזן ובמי שעתיד להחליפו, תפסה מקום רחב בשיח הישראלי והפלסטיני.

חוסיין א-שייח' מהר לצייץ בחשבון הטוויטר שלו שבריאות היושב ראש טובה וכי לא חל כל שינוי בתפקודו, אך בקרב חוקרים ועיתונאים פלסטינים, מכוני מחקר ישראלים וברשתות החברתיות עדיין טורדת שאלת זהותו של המחליף.

ההתעסקות הרבה במצבו הבריאותי של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס אבו מאזן ובמי שעתיד להחליפו, תפסה מקום רחב בשיח הישראלי והפלסטיני

האם מינוי חוסיין א-שייח' לתפקיד מזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף משמעותו בחירתו לסגן הנשיא בשלב הבא? האם זה אומר שמינוי מחליפו של אבו מאזן ביום שאחרי הוא החלטה פלסטינית או ישראלית?

ניתן לומר שהעיסוק הישראלי בסוגיית מחליפו של אבו מאזן אינטנסיבי יותר מהפלסטיני, משום החשיבות שהיא מיחסת לגדה המערבית, בהיותה תא השטח הממוקם בינה לבין הירדן, ומשום ההתיישבות של כחצי מיליון מתנחלים במרחב הזה.

תביעתה של ישראל ליציבות ביטחונית ולשקט לא תיתן לניסיונות חמאס להשתלט על הגדה המערבית להתממש. בכך היא מהווה פקטור מרכזי בבחירת מחליפו של אבו מאזן.

העיקרון שינחה את הבחירה יהיה על כן מחויבות לתיאום בטחוני מלא עם ישראל, חיזוק כלכלי של הרשות הפלסטינית, ושמירה על המשך קיומה ככוח המייצג את העם הפלסטיני במישור האזורי והבינ"ל.

ישראל תידרש לדון ולבחון מי מבין המועמדים עדיף עליה. יש שלושה שמות רלוונטיים מבחינתה: חוסיין א-שייח', מאג'ד פרג', וג'בריל רג'וב. מרואן ברגותי בבית מאסר ואיננו רלוונטי מבחינת מערכת הביטחון הישראלית וכן מחמד דחלאן שאיננו חלק מהמערכת הפוליטית הפלסטינית נכון לעכשיו.

ישראל תתמוך באחד ממועמדים אלה ע"פ הקריטריונים שישרתו את אינטרסיה הביטחוניים ואת הצרכים של הציבור הפלסטיני.

תביעתה של ישראל ליציבות ביטחונית ולשקט לא תיתן לניסיונות חמאס להשתלט על הגדה המערבית להתממש. בכך היא מהווה פקטור מרכזי בבחירת מחליפו של אבו מאזן

המשוואה שמציבה ישראל, אם כן, היא מנהיג המקיים עמה תיאום בטחוני מלא בהתאם למתחייב מהסכמי אוסלו, ומנגד מקובל על העם הפלסטיני. שני צדדים החיים במתח מתמיד ביניהם. דמותם של המחליפים העשויים לעבור דרך המסננת הזו די ידועה למערכת הביטחון הישראלית.

מהצד השני הפלסטינים יכולים לבחור את מחליפו של אבו מאזן רק אם הבחירה תתקבל בהסכמה בין כל מרכיבי החברה או בדרך של בחירות. אבל הדבר כמעט איננו אפשרי, כי תנועת פת"ח נמצאת באחת מתקופות החולשה החמורות בתולדותיה ולא תרצה להעמיד את עצמה למבחן הבוחר. רק לאחרונה הפסידה בסדרה של מערכות בחירות באיגודים מקצועיים ואגודות סטודנטים, מה שמוריד את אופציית הבחירות מעל הפרק.

לכן זה מחזיר אותנו לאופציית ההסכמה. או, במילים אחרות, הסכמה בין פת"ח לחמאס על המועמד לנשיאות שיבוא משורות פת"ח, מה שאומר שחמאס תהיה שותפה בבחירת מחליפו של אבו מאזן.

תסריט אחר הוא הסכמה בתוך הוועד המרכזי של פת"ח על מחליף לאבו מאזן ואי קיום בחירות, אלא לאחר שפת"ח תחזק מחדש את שורותיה, תתגבר על המחלוקות הפנימיות שבתוכה ותיצור מחדש זרם לאומי חזק, היכול להתייצב מול הזרם האסלאמי ולהתמודד מולו בבחירות.

התסריט הזה אולי טוב מאחרים כי הוא למעשה מצמצם את ממדי ההשפעה הישראלית על בחירת המחליף, נותן להחלטה ממד של עצמאות ומעניק לדמות שתיבחר לגיטימציה פנים-פלסטינית.

ביום שאחרי אבו מאזן מהלך כזה של אחדות פנימית בפת"ח יהיה ריאלי יותר משום שאבו מאזן נתפס ע"י מרבית בכירי פת"ח כמי שאחראי להתפלגות הפנימית.

הסכמה בוועד המרכזי של פת"ח מצמצמת את ממדי ההשפעה הישראלית על בחירת המחליף, נותנת להחלטה ממד של עצמאות ומעניקה לדמות שתיבחר לגיטימציה פנים-פלסטינית

ישראל תמיד תבחן ותבדוק את כל האופציות והתסריטים האפשריים ובסוף תפעל כדי שהמעבר ביום שאחרי אבו מאזן יהיה שקט; ואם היא היום בוחרת לעבוד בשיתוף פעולה עם חוסיין א-שייח', אין זה אומר שהוא מועדף על ידה. היא עושה זאת משום שהיא חוששת מאנרכיה העלולה להיווצר כתוצאה מהתחרות בתוך תנועת פת"ח.

הקו המנחה את ישראל בסופו של דבר, במצב בו היא לא יודעת מה מעמדה של פת"ח בציבור, הוא למנוע השתלטות חמאס על הגדה המערבית.

ד"ר עלי אל-אעור הוא מומחה לקשר עם החברה הישראלית, בעל דוקטורט מהמחלקה לאסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. הוא גם פרשן פוליטי לענייני ישראל בתקשורת הפלסטינית ומתמקד ביחסים בין הפלסטינים לישראלים בתקשורת הישראלית. מנהל ברשות הפלסטינית בתחום ירושלים.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ.

אם זה נכון, זוהי עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים לכאורה מצד הנוכל המשסה. האם היועצת המשפטית לממשלה תפעל? האם אחוזי התמיכה בנתניהו ובליכוד יצנחו? האם הפתולוגיה הזו מעניינת מישהו? לא נעצור את הנשימה.

האלוף במיל. גיא צור מספר שרואיין במשך 45 דקות בידי שרה נתניהו לתפקיד מזכירו הצבאי של רה"מ – עבירה פלילית חוזרת של הפרת אמונים. האם היועמש"ית תפעל? האם התמיכה בליכוד תצנח? לא נעצור את הנשימה

רק הגילוי הזה – בלי המכלול העצום של אלפי הפתולוגיות מהן נאלצנו לסבול – אמור להניב פרידה מהחיים הפוליטיים של כל מנהיג או איש ציבור במדינות דמוקרטיות סבירות. ודאי של מועמד לראש הממשלה. אדם בעל הגינות מינימלית היה מניח את המפתחות על השולחן.

ב-2012 התמודד גיא צור לתפקיד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ומצא את עצמו בראיון אל מול רעייתו. https://t.co/yUmJ812LbW

— ערוץ 7 (@arutz7heb) June 26, 2022

מדינות דמוקרטיות סבירות אמרנו. אדם בעל הגינות מינימלית אמרנו.

אך ישראל לא אמרנו. כי אין דמוקרטיה ששוללת אזרחות ופוגעת בזכויות אדם של מיליונים הנתונים לשליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני. לא קיימת חיה כזו. ואין גרם של הגינות בנתניהו שריסק ועלול לסיים את מלאכת הריסוק של ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שעדיין נותרו כאן.

וגם עדותו ביום 20 ביולי בוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון – שכמובן תהיה מביכה, חלולה ומלאת כזבים – לא תגרע דבר מהתמיכה בפוליטיקאי הנורא הזה.

אמרנו מדינות דמוקרטיות סבירות ואדם בעל הגינות מינימלית. אך אין דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם של מיליונים תחת שליטתה ומקיימת שתי מערכות חוק לפי מוצא אתני, ואין גרם של הגינות בנתניהו

ריקבון. מק וריקבון. ופתולוגיה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.