בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.

שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.

שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל בחברה הישראלית. בעקבות ה-7 באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, 4 חודשים אחרי האירועים המחרידים, יש עדיין חטופים ומפונים

למרות זאת, התשובה לשאלת תקציב הביטחון אינה טריוויאלית. מצד אחד, אזרחי ישראל זכאים לביטחון. אך צריך להבין כי יש מחיר נלווה להגדלת תקציב הביטחון. תוספת מוגזמת לביטחון תפגע בתחומי חיים שונים ובפעילות הכלכלית.

בשנת 2022, עמדה ההוצאה לביטחון בישראל על 4.5% מהתמ"ג (נתוני הבנק העולמי). למרות הירידה העקבית בשיעור זה בעשרות השנים האחרונות, ישראל נמצאת עדיין בין המדינות עם ההוצאה הביטחונית הגבוהה ביותר בעולם.

שיעור זה אינו חריג ביחס להוצאה הממוצעת של 4.6% מהתמ"ג במדינות המזרח-התיכון וצפון אפריקה עמן אנו נאלצים להתמודד בשדה הביטחוני. מה שכן, ההוצאה הביטחונית בישראל גבוהה באופן משמעותי מהממוצע של 2.4% מהתמ"ג במדינות ה-OECD המפותחות. למדינות אלו אין, בדרך כלל, את אותם אתגרים ביטחוניים שיש לנו, אך אל כלכלותיהן המתקדמות אנו שואפים להדמות.

הדיון הנוכחי איננו על קיצוץ בהוצאה הביטחונית, או אפילו לא על שימור המצב הקיים, אלא על הגדלתה – וכשדנים בכך, צריך לקחת כל זאת בחשבון.

השאלה של השפעת ההוצאה הביטחונית על הצמיחה הכלכלית היא סבוכה, ומחקרים שונים הגיעו לתוצאות שונות (עם תלות גדולה בתקופת המדידה, במדינות המדוברות, וכו'). מה שכן, המחקרים מורים, בדרך כלל, על השפעה שנעה בין ניטרלית לשלילית. כלומר, הגדלת ההוצאה הביטחונית אינה תורמת, בדרך כלל, לצמיחה הכלכלית, ולעיתים אף פוגעת בה.

שאלת תקציב הביטחון אינה טריוויאלית. מצד אחד, אזרחי ישראל זכאים לביטחון. אך יש מחיר נלווה להגדלת תקציב הביטחון. תוספת מוגזמת לביטחון תפגע בתחומי חיים שונים ובפעילות הכלכלית

לצורך המחשה – דוגמה קונקרטית הקשורה לדיונים הנוכחיים בנושא משך שירות הסדיר והמילואים: כל יום נוסף שאזרח משרת בסדיר או במילואים, הוא יום שאינו עובד ובכך מהווה אובדן לפעילות הכלכלית.

יותר מכך, קיים חשש כי הוצאה ביטחונית מוגברת תבוא על חשבון דברים אחרים – בין אם צריכה, השקעה, וכו'. ראשית, כל שקל שהמדינה משקיעה בצבא, הוא שקל פחות שמושקע בחינוך, בשירותים החברתיים ובתשתיות.

ומעבר לכך, ההוצאה הביטחונית הגדלה מלווה בדרך-כלל בצרכי מימון ממשלתיים גדלים – מה שעלול להעלות את ריביות השוק ובכך לפגוע גם בהשקעה הפרטית במשק.

קל תמיד, ובמיוחד לאור הטראומה של אירועי השבעה באוקטובר, לקפוץ למסקנה כי צריך להשקיע את המקסימום בביטחון. אבל האם אפשר בכלל להגיע ל-100% ביטחון? יתרה מזאת, גם אם ניתן תאורטית להתקרב לכך, לא בטוח שזו תהיה ההחלטה הנכונה עבור מדינת ישראל.

צריך תמיד לשאול את השאלה – מה יהיה המחיר הכרוך בכך? האם 100% ביטחון במחיר של פגיעה אנושה בשירותי הבריאות והחינוך, בפגיעה בהשקעה בתשתיות, וכו', הוא כדאי? או שאולי עדיף להסתפק, לשם דוגמה, ב-90% ביטחון תוך פגיעה פחותה בתחומים אחרים?

ביטחון הוא רק תנאי הכרחי אך לא מספיק לחיים טובים. כך צריך להתייחס אליו. בשביל לתת לאזרחי המדינה חיים טובים, הם צריכים להנות גם מביטחון, אבל גם מאיכות חיים ראויה: בריאות טובה, חינוך איכותי, תשתיות תחבורתיות מודרניות, תרבות, וכו'.

ביטחון הוא רק תנאי הכרחי אך לא מספיק לחיים טובים. בשביל לתת לאזרחי המדינה חיים טובים, הם צריכים להנות מביטחון, אך גם מאיכות חיים ראויה: בריאות טובה, חינוך איכותי, תשתיות תחבורתיות, תרבות ועוד

על כן, באופן שעלול להישמע מעט פרדוקסלי, הגדלה של תקציב הביטחון – אם זו נעשית בצורה שאינה מידתית ואחראית – עלולה לפגוע באיכות חייהם הכוללת של אזרחי ישראל.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.