JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של יוסי שפרבר | זמן ישראל
יוסי שפרבר
הזמן של
יוסי שפרבר

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

מי יחקור את המחיר הביטחוני של המהפכה החוקתית בהובלת אהרן ברק

"אני גירשתי יותר ערבים" – כך צוטט ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בכותרת בעיתון מעריב בסוף שנות השמונים. לא כהתגרות, אלא כהצהרת אחריות. ממשלת ישראל עמדה אז מול גל טרור, חטיפות ופיגועים, ופעלה מתוך תפיסה פשוטה – האחריות לביטחון איננה ניתנת להאצלה. היא מונחת על כתפי הדרג המדיני והצבאי, גם כאשר משמעותה קבלת החלטות קשות, שנויות במחלוקת וכבדות משקל.

באותן שנים ממש התחולל בישראל מהלך מקביל, שקט בהרבה – המהלך שמכונה בדיעבד "המהפכה החוקתית". שני חוקי יסוד שנחקקו ב-1992, בחקיקה רגילה, ברוב מצומצם וללא דיון ציבורי מעמיק, הפכו בסיס לפרשנות שיפוטית בעלת משמעות חוקתית מרחיקת לכת. לא מדובר בפרט טכני: זה היה שינוי עומק במאזן הכוחות בין הרשויות בדמוקרטיה הישראלית, ובדיעבד גם שינוי בעל השפעת עומק על הזירה הביטחונית.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
נניח שכותב המאמר צודק, רק נניח. הטוב ביותר יהיה שלצד ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הדרג המדיני והדרג המשפטי, תוקם ועדת בדיקה בהרכב שיוסכם על מרבית חברי הכנסת, והיא תבדוק את מערכת המשפט ו... המשך קריאה

נניח שכותב המאמר צודק, רק נניח. הטוב ביותר יהיה שלצד ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הדרג המדיני והדרג המשפטי, תוקם ועדת בדיקה בהרכב שיוסכם על מרבית חברי הכנסת, והיא תבדוק את מערכת המשפט וגם תציע רפורמה במערכת הזו. אין סתירה בין השניים.

"המהפכה החוקתית " הגבילה את התנהלות המדינה על בסיס הערכים המוסריים שיגדירו את ישראל כמדינה על פי מגילת העצמאות . יש שיגדירו זאת כ"יפי נפש" - אך זאת דמותה של המדינה ששאפו מקימיה לשוותה ל... המשך קריאה

"המהפכה החוקתית " הגבילה את התנהלות המדינה על בסיס הערכים המוסריים שיגדירו את ישראל כמדינה על פי מגילת העצמאות .
יש שיגדירו זאת כ"יפי נפש" – אך זאת דמותה של המדינה ששאפו מקימיה לשוותה לנגד עיניהם .
ולהתנהלות ערכית יש מחיר , והוא שווה את זה .

רשע זדון הם מילים קטנות לתאר את מה שההפיכה החוקתית עשתה למדינה . אין בעברית מילים יותר חריפות . כנראה דוברי השפה לא העלו בדעתם קיום רוע דמוני כזה של מערכת שקמה על העם . את חקירת הכשל צר... המשך קריאה

רשע זדון הם מילים קטנות לתאר את מה שההפיכה החוקתית עשתה למדינה . אין בעברית מילים יותר חריפות . כנראה דוברי השפה לא העלו בדעתם קיום רוע דמוני כזה של מערכת שקמה על העם . את חקירת הכשל צריך להתחיל באוסלו . לא רגע אחרי . נהג שיכור שנכנס באב פצע אותו אנוש ונמלט . האב שרד . הנישואין לא . הילדים פגועים פסיכולוגית הבן עם הפוסט טראומה התחתן ונטש את המשפחה וילדו הפך להומלס מסומם . מי אשם בכל זה??? הילד? הנכד? אולי הסוחר? אולי בית הספר שלא הכיל? אולי העיריה שלא מטפלת בהומלסים? כולם אשמים רק לא הנהג השיכור!!! כך אותו הדבר. המקור לכל הכשל והשקר זה רבין אוסלו ברק וההפיכה החוקתית . ואת מי מאשים הסמול?? את כל האחרים . ואת הסוכה בחווארה!!

התיאור של "המהפכה החוקתית" נכון ומדויק, אבל מתעלם מהעובדה שהמערכות - ה"נבחרת" ושאינה, משתפות פעולה בניטרול העצמי של מדינת ישראל, והמאבק ביניהן הוא בעיקרו הצגה להמונים. הסיפא של הדברים ... המשך קריאה

התיאור של "המהפכה החוקתית" נכון ומדויק, אבל מתעלם מהעובדה שהמערכות – ה"נבחרת" ושאינה, משתפות פעולה בניטרול העצמי של מדינת ישראל, והמאבק ביניהן הוא בעיקרו הצגה להמונים.

הסיפא של הדברים קורא לחקור את אירועי ה-7.10.2023, אבל כבר מניח את המסקנות, ומציג אותו כ"מחדל" ו"כשל" שיש לברר את הסיבות להם.

מה פירוש "אין כאן טענה לזדון"? ממתי מי שבא לחקור טוען משהו?

עוד 867 מילים ו-5 תגובות

בין עזה לניו-דלהי - דווקא עכשיו נפתחת הזדמנות נדירה למדינת ישראל

יש רגעים נדירים שבהם ההיסטוריה פותחת דלת, קצרה בזמן, גדולה בהשלכות. ומי שמשכיל להיכנס מקבע את מעמדו לדורות. המזרח התיכון נמצא עכשיו ברגע כזה. למרות הכאב, הטראומה והדם שנשפכו כאן בשנתיים האחרונות, נפתח עבור ישראל חלון הזדמנויות היסטורי להשתלב במערך אזורי חדש שמושתת על פיתוח, תשתיות, יציבות אזורית ואינטרסים גלובליים – לא רק כוח צבאי.

המהפכה הזאת מרוכזת סביב יוזמת "מסילות השלום" (India–Middle East–Europe Economic Corridor IMEC): מסדרון סחר, אנרגיה, טכנולוגיה ומידע שיחבר את הודו, מדינות המפרץ הפרסי, ישראל ואירופה. זו אינה "עוד יוזמת שלום". זהו תכנון מחדש של מאזן הכוחות הגיאופוליטי ברמה העולמית, שבו המזרח התיכון מפסיק להיות זירת לחימה אינסופית, והופך לגשר כלכלי אסטרטגי בין מזרח למערב.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 968 מילים
@סתם אחד - תודה על התגובה. אני בהחלט מסכים שיש מקום לשיח פנימי וביקורתי בתוך החברה הישראלית – ואף כתבתי לא פעם על כך. עצם היכולת לבחון את עצמנו היא חלק מהכוח הדמוקרטי שלנו. אולם המאמר ש... המשך קריאה

@סתם אחד – תודה על התגובה.
אני בהחלט מסכים שיש מקום לשיח פנימי וביקורתי בתוך החברה הישראלית – ואף כתבתי לא פעם על כך. עצם היכולת לבחון את עצמנו היא חלק מהכוח הדמוקרטי שלנו. אולם המאמר שלי עוסק בנקודה אחרת: ההבחנה בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות בתחפושת.

אינני מתעלם מהקשיים ומהשאלות הקשות שמדיניות ישראל מעוררת – יש על מה להתווכח ויש הרבה מה לתקן. אבל כאשר נשללת מישראל עצם הזכות להתקיים, כאשר היא מוצגת כרוע מוחלט, כשנדרשים ממנה סטנדרטים בלתי־אפשריים שלא נדרשו מאף מדינה אחרת במלחמה, או כשהשיח נשען על דיסאינפורמציה שיטתית – אז אנחנו כבר לא נמצאים במרחב של "ביקורת".
(או לחלופין, ראה את השימוש התדיר של כמעט כל גופי התקשורת בהודעות משרד הבריאות של חמאס – זרוע דוברות של ארגון טרור – מבלי להביע שמץ של חשדנות או ביקורת. זו בעיניי הזיה מוחלטת.)

אפשר להחיל מבחנים דומים גם על יחסים פנים-־ישראליים, אבל אסור לבלבל בין ביקורת פנימית, קשה ככל שתהיה, לבין ניסיון לשלול את עצם הלגיטימיות של קיומנו כעם וכמדינה. זו נקודת המוצא שממנה כתבתי, והיא בעיניי קריטית להבנת הגל הנוכחי של האנטישמיות בעולם.

האנטישמיות לא מתה – היא רק החליפה מסכה

לא עוד צלבי קרס על קירות, לא פוגרומים אלימים ברחובות ולא תיאוריות קונספירציה על "שליטה יהודית עולמית". האנטישמיות של המאה ה־21 לא נעלמה – היא פשוט לבשה מסכה חדשה. היא כבר לא מגיעה בדמות צוררי היהודים, אלא עוטה שפה של "זכויות אדם", "צדק חברתי" ו"סולידריות עם מדוכאים".

מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבה נרצחו באכזריות למעלה מ-1,200 אזרחים ישראלים – כולל תינוקות, נשים, זקנים וחיילים – ובעקבותיה פתחה ישראל במבצע "חרבות ברזל", מתפשט ברחבי העולם גל אדיר של דה-לגיטימציה, הכפשות ושנאה גלויה למדינת היהודים.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
5
תודה, יוסי, על התגובה לתגובה. הנקודה המרכזית של המאמר שלך היא בהחלט חשובה, וזיהוי שלה הוא בהחלט תנאי הכרחי לפתרון הבעיה. אם בחרת להתמקד בעניין הזה בלבד, זו זכותך וההסבר שלך מקובל עליי ... המשך קריאה

תודה, יוסי, על התגובה לתגובה.
הנקודה המרכזית של המאמר שלך היא בהחלט חשובה, וזיהוי שלה הוא בהחלט תנאי הכרחי לפתרון הבעיה. אם בחרת להתמקד בעניין הזה בלבד, זו זכותך וההסבר שלך מקובל עליי לגמרי. אבל מכיוון שזה תנאי הכרחי ולא תנאי מספיק, חשוב גם להתמקד בדברים האחרים, שבלי דיבור עליהם, זיהוי שלהם וטיפול בהם, שום דבר לא באמת יעזור. אבל את זה אפשר גם במאמר אחר…

@סתם אחד - תודה על התגובה. אני בהחלט מסכים שיש מקום לשיח פנימי וביקורתי בתוך החברה הישראלית – ואף כתבתי לא פעם על כך. עצם היכולת לבחון את עצמנו היא חלק מהכוח הדמוקרטי שלנו. אולם המאמר ש... המשך קריאה

@סתם אחד – תודה על התגובה.
אני בהחלט מסכים שיש מקום לשיח פנימי וביקורתי בתוך החברה הישראלית – ואף כתבתי לא פעם על כך. עצם היכולת לבחון את עצמנו היא חלק מהכוח הדמוקרטי שלנו. אולם המאמר שלי עוסק בנקודה אחרת: ההבחנה בין ביקורת לגיטימית על ישראל לבין אנטישמיות בתחפושת.

אינני מתעלם מהקשיים ומהשאלות הקשות שמדיניות ישראל מעוררת – יש על מה להתווכח ויש הרבה מה לתקן. אבל כאשר נשללת מישראל עצם הזכות להתקיים, כאשר היא מוצגת כרוע מוחלט, כשנדרשים ממנה סטנדרטים בלתי־אפשריים שלא נדרשו מאף מדינה אחרת במלחמה, או כשהשיח נשען על דיסאינפורמציה שיטתית – אז אנחנו כבר לא נמצאים במרחב של "ביקורת".
(או לחלופין, ראה את השימוש התדיר של כמעט כל גופי התקשורת בהודעות משרד הבריאות של חמאס – זרוע דוברות של ארגון טרור – מבלי להביע שמץ של חשדנות או ביקורת. זו בעיניי הזיה מוחלטת.)

אפשר להחיל מבחנים דומים גם על יחסים פנים-־ישראליים, אבל אסור לבלבל בין ביקורת פנימית, קשה ככל שתהיה, לבין ניסיון לשלול את עצם הלגיטימיות של קיומנו כעם וכמדינה. זו נקודת המוצא שממנה כתבתי, והיא בעיניי קריטית להבנת הגל הנוכחי של האנטישמיות בעולם.

עד מתי? כמה עוד? על כל נרצח ישראלי מתו 50 פלסטינים כמה עוד? כמה חיילים עוד צריכים לההרג כדי שתתעוררו? כמה חיילים יפגעו בגופם ובנפשם עד שתגידו - די!!! יש הרבה תשומת לב לחטופים, ובינתיי... המשך קריאה

עד מתי?
כמה עוד?

על כל נרצח ישראלי מתו 50 פלסטינים
כמה עוד?
כמה חיילים עוד צריכים לההרג כדי שתתעוררו?
כמה חיילים יפגעו בגופם ובנפשם עד שתגידו – די!!!

יש הרבה תשומת לב לחטופים, ובינתיים נפלו עוד 100 חיילים על פארש. על כל חייל הרוג יש 3? 5?פגועי נפש, יש 6 פצועים שהיום אנחנו נושאים על כפיים, אבל הם יתמודדו עם נכות עוד 70 שנה
הרבה אחרי שרובנו נשכח מהמלחמה הארורה הזאת

ישראל היא גיהינום עלי אדמות
מישהו כאן מרויח משהו מעוד פלסטיני הרוג?

יש 1.8 מיליארד מוסלמים בעולם
כמה אתם רוצים להרוג?

האמת היא – כל המלחמה הזאת היא מסע נקמה של פסיכופת אחד נגד המדינה שהגישה כיתבי אישום נגד שליח-האל-בעיני-עצמו
שורף את המגינה כמו שאישתו המוגבלת הבטיחה

פסיכופת שהגדיר מחדש את גבולות הטירוף, דחף אותם למחוזות גלקטיים

מאמר יפה וחכם, אבל גם קצת תלוש ולא מאוד מעשי. הרי אנחנו כרגע במצב שגם תומכים ותיקים שלנו פונים נגדנו, למשל פירס מורגן, בונו, קנצלר גרמניה ועוד. ישראל שמה את עצמה במצב שאין לה דרך אמיתית... המשך קריאה

מאמר יפה וחכם, אבל גם קצת תלוש ולא מאוד מעשי. הרי אנחנו כרגע במצב שגם תומכים ותיקים שלנו פונים נגדנו, למשל פירס מורגן, בונו, קנצלר גרמניה ועוד. ישראל שמה את עצמה במצב שאין לה דרך אמיתית להגן על צדקת דרכה יותר. ומצב כזה הוא כר פורה לאנטישמים ולשונאי ישראל, שיכולים מאוד בקלות להתלבש על ביקורות מוצדקות על ישראל ולהקצין ולעוות אותן. בקיצור, אין במאמר הזה שום הצעות מעשיות להתמודדות עם המצב, וגם אין בו איזושהי הסתכלות פנימית שמבקשת לבדוק מה התרומה שלנו, של ישראל, למצב הזה ומה אנחנו יכולים לעשות מול עצמנו כדי להיטיב את המצב.

ועוד הערה: את מבחן ארבע ה-D הזה אפשר להפעיל גם על היחסים בתוכנו, בתוך ישראל. אני למשל יכול לזהות מאוד בקלות את ארבעתן ביחס של ערוץ 14 ורבים מחברי הקואליציה כלפי בית המשפט העליון, כלפי ממשלת השינוי ז"ל, וכלפי מה שמכונה "הסמול". אז קצת מצחיק להטיף על צביעות העולם בזמן שהשלטון שלנו עושה בדיוק אותו דבר בתוך המדינה.

אחלה יוסי רק שמישהו באמת יקשיב יפנים ויבצע מה שבאמת טוב לנו ורק לנו כי האנטישמיות החדשה ישנה היא קבועה ! גם אם לפעמים לא מורגשת היר שם הרב שרקי אבחן זאת במדויק דמיין משחק שח מלא עם כל ה... המשך קריאה

אחלה יוסי רק שמישהו באמת יקשיב יפנים ויבצע מה שבאמת טוב לנו ורק לנו כי האנטישמיות החדשה ישנה היא קבועה ! גם אם לפעמים לא מורגשת היר שם הרב שרקי אבחן זאת במדויק דמיין משחק שח מלא עם כל הכלים עליו עכשיו מגיע עם ישראל ואומר אני נכנס למשחק מיד כולם מתגעשים עלינו בהרבה סיבות וטענות – לא משנה מה נעשה אנחנו מפריעים לסדר הקיים ולכן הסלידה השנאה וכולי מעטים בעמים אכן יבינו שאולי יש לנו מה לתרום לשיפור העולם. ידידך משכבר הימים נועם אדלר מכינת עורי צפון

עוד 882 מילים ו-5 תגובות

המזרח התיכון משתנה – ישראל מקימה פרוטקטורט דרוזי ברמת הגולן

מאז הסכמי סייקס-פיקו של 1916, סוריה התקיימה יותר כרעיון מאשר כמדינה מתפקדת. מהשלטון הצרפתי הקולוניאלי ועד המיעוט העלווי של משפחת אסד, הארץ שימשה במה למאבקי עדות, אידיאולוגיות ומעצמות.

מלחמת האזרחים שפרצה בסוריה ב-2011 לא חידשה דבר. מלחמת האזרחים רק הסירה את המסכה: סוריה מעולם לא הייתה מדינה יציבה. היא הייתה מרחב שסוע, מרובה בקבוצות מיעוט, רווי בכוחות זרים, שבטים, מיליציות ג'יהאדיסטיות ומשטר חסר לגיטימציה. במקום שלטון ריבוני – כאוס כרוני.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 831 מילים ו-1 תגובות

"מדינה בתוך מדינה" - משמרות המהפכה והמודל הנאצי

איום השמדתה של מדינת ישראל מצד איראן אינו מסתכם בסיסמאות או ברטוריקה קיצונית בלבד. מאחורי ההצהרות עומדת מערכת שלטונית מורכבת ומסוכנת, הבנויה במובהק על מודל שלטוני היסטורי: זה של גרמניה הנאצית.

מדובר בדגם של "מדינה בתוך מדינה" (Dual State) – מושג שטבע ארנסט פרנקל ב-1941, ואשר מתאר שלטון כפול: מדינה חוקית לצדה של מדינה מהפכנית, החזקה ממנה.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים

על הצורך בדה-חמאסיזציה של מערכת החינוך בעזה

מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007, הרצועה הפכה לזירת סכסוך מתמשך ולאזור שבו אידיאולוגיה של שנאה וקיצוניות דתית מעצבת את חייהם של מיליוני אנשים.

דור שלם גדל למציאות שבה ישראל והיהודים מוצגים כאויב קיומי, והאלימות נתפסת כדרך חיים. שלב ראשון בדרך לשבירת המעגל ההרסני הזה, מחייב תהליך של דה-חמאסיזציה עמוק ורב-ממדי, המבוסס בתחילה על עיצוב מחדש של מערכת החינוך, שיקום כלכלי והובלת שינוי חברתי.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
מוסכם כי חינוך לסבלנות וערכים אוניברסלים יוביל לאפשרות של חיים משותפים. המלכוד נעוץ בסוף הדברים שכתבת, וזה שהתקדמות מחייבת הצבה של שלטון מתון שיהיה מקובל על שני הצדדים. שלטון כזה יכול ל... המשך קריאה

מוסכם כי חינוך לסבלנות וערכים אוניברסלים יוביל לאפשרות של חיים משותפים. המלכוד נעוץ בסוף הדברים שכתבת, וזה שהתקדמות מחייבת הצבה של שלטון מתון שיהיה מקובל על שני הצדדים. שלטון כזה יכול להיות מקובל רק לאחר חינוך מחדש של האוכלוסייה כפי שתארתה. האלטרנטיבה והיא חינוך מחדש בכוח, אומנם מיושמת בעולם, אבל לא יהיה מקובל.

בגרמניה הנאציזם הוא כתם. ואצל האויב הערבי מודל לחיקוי. אין שום הבדל בין חמאס לאחרים בנושא הזה. לו יכלו היו משמידים אותנו. אלא שאין להם את הכח וגם לא את המח. אשרינו שאלה אויבינו. תודה ל... המשך קריאה

בגרמניה הנאציזם הוא כתם. ואצל האויב הערבי מודל לחיקוי. אין שום הבדל בין חמאס לאחרים בנושא הזה. לו יכלו היו משמידים אותנו. אלא שאין להם את הכח וגם לא את המח. אשרינו שאלה אויבינו. תודה לאל.

ברור, הם יתבוננו יחד איתנו, בכנות וחמלה, בהרג ובהרס הנרחבים, ומיד יכריזו שהאתוס החילוני הדמוקרטי החדש מחייב ללמוד על אפס אלימות, תקווה ודו קיום של שיוויון הזדמנויות וצדק. כמעט כמו ביה... המשך קריאה

ברור,
הם יתבוננו יחד איתנו, בכנות וחמלה,
בהרג ובהרס הנרחבים,
ומיד יכריזו שהאתוס החילוני הדמוקרטי החדש
מחייב ללמוד על אפס אלימות, תקווה ודו קיום של שיוויון הזדמנויות וצדק.
כמעט כמו ביהודה שמחנכת לרדיפת שלום
ורואה את מנהיגיה מיישמים הסדרה וערבות הדדית וחמלה ונורמליזציה (וגם טוהר מידות ויושרה בדמוקרטיה).
וברצינות, אם יום אחד יהיו הנהגות של הסדרה וחיים נורמליים ויציבות, אז יהיה צריך ללמוד יחד על העוולות שבאלימות ופונדמנטליזם ופשיזם והנהגות רקב.

עוד 636 מילים ו-4 תגובות

אבי מעוז – קומיסר הערכים בממשלת המחדל

קיץ 2023 – מחאה אזרחית חסרת תקדים מטלטלת את מדינת ישראל ומחריפה את משבר האמון העמוק בין האזרחים לשלטון. החשש מהשלכות המשבר שולט בשיח הציבורי, ושיח קשה על "מלחמת אזרחים" צובר תאוצה. אך מנהיגי הציונות הדתית מזהים במשבר הזה הזדמנות היסטורית. עבורם, זהו רגע נדיר לנצל את הזמן שנותר לממשלה – בין אם תיפול בקרוב ובין אם תמצה את ימיה.

לצד סיסמאות על אחדות ו"ביחד ננצח", מנהיגי הציונות הדתית פועלים בפועל להנעת מהלכים שמעמיקים את הפילוג בציבוריות הישראלית. הם יוצרים מציאות חדשה באמצעות קביעת עובדות בשטח, שמרבית החברה הישראלית מתקשה להכיל.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

מצוקת מסגרות הדיור בקהילה לאנשים על הרצף האוטיסטי

בישראל, מספר האנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder, ASD) נמצא במגמת עלייה מתמדת. תופעה זו יוצרת לחץ גובר על המערכות הציבוריות והממשלתיות לספק שירותים מותאמים לאוכלוסייה זו, ובמיוחד בתחום הדיור החוץ-ביתי בקהילה.

נכון לשנת 2020, זוהו כ-19,000 אנשים על הרצף האוטיסטי בישראל. מתוך מספר זה, על פי נתונים עדכניים ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, רק כ-1,661 קיבלו שירותי דיור חוץ-ביתיים. כלומר, פחות מ-10% מהאנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בישראל זוכים בפועל לשירותי דיור במסגרת חוץ-ביתית. בשנת 2022 נרשמו כבר 57,233 אנשים מוכרים על הרצף האוטיסטי.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 827 מילים

המדינה חייבת לשנות את גישתה לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות

בישראל חיים כיום כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות, המהווים כ-17% מהאוכלוסייה. למרות מאמצים רבים לשילובם בחברה ובשוק העבודה, רבים מהם עדיין מתקשים למצוא מקומות תעסוקה מתאימים על מנת להשתלב בצורה מלאה בחיים התעסוקתיים והחברתיים במדינה.

העסקת אנשים עם מוגבלות תורמת לחברה ולכלכלה במספר מישורים. היא מגבירה את הגיוון וההכלה בארגונים, משפרת את המורל, תחושת המשמעות והפרודוקטיביות של כלל העובדים, ומחזקת את הקשר בין הארגון לקהילה.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך (17 שנות ניהול תיכון) – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות וצוותים חינוכיים. מנכ"ל בית עדן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 751 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה