את הראיון עם אביגדור ליברמן בתוכנית האחרונה של "פגוש את העיתונות" בערוץ 12, פתחה רינה מצליח בהצהרה המשקפת את המוסכמה הרווחת בימים אלה. "נדלג על ה'מה שלומך' ועל ה'גן עדן' ונלך קדימה", אמרה לליברמן, "כי לפי מה שמספרים במערכת הפוליטית אתה מסתובב מאושר, אז זה גן עדן כפול".
ליברמן, השנון בדרך כלל, הגיב בצורה לא אופיינית. הוא הסתפק בחיוך וצחקוק שקט, ונראה נבוך ומהורהר מעט. ברגע הקצר הזה היה נדמה שעוברת במוחו מחשבה נוגה על הפער בין הדימוי המחמיא לבין המציאות, שבה מצבו רחוק מלהיות דבש או גן עדן כפי שהוא נוהג לומר.
מנהיג ישראל ביתנו נמצא בימים אלה במלכוד לא פשוט, המחייב אותו לבחור בין אפשרויות גרועות: לבגוד ברוב גדול מתומכיו בהצטרפות לממשלה שאולי תקום בשבועות הקרובים, או ללכת לבחירות נוספות, שבהן צפויה מפלגתו לספוג מהלומה אלקטורלית כואבת.
על פי סקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם בשבוע שעבר, רק 51.5% ממצביעי ישראל ביתנו בטוחים שיצביעו שוב למפלגה בסבב הבא. הנתון הזה מציב את המפלגה במקום האחרון בנאמנות המצביעים, בפער גדול מהעבודה-גשר, המפלגה השניה מהסוף, ש-64% ממצביעיה בטוחים שיצביעו לה שוב.
בראש הרשימה ניצבות יהדות התורה והרשימה המשותפת, הנהנות מ-100% ו-90% נאמנות, בעוד הליכוד וכחול-לבן זוכות גם הן לנאמנות גבוהה של מצביעיהן, עם 88.5% ו-84% בהתאמה.
החשש מבחירות נוספות הוא רק צרה אחת של ליברמן. שלוש החלופות הבולטות לבחירות גם הן רחוקות ממאוויי בוחריו ומעוררות אצלם התנגדות עזה: ממשלת ימין צרה, שאליה מצטרפת לבסוף ישראל ביתנו; ממשלת אחדות רחבה, הכוללת את כל גוש הימין; וממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת.
שתי האפשרויות הראשונות לא מקובלות על בוחרי ישראל ביתנו בגלל השותפות עם החרדים. רק 21% מהם מוכנים לקבל זאת, כאשר 3% מביעים תמיכה חזקה ו-18% די תומכים. במחנה המתנגדים לשותפות עם החרדים נמצאים 70% ממצביעי ישראל ביתנו, מהם 29% די מתנגדים ו-41% מאוד מתנגדים.
בעיה נוספת בממשלות על טהרת מפלגות המרכז והימין, שבהן בנימין נתניהו מכהן חלק מהזמן כראש הממשלה, היא יחסם השלילי של מצביעי ישראל ביתנו כלפיו. 61% מהם סבורים או בטוחים שכתבי האישום הצפויים נגדו מחייבים אותו לפנות כבר עכשיו את תפקידו כיו"ר הליכוד, ואליהם מצטרפים 21% החושבים שעליו לעשות זאת ברגע שיוגש נגדו כתב האישום – ובסך הכל 82%.
תרחיש ממשלת המיעוט הנתמכת מבחוץ על ידי הרשימה המשותפת – החלופה השלישית – גם הוא לא מקובל על מצביעי ישראל ביתנו. רק 9% מהם מוכנים לקבל שותפות של ישראל ביתנו בממשלה כזאת, בעוד 85% מתנגדים לכך. 65% ממצביעי המפלגה מתנגדים לאפשרות בתקיפות.
החלופה הזאת, אם יתבדה הקונצנזוס הרחב על סיכוייה הנמוכים בקרב פוליטיקאים ופרשנים, תלויה מלבד כחול-לבן גם בליברמן. אם יעדיף אותה על פני בחירות נוספות ומסוכנות, הוא יימנע בהצבעה עליה ויישאר עם ישראל ביתנו מחוץ לממשלה, בציפיה להפיכת ממשלת המיעוט לממשלת אחדות בהמשך.
ליברמן, כאמור, תקוע. כל מהלך שיבצע בזמן הקרוב טומן בחובו אבדן פופולריות וכוח פוליטי. לכן אולי הוא חוזר ואומר שישראל ביתנו תסכים לשבת באופוזיציה לטובת המדינה, אם כחול-לבן והליכוד יקימו לבדן ממשלת אחדות. הוא יודע שזאת אמירה חסרת ערך, אך היא לפחות מציירת אותו כממלכתי ולא כחסר אונים.
המלכוד של גנץ
ממשלת האחדות החילונית היא לכאורה חלופה רביעית ורצויה מבחינת מצביעי ישראל ביתנו, אך התעקשות נתניהו על גוש הימין והדתיים מצד אחד, ועמדות מצביעי כחול-לבן מהצד השני, הופכות אותה לכמעט בלתי אפשרית. הדבר היחיד שליברמן יכול לעשות לטובת העניין הוא לחבוש שטריימל וללכת להטמין פתק בכותל.
מבחינת רוב גדול מקרב מצביעי כחול-לבן בבחירות ספטמבר, המגעים שמקיים בימים אלה בני גנץ עם נתניהו לא יכולים להניב דבר מלבד בזבוז זמן או עגמת נפש גדולה. כמו ליברמן, גם גנץ מצוי במלכוד.
עמדות מצביעי כחול-לבן על נתניהו שליליות ביותר. 86% מהם סבורים שעליו לפנות את מקומו בראשות הליכוד כבר עתה, על רקע כתב האישום המתגבש נגדו, ו-6% נוספים סבורים שעליו לעשות זאת ברגע שכתב האישום יוגש בפועל. רק 5% סבורים שנתניהו יכול להישאר בפוליטיקה גם כנאשם.
עמדות מצביעי כחול-לבן על נתניהו שליליות ביותר. 86% מהם סבורים שעליו לפנות את מקומו בראשות הליכוד כבר עתה, על רקע כתב האישום המתגבש נגדו
עוד מגלה סקר מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה, כי 27% ממצביעי כחול-לבן מתנגדים לכל רוטציה עם נתניהו במסגרת ממשלת אחדות, בעוד 46% מוכנים לכך רק אם גנץ יכהן ראשון כראש הממשלה. בסך הכל מדובר ב-73% ממצביעי המפלגה, שבכל תרחיש שהוא לא מוכנים שנתניהו יעמוד בזמן הקרוב בראשות הממשלה.
מנגד, 22% ממצביעי מפלגת המרכז-ימין החדשה מוכנים להסכם שבו נתניהו הוא הראשון ברוטציה. מכיוון שרובם סבורים גם שעליו לפרוש עם הגשת כתב אישום, ההסכמה הזאת היא ככל הנראה טקטית וזמנית, ונועדה לסיים את השיתוק הפוליטי.
באופן מוזר למדי, ישנם גם 3% ממצביעי כחול-לבן התומכים ברוטציה רק אם נתניהו יכהן ראשון. מדובר קרוב לוודאי בחלק מאותו מיעוט קטן הסבור שנתניהו יכול להישאר בפוליטיקה גם כנאשם.
ההתעקשות של נתניהו על גוש הימין-דתיים גם היא דרך ללא מוצא מבחינת רוב גדול של מצביעי כחול-לבן. רק אחוז וחצי מהם תומכים מאוד באפשרות של ממשלה משותפת עם החרדים, בעוד 13% די תומכים. מנגד, 76.5% מהבוחרים מתנגדים לאפשרות – 44% די מתנגדים ו-32.5% מתנגדים בתוקף.
בשאלת השותפות עם המפלגות הערביות התמונה מורכבת יותר. 49% מבוחרי כחול-לבן השיבו שהם מוכנים או תומכים בצירוף מפלגות ערביות לקואליציה, לעומת 47% המתנגדים לכך.
השאלה הרלוונטית יותר נוגעת לתמיכה מבחוץ של חברי הכנסת הערבים בממשלה בהובלת כחול-לבן. כאן העמדות מעט יותר גמישות, עם יותר מ-58% התומכים בכך, לעומת 39% מתנגדים. 23% ממצביעי כחול-לבן הביעו התנגדות חזקה לאפשרות הזאת.
שלא כמו אביגדור ליברמן, שכל האפשרויות העומדות בפניו מעוררות בקרב רוב גדול ממצביעיו התנגדות, בני גנץ נהנה ממרחב תמרון גדול יותר, המאפשר לו לבחור בגישה של ניהול סיכונים. רק חלק מהאפשרויות העומדות בפניו הן אסון פוליטי ברור.
הסכמה לדרישות נתניהו והליכוד תגרום לגנץ נזק משולש: ויתור בשאלת הרוטציה תקומם עליו שלושה רבעים ממצביעיו; הסכמה לדרישת נתניהו לכהן כנאשם במשך שנה מיום הקמת הממשלה תכעיס לפחות 92% מהמצביעים; והסכמה לממשלה הכוללת את המפלגות החרדיות תאכזב כ-80% מתומכי כחול-לבן.
נתניהו אינו יכול להרשות לעצמו להתפשר בשאלת הרוטציה. ויתור כזה, שיקנה לו מעמד שר בממשלת האחדות, יחייב אותו לפרוש מהממשלה כבר בתוך כמה שבועות, בהתאם להלכת דרעי-פנחסי. הוא ייאלץ לעזוב את בלפור ולא יוכל להגיע למשפטו כראש ממשלה בנבצרות, כפי שהוא רוצה.
על גוש הימין נתניהו היה מוותר ברגע אם היה יכול לכהן ראשון ברוטציה למשך שנה לפחות, אך זוהי סוגייה לא רלוונטית, משום שממילא גנץ אינו יכול להרשות לו לכהן ראשון, ודאי לא כנאשם בנבצרות. מכל הסיבות האלה, מגעי גנץ ונתניהו בימים אלה הם כאמור בזבוז זמן מוחלט.
חלופת ההליכה לבחירות
כחלק מגישת ניהול הסיכונים, ובהנחה שב-21 הימים האחרונים לפני פיזור הכנסת הליכוד וגוש הימין יישארו מלוכדים סביב נתניהו, גנץ יכול כמובן לשקול גם הליכה לבחירות נוספות. נתוני הנאמנות החיוביים שלהם זוכה כחול-לבן והיעדר האלטרנטיבה למצביעי "רק לא ביבי" עשויים להכריע בעד האפשרות הזאת.
טיעון תומך נוסף להובלה לבחירות נוספות, הוא אבדן התמיכה הצפוי לנתניהו לאחר הגשת כתב האישום נגדו. בקרב כלל הציבור, רק 14% בטוחים שנתניהו יכול להמשיך לכהן כיו"ר הליכוד במצב כזה, ו-10% נוספים סבורים שהוא יכול. מנגד, 66% חושבים שעליו להתפטר – 47.6% בטוחים בכך ו-18.4% סבורים כך.
בהקשר הזה חשובות במיוחד עמדות מצביעי הימין, וגם שם נתניהו צפוי להיות במצב בעייתי. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, 48.5% ממצביעי הימין בטוחים או סבורים שהגשת כתב אישום צריכה להוביל את נתניהו לפרוש מהפוליטיקה, בעוד רק 41.5% סבורים או בטוחים שעליו להישאר פעיל.
אלה נתונים המרמזים על מפלה אפשרית של נתניהו בסבב בחירות נוסף, ואמורים לעודד את גנץ לגרור רגליים עד להחלטת היועץ המשפטי לממשלה, מתוך ציפיה שממנה נתניהו כבר לא יוכל להשתקם.
טיעוני נגד לבחירה של גנץ ללכת לבחירות הם העובדה שגנץ רואה באפשרות הזאת פגיעה בממלכתיות ובאזרחי המדינה, וחוסר הוודאות ביחס להצלחת כחול-לבן בבחירות הבאות, גם אם התנאים נראים כרגע נוחים.
בחזרה לאופציית ממשלת מיעוט
וישנה גם אפשרות ממשלת המיעוט, בתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת. אחרי חודשים שבהם גורמים שונים, חלקם בעלי עניין, טוענים למתחים בין גנץ לבין יאיר לפיד, המתח הזה – או לכל הפחות חילוקי הדעות – קיבל השבוע ביטוי פומבי.
שלשום התראיין ב"כאן ב'" ח"כ חילי טרופר, מקורבו של גנץ, ואמר שאופציית ממשלת המיעוט אינה קיימת. לאחר שבועות של סירוב להתייחס לסוגיה, האמירה הזאת עוררה באופן טבעי עניין רב. אתמול, בגלי צה"ל, ניסה ח"כ עפר שלח, מקורבו של לפיד, לכבות את הלהבות. הוא טען "מפיו של חילי" שמדובר באמירה לא מוצלחת, והוסיף שגם האפשרות הזאת נמצאת על השולחן.
ההנחה הרווחת היא שדברי שלח מכוונים להפעיל לחץ על גוש הימין, בתקווה להצליח להקים ממשלה ציונית. אך מה אם הלחץ לא יצליח לפרק את הגוש וכחול-לבן תגיע לנקודת הכרעה? נכון לעכשיו הדעות ברשימה חלוקות, ורק לקראת סוף תקופת המנדט של גנץ יתברר מי מהצדדים הצליח לשכנע את הצד השני.
מנקודת מבט של ניהול סיכונים קר, חלופת ממשלת המיעוט ודאי פחות בעייתית פוליטית מממשלה לפי הצעת נתניהו. אמנם רבע ממצביעי כחול-לבן מתנגדים לה נחרצות, בדומה לחלק מחברי הרשימה, אך קרוב ל-60% תומכים בה, ואלה ללא ספק נתונים טובים יותר, או גרועים פחות, מחלופת נתניהו והחרדים.
אמנם רבע ממצביעי כחול-לבן מתנגדים לממשלת מיעוט נחרצות, אך קרוב ל-60% תומכים בה, ואלה ללא ספק נתונים טובים יותר מחלופת נתניהו והחרדים
הנתונים בסקר האחרון של המכון הישראלי לדמוקרטיה הם רק נקודת מוצא, משום שעמדות הציבור היהודי בסוגיה פריכות למדי. כך, בעוד שבסקר "שותפות בעירבון מוגבל" שנערך ב-2017 התנגדו לצירוף מפלגות ערביות לממשלה 66% מהיהודים, בסקר נוסף במסגרת הפרויקט שנערך בינואר השנה, ההתנגדות צנחה ל-50%.
בסקר שפירסם מרכז גוטמן של המכון הישראלי לדמוקרטיה בתחילת חודש זה, שוב עלתה ההתנגדות לצירוף הערבים לממשלה בחדות, ל-74%. לדברי ד"ר אור ענבי, העורך את הסקרים יחד עם ראש מרכז גוטמן, פרופ' תמר הרמן, "כשזה נעשה קונקרטי ומוחשי, וכבר אפשר לראות את הפנים של איימן עודה כשר כזה או אחר בממשלה צרה של בני גנץ, פתאום ההתנגדות נהייתה יותר גדולה".
ניסוח השאלות בסקרים של מרכז גוטמן הוא כמתבקש נייטרלי. ענבי נזהר מלהשיב מה היה קורה אם השאלה היתה מתייחסת להישגים שממשלה כזאת יכולה להניב, כמו אישור נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, רפורמה בגיור, הגבלת כהונות ראש ממשלה ודברים דומים.
"מהניסיון שלנו, כל הטיה של שאלה עלולה, או עשויה, להטות גם את התשובות. ולכן אנחנו מתעקשים ומנסים להכניס שאלות נייטרליות, ולא לגרום למשיב לענות כמו שאנחנו רוצים. אם אני אשאל האם תתמוך בממשלה כזאת שתוכל לקדם אג'נדה חילונית, תיווצר הטיה שאנחנו מנסים להימנע ממנה".
אף שהנתונים על תמיכה בממשלה בתמיכת הערבים, בהנחה שהיא תניב הישגים לציבור החילוני, אינם ידועים – אולי הם מצויים במחשבי כחול-לבן – ברור שיחס הציבור היהודי לסוגיה, ובעיקר יחסם של מצביעי המרכז, אינו מגובש עד הסוף. אם בכחול-לבן רוצים להיאחז בכך, יש להם בסיס להניח שהתמיכה בממשלה כזאת בקרב מצביעיהם גבוהה אף יותר מ-58%.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו