השרב הסתיים הערב וצוותי הכיבוי הצליחו להשתלט על רוב מוקדי השריפות, לאחר שבכל שעות היות השתוללו דליקות בכל רחבי הארץ, עקב החום הכבד והרוחות העזות.
בין השאר, פרצו היום שריפות ביערות הכרמל ופאתי חיפה, באור יהודה, בוואדי עארה סמוך לאום אל פחם, ברטעה וקציר, באזור מודיעין, בעמק האלה סמוך לבית שמש, בשרון ליד כפר יונה, בשכונת עיר גנים שירושלים, בהרי ירושלים וברחבי השומרון.
מאות משפחות פונו מבתיהן וצוותי מד"א טיפלו ב-7 אנשים במצב קל שנפגעו משאיפת עשן. חלקם הובהלו לבתי החולים. נכון ל-18:00, במד"א אומרים שטופלו 144 בני אדם שנפגעו מהחום הכבד, לעומת כ-120 ביום קיץ רגיל.
תושבי המושבים אדרת ורוגלית שליד בית שמש פונו הערב לגמרי בעקבות שריפות באזור, כולל 130 בעלי מוגבלויות שעברו לירושלים.
שריפה ליד מושב אדרת (צילום: נועם רבקין, פלאש 90)
בעקבות שריפה בכרמל, המשטרה ביצעה פינוי של חלקים מהטכניון דרך שער נווה שאנן של הקמפוס. בנוסף, תושבים המתגוררים בדרך הטכניון בנשר קיבלו הוראה להתפנות מבתיהם.
כביש 90 נפתח שוב לתנועה לאחר שנחסם לשני הכיוונים בעקבות שריפה בחממות ליד היישוב תומר. בשכונת מלחה בירושלים פרצה שריפה שכובתה מהר, ושבמהלכה עלו באש 10 רכבים בחניון עופר.
מהערכות ששירותי הכיבוי וההצלה מסרו לכלי התקשורת עולה כי כ-200 בתים ברחבי הארץ נשרפו או נפגעו בשריפה.
משאית שהתהפכה בכביש 375 עקב שריפה
המשטרה ולוחמי האש דיווחו על פינוי בתים באור יהודה, ביישובים רמת פנקס, נאות קדומים ונווה מיכאל ובמושב אדרת וכן כל הבתים בכפר ברטעה, במושבים אדרת ורוגלית בעמק האלה וביישוב שבי שומרון, וכן מתקן אדם. חלק מהבתים ביישובים שפונו עולים באש.
כוחות הכיבוי וההצלה נלחמים באש באמצעות כבאיות ומטוסי כיבוי. עד כה הושגה שליטה בחמש מהשריפות הגדולות: באור יהודה, בין חיפה לנשר, באזור נחלים, בשדה חמד וליד שבי שומרון.
נציב כבאות והצלה, רב טפסר @Dedysim376 הכריז על מצב כוננות "לפיד אדום" בו כל לוחמי האש ועובדי הכבאות כולל מתנדבים מגוייסים ופועלים לכיבוי השריפות. pic.twitter.com/49kqxR0Wnh
עקב השריפות, נחסמו לתנועה כבישים רבים ברחבי הארץ. מוקדם יותר גם התהפכה משאית בכביש 375 ונפלה לתוך תעלה, הנהג חולץ והכביש נחסם גם הוא לתנועה. מספר רחובות בירושלים וכביש דורי בחיפה נסגרו לתנועה גם הם.
נציבות הכבאות וההצלה נכנסה אתמול לכוננות חירום מבצעית וביטלה את כל חופשות הכבאים. מכבי האש קראו לציבור להימנע לחלוטין מהדלקת אש ולדווח על כל מראה של עשן או אש. עובדי שירותי הכיבוי, שפתחו שלשום בעיצומים והודיעו על העברת מספר תחנות כיבוי למתכונת שבת, ביטלו את העיצומים וחזרו לעבודה מלאה.
גל של עשרות שריפות מתחולל ברחבי ישראל, בעיקר בירושלים והרי ירושלים, יער בן שמן, עמק האלה, השפלה ויו"ש, וכן בנגב המערבי. שירותי הכבאות נלחמים לכיבוי האש בסיוע כבאיות ומטוסי כיבוי, והכריזו על גיוס כללי של צוותי כיבוי. במשך אחר הצהריים הצהירו כוחות הכיבוי :"אין לנו שליטה על האש", אך כעת (21:30) הם מצהירים: השגנו שליטה על השריפה.
הכבאים מנסים להשתלט בסיוע מטוסי כיבוי על מוקדי שריפה גדולים ביער בן שמן, במטה יהודה ובאזור בית שמש.
כ-3,500 איש פונו מבתיהם ואלפים נוספים יפונו במשך הערב.
באזור בית שמש ועמק האלה מתרחשת השריפה הגדולה ביותר, בארבעה מוקדים שונים המקיפים את העיר, וכוחות הכיבוי נלחמים בה באמצעות 200 לוחמי אש, עשרות כבאיות ושמונה מטוסי כיבוי.
הממשלה ביקשה סיוע בכיבוי אווירי מקפריסין, יוון, איטליה וקרואטיה.
משרד החינוך ביטל את הטיולים המתוכננים למחר.
המשטרה פינתה את קיבוץ הראל ומושב תרום שבעמק האלה עקב השריפה העזה באזור, את קיבוץ כרמיה שבחוף אשקלון, ואת מושב תרום.
ביישובים מבוא מודיעים, גימזו, כפר דניאל, שילת, כפר רות ונאות קדומים שבאזור בן שמן, בית חגי שבדרום הר חברון והכפר סילואן שבמזרח ירושלים פונו חלק גדול מהתושבים מבתיהם.
כביש 443 חסום לתנועה מאז אחר הצהריים ועד הערב.
במהלך אחה"צ נחסמו לתנועה קטעים מכביש 1.
שריפה בירושלים (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
22 אנשים נפגעו קל משאיפת עשן ופונו מבתי החולים.
בעיר בית"ר עילית חולצו מדירה שעלתה באש תינוק ושני אחיו, שהועברו לקבלת טיפול רפואי לאחר שסבלו מפגיעות הנובעות משאיפת עשן.
בשל שריפה בעמק האלה, חסמה המשטרה את היציאה מהיישובים כפר אוריה, הראל וצלפון לכיוון כביש 44.
ההערכה: השריפות בשל רשלנות של מטיילים ומדורות ל"ג בעומר ובלוני תבערה ממרכז הארץ.
בשל החום הכבד, מתרחבים פסי הרכבת, ורכבת ישראל הפסיקה את קו הרכבת לוד-ראשל"צ והטילה הגבלות מהירות של עד 80 קמ"ש בקווים לרעננה, מודיעין, באר שבע, ראשל"צ וירושלים.
בשבוע הבא תדון הכנסת במצב על הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, לא שום אירגון אסלאמי ולא שום גוף בינלאומי דן או ידון בנעשה על ההר, הרי אין מנוס מן המסקנה שעניין הר הבית הפך להיות עניין פנים ישראלי, עניין פנים פלסטיני ועניין שבין הישראלים לפלסטינים. מכל העולם הערבי, רק מלך ירדן עסק בכך, ומכאן שירדן די לבדה מכל העולם הערבי בכך שהנעשה על הר הבית מעניין אותה.
בשבוע הבא תדון הכנסת במצב הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, אירגון אסלאמי או גוף בינלאומי דן בנעשה על ההר, המסקנה היא שהר הבית הפך לעניין פנים ישראלי, פנים פלסטיני ובין הישראלים לפלסטינים
כדי לקבל קצת פרופורציה על ביטחונם של מקומות קדושים לאסלאם במזרח התיכון, הרי התקפות של הסונה נגד המקומות הקדושים לשיעה בעיראק הם כבר עניין שבשגרה. רק לפני שבוע הייתה התקפה על בית תפילה שיעי בבגדאד וקודם לכן היו התקפות רצחניות גם במקומות הקדושים ביותר לשיעה בנג'ף ובכרבלא.
השיעים לא טומנים ידם בצלחת. הם ייסדו בתוך המסגד הגדול בדמשק, מסגד אומייה, בית תפילה שיעי. אתרי פולחן סוניים נחרבו עד היסוד ובכלל זה קברו של חאלד בן אל-וליד, כובש ירושלים לאסלאם.
אם כך, הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי.
הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי
אז על מה הוויכוחים על הר הבית? על שמירת הסטטוס קוו. ירדן רוצה לשמור על הסטטוס קוו עם ישראל. על פיה יש לה מעמד מועדף על ההר ולשיטתה היא שומר המקומות הקדושים. טורקיה, באמצעות חמאס והתנועה האסלאמית הצפונית רוצה לערער את מעמדה של ירדן, רע"ם של מנסור עבאס תומכת במעמדה של ירדן, ובישראל מתווכחים מה יותר קדוש – הר הבית או הכותל המערבי.
על מנת להבין על מה מתווכחים היהודים, מומלץ לצפות בסרט הקצר "אלוהים רוצה בית" העוקב אחר היהודים שעולים על ההר.
במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות לנו על מה מדובר. ומדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא שינוי כל שיטת המשטר. ביטול הדמוקרטיה, ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה.
לנשים הנחמדות הללו לא אכפת אם מימוש הקמת המקדש יחייב מלחמת גוג ומגוג. הן רוצות לבטל את פולחן הכותל, כי הכותל חוסם את הכניסה למקום הקדוש האמיתי – בית המקדש.
מה שמתחייב מן הדברים האלה, והם לא נאמרו במפורש, זה שהיהדות החדשה שמנסים להקים על הר הבית שוללת לא רק את הכותל אלא גם את בית הכנסת. יש כאן חזרה אלפיים שנה אחורה, לוויכוח בין הקנאים הסיקריקים ליוחנן בן זכאי, שבנה את היסודות ליהדות של בית הכנסת שהיא היהדות של ימינו.
במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות שמדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא בשינוי כל שיטת המשטר. ביטול הדמוקרטיה ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה
עם כל הכבוד לאחמד טיבי ולעמיחי שיקלי – מה שמונח על כף המאזנים הוא הרבה מעבר לדגל ולהמנון על הר הבית, אלא בטחונה של ישראל ושלמותה של היהדות.
אחרי שיהודים הרסו לאלוהים שני בתים, מי אומר שהוא רוצה שהם יבנו לו בית שלישי?
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אשים את נפשי בכפי ואגע בציפור הנפש הישראלית: "הטרור". הרעיון לקחת את הסיכון הזה נולד מתגובה למאמר דעה של בן דרור ימיני על המימון לסרט "הברך" (שלדבריו לא צפה בו). בתגובה שאלתי אותו אם תמימי הורשעה בתמיכה בטרור. התגובה זכתה לתגובות רבות. ימיני מיהר לצרף סרטון שבו תמימי מדברת על כך שצריך לעזור לפלסטינים בכל דרך, תוך שהיא מציינת שזה כולל גם פיגועי התאבדות.
ישראל בעד הטרור!לגמרי כצפוי, הסרט הישראלי, כלומר אנטי-ישראלי, שמוקדש לעהד תמימי, תומכת הטרור וחיסול ישראל, זכה בפרס…
המונח טרור נכנס ללקסיקון הפוליטי המערבי במהפכה הצרפתית, לתיאור מהלכי הדיכוי של המהפכנים נגד יריביהם הפוליטיים בשנים 1793-4. כ-17000 הוצאות להורג חוקיות ועוד משהו כמו 23000 לא חוקיות בוצעו בשנים אלה במשטר הטרור של המהפכנים. יש חוקרים שמכלילים גם 200000 נוספים שנהרגו בתקופה הזאת כחלק ממשטר הטרור.
זו לא תהיה סקירה היסטורית על המונח טרור. יש מגוון אפשרויות לקרוא על זה, מוזמנים לקרוא את הספר Political Terrorism של Alex Schmidt & Albert Jongman. הספר מצא שהיו 109 הגדרות שונות בספרות לטרור (ב-1988).
כאשר ניסו למצוא מכנה משותף גילו שממש קשה לעשות זאת. הפעלת אלימות הופיעה רק ב-83% מהמקרים; פוליטית הופיעה ב-65%; איום ב-47%; ועוד. מכאן, שניתן לראות שהספרות התקשתה להגיע להסכמה על הגדרה של טרור. הסיבה הכי חשובה לחוסר ההסכמה היא פוליטיקה ואינטרסים. יש אינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, כיוון שיש קונצנזוס שטרור זה רע.
הספר מצא 109 הגדרות בספרות לטרור. "הפעלת אלימות" הופיעה ב-83% מהמקרים; "פוליטית" ב-65%; "איום" ב-47%. המחלוקת נובעת מהאינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, לנוכח הקונצנזוס שטרור זה רע
המבוכה הזאת מעלה שאלות שהגדרה של טרור צריכה להצליח לאפשר להבדיל ביניהן:
בהנחה שמסכימים שטרור נועד למטרות פוליטיות, מה ההבדל בין טרור לבין צורות אחרות של אלימות פוליטית?
האם קיים טרור ממשלתי? והאם טרור ממשלתי וטרור שמהווה התנגדות הם חלקים אותה תופעה?
איך מבדילים בין טרור לפשעים פליליים, ואיך מבדילים אותו ממלחמה?
האם טרור זאת קטגוריה תחת אלימות / כוח / השפעה / כפייה?
האם יש טרור לגיטימי וכיצד ניתן להצדיק טרור?
מה הקשר ומה ההבדל בין טרור לבין לוחמת גרילה?
מדינות ערב ואש"ף טענו לאורך שנים רבות שלוחמי חופש אינם טרוריסטים, כדי לאפשר לגיטימציה לפעולות טרור נגד ישראל. חאפז אסד אמר ב-86:
"אנחנו תמיד התנגדנו לטרור. אבל טרור זה משהו אחד, ומאבק לאומי נגד כיבוש זה משהו אחר. אנחנו מתנגדים לטרור, ועל כל פנים אנחנו תומכים במאבק נגד כיבוש ע"י תנועות לשחרור לאומי".
הרעיון הוא להצדיק את האמצעי (טרור) ע"י המטרה (שחרור לאומי). באופן מפתיע, דווקא במערב קיבלו את החיבור הזה, ואת הטיעון שאלו שתי תופעות קיצוניות של אלימות, ובעוד ששחרור לאומי הוא לגיטימי, טרור הוא רע. בזה למעשה נפסלה האפשרות הלוגית שתנועות לשחרור לאומי יכולות להיות במקביל טרוריסטיות.
נתניהו כתב בסיפרו "הטרור: כיצד המערב יכול לנצח?":
"לוחמי חופש לא מפוצצים אוטובוסים, טרוריסטים כן. לוחמי חופש לא שובים וטובחים תלמידים, טרוריסטים כן. זאת חרפה שדמוקרטיות מחברות את המילה חופש עם טרוריסטים".
באותו ספר נתניהו הגדיר טרור כך:
"פעילות מכוונות ועקבית של רצח, פציעה, ואיום על חפים מפשע לשם הפצת פחד למטרות פוליטיות".
אבל ההגדרה של חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית, והרי הפלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו פלסטינים שנפגעים מפעולות צה"ל בשטחים הם חפים מפשע, ומכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור, ואילו הפלסטינים לא. בספר הבא שלו "המאבק בטרור" החליף נתניהו את המונח חפים מפשע באזרחים.
הגדרת חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית. הרי פלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו נפגעי פעולות צה"ל בשטחים כן. מכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור והפלסטינים לא
הארכתי די, וכעת הגיע הזמן לדבר על מה כן, כמובן שזאת לא הגדרה מוסכמת לחלוטין אבל זאת הגדרה מקובלת יחסית במחקר של ימינו:
הפעלה מאורגנת ומכוונת של אלימות או איום בהפעלת אלימות נגד אזרחים או מטרות אזרחיות במטרה להשיג מטרות פוליטיות.
מה חשוב בהגדרה הזאת? היא מאפשרת להבחין בין פעולות שונות – מחאות, שביתות, צעדות, חרם וכדומה – אינן פעולות טרור. המטרה של הפעולה היא פוליטית (שינוי משטר, השגת כוח פוליטי, השגת תקציב). ללא כוונה כזאת זוהי אינה פעולת טרור וכך ניתן להבחין בינה לבין פעולות פליליות אחרות.
מנגד, פעולות דתיות או אידיאולוגיות נכללות תחת טרור בהגדרה הזאת. זה מנטרל את המטרה של הפעולה מהמשוואה ומשאיר רק את דרך הפעולה. לבסוף הפגיעה היא באזרחים ובמכוון. קרי, פגיעה באזרחים כנזק אגבי אינה פעולת טרור, והאפשרות להשתמש באזרחים כמגן אנושי כדי לכפות על היריב להיות טרוריסט יורדת מעל הפרק.
פעולות כאלה אם יבוצעו ע"י חיילים מוגדרות היום פשעי מלחמה לפי הדין הבינ"ל, בעוד שלגבי גורמים אחרים אין לזה הגדרה משפטית מתאימה ובעזרת ההגדרה הזאת ניתן לקיים מסגרת חוקית לגבי טרור.
ההגדרה גם מאפשרת להבחין בין פעולות גרילה לפעולות טרור. פעולות חיזבאללה נגד חיילי צה"ל ברצועת הבטחון היו פעולות גרילה ולא פעולות טרור, וכן "המחבל" שאלאור אזריה חיסל ביצע פעולה פלילית של הפרת סדר, אבל הוא לא ביצע פעולת טרור והוא גם לא לוחם גרילה.
ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, כיוון ש"לוחמת גרילה" זה מונח שנשמע לגיטימי וחיובי ואילו "טרור" זה מונח שמקובל כשלילי.
ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, שנשמע לגיטימי יותר
לא בכדי אסד מקפיד לציין שהוא נלחם בטרוריסטים גם כאשר הוא תוקף אותם בנשק כימי, וכמוהו פוטין וארדואן, ואפילו דוטרטה הגדיר כך ארגוני סמים.
את הדיון הארוך על מה זאת לוחמת גרילה אחסוך הפעם. אבל ההגדרה הזאת חשובה מאוד, כי היא מאפשרת, כאמור, להפריד בין המטרה לאמצעים – לוחמי חופש, אנרכיסטים ומהפכנים יכולים לבצע פעולות טרור ופעולות גרילה. כאשר הם מפעילים טרור הם טרוריסטים, גם אם הם לוחמים למען שחרור מכיבוש.
השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות כל פלסטיני "מחבל" וכל חבר כנסת ערבי ״תומך טרור״ – נובעים ממניעים פוליטיים. זה מאפשר לנו להצדיק הפעלת אלימות כלפי פלסטינים בקלות רבה יותר, מייצר לכידות, ומנחיל נרטיב שכל מאבק של הפלסטינים בישראל אינו לגיטימי.
כך בדיוק נהג נשיא המדינה יצחק הרצוג, כאשר כינה את הודעת בן אנד ג'ריס למנוע מכירת הגלידה שלהם בשטחים כסוג חדש של טרור. גם חרם כלכלי אינו פעולת טרור, שאם כך הדבר אזי הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן הן כאלה, כי הן פוגעות בצורה שרירותית באזרחי איראן.
חרם כלכלי נגד מדינת ישראל הוא סוג חדש של טרור. טרור כלכלי. עלינו להתנגד לחרם ולטרור מכל סוג שהוא. קמפיין ה-BDS אינו רודף שלום ומבקש לערער את עצם קיומה של מדינת ישראל. הוא מכוון את חיציו כנגד הכלכלה הישראלית ועלינו לצאת נגדו בתוקף. pic.twitter.com/ouSAstOitc
— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) July 21, 2021
שאלה כמו ששאלתי את ימיני הופכת מיד למצב שבו אני מגן על עהד תמימי. אבל תמימי אינה תומכת טרור, גם אם היא מעצבנת נורא ומציקה לחיילי צה"ל. אמירה כללית שקוראת לפיגועי התאבדות, אינה תמיכה בטרור, וגם פגיעה בחיילים אינה מוגדרת ככזו. הגדרה זו שמורה למי שמסייע באופן אקטיבי לפעולת טרור.
השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות פלסטינים "מחבלים" וח"כים ערבים ״תומכי טרור״ – מאפשר הצדקת אלימות כלפי פלסטינים, ונרטיב לפיו מאבק פלסטיני בישראל אינו לגיטימי
לדוגמה, מימון פעולות טרור, הסעה של מחבלים במודע וכן הלאה. הרי לא היינו מכנים תומכי טרור את אוהדי לה פמיליה על קריאות "מוות לערבים" וגם לא את הצועדים במצעד הדגלים שעשו זאת. אלה שענו לי שצבא אחר היה יורה בה, צריכים להביא בחשבון שאותו צבא היה מבצע פשעי מלחמה. בן דרור ימיני עשה שימוש בטרור במאמר הדעה שלו, כי זה מייתר אותו מלהביא טיעונים רציניים וזה קונה לייקים ותומכים.
עמר דנק הוא סא\"ל במיל\', שירת בבחטיבה האסטרטגית באג\"ת ובמחלקת תכנון המערכה חיל האוויר. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ\"ל בניהול מו\"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר, \'עמר אסטרטגיה\' עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל. http://www.omerdank-strategy.com/
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם