לפני כשבועיים, מילואימניק שנסע לחופשה בקפריסין הקדים את חזרתו לישראל בעקבות אזהרת משרד החוץ מחשש שארגונים זרים יפעלו להוציא נגדו צו מעצר, בשל סרטונים שבהם התרברב ברצון להשמיד את כל תושבי עזה. בסוף השבוע האחרון הודיע ארגון פרו־פלסטיני על כוונתו לבקש לעצור שלושה ישראלים המבקרים בהולנד בגין פשעי מלחמה.
לא ידוע על חקירה שנפתחה בקפריסין או על צו מעצר נגד הישראלים באמסטרדם, אך שני המקרים הללו מהווים תזכורת לסיכון שבו עלולים להימצא בוגרי מלחמת עזה בחו"ל.
החשש גובר בעקבות צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט. האם בעתיד יופנו צווים דומים גם נגד קציני וחיילי צה"ל, בדרגים בכירים וגם זוטרים? האם צווים כאלה יהיו גלויים או חסויים? ומה ישראל צריכה לעשות לנוכח החקירה הפתוחה בהאג והסיכון לחקירות נוספות במדינות אחרות?
תיעודים שפרסמו חיילים שיצאו מעזה ברשת הפכו לוויראליים, וחשבונות ייעודיים מסמנים את פניהם, שמותיהם והיחידות שבהן שירתו, במטרה להפליל אותם
תיעודים שפרסמו חיילים שיצאו מעזה ברשת הפכו לוויראליים, וחשבונות ייעודיים מסמנים את פניהם, שמותיהם והיחידות שבהן שירתו, במטרה להפליל אותם.
בתיעודים הם בוזזים, משחיתים, מתעללים או מקריאים דברי תורה לעצורים כפותים ומכוסי עיניים. בתחקיר מקיף שפרסמה אל־ג'זירה באוקטובר נאספו סרטונים רבים כאלה, שחלקם מוכרים גם לישראלים.
בוזזים, משחיתים ומתעללים
תיעודים נוספים מציגים חיילים סופרים לאחור וצועקים באקסטזה ברגע הפיצוץ, "שלא יהיה להם לאן לחזור!" הם משתוללים בבתי מגורים, מנפצים טלוויזיות ומראות, ומעיפים שידה עמוסה כלים בסלון.
חייל נראה מרים פטיש כבד ומנפץ את השיש במטבח. אחרים שוברים מזנונים של מסעדה או סופרמרקט, מציגים מוצרים בחנויות ומעיפים אותם לכל עבר. באחד התיעודים, חייל שובר צלחות לצלילי מוזיקת רבטיקו, כאילו היה בטברנה יוונית.
פרשן המלווה את התיעודים אומר: "לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש סמכות לבדוק האשמות כלפי חיילים שבוזזים והורסים רכוש אזרחי"
חיילים פורצים לכספת, מתגאים בשטרות שמצאו ושורפים אותם. הם נוברים בארונות, מחפשים בגדי נשים ועוטים אותם על מדיהם. אחד החיילים מסביר למצלמה באנגלית במבטא בריטי שההלבשה התחתונה של הנשים העזתיות "אקזוטית". תיעודים נוספים מראים חיילים דורכים על עצורים ערומים, כפותים ועם כיסויי פנים. חייל אחר מציג בצרפתית את גבו של עצור כעדות, לכאורה, לעינויים שעבר.
לצד התיעודים שהוצגו בסרט, פרשנים לדיני מלחמה מסבירים ביובש את המובן מאליו: החיילים נראים כמי שפועלים בחוסר משמעת מערכתי. המשפט הבינלאומי אוסר על השמדת ציוד אזרחי ללא תכלית צבאית, ועל אחת כמה וכמה על התעללות בשבויי מלחמה.
![מתוך סרטון המראה חייל צה"ל מצית ציוד פלסטיני בעזה, דצמבר 2023 (צילום: "X", שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/12/ללא-שם-2.jpg "מתוך סרטון המראה חייל צה"ל מצית ציוד פלסטיני בעזה, דצמבר 2023 (צילום: "X", שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)")
"לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש סמכות לבדוק האשמות כלפי חיילים שבוזזים והורסים רכוש אזרחי. על בסיס הראיות האלה ניתן יהיה להגיש תביעות", אומר אחד מהם. הקריינית מוסיפה שלרבים מהחיילים יש אזרחות כפולה, כך שהדלת פתוחה להגיש נגדם תביעה במדינות האחרות.
ההשמדה המכוונת נדחתה
מומחים אומרים לזמן ישראל כי צווי מעצר מהאג נגד חיילים וקצינים, ובמיוחד נגד זוטרים, הם תרחיש לא סביר, אם כי אי־אפשר לשלול זאת לחלוטין.
"בית הדין בהאג ילך אחרי הדגים הגדולים. אבל יש חריגים: כשקשה להגיע אליהם הוא תופס את מי שהוא יכול", אומרת עו"ד יעל ויאס גבירצמן, מנהלת הקליניקה למשפט בינלאומי פלילי באוניברסיטת רייכמן. "הקייס הראשון שהגיע לטריבונל של יוגוסלביה לשעבר היה טאדיץ', שומר במחנה כליאה. לא מלאדיץ' ולא מילושביץ' שהובאו אחר כך", הוסיפה.
בצד החיובי, בית הדין הוציא צו נגד מוחמד דף, בין שהוא חי או מת, בגין מתקפת חמאס כהשמדה מכוונת – ומצד שני נדחתה על הסף הטענה להשמדה מכוונת מצד צה"ל
היא עבדה שנים רבות בהאג, מייצגת למעלה מ־300 נפגעי 7 באוקטובר במדינות שונות, ויסדה את הארגון "October 7 Justice Without Borders" למען מטרה זו. בהופעתה בפני בית הדין ב־12 באוגוסט ביקשה שכל החלטה תתקבל בנפרד, כפי שאכן קרה עם פרסום ההודעות הנפרדות על הצווים נגד שני הבכירים הישראלים וצוו נוסף לראש הזרוע הצבאית של חמאס.
בצד החיובי, היא מציינת כי הוצא צו נגד מוחמד דף, בין אם הוא חי או מת, בגין מתקפת חמאס כהשמדה מכוונת, וכן את ההכרה בפשעי מין ומגדר. היא מתכוונת לדרוש צווים נוספים נגד בכירי חמאס. נוסף על כך היא מציינת את הדחייה על הסף ובמעמד צד אחד – ללא נוכחות הגנה – של הטענות על השמדה מכוונת מצד צה"ל, אף שבהודעה נרמז חשד לרצח עם.
חשופים במדינות שלישיות
בהאשמות שהופנו לישראל, בית הדין התייחס לתקופה שמתחילת המלחמה ועד 20 במאי, שבמהלכה מנעה או הגבילה ישראל אמצעים חיוניים להישרדות אוכלוסיית עזה, כולל מזון, מים, תרופות, אספקה רפואית, דלק וחשמל. מניעת האספקה הובילה גם לסבל רב, לרבות ניתוחים שבוצעו ללא הרדמה.
בהתאם לכך, ליבת הצווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר מתמקדת במדיניות הרעבה כשיטת לחימה (פשע מלחמה), וכן במעשים לא אנושיים וברדיפה (פשע נגד האנושות). כפי שעורכת הדין הישראלית מביאה את עניינם של נפגעי חמאס, כולל החטופים, לבתי משפט בגרמניה, צרפת וארה"ב, ייתכן שגורמים אחרים יביאו את עניינם של נפגעי עזה בפני ערכאות בינלאומיות.
"הסיכון שחיילים יעמדו לדין בהאג קלוש אבל הם כן חשופים במדינות שלישיות, שלא ששות לגעת בסכסוך במזה"ת. יש להן אוכלוסייה משני הצדדים והם רוצים שקט ברחובות"
"אנחנו נמצאים בימים מאתגרים, והאשמות בפשעים נגד האנושות מזעזעות אותנו, אך לעיתים הזעזוע מונע בחינה מעמיקה של הפרטים. חשוב להבין מה עומד נגדנו והשאלה המרכזית היא כיצד זה עלול להשפיע על קצינים וחיילים.
"הסיכון שיועמדו לדין בפני בית הדין בהאג קלוש מאוד, אך הם חשופים במדינות שלישיות שאינן נלהבות לעסוק בסכסוך במזרח התיכון. מדינות אלו מתמודדות עם אוכלוסיות משני צדי המתרס ומעדיפות לשמור על שקט ברחובותיהן.
"אבל יש מספיק ארגונים חברתיים שחרטו על דגלם להביא את התיקים האלה לבית המשפט וחושבים שצה"ל מבצע רצח עם בעזה. בנוגע להאשמה בהרעבה מכוונת, אם 'הראש הוא אשם', כמו שאומרים בהקשר אחר, אז גם כאן ברור שלידיים ולרגליים יש אחריות".
היא מזכירה כי אחת העילות להעמדה לדין היא התעללות בעצירים: "בפרשת הכלא באבו גרייב (שבו נחשפו התעללויות בעצורים עיראקים, ע"ש), בית הדין ביקש להעמיד בריטים לדין, אך לבסוף ויתר, מאחר שבריטניה שיתפה פעולה באופן מלא, הוכיחה שהיא חוקרת, והתובע השתכנע וביטל את ההליכים. אבל החקירות צריכות להיות כנות. לא דין משמעתי, אלא פלילי".
היא מעריכה שאם יוצאו צווים נוספים, הנאשמים יידעו עליהם מראש ולא ייתקלו בהם בהפתעה בשדה התעופה בחו"ל. היא מציעה למדינה להתחיל לחקור בעצמה, כולל את ההאשמות שכבר הופנו נגד גלנט ונתניהו
היא מעריכה שאם יוצאו צווים נוספים, הנאשמים יידעו עליהם מראש ולא ייתקלו בהם בהפתעה בשדה התעופה בחו"ל. היא מציעה למדינה להתחיל לחקור בעצמה, כולל את ההאשמות שכבר הופנו נגד גלנט ונתניהו.
"בהאג לא יודיעו להם שזה קורה כי צווי מעצר לרוב לא מתפרסמים כדי למנוע בדיוק את זה, אם כי ארגונים שמגישים בקשות לחוקרים רוצים לפרסם אותם. מה שברור לי הוא מה המדינה צריכה לעשות – השאלה אם היא רוצה: בראש ובראשונה, להחיל את הדין הפלילי הישראלי".
רק חקירה תבטל את הצווים
"ברגע שאם המדינה תיישם את הדין שלה היא ואזרחיה יהיו הרבה פחות חשופים, מוסיפה ויאס גבירצמן. "מבחינתי זה לא בשביל הסברה או בגלל שהעולם מסתכל, אלא קודם כל כאזרחית אני יודעת ששולחים את מיטב בנינו ובנותינו להילחם לא בשביל לבצע מעשים כאלה ורוצה שיחילו את הדין בשבילנו.
"עכשיו, כשהזמן עבר והיו אינספור הזדמנויות לפעול שלא נוצלו, נותר דבר אחד שאפשר לעשות מול הצווים בהאג: להבין שהיחיד שיכול לבטל אותם הוא תובע בית הדין. למשל, אם ישתכנע שישראל נקטה צעדים והעמידה לדין על מדיניות בעייתית כמו פגיעה מכוונת באזרחים או הגבלת סיוע הומניטרי".
"רק התובע בהאג יכול למשוך את התביעה, בין אם זה לרוחנו ובין אם לא. הדרך היחידה לשכנע אותו היא באמצעות חקירה או העמדה לדין שעומדת בקריטריונים"
"רק התובע בהאג יכול למשוך את התביעה, בין אם זה לרוחנו ובין אם לא. הדרך היחידה לשכנע אותו היא באמצעות חקירה או העמדה לדין שעומדת בקריטריונים – חקירה אמיתית, כנה, שיש לה פוטנציאל להוביל לכתב אישום והרשעה בגין אותם מעשים ונגד אותם אנשים. Same conduct, same person".
"זה לא חייב להיות מאסר עולם, זה יכול להיות גם ועדת חקירה על מדיניות של סיוע הומניטרי לעזה מתחילת המלחמה ועד היום – והאמת היא שגם אזרחי ישראל לא לגמרי יודעים, אין שקיפות, זה מעומעם. מה נכנס, מתי ולאן הגיע? זה לאו דווקא ממניעים רעים, אנחנו במלחמה.
"לא מספיק לעשות ועדת חקירה ממלכתית, צריך לשכנע את התובע כי הוא היחיד שיכול להחליט שאין טעם ושיתייתרו צווי המעצר. אפשר לחבור אליו ולהציע לו להיות משקיף בחיסיון ובכל מיני תנאים כפי שבריטניה עשתה וזה הצליח לה. אם אין למדינה משאבים לחקור היא יכולה לבקש סיוע מחוקרים ממדינות אחרות וזה יגביר את היכולות והלגיטימציה".
ה־ICC מכוון לדרגים בכירים
"אנחנו לא יודעים אבל יכול להיות שיצאו כבר צווים חשאיים של ה-ICC נגד קצינים וחיילים ישראלים", אומר אל"ם במילואים ד"ר לירון ליבמן, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל. לדבריו, פרסום הצווים הפעם הוא החריג ומוסבר בניסיון להגביר את האכיפה וההרתעה. הוא מעריך כי הסיכון מצד ה־ICC מתמקד בקצינים הבכירים. מדינות שלישיות עשויות לפעול נגד חיילים זוטרים.
"האיומים אינם מוגבלים רק ל־ICC, יש מדינות רבות שלוקחות לעצמן סמכות שיפוט פלילית אוניברסלית, גם לאירועים שאין להן זיקה קונקרטית אליהם"
"המשאבים של בית הדין מוגבלים ואם הייתי חייל או קצין זוטר זה לא היה מדאיג אותי. בית הדין הפלילי הבינלאומי מכוון בדרך כלל לדרגים הבכירים ולא במקרה הוא הוציא צווים לדרג הבכיר בישראל, ולהבדיל למנהיגי חמאס ולנשיא פוטין. הוא לא מחפש את החייל ואפילו לא את הקצין בדרגי הביניים. זה כן יכול להיות קצינים בכירים, למשל אלופי משנה ומעלה.
"אך האיומים אינם מוגבלים רק ל־ICC. יש מדינות רבות שלוקחות לעצמן סמכות שיפוט פלילית אוניברסלית, גם בנוגע לאירועים שאין להן זיקה ישירה אליהם. זה משתנה ממדינה למדינה: יש מדינות שבהן ההחלטה תלויה במנגנון משפטי־ממשלתי, ואז לפחות יש זיקה להחלטות מדיניות; לעומתן, יש מדינות שבהן ארגון כלשהו יכול להגיש בקשה לשופט זוטר לעצור אדם שהגיע מישראל".
"ככל שיש קצינים וחיילים עם אזרחויות זרות זה פותח פתח נוסף לשיפוט זר. ככל שדרגתו של מישהו בכירה יותר, תפקידו יותר חשוף ופעילותו תיתפס כבעייתית, אז הבעיה גדולה יותר".
במה שנוגע לצה"ל, הוא חושב שצריך להגביר את המשמעת: "לא רק בנוגע לשיתוף סרטונים ברשתות חברתיות. יש, למיטב ידיעתי, פקודות בנושא, אבל יש בעיה באכיפה וזה מטריד כי זה עלול לרמז על בעיית משמעת כללית יותר".
"היה מקום כבר מזמן למנות ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הטענות למניעת סיוע הומניטרי לעזה, להבדיל מהמחדל של שבעה באוקטובר, שזו סוגיה שמעניינת בעיקר אותנו"
מה צריכה המדינה לעשות?
"קיים עיקרון המשלימות, לפיו יש עדיפות בשיפוט על ידי המדינה הרלוונטית, כל עוד החקירה שלה עצמאית ואפקטיבית. יש למערכת המשפט הישראלית מוניטין מצוינים והיה מקום, כבר מזמן, למנות ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הטענות בנוגע למניעת סיוע הומניטרי לעזה, להבדיל משאלת המחדל של שבעה באוקטובר, שזו סוגיה אחרת שמעניינת בעיקר אותנו, פחות את העולם.
"לגבי טענות ספציפיות יותר, שאינן על מדיניות אלא על אירוע כזה או אחר בדרג הטקטי, מערכת הבדיקה והשיפוט הישראלית לאירועים אלה עמדה במבחנים המחמירים של ועדת טירקל שכללה משקיפים בינלאומיים. פשוט צריך לתת לה לעבוד ולא לשבש את פעולתה ולנסות להלך עליה אימים כפי שקרה בפרשת הפריצה לשדה תימן, למשל".
כנראה שאין עוד צווים
"האם העובדה שיצאו צווים נגד נתניהו וגלנט צריך להטריד קצינים בכירים? אני לוקח סיכון ואומר שלא, בשלב הזה", אומר יובל קפלינסקי, ממשרד עו"ד ד"ר גדעון פישר ושות', לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
"לאחר חקירה שנמשכת כמה שנים הוחלט על ידי התובע לבקש חמישה צווים – שלושה נגד הצד החמאסי ושניים נגד הצד הישראלי. לחשוב שבמקביל הוא ביקש עוד צווים חשאיים? זה נראה לי דבר שלא עושים. זה יפיל אותי מהכיסא אם יתברר שזה מה שהוא עשה.
"התובע הגיע לישראל והודיע שהוא חוקר את האירועים של שבעה באוקטובר בעוטף עזה ואת אלו שבאו לאחר מכן ברצועת עזה. אלא שפורמלית הוא לא פתח חקירה חדשה"
"בעצם התובע הגיע לישראל והודיע שהוא חוקר את האירועים של שבעה באוקטובר בעוטף עזה ואת אלו שבאו לאחר מכן ברצועת עזה. אלא שפורמלית הוא לא פתח בחקירה חדשה, אלא קשר את חקירתו הטרייה בחקירה שכבר נפתחה זה מכבר בשל אירועי 'צוק איתן'. זה התברר כצעד מעט עקום. לפני שמוציאים צווי מעצר נדרשת אזהרה למדינה שאנשיה נחקרים.
"במקרה זה לא ניתנה אזהרה טרייה מאז שבעה באוקטובר, והתובע נשען על אזהרה ישנה בחקירה שהייתה כבר תלויה ועומדת. ישראל טענה, די בצדק, שבכך לא התמלאה החובה, אך בית המשפט קיבל את עמדת התובע שמדובר בחקירה אחת כוללת, ולכן לא נדרשה אזהרה נפרדת".
המשך המלחמה יעמיק את החקירה
הצווים הוצאו בגין אירועים שהתרחשו מאוקטובר ועד מאי, ובית הדין פועל בדחיפות מוגברת בשל המשך המלחמה. עו"ד קפלינסקי סבור כי ניתן היה לעכב את הצווים לפני חודשיים או שלושה באמצעות סיום המלחמה, מה שהיה מוריד את עדיפות החקירה ומאט את קצב התקדמותה.
"אם לאחר סיום המלחמה ראש ממשלת ישראל היה בוחר להוביל תהליך מדיני לשיקום המזרח התיכון, אז הייתה מתגברת עוד יותר המוטיבציה העולמית להקפיא את ההליכים ולאפשר לו תנועה חופשית בעולם", הוסיף.
"אם התובע יחשוש שאין לנתניהו מה להפסיד, בית הדין עשוי להגיב באופן טבעי בהודעה על המשך החקירה לתקופה שממאי ואילך. חקירה כזו עלולה להוביל לצווים נוספים"
הוא מעריך שהימשכות המלחמה ותוצאותיה יכולות להוביל להעמקת החקירה גם על אירועים שלאחר 20 במאי – ואז אולי יהיו בקשות לצווים נוספים. בנוגע למצב ההומניטרי, הוא מזכיר שאוקטובר ונובמבר היו החודשים הקשים ביותר, כאשר ישראל הפציצה באזורים מיושבים בפצצות של 900 קילו. עם זאת, החל מינואר, ככל הנראה בעקבות לחץ אמריקאי, חלה רגיעה ומספר ההרוגים בעזה פחת.
"האירוניה היא שישראל ריסנה את עצמה והתאימה את הלחימה לסטנדרטים בינלאומיים, אך שילמה מחיר על פעולותיה בחודשים הראשונים. לעומת זאת, בחודשים האחרונים – ספטמבר ואוקטובר – חלה החרפה, עם דיווחים קשים מצפון הרצועה על מהלכים שנתפסים בעולם כהגליה והרעבה.
"אם התובע יחשוש שלאחר הוצאת הצווים אין לנתניהו מה להפסיד, בית הדין עשוי להגיב באופן טבעי בהודעה על המשך החקירה לתקופה שממאי ואילך. חקירה כזו עלולה להוביל לצווים נוספים, שהקורבנות שלהם יהיו ככל הנראה בדרגים נמוכים יותר".
באשר לסיכון מצד מדינות אחרות, קפלינסקי מזכיר שבתחילת שנות האלפיים כבר הייתה חקירה נגד אריאל שרון בבלגיה, אבל כדי שמישהו ייעצר בחו"ל צריך שהוא יגיע דווקא למקום שבו נפתחה החקירה.
קפלינסקי מזכיר שבתחילת שנות האלפיים כבר הייתה חקירה נגד אריאל שרון בבלגיה, אבל כדי שמישהו ייעצר בחו"ל צריך שהוא יגיע דווקא למקום שבו נפתחה החקירה
צבא ברדקיסטי
כמו רבים אחרים, גם קפלינסקי חושב שהצבא התגלה כלא ממושמע במלחמה האחרונה. "בעיניי, יש כישלון גדול של הפיקוד. בלי קשר לשאלה איך צה"ל מצטייר בעולם כצבא מוסרי, אין ספק שצה"ל התפרסם בשנה האחרונה כצבא די ברדקיסטי. איך זה שהפיקוד לא יכול לעשות סוף לכל הטיקטוקיזציה הזו? פקודה אחת ברורה: סרטון שווה הדחה.
"מי שרואים את הפרצוף שלו או שומעים את קולו בתמונות ובסרטונים שיוצאים מעזה, זוהי עבירת משמעת חמורה וגם עבירה חמורה על כללי ביטחון מידע בזמן מלחמה. החייל הזה צריך לצאת ממעגל הלחימה ולעמוד לדין משמעתי".
![חייל צה"ל בועט בגופה של פלסטיני על גג בניין בקבאטיה, 19 בספטמבר 2024 (צילום: AFPTV / AFP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/09/AFP__20240920__36GM3TL__v1__HighRes__PalestinianIsraelConflict-1024x640.jpg "חייל צה"ל בועט בגופה של פלסטיני על גג בניין בקבאטיה, 19 בספטמבר 2024 (צילום: AFPTV / AFP)")
הוא מזכיר שבדיונים בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק הקרינו סרטונים של חיילים ששרים שירים כמו "אין בלתי מעורבים", שמהם השתמע שמותר לפגוע באזרחים בעזה. מבחינת התובעת זו הייתה הוכחה ש־30 אלף בני אדם נהרגו בכוונה.
"לישראל היה מענה כי החיילים הללו אינם מעצבי מדיניות, אך ברור שהסרטונים והתבטאויות נוספות הכבידו מאוד על עמדתה. נראה שקיים חשש משמעותי בהנהגה ובפיקוד לטפל משמעתית בקצינים ובחיילים המעורבים, אולי בשל לחצים מצד גורמים פוליטיים קיצוניים ובעלי השפעה".
"צריך לעשות סוף לדאחקות של חייל דופק בדלת בית הרוס או מודיע לזכרו של מי הפיצוץ של המבנים. במקום שהרמטכ"ל ידיח את החיילים, מגיע הנשיא הרצוג וחותם על פגז"
"אבל זה לא מצדיק את ההפקרות שחלה בצבא. צריך לעשות סוף לדאחקות האלה של חייל דופק בדלת של בית הרוס או מצטלם על רקע שרפה מכוונת ומודיע לזכרו של מי השריפה או הפיצוץ של המבנים. במקום שהרמטכ"ל ידיח את החיילים שמופיעים שם, מגיע הנשיא הרצוג וחותם על פגז, ואחרי זה מתפלא שגם הוא מככב בהחלטת בית הדין הבינלאומי".
מעבר לנושא המשמעת, קפלינסקי סבור שגם המחלקה לדין בינלאומי בצה"ל והיועצת המשפטית לממשלה צריכים להפיק לקחים. "בדין המקומי בישראל, למדו קברניטים, גם בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי, שאת הייעוץ המשפטי יש לשאול לא רק האם לדעתו המקצועית מהלך מתוכנן חוקי, אלא גם ובעיקר קריטי לשאול האם המהלך יעמוד במבחן בית המשפט.
"את השאלה השנייה יש להטמיע גם בדין הבינלאומי במלחמה ולהציב בפני הייעוץ את השאלה הנוספת: האם בתי דין בינלאומיים צפויים גם הם לחשוב שהתקיפות חוקיות ופרופורציונליות. אני משער שהקברניטים לא שאלו באופן ממוקד את השאלה הזו, ועל הייעוץ במצב זה לעורר אותה מיוזמתו.
"תפקידו לומר: 'אני מאשר מטרות בשטח מיושב כי הן חוקיות, והפגיעה באזרחים עומדת במבחן הפרופורציונליות. עם זאת, אני משער שמוסדות בינלאומיים לא יחשבו כמוני. את זה היה צריך לומר משמונה באוקטובר – וזה כנראה לא נאמר".
כמו המרואיינים האחרים, גם הוא חושב שאין מנוס מלהורות על חקירה מקיפה שתבדוק האם נעשו פשעי מלחמה בעזה ותכלול תשאולים, עימותים, איסוף מסמכים ואולי גם מעצרים, באופן שיעמוד בעקרון המשלימות
כמו המרואיינים האחרים, גם הוא חושב שאין מנוס מלהורות על חקירה מקיפה שתבדוק האם נעשו פשעי מלחמה בעזה ותכלול תשאולים, עימותים, איסוף מסמכים ואולי גם מעצרים, באופן שיעמוד בעקרון המשלימות. ולא, לא מדובר בסתם ועדת חקירה למחדל המודיעיני.
"כשבית הדין מתבקש להעביר חקירה בשם העיקרון הזה, הוא שואל מה חוקרים ואת מי חוקרים. כך היה בסיבוב הקודם, כשביקשו לייבא את החקירה של 'צוק איתן' – בית הדין דורש שהחקירה תהיה פלילית נגד אותם אנשים ואותם מעשים. לכן, ועדת החקירה הממלכתית שעליה מדברים כבר למעלה משנה לא תהיה התרופה למצב העגום.
"היועצת המשפטית לממשלה, שאמורה להוביל החקירה ההיפותטית, כמובן לא צריכה את הצרה הזו על השולחן שלה, וניסתה להסית את זה לעבר ועדת חקירה. אני משער שגם היא הבינה כבר אז שזה לא יעזור, והתנסחה בזהירות בעניין.
"היום מבקרי נתניהו מאשימים אותו בכך שלא הוקמה ועדת חקירה ושלא הקשיב ליועצת המשפטית, וטוענים שאילו היה מקים את הוועדה, לא היו מוצאים צווים. בעיניי, הטענה הזו שגויה ומופרכת".
"החקירה שתעזור היא חקירה על ידי צוות משותף של מצ"ח, שב"כ ומשטרה, שתחקור את חברי קבינט המלחמה, פיקוד צה"ל, חיל האוויר, כוחות היבשה, שב"כ ועוד"
"החקירה שתעזור היא חקירה על ידי צוות משותף של מצ"ח, שב"כ ומשטרה, שתחקור את חברי קבינט המלחמה, פיקוד צה"ל, חיל האוויר, כוחות היבשה, שב"כ ועוד. מדובר בחקירה שאף אחד לא יכול להורות עליה במצב הפוליטי הנוכחי, אבל אם שואלים מה נדרש כדי שבית הדין בהאג יפסיק את החקירה על בסיס עקרון המשלימות – זו בדיוק החקירה הדרושה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו