בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.
שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.
ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.
מבול הצעות החוק האנטי דמוקרטיות ומהלכים כוחניים של הממשלה מוכיחים כי גם בחודשי המלחמה הקשים ההפיכה המשטרית לא עצרה לרגע. כשהפוליטיזציה של מערכות השלטון חוגגת והדמוקרטיה נמצאת בנסיגה חדה, מדינת ישראל בדרך להפוך לאוטוקרטיה אלקטורלית.
בינואר הקרוב יימלאו שנתיים לתוכנית שהשיק שר המשפטים יריב לוין לרפורמה במערכת המשפט. מאז ועד היום, ניצבת הדמוקרטיה הישראלית בפני האתגר הגדול של חייה: להיות או לחדול.
פרופ' אסנת עקירב היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה וראשת החוג לממשל ולחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי בנוסף היא ראשת המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. תושבת כפר ורדים המייצגת את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. מתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם המאמר הזה מייצג את רמת האקדמיה הישראלית כיום – מה הפלא ש"תלמידי ישראל קרסו במבחן העולמי במתמטיקה ומדעים", כפי שנכתב כאן בכותרת הבוקר?
אתם יודעים מה? אינני זוכר בדיוק כיצד הגעתי לאתר הזה, אבל העיקר שאמצא את דרכי החוצה מכאן.
?You take care now, you hear
והתשובה לשאלה הנשאלת בפיסקה האחרונה: אף אחד.
אנחנו בקרב מאסף. אולי נצליח לדחות במעט את הקץ אבל הסוף ידוע. הדמוגרפיות מנצחות, ומכיוון שאבותינו, מקימי המדינה הליברל-דמוקרטית המופתית לא חלמו בחלמותיהם הגרועים ביותר מי ירש אותם, הם לא השכילו לבצר כמו שצריך את הדמוקרטיה. חלקם אף רכבו על הנמר הלאומני והחרדי בדרך לשלטון, והנה….לכאן הגענו. לא נהיה לא פולין ולא הונגריה. יותר דומה לאפגניסטן, או במקרה הטוב לבנון. ומכאן, אומר הקפטן, איש איש לנפשו.
אחד אחרי השני הם צועדים, בתורם יפלו אל הבור, יכוסו ברגבי האדמה המדממת, ולא יצאו משם עוד לעולם. בחורים מלאי חלומות ותוכניות לעתיד, כל כך קצר היה הביקור שלהם על פני האדמה הזו. "הותר לפרסום" ו"הותיר אחריו" המחנק מאיים להגיע, הלב מאיים להתפורר, ואז במפתיע זה חולף. מסתבר שבסוף מתרגלים להכל, גם לזה. נהיינו קהים רגשית.
אני אחות שכולה מגיל 12, ואני רוצה להגיד לכם משהו חשוב. השכול, הוא לא הולך לשום מקום. הוא לא נמוג. ולא מתפוגג ולא נחלש או נעשה יותר קל. הוא רק משנה צורה מפעם לפעם, או משנה אותנו. השכול אויב עקשן ואלים, מחליש ומתיש, את הגוף והנשמה, מבודד חברתית ומשפחתית וגורם למחלות. השכול הוא פרטי, פרטי שלך.
יעל שילר, אחות שכולה של איתן מלמד ז"ל, כוריאוגרפית ורקדנית בעלת סטודיו Ano Luna -המרכז הישראלי לרקדנים בתל אביב (צילום פורטרט: רון קדמי).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שאלות מקדימות:
1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת?
2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים?
3. האם יש נכונות לבחון ולנסות לקדם חלופות שמייצרות ביטחון באמצעים לא צבאיים/כוחניים? בנוסף להם?
4. האם קונספציה שהשקיעה שנים מליארדים בהכנה למלחמה אזורית, בפרט מול מעצמה רחוקה, מחויבת המציאות וניתנת לביצוע? ואם המעצמה ההיא כבר גרעינית ובעיה של מדינות רבות, האם מספיקה הרתעה חזקה מאוד והתמקדות בייצוב ביטחון גבולות?
5. כמה חוסר ביטחון מייצרות השחיתות ופונדמנטליזם? מה המחיר של עצירת השחיתות והפונדמנטליזם? מי מוכן לייצר או לכפות ביטחון באופן זה?
6. מה העלות האלטרנטיבית להעדר הסכמים? מה מחיר השמדה והרס ושליטה במיליונים בשטחים בעזה? איו"ש? חלקים מלבנון? בידוד? סנקציות/אמברגו, סוף לשיתופי פעולה וקיצוץ סיוע?
7. מה התועלת של כלכלת מלחמה? של יצוא נשק? ביחס לאובדן השקעות אחרות ואי התמקדות בתוצר אזרחי לא בטחוני?
8. מה החסכון בתקציב בטחוני ומה הרווח התעסוקתי/למשק בהכנסת משתמטים ומשתמטות למעגל השירות והעבודה? בצמצום פריסת הצבא והתשתיות להתנחלויות? בהסתת תקציבי בטחון לפיתוח פנים ופיתוח שת"פים אזוריים כדי לייצר מפגשי אינטרסים?
9. מה היכולת לשאת בהגדלת תקציב הביטחון, אם ההשקעה בתחומים אחרים לא מנוהלת באופן שמגדיל פיריון וצמיחה לטווח ארוך בתחומים אחרים? אם התעסוקה וההשכלה במשק מנוהלים באופן רחוק מאופטימלי? אם הדירוג יורד ועסקים קורסים ואזורי גבול נטושים ורבבות עקורים? אם המגמות הדמוגרפיות מונעות שגשוג בלי שינוי מהותי בחינוך ותעסוקה?
10. מה אם יש גורמים שרוצים להחליש ולשעבד את מעמד הביניים, להכפיף את חוקי המשחק לליברטנים/מליארדרים/מושחתים, לרמוס את אנשי המקצוע הישרים, להעביר את ההון לידיים בודדות ומקורבים ולמכור לזרים, אגב מצב חירום תמידי, ושתישרף המדינה?…
מי יקום לשנות?
צעדים קונקרטיים, עכשיו?!