העולם יצא מאיזון.
הפחד מהמוות והאמונה שיש ביכולתו של האדם לנצח אותו – העניקו לנגיף הקורונה עוצמה אדירה.
ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינת ישראל הכריזה מלחמה.
כמעט כל מה שהממשלה עושה כרגע, כל הזמן הניהולי ומשאבים, קשורים למשבר ולהשלכותיו, ועדיין לא פשוט לתפקד היטב.
מערכת אדירה מגוייסת למען מטרה אחת. פתאום הכל זז מהר. מקבלים החלטות. בוחנים חלופות. מקצים תקציב. מגייסים את האמצעים והיכולות של השוק הפרטי להיות חלק מהתזמורת.
ביום יום, אנחנו מצפים מהממשלה לטפל באותה התכליתיות והמהירות בכל תחומי החיים. אבל אפשר באמת לטפל היטב ובמקביל ב-1000 מטרות שונות בתכלית? אתם מכירים ארגון שעושה את זה? אתם לא, כי זה בלתי אפשרי.
פרקטית לא ניתן לנהל בהצלחה ארגון שמתיימר להיות בייביסיטר לכל תחומי החיים.
טובת הציבור היא ממשלה קטנה – במספר משרדי הממשלה, במספר השרים, בכמות עובדי הציבור, בנושאים שמנוהלים על-ידה ושבאחריותה.
ממשלה שעוסקת בשאלה אם בגני הילדים יהיו או לא יהיו מצלמות, אם בתיכונים ילמדו או לא ילמדו ספר כזה או אחר, ושקובעת היכן יעבור כל קו אוטובוס במדינה ובאיזה תדירות – בהכרח לא מפעילה מאמצים יעילים וממוקדים לטפל בדברים הגדולים והחשובים מכולם – הערכות למצבי קיצון וחירום, ביטחון אישי, שמירה על רכוש פרטי וציבורי, מערכת צדק מהירה, מערכת מיסוי הגונה פשוטה להבנה ויעילה, רשת בטחון כלכלית לנזקקים ביותר, בקרה ואכיפה, ביעור שחיתות.
המשבר הזה, כמו כל מלחמה, הוא ההוכחה לעליבותו, חוסר יעילותו ונוקשותו של המגזר הציבורי בעיתות שגרה כשיש אלפי מטרות סותרות, ועליונותו בעת חירום כשנדרש סנכרון מערכות מהיר, גמיש, סתגלן.
העליבות בשגרה מגיעה מהניסיון לנהל כל פרט, לתכנן כל צעד, להתגונן מכל תקלה, להסדיר כל מצב, לאשר כל שיהוק, להסמיך כל בעל מקצוע, להחליט מה נכון בכל שאלה – בשביל זה צריך המון עובדים, מוסדות, חוקים ותקציבים.
העליונות בחירום מגיעה מהכוח והסמכות לקחת את כל המשאבים הקיימים – ציבוריים ופרטיים, ולנצח על התזמורת ביד אחת. אם גם היינו מנצלים את עיתות השגרה לתכנן טוב יותר את סדר הפעולות ומרחב האפשרויות בעיתות החירום, בכלל היה נפלא.
המלחמה הזו היא ההוכחה שממשלות כוחן בחירום ולא בשגרה. הן ההוכחה שהדרישה הציבורית למדינת בייביסיטר שתעסוק בהכל בשגרה היא דרישה לא ריאלית וקצרת רואי.