ב"הארץ" דווח כי מתחילת השנה נעצרו 165 משתמטים, מתוכם 16 חרדים בלבד, כך מסרה לבג"ץ היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. עוד נמסר כי בנוסף עוכבו על ידי המשטרה 81 עריקים שאותרו על ידי המשטרה במפגש אקראי, והם הועברו למשטרה הצבאית.

עוד דווח כי לפי הנתונים שמסרה היועמ"שית לבג"ץ במסגרת תגובתה לעתירות הקוראות ליישום פסק הדין שמחייב גיוס חרדים והטלת סנקציות על משתמטים, מינואר ועד אמצע יוני הוגשו 294 כתבי אישום נגד חייבי גיוס שהוכרזו משתמטים. להערכת התביעה הצבאית, 32 מתוכם מהציבור החרדי.

עוד נמסר כי כיום יש 80 אלף חרדים שלא התגייסו אך אינם עומדים ברף הנדרש להעמדה לדין פלילי (540 ימים של אי-התייצבות). כתבי האישום והמעצרים שבוצעו מתחילת ינואר ועד אמצע יוני הם של חייבי גיוס שעברו את הרף הפלילי.

משטרת ישראל ושב"כ סיימו את חקירתו של אזרח אמריקאי כבן 20 בחשד למגע עם סוכן חוץ וביצוע משימות עבור גורמי מודיעין איראניים. היום הוגשה לבית המשפט הצהרת תובע נגד החשוד לקראת הגשת כתב אישום בימים הקרובים.

הצעיר נעצר ב-9 ביוני בפעילות משותפת של המשטרה ושב"כ, בעקבות מידע שהתקבל מגופי ביטחון בינלאומיים. ממצאי החקירה, שנוהלה תחת צו איסור פרסום גורף על ידי היחידה המרכזית של מחוז ירושלים, מעלים כי בחודשים האחרונים הוא עמד בקשר עם מפעילים מטעם המודיעין האיראני.

לפי הודעת המשטרה, במסגרת הקשר עם פעילי המודיעין ביצע החשוד משימות שונות שכללו תיעוד וצילום של אתרים רגישים בישראל. תמורת ביצוע פעולות אלו קיבל החשוד תשלום כספי שנע בין עשרות למאות דולרים עבור כל משימה.

מעצרו של החשוד הוארך מעת לעת בבית המשפט, וכעת מבקשת המשטרה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד חברת הסייבר "אביליטי" תעשיות מחשבים ותוכנה, ונגד שני נושאי משרה בחברה. ההליך מתנהל במסגרת הסדר טיעון, והנאשמים מואשמים בהברחה בנסיבות מחמירות ובשיווק ביטחוני ללא רישיון.

לפי הודעת הרשויות, עבירות ההברחה מתבססות על הפרת ההגבלות הקבועות בחוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, והיקפן נאמד בכ-35 מיליון שקלים. עוד צוין כי לאחד מנושאי המשרה בחברה יוחסה עבירת מס, בעוד שלחברה עצמה יוחסה גם עבירה של הלבנת הון.

הגשת כתב האישום נעשתה בתום חקירה של צוות משותף, הכולל את הממונה על ביטחון מערכת הביטחון במשרד הביטחון, יאחב"ל בלהב 433 ויחידות חקירה ברשות המיסים. בית המשפט קבע כי תוכן כתב האישום ופרטי הפרשה המלאים חוסים תחת צו איסור פרסום, למעט המידע שנמסר בהודעה הפומבית.

שני מטוסי קרב של חיל האוויר הוזנקו לפני זמן קצר ללוות טיסה מסחרית מוורשה לתל אביב, לאחר שהצבא קיבל דיווח על "אובדן קשר עם המטוס", כך נמסר מצה"ל.

טיסת חברת התעופה הפולנית לוט, שהופעלה על ידי חברת אלקטרה איירווייז, חזרה למסלולה מעל הים התיכון, כך על פי נתוני מעקב הטיסות.

בצה"ל מציינים כי "הקשר עם המטוס חודש" וכי האירוע הסתיים.

"אין חשש לאירוע ביטחוני", הוסיפו בצבא.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח על פינוי הפצועים בטבח ה-7 באוקטובר שחשף שורת ליקויים משמעותיים במענה הרפואי והאזרחי ביום הטבח, בין היתר בהעברת המידע על הפצועים ממד"א לצה"ל, וכן בשיקום הרפואי שלאחר הטבח.

על פי דוח המבקר, האחריות לפינוי הפצועים משטחי הלחימה הוטלה על פיקוד הדרום ואוגדת עזה. אנגלמן קבע כי שורש הכשל בפינוי הפצועים נבע מכישלונו של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום, וזאת מבלי לגרוע מאומץ ליבם של כוחות הצבא ומד"א שפעלו בשטח, אשר חלקם שילמו על כך בחייהם.

הדוח מצביע על כך שהפינוי התאפיין בהיעדר מענה מוסדר מצד צה"ל ובחוסר בפיקוד ושליטה מול מד"א. תיאום נקודות השחלוף בין הגופים התבצע רק קרוב לשמונה שעות לאחר תחילת מתקפת הטרור. כתוצאה מכך, פינוי פצועים לבתי החולים התעכב במשך שעות קריטיות – כשל שמתעצם לנוכח מספרם הרב של הנפגעים.

כשל נוסף נוגע להעברת המידע. בעוד שהמידע על חיילים פצועים ומצבם ועל דרכי הגישה אליהם עבר ישירות באמצעות גורמי הצבא לקרפ"א עזה שהיה מעורב בפינוי פצועים, הרי שבנוגע לפצועים אזרחים – אף שמד"א הציב באוגדת עזה מערכת אשר משקפת בזמן אמת את כלל האירועים המתקבלים במוקדי מד"א, לא השתמשו גורמי הרפואה הצבאיים במערכת.

תוצאת הדבר הייתה, שבנוגע לפצועים אזרחים – המידע בדבר הפצועים שהיה ברשות מד"א, ושיכול היה לסייע לכוחות הצבא בהגעה אל הפצועים האזרחיים ובהענקת מענה רפואי, לא הגיע לכוחות הצבא בשטח הלחימה.

שימוש במידע של מד"א יכול היה לסייע אף בבניית תמונת המצב, כפי שניתן ללמוד גם מדברים שמסר מפקד פיקוד הדרום בשבעה באוקטובר למשרד מבקר המדינה, ולפיהם מידע ממד"א על מיקום הפצועים ועל מספרם היה מקדם אותו ועוזר לו לבנות תמונת מצב.

"הליקויים שעלו בדוח מצביעים על כך שעל צה"ל ועל מערכת הבריאות לשפר באופן משמעותי את מוכנותם בהיבטי הפיקוד והשליטה לניהול אירועי חירום, ובפרט אירועים רבי נפגעים, בכל הנוגע לפינוי פצועים. חשיבותה של ביקורת זו, משמעות הליקויים וחשיבות ההמלצות המפורטות בה מתחזקות נוכח פוטנציאל הנזק הנלווה לאירוע רב-נפגעים", כתב המבקר.

דוח נוסף עוסק בשיקום הרפואי של פצועי המלחמה. המבקר אנגלמן נמנע מעיסוק בנושא זה בשל פציעת בנו חגי כחודש לאחר פרוץ הקרבות. הטיפול בדוח הועבר למנכ"ל משרד מבקר המדינה, תת-אלוף במילואים ישי וקנין.

לפי הממצאים, התחושה בקרב פצועים רבים היא שאינם מכירים את זכויותיהם במלואן ונאלצים להסתמך על מידע שעובר מפה לאוזן. הבדיקה העלתה כי לצה"ל, למשרד הביטחון ולבתי החולים אין הוראות מוסדרות באשר למסירת מידע לפצועים על אפשרויות השיקום העומדות בפניהם.

מנכ"ל המשרד שיבח את מסירותם של צוותי השיקום בבתי החולים ואת פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון, אך הדגיש כי מסירות אינה תחליף למדיניות סדורה. הוא קרא למשרדי הבריאות והביטחון לפעול באופן מיידי לתיקון הליקויים ולהבטיח שהמידע יהיה נגיש וברור עבור כלל הפצועים.