על יהדות ותפוחים

קריקטורה של עמוס אלנבוגן
קריקטורה של עמוס אלנבוגן

אני יהודי. אני מתכוון לכך שהתרבות שלי יהודית. בין היתר, עברית היא שפת האם שלי, נולדתי וגדלתי בקרב אנשים בעלי תרבות יהודית, אני חוגג את מועדי ישראל, ספרי המקרא הם ספריים יסודיים בספרייה שלי, אני אוהב טביט וצ'ולנט.

יש ערכים בתרבות היהודית שאני מעריך ומתחבר אליהם: אני ומשפחתי מייחסים לחינוך והשכלה חשיבות עליונה, מוסיקה היא מרכיב חשוב בחיי, ואיכשהו, אני מוצא שקומיקאים יהודיים הרבה יותר מצחיקים מכל השאר. יש בתרבות היהודית תכונות שאני מתנגד אליהן: גזענות, בדלנות, תחמנות, קורבנות, תכונות שמלוות אותנו כבר משלושת האבות ועדיין לא הצלחנו להשתחרר מהן. גם תכונות אלה הן חלק מהתרבות שלי.

אני יהודי. אני מתכוון לכך שהתרבות שלי יהודית. עברית היא שפת אמי, גדלתי בקרב בעלי תרבות יהודית, אני חוגג את מועדי ישראל, ספרי המקרא הם ספריים יסודיים בספרייה שלי, אני אוהב טביט וצ'ולנט

לומר שהדת שלי יהודית, זה כמו לומר שהדרקון שלי מלוח. בלי קשר לקיומו או אי קיומו של אלוהים בטבע או מחוצה לו, דת נמצאת לגמרי בראש של בני האדם. בלי בני אדם, אין דת. הואיל ואני לא מכיר במושג הזה של דת, קל וחומר שאי אפשר לתאר את הדת שלי. הדת שלי לא יכולה להיות יהודית, כמו שהיא לא יכולה להיות נוצרית, או זרטוסטרית, בדיוק כמו שהדרקון שלי לא יכול להיות מלוח או חמצמץ.

ממני נעבור למדינת ישראל, שהיא כפי שכולם יודעים, יהודית ודמוקרטית.

גם כאן יש לשאול מה הכוונה במילה יהודית בתארה מדינה. אם הכוונה היא למדינה בעלת תרבות יהודית, או ליתר דיוק, מדינה שבה רוב אזרחיה חולקים תרבות יהודית, כמוני, אז אין שום בעיה. מדינת ישראל יכולה להיות מדינה שבה לרוב אזרחיה יש תרבות יהודית, והיא גם דמוקרטית. באותו אופן, יכולה להיות מדינה שבה לרוב אזרחיה תרבות פרסית או סינית, והיא גם דמוקרטית. מנגד יכולה להיות מדינה שבה לרוב אזרחיה תרבות יהודית, או פולינזית, והיא אינה דמוקרטית אלא דיקטטורה למשל.

תרבות רוב אזרחי המדינה וצורת השלטון במדינה הן תכונות בלתי תלויות (אורתוגונליות), כמו צבע וטעם של תפוח: תפוח יכול להיות ירוק ומתוק, ירוק וחמוץ, אדום ומתוק, אדום וחמוץ (פינק ליידי זה אליפות!), כל השילובים אפשריים.

צורת המשטר של מדינה אינה תלויה בתרבותם של אזרחיה, והיא יכולה להיות בלתי תלויה גם באמונתם של אזרחיה. הבעיה במקרה השני נובעת מכך שדת היא אינה רק האמונה של האדם בד' אמותיו. דת בכלל ויהדות בפרט היא כלי פוליטי-שלטוני.

צורת המשטר של מדינה אינה תלויה בתרבותם של אזרחיה, והיא יכולה להיות בלתי תלויה גם באמונתם של אזרחיה. הבעיה היא שדת אינה רק האמונה של האדם בד' אמותיו. דת בכלל ויהדות בפרט היא כלי פוליטי-שלטוני

בנקודה הזו, "יהודית ודמוקרטית" כבר לא יכולות לתאר את המדינה באופן בלתי תלוי, ולומר מדינה "יהודית ודמוקרטית" זה כמו לומר תפוח ירוק ואדום. התפוח יכול להיות או ירוק או אדום, או בשילוב בין שני הצבעים – במקרה זה, צבע אחד בא על חשבון השני. התפוח יותר ירוק, אז הוא פחות אדום. המדינה יותר דמוקרטית אז היא פחות יהודית, יותר יהודית, פחות דמוקרטית.

ההתנגשות בין יהודית (בדתה) ודמוקרטית באה לידי ביטוי בשלל אופנים.

באופן הבסיסי ביותר, דמוקרטיה היא הומוצנטרית ובה האדם במרכז, דת היא תאוצנטרית עם האל במרכז.

בדמוקרטיה חוקי המשחק ויחסי הגומלין בין האנשים השונים בחברה, מוגדרים על ידי האנשים, ברשת סבוכה של קשרים בינם ובין עצמם. דת מגדירה מערכת יחסים כמו שמש: האל במרכז, וכל אדם מחובר בקרן אחת אליו, בלי קשר אחד לשני. נקודה שחשוב להבין בהיבט הזה היא שגם מצוות של לכאורה "בין אדם לחברו", בהן המושא של המצווה הוא הזולת, הן למעשה מצוות של "בין אדם למקום".

בדת, מי שגונב לא פוגע בזכות הקניין של הזולת, אלא מפר ציווי אלוהי ועונשו יהיה מאלוהים. "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" לא מפני ש"והיית חברה סולידרית בה דואגים לחלש", אלא כי "ְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה". רות המואבייה לא יכלה לבוא לשדה בועז ולדרוש מפקיד הרווחה המקומי מזון מפני שהיא פליטה רעבה. אכן, היא והמלקטות האחרות שרדו בזכות הלקט שבועז הותיר, וייתכן שבועז שמח שהוא יכול לעזור, אבל הוא הותיר את הלקט לא מפני שמועצת הכפר קבעה שיש להפריש מיסים לטובת העניים, אלא בשל החובה לאל שהוא האמין בו.

גם אם "תוצר הלוואי" של המצוות הללו הוא, לעיתים, חברה יותר מתוקנת, הרי שמי שקובע את הכללים הוא האל. האדם מחוייב כלפיו. האל הוא המחוקק והשופט, וזה הבדל מהותי לעומת הדמוקרטיה.

גם אם "תוצר הלוואי" של המצוות הללו הוא, לעיתים, חברה יותר מתוקנת, הרי שמי שקובע את הכללים הוא האל. האדם מחוייב כלפיו. האל הוא המחוקק והשופט, וזה הבדל מהותי לעומת הדמוקרטיה

דת, ובמיוחד יהדות מתנגשת עם הערך החשוב ביותר בדמוקרטיה – שיוויון. ראשית, היהדות גורסת כי ל 99.75% מבני האדם מעמד נחות מזה של היהודים. זה בא לידי ביטוי כבר בדברים הכי יומיומיים כמו מזון, קשרים בין אישיים, כלכלה ועוד.

גם בתוך אותו מיעוט זניח של יהודים בדתם יש אפליה כלפי מחצית מהאוכלוסיה – נשים. הדתיים תמיד מנסים לעטוף את קיפוח הנשים במונחים יפים כמו "כל אישה בת מלך", בהייטק קוראים לשיטה הזאת: "זה לא באג, זה פיצ'ר". על הקהילה הלהט"בית בוודאי שאין מה להרחיב, יש מעמדות של כהנים, לוויים, מה שמזכיר לי שאם חס וחלילה לאדם יש מום הכי קטן, אז לאלוהים זה לא מספיק טוב והוא לא יוכל לשרת בתור כהן גדול. דמוקרטיה מלאה מתעלמת ממוצא גנטי, אמונות, צבע עור, מין, ומגדר.

דת מתנגשת עם דמוקרטיה סביב מערכת המשפט, משפחה, והחוקים שמגדירים את חיי היום יום שלנו בשלל אופנים, כך שברור שמדינת ישראל לא יכולה להיות גם יהודית בדתה וגם דמוקרטית בו זמנית. אחד בא על חשבון השני. נראה שבעת האחרונה אנחנו נדרשים יותר ויותר לשאלת ההגדרה של מדינת ישראל. דוגמאות לסוגיות בנוגע לגבול בין יהודית לדמוקרטית עולות, והן תוספנה לעלות עם ניתוק החרדים מעטיני השלטון.

סוגיה טכנית לכאורה, היא תחבורה ציבורית בשבת ובחג: כמעט בכל העולם, תחבורה ציבורית פועלת כל השנה, בסוף השבוע תדירותה פוחתת אבל היא תמיד קיימת. העדר תחבורה ציבורית בשבת ובחג הוא אקט לא דמוקרטי בעליל, מפני שהוא מגביל את חופש התנועה של אנשים שאין ביכולתם לרכוש ולהחזיק ברכב יקר, ומונע מהם אפשרות לטייל, לבלות, ולבקר את בני משפחתם בכ 20% מהשנה. יום מנוחה של נהגים, כמו גם של כל עובד אחר, הוא בעיני לא רק רצוי אלא חובה, בוודאי במדינות סוציאל-דמוקרטיות מפותחות. זה שיום המנוחה הוא בהכרח שבת, ושיום שבת הוא בהכרח יום מנוחה זה כבר עניין דתי, שכאמור מתנגש עם ערכי הדמוקרטיה.

נישואים – מי שמעוניין במדינת ישראל כמדינה יהודית בדתה, מעוניין לשמר את כוחה של הרבנות, ולחייב את כולם להנשא דרכה, בדרכה. מי שמעוניין במדינה דמוקרטית, לא רוצה שיגידו לו עם מי להתחתן ואיך להתחתן (אם בכלל).

דת, ובמיוחד יהדות, מתנגשת עם הערך החשוב ביותר בדמוקרטיה – שיוויון. היהדות גורסת כי ל-99.75% מהאנושות מעמד נחות משל היהודים. גם בתוך היהודים יש אפליה כלפי נשים. על להט"ב אין מה להרחיב

הדוגמאות האחרות רבות. אסיים בנקודה שהיא כנראה בקצה ההתנגשות בין יהודית ודמוקרטית – של מי המדינה הזאת? נתעלם מ"חוק הלאום" שאין בו שום דבר מהותי מלבד "להכעיס", וכל תכליתו הייתה לייצר עוד פילוג במרקם היחסים בין אזרחי המדינה לטובת הפרד ומשול.

חוק שכן יש לו משמעות אופרטיבית גדולה הוא "חוק השבות". חוק זה מעניק לכל יהודי את הזכות לקבל אזרחות ישראלית ותעודת עולה, המעניקה למקבלה שלל הטבות. גם אם נשים בצד את הסוגיות השונות שעלו סביב השאלה מיהו יהודי וזכאי לחוק השבות, הרי ברור שחוק אשר מפלה בין אנשים על פי דתם, אינו חוק דמוקרטי. חוק השבות לא מפלה אנשים רק על פי דתם, אדרבא, הוא מפלה אנשים בני אותה דת יהודית: החוק הזה מפלה לרעה בין אזרחי המדינה עצמם ועולים חדשים. הזכויות הניתנות לעולה החדש עודפות על אלה הניתנות לאזרח ה"רגיל" שחי ושילם מיסים למדינה במשך שנים. במדינה בה תמיד יש חוסר בדיור, מיטות בבתי חולים ושירותי רווחה, כל שקל שהולך לטובת עולה חדש, בא על חשבון אזרח מן השורה ומכיסו.

חוק השבות חוקק לפני למעלה מ-70 שנה, בשעה בה ראשי המדינה רצו רוב מוצק של אזרחים יהודיים בארץ ישראל. זו רק הערכה שלי, אבל על פי היכרות עם מייסדי המדינה, ניתן לשער כי היה חשוב להם שיעלו ארצה אנשים יהודים בתרבותם ולא בדתם, רוב אשר הובטח לפני שנים רבות. כך או אחרת, במשך 70 השנים שחלפו מאז, כל יהודי שהיה חפץ בכך, היה יכול לעלות לישראל, גם אם הוא מגיע מאיי סמואה הדרומית בחתירה בקייק. מדינת ישראל יכולה להחליט על שיקולים זהים לקליטת פליטים, כפי שעושה כל מדינה בעולם. מובן ואף רצוי, שמדינת ישראל תכניס למסגרת השיקולים שלה, ותהיה יותר רגישה ממדינות אחרות לאנטישמיות, כדי שאנשים אשר חווים רדיפה בשל היותם יהודים תמיד יוכלו למצוא מפלט בארץ ישראל, דבר שלא התאפשר לפני קום המדינה. באותו אופן מדינת ישראל תדון בבקשות מקלט אחרות של אנשים שאינם יהודים בדתם, ומסיבות אחרות.

חוק המפלה עפ"י דת אינו דמוקרטי. חוק השבות לא מפלה רק עפ"י דת, אלא גם בין בני אותה דת יהודית: הזכויות הניתנות לעולה החדש עודפות על הניתנות לאזרח ה"רגיל", שחי ושילם מיסים למדינה שנים

פרט לפליטים, כל אדם אחר שמעוניין להעתיק את חייו לישראל, יפעל כמו כל אדם שרוצה לעבור לארה"ב למשל. הוא יזדקק להבטיח לעצמו דירה, לממן מכיסו ביטוח בריאות, להסביר איך והיכן הוא יתפרנס ולהראות שלא מדובר למשל באוסטרלית הנאשמת בפדופיליה.

סידור כזה ייתר לחלוטין את כל הדיון באיחוד משפחות, וימנע מצב שבו ישראל משמשת עיר מקלט לעבריינים (שהם במקרה יהודים) מכל העולם. עם ביטול חוק השבות, בקצה של תיקונים רבים אחרים שאת חלקם הקטן ציינתי לפניו, ישראל תוכל להיות מדינה לגמרי דמוקרטית, כשמרבית אזרחיה בעלי תרבות יהודית.

מובן כי מדינת ישראל יכולה להיות גם לגמרי יהודית בדתה, ויש מספר לא מבוטל של אנשים שחפצים בכך. הממשלות הקודמות, משיקולי הישרדות של נאשם בפלילים, שבינו ובין דת אין שום קשר, הגדילו את השפעת הדת על חיינו ואת התקציבים שהוקצו לטובתה. לא בכדי ראינו באותן שנים את הדמקורטיה נפגעת. ברור לכולם כי אם מדינת ישראל תהפוך למדינה יהודית בדתה היא תחדל להיות דמוקרטית, ולדעתי תחדל להיות כלל.

לסיכום, מדינת ישראל לא יכולה להיות גם יהודית-בדתה וגם דמוקרטית. היא יכולה להיות או זה או זה, או שילוב בין השניים, בו דת באה על חשבון דמוקרטיה ולהפך. דת ממסדית לא סובלנית לדמוקרטיה, לדמוקרטיה אסור להיות סובלנית לדת ממסדית.

מי שחפץ בישראל דמוקרטית צריך לפעול באופן אקטיבי להרחקת הדת מכל הקשור למדינה. שכל אדם יאמין במה שהוא רוצה, לדת לא צריכה להיות שום השפעה על צורת השלטון ולא צריך לממן דברים דתיים במסים

אני סבור שדווקא אם מדינת ישראל תהיה פחות יהודית בדתה ויותר דמוקרטית, זה דווקא יחזק את היותה יהודית בתרבותה. אנשים יהיו פחות אנטגוניסטים למסורת ולתנ"ך. פחות ישראלים שתרבותם יהודית יעזבו ויותר יחזרו. ואם יום אחד ישראל תהיה דמוקרטית לגמרי, אולי באמת נהיה אור לגויים.

בע"ה.

ד"ר זיו יקותיאלי הוא מהנדס אלקטרוניקה וחוקר מוח. מנכ"ל ומייסד של חברת מונפורט המספקת בדיקות נוירולוגיות ע"י שימוש בסמארטפון. אוהב פירות יער וגלישת רוח, בינתיים מסתפק בצהוב של ביצה וקיפול כביסה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין דבר כזה ״רצון האל״. יש רק רצונם ופרשנותם של בני אדם למה שהם חושבים שהאלוהים רוצה. חוק הלאום הוא מהותי ביותר ואומר שישראל היא מדינת הלאום רק של העם היהודי. לערבים יש ב16 מדינות לאום ... המשך קריאה

אין דבר כזה ״רצון האל״. יש רק רצונם ופרשנותם של בני אדם למה שהם חושבים שהאלוהים רוצה. חוק הלאום הוא מהותי ביותר ואומר שישראל היא מדינת הלאום רק של העם היהודי. לערבים יש ב16 מדינות לאום ערביות-מוסלמיות, וליהודים יש מדינה אחת. זה לא גורר הפלית הערבים בישראל רק קובע שישראל היא מדינת הלאום של היהודים.

מאמר מרתק. תודה. ברשותך, אתייחס: לעניות דעתי, השילוב של דמוקרטיה ודת ממסדית יהפוך אותנו לאור לגויים. ובנוסף, חוקי האל טובים למצוות שבין אדם לחברו ולפעמים הרגלים של התנהגויות על פי הדת... המשך קריאה

מאמר מרתק. תודה.
ברשותך, אתייחס:
לעניות דעתי, השילוב של דמוקרטיה ודת ממסדית יהפוך אותנו לאור לגויים.
ובנוסף, חוקי האל טובים למצוות שבין אדם לחברו ולפעמים הרגלים של התנהגויות על פי הדת מוטמעים והופכים לאופי האדם, כלומר אם פעם זה היה בגלל רצון האל, אז עכשיו זה בגלל שאני רוצה כי זה עושה לי טוב.

עוד 1,633 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // שבת, 24 ביולי 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: מנדלבליט הזהיר שאין להציג את התו הירוק כסנקציה המופעלת על מי שלא התחסנו

שר המשפטים סער הודיע שהוא מקדם הצעת חוק, שלפיה, לא ניתן יהיה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים; דיווח: שקד מתנגדת ליוזמה ● אלי אבידר, שהביע יחס ספקני לחיסונים, הודיע, לקראת מינויו לשר בממשלה - שהתחסן נגד קורונה ● לראשונה מאז כניסתו לתפקיד שוחח בנט עם יורש העצר של איחוד האמירויות ● בר-לב שוקל להקשיח את הקריטריונים להחזקת נשק

עוד 40 עדכונים

האם מג'אדלה ישרוד בפריים טיים גם בלי הקואליציה הנוכחית?

ההחלטה למנות את מוחמד מג’אדלה לפרשן קבוע בחדשות 12 היא התנהגות חריגה ומבורכת של גוף תקשורת ישראלי גדול. למעשה מאז ימיה של לוסי אהריש לא כבש אף ערבי את שעת הפריים טיים. מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. לגיטימציה שממשלת בנט ידעה למנף יפה. התקשורת הגיבה בהתאם לרוח הפוליטית החדשה, אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי אד הוקי או שינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד בהרכבה הנוכחי מג'אדלה ישאר במקומו.

מג’אדלה, שבולט בכישרונו ורהיטותו, הגיע על כנפי הלגיטימציה שהעניק ביבי לערבים להיות חלק מהקואליציה. אך קשה לדעת האם מדובר בשינוי מהותי, והאם במקרה שהקואליציה לא תשרוד מג'אדלה ישאר במקומו

אזרחי ישראל הערבים מהווים כ-20% מהציבור הישראלי, אבל שיעור ההופעה שלהם בתקשורת עומד על אחוזים בודדים בלבד. למרבה הצער, למרות פתיחתו של שוק התקשורת והמינוף שנתנו הרשתות החברתיות לקולן של קבוצות מיעוט, עדיין הזירה המרכזית מונחית על ידי עוד מאותו דבר. המנחים המרכזיים הם לא ערבים, וגם לא רוסים או מזרחים. אלו בדרך כלל צריכים להוכיח כישרון יוצא דופן כדי להשתחל במקרה הטוב ככתבים וכפרשנים.

בהשתלמויות לאנשי תקשורת שנערכו במכון "זולת" בנושא זכויות אדם בתקשורת, אמר מג’אדלה:

”נשים וגברים המשתייכים לקבוצות מיעוט בדרך כלל לא יופיעו בתקשורת כמומחים לנושאים שאינם קשורים להשתייכותם הסטריאוטיפית”.

כך, למשל, בעת משבר הקורונה הארוך כמעט שלא מרואיינים רופאים ערבים ישראלים. התקשורת נוטה להתמקד באזרחי ישראל הערבים כמעט אך ורק כשהדברים נוגעים לטרור ולפשיעה – וכתוצאה מכך מחזקת את הסטריאוטיפים השליליים ומגביהה עוד יותר את חומת החשדנות בין יהודים לערבים.

הבעיה של העדר ייצוג בתקשורת המיינסטרים היא בעלת השלכות חברתיות אך גם אזרחיות-פרסונליות. המיינסטרים התקשורתי יוצר תמונה מעוותת של "הנורמלי", ומי שאינו נחשף לבני דמותו או שבני דמותו מקובעים על המרקע רק בהקשרים מסוימים ומוטים, יתקשה לפלס דרכו בחברה מחוץ להשתקפויות אלו.

החשיבות של מג'אדלה על המרקע היא כפולה. ראשית במישור המקצועי, כמי שמהווה חלק מהחברה הערבית ומעורה בפוליטיקה שלה עד דק, איש אינו יכול לחלוק על הבנתו המעמיקה את התחום אותו הוא מסקר ומפרשן.

ברמה החברתית, הופעתו מאפשרת ליהודים, כמעט לראשונה, להכיר את הפוליטיקה ואת החברה הערבית באופן בלתי מתווך ובלתי סטריאוטיפי. הוויכוחים שלו בפאנל מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בדרך כלל את המחלוקות בין יהודים לערבים ומקהים את המתח שהורגלנו בו שנים.

הופעתו מאפשרת ליהודים להכיר את הפוליטיקה והחברה הערבית באופן בלתי מתווך ולא סטריאוטיפי. ויכוחיו מול אנשי ימין ובכלל מפשיטים את הדמוניזציה המלווה בד"כ מחלוקות בין יהודים לערבים

יש לקוות שנוכחותו של מג’אדלה בפריים טיים לא תהיה בגדר אופנה רגעית וחולפת ושהוא ישרוד בפריים טיים גם ללא קשר להרכב הקואליציה. בהמשך לכך יש לקוות שיתפנו מקומות נוספים לכישרונות חדשים מקבוצות שונות ומגוונות בחברה הישראלית, אשר ירעננו את ההרכבים המשמימים ולא אחת הרדודים שאנו נאלצים לצפות בהם מדי ערב.

השוויון בייצוג התקשורתי הוא ערך חשוב בפני עצמו וגם אמצעי לשיכוך מתחיה של החברה הישראלית המפולגת. אם שר התקשורת יועז הנדל אכן , כפי שהוא מצהיר לא אחת, מעוניין לאחות את הקרעים הוא חייב לפעול למען שוויון זה.

ד”ר רויטל עמירן ריכזה את פרויקט השתלמויות העיתונאים במכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם. עמירן, ד"ר במדע המדינה והייתה חברה בוועדות ציבוריות שונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 463 מילים ו-2 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

המזהם לא משלם

החדשות כי ישראל תקבל מהקרן הבינלאומית פיצוי על זיהום הזפת הגדול משמחות, אבל חשוב לזכור שבעלי האונייה המזהמת הצליחו לחמוק ולא ישלמו אפילו דולר ● החדשות הטובות של השבוע הגיעו מאשדוד, שם הוועדה לשמירה על הסביבה החופית הצדיקה את שמה בהחלטה עקרונית ● והטיפ: מתקן אופניים שיגיע עד אליכם, גם כשתתקעו עם פנצ'ר בשיא החום

עוד 795 מילים

ראיון המשפט שטלטל את אמריקה

האישומים נגדה היו חלשים ● אחיה בגד בה ושיקר כדי להציל את עצמו ואת משפחתו ● האפיפיור, איינשטיין ופיקאסו ביקשו מנשיא ארה"ב לחון אותה ● אבל גם הלחץ הבינלאומי לא עזר, ואתל רוזנברג הייתה לאישה האמריקאית הראשונה שהוצאה להורג על עבירה שאינה רצח ● הסופרת הבריטית אן סבה צללה עמוק לתוך המקרה הטרגי - וחזרה עם ספר סוחף והרבה מאוד ספקות

עוד 2,785 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
אוֹלִימְפִּיָּאדָה 95

כל אחד זוכר את האולימפיאדה הראשונה שהוא זכה לראות. אף אחד לא יודע מתי תהיה האולימפיאדה האחרונה בחייו

עוד 982 מילים

איך להגן על פעוטות מפני רשלנות מבוגרים

שרת התחבורה מרב מיכאלי הודיעה לפני ימים אחדים על דחייה בהחלת תקנה, שתחייב להתקין בכלי רכב מערכת נגד שכחת ילדים. זאת עקב בעיות שעלו ודרישה למענה נכון יותר. על פי אותה תקנה שנדחתה, לא יוכל אדם להסיע ברכבו ילד מתחת לגיל ארבע, אלא אם כן מותקנת בו מערכת מסוג זה.

שרת התחבורה היוצאת מירי רגב הגיבה כדרכה במתינות מופלגת:

"החלטה מסוכנת ועלולה לעלות, לצערי, במחיר חייהם של פעוטות חסרי ישע. כל פעוט שימצא את מותו הטראגי ברכב החל מאוגוסט יהיה רשום על שמך, השרה מיכאלי. איך לא רעדו לך הידיים לדחות את התקנות מאוגוסט השנה ליוני שנה הבאה?".

הייתי רוצה להתעכב רגע על דבריה של השרה היוצאת: האם יש קצה לדמגוגיה נבזית? האם האחריות לחייו של פעוט חסר ישע אכן תלויה בהחלטה כלשהי בכנסת? האין זו אחריות בסיסית, ראשונית של כל הורה שבחר לגדל ילד?

נראה לי שמוכרח להיות ברור לכול שיש דבר אחד שאינו פוליטי, המחויבות הפנימית של הורים לילדיהם.

הייתי רוצה להתעכב רגע על דבריה של השרה היוצאת רגב: האם יש קצה לדמגוגיה נבזית? האם האחריות לחיי פעוט חסר ישע תלויה בהחלטה כלשהי בכנסת? האין זו אחריות בסיסית של כל הורה שבחר לגדל ילד?

תינוק אינו חפץ שנשכח במכונית. לכל תינוק יש זכות לחיים, ועד שיגדל ויוכל לדאוג לעצמו הוא באחריות ההורים.

אין לי ספק שאף הורה או בן משפחה לא שוכח תינוק במזיד ברכב לוהט, אבל חשוב להבין שזו לא גזירה משמים.

האם בעתיד שבו לכולם יהיו מכשירים כאלה, אנחנו צפויים לשמוע משפטים כמו: "זאת לא אשמתי ששכחתי את הילד. המכשיר התקלקל"? אולי במקרים כאלה גם יתבעו את היצרן, כי הוא שנושא באחריות.

הדרך להגן על תינוקות חסרי ישע מפני רשלנות פושעת אינה באמצעות חיישנים וכל מיני פטנטים, אלא בחינוך הציבור ובתגובה ערנית על גילויים של רשלנות הורית.

הורים הם בני אדם. לפעמים משהו מסיח את דעתם, לפעמים אינם פנויים בגלל אלף טרדות החיים וגירויים שונים שהטכנולוגיה פתחה בפניהם. מוטב היה להשקיע בכל דרך אפשרית בתודעה ההורית שמבקשת השגחה ותשומת לב מלאה בכל רגע ורגע במיוחד כשמדובר בפעוטות חסרי ישע, ולא רק. מניפולציה רגשית שיסודותיה נטועים בהתקוטטות פוליטית לא תגן על אף ילד.

כל אדם שגדל במקום הזה יודע שילודה היא דבר מקודש. יש מחלות ומלחמות, יש קטל בדרכים, ויש עוד תופעה – שכחת פעוטות ברכב. אפשר לתקן קלקולים בגידול הילד אך אי אפשר להשיב חיים לתינוק שנשכח לכוד לבד במכונית. והוא בוכה וקורא לעזרה, את הייסורים הללו עלינו למנוע בכל דרך. מי שבחר להיות הורה מוכרח לזכור את זה ללא הרף.

האם בעתיד שבו לכולם יהיו מכשירים כאלה, אנחנו צפויים לשמוע משפטים כמו: "זאת לא אשמתי ששכחתי את הילד. המכשיר התקלקל"? אולי במקרים כאלה גם יתבעו את היצרן, כי הוא שנושא באחריות

אחי הקטן, מוישיק מונדלק, נהרג עקב רשלנות של שכן. אני הייתי אז ילדה. ובכל זאת אין יום שבו אינני חושבת איך יכולנו להגן עליו.

רבקל'ה מונדלק היא הבת של יהודית ויאיר, אחות של מוישיק. מחברת הספרים: "ילדתי" ו"שמורת נפש". כותבת מאמרים שעוסקים בזכויות של ילדים. מנהלת הצגות במוזיקה עם נגיעות בתיאטרון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 437 מילים
עודכן לפני 4 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

האקזיט הפוליטי של אלי אבידר

בקואליציה המתקיימת על חודו של קול, כל ח"כ מלך ● מחשש שאבידר יצביע נגד התקציב ויפרק את הממשלה, בנט הצמיד לו את מזכיר הממשלה שלום שלמה ● שלמה תפר דיל, לפיד לחץ, אבידר קיבל ג'וב, וליברמן יקבל עוד ח"כ נורווגי ● העיקר שאבידר יהיה שר לענייני כלום, אחרי שתקף את הממשלה הקודמת על התיקים המיותרים ● פרשנות

עוד 479 מילים

קואליציות חמדניות יוצרות דמוקרטיות חלשות

אין כל היגיון במדיניות של החלשת האופוזיציה, בוודאי לא של ממשלה שבאה לתקן קלקולי ממשל מתמשכים ● החלשת האופוזיציה באופן מכוון חותרת באופן ישיר תחת היסודות הדמוקרטיים המעורערים ממילא של ישראל - ותחת סיבת קיומה של הקואליציה החדשה: להוכיח שניתן לנהל את ענייני המדינה בצורה אחרת ● דעה

עוד 1,200 מילים

מזרח תיכון חדש זיכרון השואה מתחיל לחלחל במדינות ערב

בדובאי עלתה תערוכה מושקעת המוקדשת לשואה, בעיראק מתגעגעים ליהודים, מרוקו משתתפת בתכנית מיוחדת להפצת זיכרון השואה, ואנשי דת מוסלמים ביקרו באושוויץ ● דיפלומטים, מומחים ואנשי דת משוכנעים: רוח חדשה נושבת במזרח התיכון, והגישה המכילה והסובלנית צפויה רק להתעצם

עוד 1,692 מילים

בנט: "סרבני החיסונים מסכנים את כולנו. לכו להתחסן!"

הקבינט אישר את התו הירוק והמליץ לאסור טיסה גם לבריטניה, גיאורגיה, קפריסין וטורקיה ● מכה לגלנט: מנדלבליט קבע שיש להעניק פרס ישראל לפרופ' גולדרייך ● בג"ץ דחה עתירות לחקירה נגד נתניהו בפרשת הצוללות ● ועדת המחירים ממליצה לבטל פיקוח על מחיר הלחם ● בג"ץ ליועמ"ש: להסביר מדוע נתניהו לא מחזיר את הכסף למיליקובסקי ● אש נגד נתניהו: "יש לנו קשר עם חברות החיסונים, לא זקוקים לעזרה"

עוד 57 עדכונים

מעל עשרה פסקי דין ניתנו בחודשים האחרונים בהרכבים מורחבים בעליון, חלקם על חודו של קול ● אפשר שהסיבה לריבוי התיקים הללו הוא תמהיל השופטים הנוכחי, עם נטייה ליברלית בקרב הוותיקים ● אלא שהתמהיל הזה עשוי להשתנות כבר בסבב בחירת השופטים הבא ● אולי זו הסיבה לנדיבותה של הנשיאה חיות ביחס למינוי הרכבים מורחבים: זמנם של פסקי הדין העקרוניים הוא עכשיו ● פרשנות

עוד 823 מילים ו-1 תגובות

114 אלף עצים כבר יועדו לכריתה רק מתחילת השנה

בבאר שבע נערכה השבוע הלווייה ל-14 עצים, ותושבי עכו ומטה אשר יפגינו ביום ראשון נגד כריתת שדרה של 50 אקליפטוסים ● רישיונות הכריתה מוחבאים באתרי הרשויות ופקידי היערות ניגפים בפני תנופת הבנייה והתשתיות ● הטמפרטורה מזנקת, התושבים מיואשים ובממשלה גוררים רגליים ● אל מול מגיפת הכריתה, עמותה אחת רוצה לשטוף את הארץ בגני עיר-יער

עוד 2,841 מילים

עשה לך רב-פעמי

כשמשפחה מוציאה על חד"פים יותר מאלף שקל בחודש, זה אובדן שליטה מוחלט ● להטיל מס בחוק זה ראוי, אבל מה עם דוגמה בבית המחוקקים? ● אחרי שנת קורונה, פריחת הסטוק ומשלוחי וולט, הסיכוי לבלום את מגפת החד"פ פחת משמעותית ● כל עוד בישראל אין מבוכה חברתית להשתמש בחד"פים, ספק אם מיסוי יעזור ● ואם חשבתם ששימוש בחד"פים מתכלים הוא הפתרון - תחשבו שוב

עוד 1,308 מילים ו-1 תגובות

כלכלת המוזיקה סקס, סמים ותוכן גולשים

שירותי הסטרימינג מספקים שירים בכל זמן, בכל מקום, ובהצלחה גדולה ● אבל מתוך המיליארדים שהתעשייה מגלגלת, המוזיקאים מקבלים נתח קטנטן ● עכשיו מנסה הפרלמנט הבריטי לעשות סדר חדש בבלאגן הישן ● אמיר בן-דוד צלל לנתונים ושוחח עם המומחים כדי להבין מה מצפה לעולם המוזיקה, למה ספוטיפיי לא רווחית, לאן נעלם הלהיט - ומדוע הבשורה תבוא כנראה מהגיימינג

עוד 3,226 מילים

דיווח: לבקשת בנט, ארה"ב תדחה את פתיחת הקונסוליה בירושלים עד אישור התקציב

בהסתדרות המורים מאיימים לשבות אם הלימודים לא ייעשו בקפסולות ● הקבינט עתיד לאשר את החזרת התו הירוק לאירועים שבהם ישתתפו יותר ממאה איש; הדרישה שכל הנוסעים המגיעים מחו"ל ייכנסו לבידוד - לא צפויה לעלות לדיון ● מ-1 באוגוסט בני 18 ומעלה יחוסנו בחיסון של מודרנה ● בג"ץ נתן למדינה ארכה של שישה שבועות להגיש את עמדתה בעניין פינוי חאן אל-אחמר

עוד 49 עדכונים

הצעת התיקון שביקשה הקואליציה להכניס בחוק הדיינים נפלה בשבוע שעבר, אחרי שיו"ר הכנסת מיקי לוי הצביע בטעות נגדה ● ללוי הייתה האפשרות המשפטית לשנות את הצבעתו, אך הוא בחר שלא לעשות לעצמו הנחות ● כך חוזר חוק הדיינים להצבעה מחדש ● אלא שהקואליציה בחרה להעלות להצבעה את הנוסח המקורי, ללא התיקונים שהוכנסו בו בוועדת החוקה ● פרשנות

עוד 664 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה