JavaScript is required for our website accessibility to work properly. "גם מי שנהגו להחרים בעבר יוצאים להצביע": הקול הערבי עשוי להכריע את הבחירות | זמן ישראל
אישה מצביעה בקלפי בירושלים, 27 באוקטובר 2026 (צילום: AHMAD GHARABLI / AFP)
AHMAD GHARABLI / AFP
אישה מצביעה בקלפי בירושלים, 27 באוקטובר 2026
הקול הערבי עשוי להכריע את הבחירות

"גם מי שנהגו להחרים בעבר יוצאים להצביע"

אחרי שיעור הצבעה של 53% בבחירות הקודמות, ההערכות בחברה הערבית מדברות על זינוק לכמעט 70% ● הפרשנית סמאח סלאימה מספרת בריאיון לזמן ישראל על התגייסות גם בקרב מי שהחרימו בעבר את הקלפיות, על החשש מפרובוקציות ביום הבחירות ועל האפשרות שארבע נשים ערביות ייכנסו לכנסת: "יש תחושה שנשים עצמן נמצאות על הכוונת"

עריכה

הסימנים המקדימים מצביעים על אפשרות לזינוק בשיעור ההצבעה בחברה הערבית, שעשוי לשנות את חלוקת המנדטים בכנסת ה־26. בשבועות האחרונים חוזרים סוקרים וחוקרי מדע המדינה לאותה שאלה: האם הנכונות להצביע, המשתקפת בסקרים ובשטח, תתורגם גם להגעה לקלפיות?

מנכ"ל מכון הסקרים סטט־נט יוסף מקלדה, המתמחה בחברה הערבית, העריך בראיונות לתקשורת ששיעור ההצבעה עשוי להגיע ל־68%–69%. לשם השוואה, בבחירות 2021 הצביעו כ־45% מבעלי זכות הבחירה בחברה הערבית, וב־2022 כ־53%.

המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
365
אירועים מתועדים
77
תיקים
19,814
מקורות מקושרים

בבחירות במרץ 2020 הגיע שיעור ההצבעה בחברה הערבית לכ־65%, מהגבוהים בעשורים האחרונים, לעומת 71.5% בכלל האוכלוסייה. הרשימה המשותפת זכתה אז בהישג שיא של 15 מנדטים.

"הפעם יש קמפיינים ציבוריים רבים שקוראים להצביע מוקדם ורק אחר כך להתפנות לפנאי ולמשימות אחרות. הקמפיינים מופנים בעיקר לערים המעורבות, שבהן יש חשש מאירועי אלימות או מהגעת אנשי גרעינים תורניים"

חידוש נוסף בבחירות לכנסת ה־26 הוא הצבתן של ארבע נשים ערביות במקומות ריאליים: ד"ר מהא כרכבי סבאח מבל"ד, במקום השביעי ברשימה המשותפת, היא סוציולוגית ומרצה בכירה באוניברסיטת בן־גוריון; ד"ר ניהאיה ושאחי מחד"ש, במקום התשיעי ברשימה המשותפת, היא מרצה לחינוך במכללת אורנים.

סומיה בשיר, במקום העשירי ברשימת הדמוקרטים, היא מטפלת בילדים עם מוגבלויות באמצעות מוזיקה ותנועה ופעילה ב"נשים עושות שלום"; והמוכרת מביניהן, ח"כ אימאן ח'טיב־יאסין, במקום החמישי ברע"ם, עובדת סוציאלית בהכשרתה, שהקימה וניהלה מרכזים קהילתיים ומרכז לנערות במצוקה.

אימאן חטיב יאסין (צילום: גילי יערי/פלאש90)
אימאן ח'טיב־יאסין (צילום: גילי יערי/פלאש90)

כדי להבין את הלכי הרוח בחברה הערבית, את דפוסי ההצבעה ואת משמעותן של התוצאות האפשריות, שוחחנו עם סמאח סלאימה, כותבת פמיניסטית ופרשנית חברתית ופוליטית.

מדוע רבים בחברה הערבית מצביעים דווקא בערב? איך צפוי להיראות יום הבחירות? האם אנשים יוצאים לטייל, לקניות או למסיק זיתים?
"בחברה הערבית ידוע שמצביעים ברגע האחרון. אנחנו לא כל כך טובים עם זמנים. ההצבעה בשעות המאוחרות הביאה לכך שהחטיאו אותנו במדגמים, כי היא גוברת בשעות האחרונות, לקראת סגירת הקלפיות. הבחירות הן יום חופש, ובעבר היה נהוג לצאת לקניות בגדה המערבית או בג'נין.

"השנה יש סגר, וגם המצב בשטחים מבעבע, כך שייתכן שפחות אנשים ייסעו לשם. מצד שני, רבים מארגנים טיולים ויוצאים לטבע. זו גם עונת מסיק הזיתים, ורבים יוצאים לעזור בחלקות המשפחתיות בישראל.

"אנשים מבינים שאיזנקוט אינו יונת שלום, אבל חושבים שנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר הם הדבר הגרוע ביותר שקרה לחברה הערבית, וחייבים לעשות מעשה, גם אם הסיכוי לשינוי קלוש"

"הפעם יש קמפיינים ציבוריים רבים שקוראים להצביע מוקדם ורק אחר כך להתפנות לפנאי ולמשימות אחרות. הקמפיינים מופנים בעיקר לערים המעורבות, שבהן יש חשש מאירועי אלימות או מהגעת אנשי גרעינים תורניים. במקומות שבהם יש מתח, מעודדים להצביע מוקדם".

האם את מרגישה בשטח נכונות גבוהה יותר להצביע? האם המניע המרכזי הוא המספר הגבוה של מקרי הרצח בחברה הערבית והעלייה בפשיעה, או שעולים גם נושאים נוספים?
"זה מורגש בחוגי הבית ובכל המעגלים שבהם הסתובבתי, גם כאלה שאינם קשורים לבחירות. מדברים על החובה להצביע, כי זה המעשה היחיד שבו עדיין מתקיים שוויון לאזרחים הערבים.

סמאח סלאימה (צילום: אמיר בן-דוד)
סמאח סלאימה (צילום: אמיר בן־דוד)

"אחרי ארבע שנים של משטרה בהובלת השר בן גביר, שנות מלחמה, כיבוש וסיפוח, וגם מצב כלכלי רע, התחושה קשה ביותר. קשה לשכוח את המלחמות עם איראן ובלבנון ואת הזינוק במקרי הרצח בחברה הערבית. יש אווירה של הסתה נגד ערבים.

"אני חושבת שהצליחו לפגוע בכל הפרות הקדושות: רופאים, נהגים, חקלאים. לא השאירו אבן על אבן. לכן גם מי שנהגו בעבר להחרים בחירות שותקים. אנשים מבינים שאיזנקוט אינו יונת שלום, אבל חושבים שנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר הם הדבר הגרוע ביותר שקרה לחברה הערבית, וחייבים לעשות מעשה, גם אם הסיכויים לשינוי אמיתי קלושים".

מה יכולה להשיג הצבעה ערבית בשיעור גבוה, כאשר רוב המועמדים במפלגות הציוניות מתנגדים לשילוב הנציגים הערבים בקואליציה?
"פחות עסוקים בכך. אנשים מודעים להתנגדות לשילוב הנציגים הערבים, אבל מבינים שכדי שגוש השינוי ינצח, הוא יצטרך להישען על קולות רע"ם או על חלק מקולות המשותפת.

"אם שואלים את מצביעי גוש השינוי, מבינים שהם מכירים בצורך בקול הערבי: באמצעות שותפות בקואליציה, כפי שמציע מנסור עבאס, או בתמיכה מבחוץ, כפי שמציעה המשותפת"

"אם שואלים את מצביעי גוש השינוי, מבינים שהם מכירים בצורך בקול הערבי: באמצעות שותפות בקואליציה, כפי שמציע מנסור עבאס, או בתמיכה מבחוץ, כפי שמציעה המשותפת.

"הערבים מאמינים שהיהודים יתעשתו בסוף, יבינו שזו הנוסחה היחידה לשינוי וילמדו לקבל אותה. וגם אם ישבו בחוץ, לפחות ידעו שהשינוי, אינשאללה, יבוא גם בזכותנו, ואף אחד לא יוכל להאשים את הערבים שעשו את המעשה הלא נכון ברגע ההיסטורי הזה".

אלפי יהודים וערבים בהפגנה נגד האלימות הגואה בחברה הערבית, בכיכר הבימה בתל אביב. 31 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אלפי יהודים וערבים בהפגנה נגד האלימות הגואה בחברה הערבית, בכיכר הבימה בתל אביב. 31 בינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

האם יש חשש מאלימות, מהפרעות להצבעה או מהתערבות לא הוגנת בקלפיות?
"פעילי הימין הקיצוני רוצים לנצח בכל מחיר, ולכן יש חשש מכל מיני גימיקים. אנשים זוכרים את 'הערבים נוהרים לקלפיות' משנת 2015 ואת הניסיון להציב מצלמות משנת 2019.

"השנה היו שמועות על מצלמות לזיהוי פנים שיסרקו את המצביעים, בטכנולוגיה שצה"ל משתמש בה בעזה. יש חשש מפייק ניוז, וגם פחד מפעילי נוער גבעות או מאנשים שמחפשים לעשות פרובוקציות.

"אני, למשל, אמרתי לנשים ללכת להצביע בקבוצות, כל אחת עם הילדים שלה, ולצעירים המלצתי לא להגיע בחבורות. להתנהג באיפוק ולא להיגרר לפרובוקציות".

"אני, למשל, אמרתי לנשים ללכת להצביע בקבוצות, כל אחת עם הילדים שלה, ולצעירים המלצתי לא להגיע בחבורות. להתנהג באיפוק ולא להיגרר לפרובוקציות"

בעבר קראו קבוצות כמו "בני הכפר" להחרים את הבחירות. מה מידת השפעתן כיום?
"הפעם שמעתי פחות את קולותיהן. הן נותרו בעמדתן האידאולוגית, אבל להערכתי השפעתן אינה עולה על 4%. זה כולל את בני הכפר ואת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (בהנהגת השייח' ראאד סלאח. הפלג הצפוני דוגל בהחרמת הבחירות, בניגוד לפלג הדרומי, שעימו מזוהה רע"ם, ט"ש).

"מצד שני, יש לי חברים שלא הצביעו שנים ארוכות והפעם ישתתפו. זה מזכיר לי את 2015, כשהרשימה המשותפת הוקמה על בסיס ארבע מפלגות בחברה הערבית. הפעם יש קמפיין נחמד שנקרא 'ואקפה עַ סוֹתַכּ', כלומר, 'זה תלוי בקול שלך'. הגורל שלך תלוי בקול שלך. והפעם הקול שלך באמת משנה מאוד".

פלאיירים של "עומדים ביחד" לעידוד הצבעה ביפו, אוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)
פלאיירים של "עומדים ביחד" לעידוד הצבעה ביפו, אוקטובר 2026 (צילום: עומר שרביט)

אילו קבוצות בחברה הערבית נוטות פחות להצביע? האם את מזהה שינוי בקרב נשים או צעירים?
"סטטיסטית, נשים מצביעות פחות מגברים, בפער של כ־10%. בעבר פוליטיקה נתפסה כעניין של גברים, ולכן נשים לא תמיד עשו את אותו מאמץ לצאת ולהצביע.

"אבל גם כאן יש הפעם שינוי. הייתי השבוע באירוע עם ח"כ עאידה תומא סלימאן מחד"ש, והיא אמרה שהצבעת הנשים תפתיע, ושנראה שינוי גם בקרב נשים צעירות. אחרי מעצרי סטודנטיות ומעצרה של האומנית והזמרת דלאל אבו אמנה, נשים שנפגעו מגזענות הופכות לסמלים. יש תחושה שנשים עצמן נמצאות על הכוונת. לכן אני חושבת שנראה שינוי".

לפי הסקרים, עשויות להיכנס לכנסת ארבע נשים ערביות: שתיים מהרשימה המשותפת, אחת ממפלגת הדמוקרטים ואחת מרע"ם. מה דעתך על הקפיצה המשמעותית הזאת בייצוג הנשים הערביות ועל האפשרות שישתפו פעולה?
"ארבע נשים ערביות פלסטיניות בכנסת, אינשאללה, זה לא מעט. אני גאה בכל אחת מהן. מי שיקרא את קורות החיים שלהן, יבין שהרביעייה הזאת שווה הרבה יותר מטלי גוטליב, מירי רגב ואורית סטרוק.

"ארבע נשים ערביות פלסטיניות בכנסת, אינשאללה, זה לא מעט. אני גאה בכל אחת מהן. מי שיקרא את קורות החיים שלהן יבין שהרביעייה הזאת שווה הרבה יותר מטלי גוטליב, מירי רגב ואורית סטרוק"

"אבל צריך להיזהר לא לשים את כולן באותה משבצת. הן שונות זו מזו. ד"ר נהאיה ושאחי מחד"ש היא אישה חילונית לגמרי. סומיה בשיר מהדמוקרטים עוטה חיג'אב, אבל באה מאורח חיים ליברלי לגמרי. ד"ר מהא כרכבי סבאח אינה מוסלמית.

"ובכל זאת, לא צריך לבדל אותן על בסיס דת: הן לא מועמדות על תקן מוסלמיות, חילוניות או נוצריות, אלא על בסיס העשייה שלהן".

לאילו תופעות ומקומות כדאי לשים לב ביום הבחירות?
"צריך לשים לב לערים המעורבות. גם הנגב הוא מאגר קולות מעניין: הקמפיינים שם מתמקדים בעידוד הצבעה, ואני חושבת שרע"ם תעבור את המשותפת בדרום הארץ, כי זו חברה יותר מסורתית מצד אחד, וגם יותר פרגמטית מן הצד השני.

"כדאי לעקוב גם אחרי מקומות שבהם הצביעו בעבר למפלגות ציוניות: דרוזים ובדואים בצפון שהצביעו לעבודה או לליברמן, למשל. ש"ס שקיבלה תמיכה בכפר מנדא.

"אני חושבת שהתופעות של התמיכה הזו במפלגות ציוניות, שהכרנו בעבר, יצטמצמו הפעם, וזאת בשל הקמפיין נגד הקול הערבי בחודשים האחרונים"

"אני חושבת שהתופעות של התמיכה הזו במפלגות ציוניות, שהכרנו בעבר, יצטמצמו הפעם, וזאת בשל הקמפיין נגד הקול הערבי של החודשים האחרונים. להערכתי, חלק קטן מהקולות ילך לדמוקרטים, ומרבית הקולות יגיעו למשותפת ולרע"ם. התמיכה בליכוד וביש עתיד בחברה הערבית תצטמצם".

סומיה בשיר נואמת בוועידת מפלגת הדמוקרטים בכיכר רבין בתל אביב, 25 ביולי 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
סומיה בשיר נואמת בוועידת מפלגת הדמוקרטים בכיכר רבין בתל אביב, 25 ביולי 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

איך מתקבל השילוב של בל"ד ברשימה המשותפת?
"זה מתקבל באופן טבעי. המועמדים של בל"ד מופיעים בכל מקום. יו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה, שנפסל מהתמודדות, אומנם אינו ברשימה, אבל הוא ממשיך להגיע ולנאום. זה מעיד שמבחינתו, האג'נדה של מדינת כל אזרחיה ודמוקרטיה לכולם חשובה יותר מהעניין האישי שלו, וזה מתקבל היטב על ידי הקהל הערבי".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,254 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 27 באוקטובר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.