מלחמה כושלת, צבא מותש, מנהיגות מנותקת ובעיקר זלזול במשרתים הביאו בשנת 1905 למרידה באוניית הצי הרוסי "פּוֹטְיוֹמְקִין" ולתחילת הסוף של המשטר הצארי. עולה השאלה האם הזלזול הבוטה שהפגינה ממשלת ישראל באמצעות חוק הקפאת מעצרי עריקים יביא לתוצאה דומה.

יש מעט מאוד "חוקים" בתחום ההיסטוריה, שכן כמעט לכל כלל אפשר למצוא חריג, ולכל דוגמה היסטורית – דוגמה נגדית. למשל: האם נכון לצאת למלחמת מנע נגד תוקפן? התשובה העולה מן ההיסטוריה היא כן ולא: כן – ייתכן שעמידה תקיפה מול אדולף היטלר לפני הסכם מינכן הייתה מונעת ממנו לצבור כוח ולהוביל את העולם למלחמה; לא – הפלישה האמריקאית לעיראק בשנת 2003, שנועדה בין היתר להסיר איום עתידי, הסתיימה בשנים של כאוס, טרור וחוסר יציבות.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

מדובר באחת החידות הגדולות בהיסטוריה המודרנית: איך ייתכן שארצות הברית, המעצמה החזקה ביותר בהיסטוריה, שמסוגלת להשמיד כמעט כל צבא סדיר בעולם בקלות יחסית, מתקשה כל כך ב-80 השנים האחרונות לנצח סופית מלחמות מול אויבים חלשים ממנה לאין שיעור?

כאשר ראש ממשלת בריטניה לשעבר, וינסטון צ'רצ'יל, שמע על מתקפת פרל הארבור ועל כניסתה הצפויה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, תגובתו הייתה "So we had won after all!". מבחינתו, עצם כניסתה של ארצות הברית למלחמה הכריעה את התוצאה. ואכן, במלחמת העולם השנייה ארצות הברית ניצחה באופן מוחלט.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.

מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

ישנה אמרה ידועה באנגלית והיא: "Justice delayed is justice denied", כלומר צדק שמתעכב הוא צדק שנשלל. לרוב, משתמשים בה כדי לתאר מצב שבו אזרח ממתין שנים לקבלת פסק דין בעניינו.

אולם בשנים האחרונות אמרה זו מקבלת בישראל משמעות רחבה יותר, וזאת בהקשר של העיכוב הרב במינוי שופטים חדשים.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בעת שניסיתי לאחרונה לעזור לבני המתבגר להתכונן למבחן בהיסטוריה בנושא היישוב הציוני בארץ ישראל, גיליתי לתדהמתי עד כמה הבעיות שמפלגות את החברה הישראלית כיום אינן חדשות כלל.

אותן מחלוקות עמוקות, אותם ויכוחים נוקבים ואותן דילמות עקרוניות ליוו את היישוב היהודי בארץ כבר לפני למעלה ממאה שנים.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

היסטוריונים שיבחנו בעתיד את מלחמת חרבות ברזל, יקבעו ככל הנראה שישראל ניצחה בשדה הקרב, אולם הפסידה "ביום שאחרי". במובן זה, ישראל לא שונה ממקרים אחרים בהיסטוריה, המלמדים כי לניצחון טקטי בשדה הקרב עשויה להתלוות תבוסה אסטרטגית.

לאחרונה התבשרנו, בין היתר, כי טורקיה וקטאר עתידות להיכנס לוועדה המבצעת של "מועצת השלום". רוב הפרשנים מסכימים כי הכנסת שתיים מבעלות הברית הקרובות ביותר של ארגון חמאס ללב מנגנון ניהול רצועת עזה, מהווה ניצחון לחמאס והפסד לישראל.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

פעילות ענפה בבית המחוקקים מעידה לרוב על דמוקרטיה מתפקדת. אולם, ההיסטוריה מלמדת, כי לעתים ריבוי חוקים אינו מבטא חיוניות, אלא מהווה ניסיון לפתור באמצעות חקיקה מהירה בעיות עמוקות של אמון, לכידות ומשילות, שטופלו בעבר באמצעות נורמות, פשרות והסכמה רחבה.  

*  *  *

בשבועות האחרונים אנו עדים בכנסת ישראל לחקיקה אינטנסיבית, פרסונלית, חסרת מעצורים, משנה כללי משחק וכזו המנסה לייצר נאמנות בכפייה.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

בשנת 418 לספירה פרסמו הקיסרים הרומאים חוק דרמטי, שהורה על שחרור היהודים משירות צבאי ואף אסר על קבלתם בעתיד. מה שנראה היום בעיני חלק מהציבור כ"הטבה", שימש למעשה כלי להדרה של יהודים ממוקדי הכוח באימפריה, שהלכה ונעשתה נוצרית וקיצונית.

*  *  *

דמיינו את הסיטואציה הבאה: חוק הפוטר לחלוטין משירות צבאי, ואף מורה על שחרור של המשרתים. כך, ללא מכסות, ללא יעדים וללא סנקציות, קהילה שלמה מוצאת עצמה מחוץ למסגרת הצבאית. עבור חלק מהציבור בישראל של היום, זה בוודאי נשמע כמו חלום מתוק במיוחד.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.

כמי שעקב באדיקות בחודשים האחרונים אחר עלייתו של זוהרן ממדאני, ראש עיריית ניו-יורק הנבחר, לא יכולתי שלא להיזכר בקרל לואגר, ראש עיר אנטישמי ופופוליסט שנבחר מעל 100 שנה קודם לכן וכ-6,800 קילומטר משם.

למרות עושרו האישי והשכלתו היוקרתית, הציג עצמו לואגר כאדם מן השורה, דיבר בשם "האנשים הפשוטים", תקף את "הממסד" והבטיח רווחה עירונית. למרות התנגדותו הנמרצת של קיסר האימפריה האוסטרו־הונגרית, הוא נבחר ברוב גדול לראשות עיריית וינה בסוף המאה ה־19.

עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.