ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את ראש המטה לביטחון לאומי שמואל בן עזרא "למנות בודק לביצוע בחינה יסודית של כלל היבטי האבטחה של התעופה האזרחית הזרה לישראל", כך הודיעה הערב לשכת ראש הממשלה. 

הרמטכ"ל אייל זמיר בכנס לסגל הפיקוד הבכיר במחנה גלילות, 4 באוקטובר 2026 (צילום: צה"ל)

הרמטכ"ל אייל זמיר ערך לסגל הפיקוד הבכיר כנס שעסק בלקחים מאירועי 7 באוקטובר, שלוש שנים לאחר הטבח.

בכנס העניק זמיר תעודת הערכה לרב־נגד ו' מיחידה 8200, שהתריעה לפני 7 באוקטובר 2023 שחמאס ערוך למתקפת פתע נרחבת. קציני מודיעין בכירים דחו את התרעותיה.

בכנס אמר זמיר שצה"ל מסכם את תחקירי 7 באוקטובר "מתוך הכרת גודל המחדל למול ההבנה שאסור לנו לשקוע בהם, אלא ללמוד, להפיק לקחים, להשתפר ולנוע קדימה".

"אחד הלקחים הגדולים ביותר שלנו הוא הצורך להרחיב את שולי הביטחון. מדינת ישראל היא מדינה קטנה בגודלה הגאוגרפי וללא עומק קרקעי, הנמצאת תחת איומים רב־זירתיים. אנחנו צריכים לבנות את סד"כ צה"ל אל מול כלל האתגרים והאיומים. גודל צה"ל הוא העומק האסטרטגי שלנו", אמר.

זמיר אמר גם כי צה"ל בונה את האסטרטגיה שלו כך ש"תרחיש הייחוס שלנו הוא מוכנות למלחמה בהפתעה ובכלל זה סיכול איומים חמורים בהתהוותם".

הכנס התקיים במחנה גלילות בהשתתפות קצינים בדרגת תת־אלוף ומעלה מכלל הפיקודים, האגפים והזרועות בצה"ל.

צה"ל הודיע שבמסגרת הכנס "סוכמו תחקירי ה־7 באוקטובר והוצגו הלקחים המרכזיים שעלו מהם". עוד נמסר כי גופי המטכ"ל "הציגו את תהליכי הטמעת הלקחים ואת מנגנוני הבקרה על יישומם".

לפי צה"ל, הכנס מהווה גם את השלב הראשון ברצף של תחקירים על המלחמה כולה, ובהם תחקירי המלחמה האחרונה עם איראן.

התחקירים יחולקו לנושאים שונים וייערכו בידי צוותים שונים, בדומה לתחקירי 7 באוקטובר. בחודשים הקרובים יקיים זמיר דיונים נוספים על תהליך התחקור.

הלקחים מהמלחמה כולה מחולקים לארבעה נושאים מרכזיים: מוכנות מערכתית־אסטרטגית להפתעה, מוכנות מבצעית בהתאם לתרחישי ייחוס מעודכנים, בניין הכוח בכלל צה"ל ומודיעין.

מפלגת הירוקים של אנגליה וויילס אימצה בכינוס השנתי שלה בברייטון החלטה המשווה בין הציונות לגזענות.

ההצעה, הקוראת להתייחס לציונות "כמו לכל צורה אחרת של גזענות", התקבלה ברוב של 1,022 תומכים מול 813 מתנגדים.

בהצעה נטען שהציונות "מעניקה עדיפות לקבוצה אתנית אחת על בסיס שעבודן של אחרות".

"ההצעה הזאת מכוונת לאידאולוגיה ולפרקטיקה הפוליטית של הציונות, כפי שהוגדרו, ולא לרקע הדתי או האתני של מי שעשויים להזדהות כציונים. לא כל היהודים הם ציונים ולא כל הציונים הם יהודים", נכתב בה.

"הציונות, כפי שהוגדרה לעיל, תטופל כמו כל צורה אחרת של גזענות, והצעה זו תיושם בידי קבוצת העבודה למדיניות נגד גזענות, ככל שיידרש ובהתאם לנוהלי עבודתה הרגילים", נכתב בהחלטה.

הירוקים קראו גם להקמת מדינה פלסטינית במקום ישראל, "עם שוויון זכויות לכול".

יושב ראש מפלגת הירוקים, זאק פולנסקי, שהוא יהודי, לא השתתף בהצבעה.

בתגובה אמרה ישראל כי המפלגה היא כעת "גוף שנותן לגיטימציה לטרור".

"הירוקים אימצו לא רק את הירוק של חמאס, אלא גם את האידאולוגיה שלו: חיסול מדינת ישראל באמצעות מאבק מזוין", הגיב משרד החוץ.

בהודעת משרד החוץ נאמר שההחלטה "מעניקה לגיטימציה למאבק מזוין, קוראת למדינה פלסטינית 'מהנהר עד הים' – כלומר לחורבן מדינת ישראל – ומגדירה כ'גזענית' את שאיפתו של העם היהודי להגדרה עצמית".

משרד החוץ קרא לכל המפלגות בבריטניה, ובייחוד למפלגת הלייבור השלטת, לדחות את ההחלטה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבסיס חיל הים באשדוד, 4 באוקטובר 2026 (צילום: דוברות ראש הממשלה)

ראש הממשלה בנימין נתניהו הזהיר שהאיומים על המרחב הימי של ישראל גברו והודיע, בביקור בבסיס חיל הים באשדוד, שהמדינה תרחיב את יכולותיה הימיות.

"המרחב הימי הפך בעצם לשדה קרב בינלאומי", אמר נתניהו בסרטון שפרסמה לשכתו, כשהוא מצביע על האיומים האחרונים במצר הורמוז ובמצר באב אל־מנדב מצד איראן והחות'ים, בהתאמה.

"האויבים שלנו רוצים לאיים על המרחב הימי שלנו בים התיכון, על נמלי הים שלנו, על התעבורה הימית. כמובן שלא ניתן לזה לקרות", אמר נתניהו, לאחר שסייר בבסיס יחד עם שר הביטחון ישראל כ"ץ.

לדבריו, גורמי הביטחון מבקשים צוללות נוספות, כלי שיט ואמצעים נוספים. "הגיעה צוללת שישית לארץ, הם רוצים עוד; עוד כלי שיט, עוד אמצעים אחרים שאני לא מתכוון לפרט כאן", אמר והוסיף כי הוא מתכוון שישראל תהיה "אחת מהמובילות בעולם" בלחימה מתחת לפני הים ומעליהם.

חיל הים תואר לא פעם כזרוע שנדחקה במידה מסוימת לשוליים בצה"ל, ופחות מרכזית לביטחון ישראל מכוחות היבשה או חיל האוויר. הפיכת ישראל למעצמה ימית מובילה תייצג מהפכה בתפיסה הצבאית הישראלית.

לקוח מתדלק את רכבו בתחנת דלק במרכז הארץ, 1 באוקטובר 2026 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיעו שהחליטו שיונפק צו שיוזיל את מחיר הדלק ב־50 אגורות, באמצעות הפחתת מס הבלו.

הצו ייכנס לתוקפו הלילה, ומחיר ליטר בנזין 95 אוקטן יירד מ־8.27 שקלים ל־7.77 שקלים.

צעד זה מצטרף לצו זמני קודם, שהפחית את מחיר הדלק ב־52 אגורות. ההפחתה הזאת נשחקה בימים האחרונים לאחר שהזינוק במחירים בעולם אילץ את משרד האנרגיה להעלות את מחיר הדלק מ־7.75 שקלים ל־8.27 שקלים.

הפחתת המס הראשונה צפויה לפקוע בסוף אוקטובר. בשלב זה לא ידוע אם היא תוארך שוב.

מחירי הדלק עלו ברחבי העולם מאז תחילת המלחמה עם איראן בסוף פברואר, לאחר שהשיבושים שאיראן גורמת במצר הורמוז פגעו בנתיב מרכזי לאספקת הנפט והגז העולמית. המתיחות המתמשכת בין ארצות הברית לאיראן סביב השליטה במצר הגבירה גם היא את חוסר הוודאות בשוק הנפט.