בעוד כמה ימים תגיע לקיבוץ חצרים צעירה חרדית שיצאה בשאלה. היא משאירה מאחור מסלול שהועיד אותה לסמינר, נישואים וילדים בגיל צעיר ולהיות עזר כנגד בעלה שלומד בכולל.

היא תצטרף לשלוש בנות ושני בנים בני 18 ומעלה שגם הם יצאו לדרך דומה והגיעו לקיבוץ הדרומי בחודשיים האחרונים. הם ינסו להתארגן על עצמם כדי להתחיל בחיים חדשים במעוז החברה החלונית, שמסמל את ההיפך המוחלט של החברה החרדית, לפחות מאז נאום 'השפנים והחזירים' של הרב שך.

היוצאים בשאלה ישהו בקיבוץ שנה במהלכה ינסו למצוא עבודה, להשלים בגרויות או להתחיל בלימודים אקדמיים במעין נחיתה רכה שתעזור להם להסתדר מחוץ לקיבוץ.

אחד הגיע עם ניסיון בעבודת מטבח וכבר מצא עבודה באחת המסעדות הטובות בבאר שבע, ויום בשבוע נוסע ללמוד קונדיטוריה בתל אביב. צעיר אחר התחיל לעבוד בכולבו של הקיבוץ בסידור שיאפשר לו ללמוד בין לבין. בחורה נוספת לומדת לפסיכומטרי במטרה להתקבל ללימודי רפואה.

כל שניים מהם מקבל חדר מגורים עם מטבח, שירותים וחצר קטנה בהפרדה מגדרית, גישה לשלוש ארוחות יומיות בחדר האוכל, כביסה, בריכת שחייה, בילוי במועדון החברים ושאר הפעילויות שמתקיימות בקיבוץ. לבאר שבע הם מגיעים  בהסעות הקיבוץ ומתנסים גם בתורנות סמלית של ארבע שעות בחודש וחצי בחדר האוכל, כנהוג במקום.

כל זוג מקבל חדר מגורים בהפרדה מגדרית, גישה לשלוש ארוחות יומיות בחדר האוכל, כביסה, בריכת שחייה, בילוי במועדון החברים ושאר הפעילויות שמתקיימות בקיבוץ

בסמוך למגורים שלהם ממוקם משרד של רכז הפרויקט שמנתב את צוות הליווי שמסייע להם להסתגל לחיים החדשים. המעטפת כוללת אחראי ללוגיסטיקה, מסייעת בשיעורים פרטיים במקצועות ליבה, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ומשפחה שמארחת אותם בערבים וסופי שבוע, אם הם רוצים בכך.

הקליטה של ששת הצעירים בקיבוץ חצרים מגבירה את הסיכוי שלהם להשתלב ולצאת לדרך עצמאית בעולם החדש שנפתח בפניהם.

הקליטה של הצעירים בקיבוץ חצרים בפרויקט ראשון מסוגו, מגבירה את הסיכוי שלהם להשתלב ולעמוד על הרגליים בעולם החדש שנפתח בפניהם בחברה החילונית

קרש הקפיצה הזה חיוני למי שמתחילים את החיים מחדש בנקודת פתיחה מאתגרת, שכן המעבר של יוצאים בשאלה כרוך פעמים רבות בהתנכרות המשפחה הביולוגית, ותהליך העזיבה חושף אותם לסיכון של היעדר קורת גג, פערי השכלה, בדידות, זרות וניכור.

המיזם עולה 660 אלף שקל לשנה עבור שמונה דיירים. הקיבוץ אמור לשאת בחצי מהעלות, ומשרד הרווחה נושא בשאר. לשם כך פנה המשרד בשבוע שעבר לוועדת המכרזים בבקשה לפטור בהתקשרות עם הקיבוץ. בסוף השבוע הבא יהיה התאריך האחרון להגשת הסתייגויות מצד גורם חיצוני שירצה להשתתף במיזם בעצמו.

ספק רב אם יימצא גורם שירצה לקחת על עצמו תוכנית כזו ולהשקיע את המשאבים הכספיים, אך במשרד הרווחה לא לוקחים את הסיכון ומעדיפים להוריד פרופיל בנושא עד לתאריך האחרון להגשת הצעות מספק אחר. לאחר מכן תתקיים ההשקה הרשמית עם ביקור של מנכ"לית המשרד ועמותת הלל שמלווה יוצאים בשאלה ושותפה לפרויקט.

תרומה לקהילה מהאקזיט בנטפים

התרומה של חצרים למיזם התאפשרה לאחר שלפני חמש שנים מכרו את מניות השליטה בנטפים ונפגשו עם סכום פנטסטי של 200 מיליון דולר. חלק מהתמורה התחלקה בין קרוב ל-500 חברים, הרוב הושקע בחזרה בפעילות חברות הקוסמטיקה, האקולוגיה ויזמות חקלאית של הקיבוץ וחלק נוסף הוחלט להקציב למטרות חברתיות שאינן נושאות רווח.

"החברים התבקשו להציע רעיונות לפעילות לטובת החברה בישראל. אני עוקב אחרי נושא דתל"שים שעוזבים את העולם החרדי ועשיתי מה שנדרש כדי להציג את הפרויקט לקהילה שלנו", מספר חבר הקיבוץ רענן פריש, מהנדס במקצועו, שיזם את קליטת היוצאים בשאלה ומרכז את הפרויקט.

"החברים התבקשו להציע רעיונות לפעילות לטובת החברה. אני עוקב אחרי נושא דתל"שים שעוזבים את העולם החרדי ועשיתי מה שנדרש כדי להציג את הפרויקט לקהילה שלנו"

"ההצעה שלי התחרתה מול רבות אחרות וזכתה לרוב קולות, יחד עם עוד כמה פרויקטים שהושקע בהם סכום נאה של כמה מיליוני שקלים. מאותו רגע התחלתי לעבוד על זה וחיפשתי גורם מקצועי בתחום, כך הגעתי לעמותת הלל. דיור בר-השגה זה דבר יקר גם בפריפריה אבל היה ברור שהפרויקט מחייב את חצרים במתן מגורים.

"עמותת הלל איתרה את הצעירים בתהליך ארוך שהתחיל לפני הקורונה, נתקע והתחדש והראשונים הגיעו לפני חודשיים. בינתיים זה מתנהל יפה, הצעירים מאושרים בחלקם והביקוש גדול אבל המקום מוגבל ובתום שנה יגיעו אחרים".

הצעתם להם עבודה בייצור מערכות השקייה או במטעים?
"ממש לא. אנחנו מעוניינים שיעבדו מחוץ לקיבוץ, לא מביאים אותם כדי שיעבדו פה בענפי השירותים. הכוונה לתת להם להתנסות בחיים רגילים, לנסוע לבאר שבע לחפש עבודה ואם מישהו לא מסתדר, לקיבוץ יש יכולת למצוא מקום עבודה אמיתי כאן אצלנו. יש משפחות מארחות אם הצעירים ירצו בכך ומתנדבים לשיעורי עזר למי שזקוק".

"אנחנו מעוניינים שיעבדו מחוץ לקיבוץ, לתת להם להתנסות בחיים רגילים, לנסוע לבאר שבע לחפש עבודה ואם מישהו לא מסתדר הקיבוץ יכול למצוא מקום עבודה אמיתי כאן אצלנו"

פריש הופתע לגלות שבמשרד הרווחה מגלים עניין בפרויקט: "קיבלנו אוזן קשבת ותגובות חיוביות למרות שבדרך כלל התדמית של משרדי ממשלה היא של מי שמערימים קושי ברגולציה ולא מפרגנים, כך שאני מקווה שנזכה לעזרתם".

הפרויקט בחצרים אמור להימשך שלוש שנים והמרכז שלו בקיבוץ אומר כי במסגרת הנוכחית הוא יוכל לכלול שמונה דיירים לכל היותר.

"הקצבנו 600 אלף שקל לפרויקט כשבתוך הסכום הזה לא כלול הדיור, שבסופו של דבר הוא המגבלה שלנו. העזרה לצעירים האלה ממש נדרשת, אם זה ילך טוב ונראה שהקהילה רוצה ויש אמצעים אז נרחיב את הפעילות. בתנועה הקיבוצית כבר מתעניינים ואולי קיבוצים אחרים ירצו להשתתף".

הפגנת חרדים נגד ארגון הלל בצפת. 2 באוגוסט 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)

3,000 יוצאים בשאלה כל שנה

הסיוע של חצרים הוא טיפה בים לעומת היקף התופעה, שהולכת וגדלה בשנים האחרונות. לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרוב ל-14% מכל שנתון חרדי בוחרים לצאת מהחברה החרדית או יוצאים בשאלה. במספרים מוחלטים מדובר בכ-3,000 צעירים בשנה ובסך הכל ב-35 אלף צעירים וצעירות בשנים האחרונות.

הצפי הוא שהתופעה הזו תלך ותגדל, עם 40 אלף צעירים וצעירות שיחצו את הגשר בעשור הקרוב, בחלוקה מגדרית כמעט שווה (52% גברים), כאשר הנשים בממוצע יצאו בשאלה בגיל מאוחר יותר.

הצפי הוא שהתופעה הזו תלך ותגדל, עם 40 אלף צעירים וצעירות שיחצו את הגשר בעשור הקרוב, בחלוקה מגדרית כמעט שווה (52% גברים), כאשר הנשים בממוצע יצאו בשאלה בגיל מאוחר יותר

"עמותת הלל קולטת 500 יוצאים בשאלה בכל שנה ונותנת להם סיוע בכל תחומי החיים, החל מדיור, סיוע בהשכלה, ליווי של מתנדבים לשיעורים פרטיים, טיפול נפשי למי שצריך, מרכזי ייעוץ והכוונה בכל הארץ", אומר יאיר הס, שמכהן כמנכ"ל העמותה שנוסדה לפני 31 שנה ושותפה לפרויקט בחצרים.

בשנה החולפת התקציב של הלל עמד על כ-15.5 מיליון שקל בשנה, מהם 11 מיליון מתרומות והשאר מהמדינה. העמותה מפעילה מרכזי ייעוץ בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע וראש פינה בהם היוצאים בשאלה יכולים לפגוש עובדת סוציאלית, רכזת השכלה ותעסוקה, להשתתף בארוחות ופעילויות או סתם לשבת ללמוד ולקבל סיוע מאחד מאלפי המתנדבים שעובדים עם העמותה.

לצד מרכזי הייעוץ, הלל פותחת בימים אלה דיור חירום בבאר שבע וחיפה, ובעתיד מתוכנן אחד כזה גם בתל אביב, כאשר העמותה תישא בעלות הקמה של מאות אלפי שקלים ומשרד הרווחה במימון השוטף. הס אומר כי הם בקשר עם עוד קיבוצים שמתעניינים בקליטת היוצאים בשאלה אך זה עדיין לא הבשיל לכדי מעשה.

מרחב למידה ליוצאים מהחברה החרדית בעמותת "יוצאים לשינוי" (צילום: דוברות "יוצאים לשינוי")

לא פה ולא שם

במשך שנים העוזבים את החברה החרדית והיוצאים בשאלה לא זכו להכרה והופלו לרעה ברמה המוסדית, באופן שעלול להגביר אצלם את התחושה שהם "לא פה ולא שם".

כך, למשל, בגיוס לצה"ל: עד לאחרונה, יוצאים בשאלה שהתגייסו ליחידות כלליות בצבא לא קיבלו זכויות דומות לאלה שמשרתים ביחידות המיועדות לחרדים. זאת, מהסיבה הפשוטה שבצה"ל לא הכירו את ההגדרה 'יוצאים בשאלה', בשונה מ'חרדים' שמוכרים באופן חוקי כמי שלמדו במוסדות חינוך של החרדים.

רק לפני שנה וחצי אגף כוח אדם בצה"ל פרסם מדיניות לטיפול ביוצאי ויוצאות החינוך החרדי שמשרתים במסלול כללי. זה קרה בעידודה של עמותת "יוצאים לשינוי", שפועלת מצד אחד בגזרת המאקרו במחקר ואיסוף נתונים במטרה להשפיע על מקבלי ההחלטות ולשנות מדיניות.

בצה"ל לא הכירו בהגדרה 'יוצאים בשאלה' בשונה מ'חרדים' שמוכרים. רק לפני שנה וחצי אגף כוח אדם בצה"ל פרסם מדיניות לטיפול ביוצאי חינוך חרדי שמשרתים במסלול כללי

במקביל, גם הם מפעילים מרכזי הכוון וקהילה בירושלים ותל אביב, בסיוע ובמימון משרד הרווחה, בדומה לעמותת הלל. המרכזים מהווים מעין אולפן קליטה למהגרים מהחברה החרדית, עם מרחב פתוח ללמידה ומפגשים חברתיים וייעוץ בכישורי חיים ותעסוקה ותוכנית ליווי אישי.

כמו כן, הם מעניקים תוכנית הוראה פרטנית לצמצום פערי השכלה, שזיכתה את העמותה באות הנשיא, במסגרתה כל יוצא מקבל מורה פרטי לארבעה חודשים לכל מקצוע ורמה, החל מבסיסית ועד סטודנטים באקדמיה. "יוצאים לשינוי" ו"הלל" מפעילות במשותף תוכנית סיוע משפטי למתגרשים שיצאו בשאלה ובן הזוג נשאר בעולם החרדי, מה שעלול להצית מאבק למשמורת על הילדים.

יוצאי החברה החרדית במרכז של עמותת "יוצאים לשינוי" (צילום: דוברות "יוצאים לשינוי")

"אנחנו יותר תנועה חברתית מאשר ארגון קלאסי. הוקמנו מהשטח על ידי יוצאי המגזר החרדי כדי לייצר מציאות שבה אחינו ואחיותינו היוצאים לא יצטרכו לעבור בדרך החתחתים שבה אנחנו עברנו. זה בעצם 'יוצאים למען יוצאים'", אומר מנכ"ל "יוצאים לשינוי" נדב רוזנבלט.

רוב יוצאי החברה החרדית למעשה ממשיכים להגדיר את עצמם דתיים, ורוזנבלט מדגיש את הנתון הזה.

"אנחנו לא פועלים מאג'נדה אנטי חרדית או דתית ולא מנסים להשפיע על אף אחד לצאת אלא דואגים שכשמישהו מחליט, הוא יקבל את המענה שזקוק לו. קהל היעד הוא יוצאי המגזר החרדי ולא רק יוצאים בשאלה. ההסתכלות שלנו סוציולוגית, על מהגרים מהחברה החרדית לכללית ולא דרך פריזמה של דת. חילוניים ומסורתיים יקבלו אצלנו אותו שירות.

"אנחנו לא פועלים מאג'נדה אנטי חרדית או דתית ולא מנסים להשפיע על אף אחד לצאת אלא דואגים שכשמישהו מחליט, הוא יקבל את המענה שזקוק לו. קהל היעד הוא יוצאי המגזר החרדי ולא רק יוצאים בשאלה"

מה זה אומר בפועל?
"קודם כל זה אומר מודעות למיצוי זכויות: פיתחנו עם כל זכות ומשרד המשפטים פורטל שמפרט את השירותים ליוצאים, יש לנו מדריך באתר שבשנה שעברה נכנסו אליו 60 אלף משתמשים שונים, תוכנית הכוון לכל הרצף של היציאה, משלב מוקדם ועד כאלה שיצאו לפני שנים ועדיין צריכים לחשוב איך להשתלב, ואיזה מסלול לבחור בצבא או בתעסוקה ובאקדמיה".

ההתעלמות של המדינה מפלח האוכלוסייה של היוצאים מהחברה החרדית הביא לכך שהם לא קיבלו מענים בסיוע באקדמיה או בשילוב תעסוקתי כך שיוכלו להתקדם מעבר לעבודות בשכר מינימום, מה שמחייב ידע באנגלית ובהפעלת מחשב או הכשרה טכנית ומקצועית. לדברי רוזנבלט, זה מתחיל להשתנות.

פעילות של יוצאי החברה החרדית במרכז של עמותת "יוצאים לשינוי" (צילום: דוברות "יוצאים לשינוי")

"בשנים האחרונת יש מומנטום חיובי. המדינה משקיעה הון – בסביבות חצי מיליארד שקל – בשילוב חרדים בתעסוקה אבל הקריטריונים בתוכניות היו לחרדים בהווה, מה שגרם לבוגרי חינוך חרדי להיות חסומים בפניהן.

"הם באים מאותו מקום ומאותם מוסדות ומציעים סיוע רק לאלה שנשארו חרדים. זה היה הטריגר העיקרי שהעמותה הוקמה בעטיו: לגרום למדינה להבין שהיא לא יכולה להפלות אותם לרעה בגלל הסטטוס הדתי.

"הם באים מאותו מקום ומוסדות ומציעים סיוע רק לאלה שנשארו חרדים. זה הטריגר שהעמותה הוקמה בעטיו: לגרום למדינה להבין שהיא לא יכולה להפלות בגלל הסטטוס הדתי"

"הדבר השני הוא לגרום למדינה להפנים את האינטרס האדיר שיש לה בשילוב האנשים האלה וההחזר החברתי-כלכלי שהוא גבוה לאין ערוך מכל אוכלוסיה אחרת, כי יש להם מוטיבציה אבל הם עומדים בפני חסמים גדולים. ההבדל בין המענה להיעדרו הוא דרמטי, כי בלי זה הם יכולים להתדרדר ואז המדינה תצטרך להשקיע בשיקום.

"מצד שני, ההשקעה ביוצאים לא צריכה להיות גדולה כי בניגוד לחרדים, הם לא זקוקים להפרדה מוחלטת בקמפוס נפרד עם כשרות. להחזיק פלוגה חרדית עולה יותר מפלוגה רגילה. היוצאים צריכים מענים מסוימים, אבל פחות משאבים וכאבי ראש משילוב חרדים.

"המדינה צריכה להכריז על גורם מתכלל לשילוב יוצאי חברה חרדית במשרד לשוויון חברתי כי היום כל משרד עובד בקצב שלו ואין איגום משאבים וסנכרון".

חיילי נחל חרדי המשתייכים לגדוד נצח יהודה בבסיס פלס בצפון בקעת הירדן (צילום: Yaakov Naumi/Flash90)

אתה חושש שחילופי שלטון יעכבו את התהליך הזה?
"אני לא חושש מכך שיתחלפו הפרסונות בממשלה כי הנתונים מדברים לטובתנו ומראים כמה השילוב של בוגרי חינוך חרדי משתלם. זה מעט להוציא והרבה להכניס. יש לנו אינטרס משותף:

"למדינה יש עניין לשלב את היוצאים, להם יש עניין לקדם את עצמם וגם להורים ולמשפחות שלהם ולקהילה החרדית בסוף יש רצון שיהיה מישהו בצד השני של הכביש שידחוף אותם כשהם יוצאים. אני מאמין שאם פועלים בצורה חכמה ולא ממקום מתנגח אז יש מקום לאופטימיות".