העולם יצא מאיזון.
הפחד מהמוות והאמונה שיש ביכולתו של האדם לנצח אותו – העניקו לנגיף הקורונה עוצמה אדירה.
ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית
אם זה הולך כמו שטאזי ועושה קולות של שטאזי
שיח סוער פרץ לאחרונה בעקבות סרטון של לוחמים, העונים בעוצמה ובדבקות אחר מפקדם בקריאות שנתפסו בידי חלק כקריאות אמוניות מחזקות, ובידי אחרים כהצהרות דתיות כופות ומתגרות. החיילים נראו נלהבים. מלאי רוח.
ניסיתי להבין מה יצר את הפער הזה – בין מי שמתרגש מהחיזוק הרוחני, לבין מי שהרגיש שנכפתה עליהם שפה דתית.
עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה.
שנתיים וחצי חלפו מאז שהעם בישראל החל במחאה – תחילה נגד ההפיכה השלטונית ובהמשך למען החזרת החטופים. ההפגנות המתמשכות והמתרבות, בהן משתתפים רבבות אזרחים זועמים, מכל קשת החברה – לא מצליחות להביא לשינוי. על אופי המאבק להשתנות באופן רדיקלי.
* * *
ההפגנות במתכונתן עד כה לא הועילו. די למצגים, די לזהירות ולפחד מבנימין נתניהו ומעושי דברו; די לשחיקת כוחות בני משפחות החטופים – אלו שיקיריהם עדיין במנהרות עזה ואלו שמותם נגרם כתוצאה מהתמשכות המלחמה, ללא יעדים ברורים ואסטרטגיים אשר יובילו לעתיד טוב ומבטיח.
דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
עתירה לבג"ץ? מצחיק מרוב שזה עצוב. "אין כבר בג"ץ. מבג"ץ נותרו רק שאריות" אמר גורם בכיר במערכת אכיפת החוק ביום חמישי האחרון לעתונאי גידי וייץ באתר "הארץ". פניה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג – רעיון מעניין, אבל ביומיים שלאחר הפניה ייעצרו בידי הדיקטטורה של ביבים שקרניהו חלק מהפונים להאג.
בקיץ הזה תלבשי מזגן
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
וואוו! עוד נושא שחושבת עליו שנים ! לא רק שצריך כמו בחו"ל גם כאן שירותים ציבוריים, צריך גם שהם יתוחזקו כמו בחו"ל ולא יהפכו למרכז ריח רע ולכלוך, אחרת לא הועלנו…באירופה , עובדי הניקיון של השירותים לובשים חליפות נקיות , כולן/ם אסתטיים ונקיים , כן, גובים תשלום סמלי אך זה שווה , השירותים תמיד נקיים ומבושמים , גם אלו שלא מקפידים להשאיר אחריהם נקי לצערינו… מרגישים לא נוח ללכלך. בכלל בארץ היכן שיש שירותים ציבוריים כמו בקניונים בתל אביב וכנראה בעוד ערים, זה ברור שכדאי לךלהתאפק.. תמיד הסרטון חוגג ! לחשוב שתיירים באים לעיר הקודש ירושלים לשירותים בתחנה המרכזית , טראומה !!! זה חלק מהפנים של המדינה ונורא מביש! כתבה חשובה הלוואי שזה יעזור.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינת ישראל הכריזה מלחמה.
כמעט כל מה שהממשלה עושה כרגע, כל הזמן הניהולי ומשאבים, קשורים למשבר ולהשלכותיו, ועדיין לא פשוט לתפקד היטב.
מערכת אדירה מגוייסת למען מטרה אחת. פתאום הכל זז מהר. מקבלים החלטות. בוחנים חלופות. מקצים תקציב. מגייסים את האמצעים והיכולות של השוק הפרטי להיות חלק מהתזמורת.
ביום יום, אנחנו מצפים מהממשלה לטפל באותה התכליתיות והמהירות בכל תחומי החיים. אבל אפשר באמת לטפל היטב ובמקביל ב-1000 מטרות שונות בתכלית? אתם מכירים ארגון שעושה את זה? אתם לא, כי זה בלתי אפשרי.
פרקטית לא ניתן לנהל בהצלחה ארגון שמתיימר להיות בייביסיטר לכל תחומי החיים.
טובת הציבור היא ממשלה קטנה – במספר משרדי הממשלה, במספר השרים, בכמות עובדי הציבור, בנושאים שמנוהלים על-ידה ושבאחריותה.
ממשלה שעוסקת בשאלה אם בגני הילדים יהיו או לא יהיו מצלמות, אם בתיכונים ילמדו או לא ילמדו ספר כזה או אחר, ושקובעת היכן יעבור כל קו אוטובוס במדינה ובאיזה תדירות – בהכרח לא מפעילה מאמצים יעילים וממוקדים לטפל בדברים הגדולים והחשובים מכולם – הערכות למצבי קיצון וחירום, ביטחון אישי, שמירה על רכוש פרטי וציבורי, מערכת צדק מהירה, מערכת מיסוי הגונה פשוטה להבנה ויעילה, רשת בטחון כלכלית לנזקקים ביותר, בקרה ואכיפה, ביעור שחיתות.
המשבר הזה, כמו כל מלחמה, הוא ההוכחה לעליבותו, חוסר יעילותו ונוקשותו של המגזר הציבורי בעיתות שגרה כשיש אלפי מטרות סותרות, ועליונותו בעת חירום כשנדרש סנכרון מערכות מהיר, גמיש, סתגלן.
העליבות בשגרה מגיעה מהניסיון לנהל כל פרט, לתכנן כל צעד, להתגונן מכל תקלה, להסדיר כל מצב, לאשר כל שיהוק, להסמיך כל בעל מקצוע, להחליט מה נכון בכל שאלה – בשביל זה צריך המון עובדים, מוסדות, חוקים ותקציבים.
העליונות בחירום מגיעה מהכוח והסמכות לקחת את כל המשאבים הקיימים – ציבוריים ופרטיים, ולנצח על התזמורת ביד אחת. אם גם היינו מנצלים את עיתות השגרה לתכנן טוב יותר את סדר הפעולות ומרחב האפשרויות בעיתות החירום, בכלל היה נפלא.
המלחמה הזו היא ההוכחה שממשלות כוחן בחירום ולא בשגרה. הן ההוכחה שהדרישה הציבורית למדינת בייביסיטר שתעסוק בהכל בשגרה היא דרישה לא ריאלית וקצרת רואי.