העולם יצא מאיזון.
הפחד מהמוות והאמונה שיש ביכולתו של האדם לנצח אותו – העניקו לנגיף הקורונה עוצמה אדירה.
ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע את הצעת החוק הפרטית של כמה מחברי הקואליציה, שתחייב את ראשי מערכת הביטחון ואת הקבינט המדיני-ביטחוני לקבל חוות דעת מגוף חדש. גוף שיוקם ויגבש הערכות מודיעיניות חלופיות לפני כל החלטה.
יצוין כי ההצעה לא מבוססת על עבודת מטה מסודרת ולא על מסקנות של ועדת חקירה ממלכתית שטרם קמה, אלא הגיעה מתוך גחמה פוליטית לרצות את ראש הממשלה, שיחסיו עם מערכת הביטחון ובעיקר קהיליית המודיעין אינם טובים.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב
מעבר לניחוחות קרנבל, אחת המחשבות הראשונות שבדרך-כלל עולות למשמע השם "ברזיל" היא פשיעה. ואכן, בברזיל יש פשיעה, ואפילו פגשתי מישהו שנחטף לחמישה ימים למטרות כופר ומשפחתו נוסעת ברכב משוריין. פגשתי אותו על אי מרוחק, בו בחר לחיות בפשטות ובחופשיות ללא סכנה האורבת לו בשל הרקע המיוחס שלו.
אני אישית, טפו טפו, לא נתקלתי בבעיות מסוג זה, אבל כן נתקלתי בביקורי בברזיל בכמה דברים מעוררי השראה, שניתן לאמץ גם אצלנו כשתהיה הנהגה מקומית וכללית שתרצה להיטיב עם הציבור.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
מעולם, לאורך שנות כיסוי עיתונאי רבות של מערכת הביטחון, לא הייתי כל כך זועם ומתוסכל. זה החל בהצהרות של ראש הממשלה ושל שר הביטחון בנוסח "אנחנו כפסע מהניצחון" וממשיך ב"הכרענו את חמאס בעזה ואת חזבאללה בלבנון".
עומד בראש הממשלה אחד שמבין משהו בביטחון, ולצידו שר ביטחון חדש שלא מבין דבר וחצי דבר בביטחון, ומכריזים הכרזות חסרות בסיס כאלה.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מדינת ישראל הכריזה מלחמה.
כמעט כל מה שהממשלה עושה כרגע, כל הזמן הניהולי ומשאבים, קשורים למשבר ולהשלכותיו, ועדיין לא פשוט לתפקד היטב.
מערכת אדירה מגוייסת למען מטרה אחת. פתאום הכל זז מהר. מקבלים החלטות. בוחנים חלופות. מקצים תקציב. מגייסים את האמצעים והיכולות של השוק הפרטי להיות חלק מהתזמורת.
ביום יום, אנחנו מצפים מהממשלה לטפל באותה התכליתיות והמהירות בכל תחומי החיים. אבל אפשר באמת לטפל היטב ובמקביל ב-1000 מטרות שונות בתכלית? אתם מכירים ארגון שעושה את זה? אתם לא, כי זה בלתי אפשרי.
פרקטית לא ניתן לנהל בהצלחה ארגון שמתיימר להיות בייביסיטר לכל תחומי החיים.
טובת הציבור היא ממשלה קטנה – במספר משרדי הממשלה, במספר השרים, בכמות עובדי הציבור, בנושאים שמנוהלים על-ידה ושבאחריותה.
ממשלה שעוסקת בשאלה אם בגני הילדים יהיו או לא יהיו מצלמות, אם בתיכונים ילמדו או לא ילמדו ספר כזה או אחר, ושקובעת היכן יעבור כל קו אוטובוס במדינה ובאיזה תדירות – בהכרח לא מפעילה מאמצים יעילים וממוקדים לטפל בדברים הגדולים והחשובים מכולם – הערכות למצבי קיצון וחירום, ביטחון אישי, שמירה על רכוש פרטי וציבורי, מערכת צדק מהירה, מערכת מיסוי הגונה פשוטה להבנה ויעילה, רשת בטחון כלכלית לנזקקים ביותר, בקרה ואכיפה, ביעור שחיתות.
המשבר הזה, כמו כל מלחמה, הוא ההוכחה לעליבותו, חוסר יעילותו ונוקשותו של המגזר הציבורי בעיתות שגרה כשיש אלפי מטרות סותרות, ועליונותו בעת חירום כשנדרש סנכרון מערכות מהיר, גמיש, סתגלן.
העליבות בשגרה מגיעה מהניסיון לנהל כל פרט, לתכנן כל צעד, להתגונן מכל תקלה, להסדיר כל מצב, לאשר כל שיהוק, להסמיך כל בעל מקצוע, להחליט מה נכון בכל שאלה – בשביל זה צריך המון עובדים, מוסדות, חוקים ותקציבים.
העליונות בחירום מגיעה מהכוח והסמכות לקחת את כל המשאבים הקיימים – ציבוריים ופרטיים, ולנצח על התזמורת ביד אחת. אם גם היינו מנצלים את עיתות השגרה לתכנן טוב יותר את סדר הפעולות ומרחב האפשרויות בעיתות החירום, בכלל היה נפלא.
המלחמה הזו היא ההוכחה שממשלות כוחן בחירום ולא בשגרה. הן ההוכחה שהדרישה הציבורית למדינת בייביסיטר שתעסוק בהכל בשגרה היא דרישה לא ריאלית וקצרת רואי.