בשעת ערב (שעון ישראל) של יום שלישי, התארגנה המשלחת הצנועה של שירותי הכבאות וההצלה הישראליים ללוס אנג'לס לטיסה הארוכה לארץ. "המשימה הסתיימה", אמר טפסר משנה ד"ר אבי בן זקן, ראש אגף מבצעים בשירותי כבאות והצלה, בשיחה עם זמן ישראל מהמלון בקליפורניה.
"כבר אין מוקדים בוערים בשרפה, הרוחות החזקות נרגעו. יש צפי שהן יתחדשו לקראת סוף השבוע, כרגע ההיערכות של שירותי הכבאות של קליפורניה היא על קווי חיץ, בתקווה שיעצרו את האש אם תתחדש".
חברי המשלחת, ששהו בלוס אנג'לס שישה ימים, לא לקחו חלק בכיבוי השרפות עצמן. "כשהתברר גודל האירוע התכוונו להוציא משלחת סיוע של כמה עשרות כבאים וקצינים שיעבדו בשטח", אומר בן זקן. "אבל האמריקאים היו עסוקים מכדי לקבל משלחות, וברגע שהם הצליחו לייצב איזושהי שליטה, היה פחות צורך בכבאים על הקרקע".
במקום לוחמי האש יצאה משלחת קטנה של מומחים בתחומים שונים, שכללה חמישה קצינים משירותי הכבאות ואחד מפיקוד העורף. המטרה: לתרום לקולגות האמריקאים מהידע שהצטבר בישראל על שרפות יער
במקום לוחמי האש יצאה משלחת קטנה של מומחים בתחומים שונים, שכללה חמישה קצינים משירותי הכבאות ואחד מפיקוד העורף. המטרה: לתרום לקולגות האמריקאים מהידע שהצטבר בישראל בשנים האחרונות על שרפות יער, בעיקר במהלך המלחמה בצפון, ובמקביל ללמוד ולשאוב תובנות מהמגה אירוע שנכפה על כבאי החוף המערבי.
ההבדל הבולט הראשון לעומת מה שהם מכירים מהבית, אומר בן זקן, היה סדרי הגודל: "הם ריכזו מאמץ וקיבלו סיוע אווירי של מסוקים ומטוסים מכל ארה"ב וניהלו כוחות עצומים. בימי השיא היו בשטח 15 אלף כבאים, פי שבעה ממספר הכבאים שיש בכל מדינת ישראל.
"בכל תדריך בוקר מספר הכלים שהיו בו זמנית באוויר היה בין 40 ל־50. לקחנו מזה המון. לא כל יום אתה רואה הפעלה של אופרציה כל כך מורכבת על פני שטחים כל כך גדולים, זה מחייב שימוש במודלים של התפשטות וקצב התקדמות של האש.
"למדנו את שיטת ההפעלה שלהם של התיאום מול מדינות אחרות. אצלנו אם כבאי מהתחנה בהרצליה מגיע לעזור בירושלים זה אחד משלנו. אם כבאים מדאלאס מגיעים לעזור בלוס אנג'לס זה לא שלהם, זה ממדינה אחרת".
"לאמריקאים יש גישה מאוד מסורתית של עשרות שנים של ניהול המערכת, מבוססת על נהלים, נהלים ונהלים, כל שיטת ניהול השרפות שונה משלנו אולי בגלל היקף הכוחות והשטח"
פערי הגודל, וגם הבדלים תרבותיים, מכתיבים גם שוני בהתנהלות, שאותו חוו האורחים מישראל כשהתלוו למארחיהם. בן זקן: "לאמריקאים יש גישה מאוד מסורתית של עשרות שנים של ניהול המערכת, מבוססת על נהלים, נהלים ונהלים, כל שיטת ניהול השרפות שונה משלנו אולי בגלל היקף הכוחות והיקף השטח. יש להם טכנולוגיות מטורפות.
"אנחנו, אולי בגלל שאנחנו קטנים ואין לנו את כל עולם המשאבים שיש להם, פיתחנו הרבה גמישות מחשבתית ויכולת אלתור. בכל יציאה לשטח פגשנו לוחמי אש מאוד מחויבים ומקצועיים, שהיו כאן תחת ביקורת עצומה מהציבור ומהתקשורת. 'לא ריכזתם כוחות בזמן, לא נערכתם'. הרי צריך להאשים מישהו במה שקרה. אנחנו הגענו אליהם ממקום של הבנה ולכן היה להם קל להיפתח".
סגן טפסר ד"ר שי לוי, ראש ענף מחקר ושטחים פתוחים בשירותי הכבאות וההצלה, הקדיש שנים לחקר השרפה הגדולה שהתרחשה בכרמל ב־2010.
התנאים המטאורולוגיים שתדלקו את השרפה ההיא חזרו על עצמם עכשיו בלוס אנג'לס, על סטרואידים: החורף הקודם בחוף המערבי היה גשום, כך שנוצרה כמות נדיבה של צמחייה המהווה חומר גלם לשרפה. החורף הנוכחי, לעומת זאת, שחון באופן קיצוני, רמת הלחות באוויר ובצמחייה הייתה נמוכה מאוד – ואז הגיעה הרוח האדירה שהטיסה את האש למרחקים.
"אנחנו רואים יותר ויותר שרפות ענק שמשפיעות על אוכלוסיות גדולות בכל העולם. שינוי האקלים מספק לנו יותר עבודה ויותר אתגרים וברור שמדובר בבעיה גלובאלית"
השירות המטאורולוגי של קליפורניה פרסם התרעת חירום תחת הכותרת: "סכנת חיים – סופת רוחות הרסנית!!!" אבל זה לא הספיק. גם השירות המטאורולוגי הישראלי, אגב, התחיל להפיץ בשנה האחרונה התרעות לפני אירועי קיצון כמו שיטפונות וחשש לשרפות.
"אנחנו רואים יותר ויותר שרפות ענק שמשפיעות על אוכלוסיות גדולות בכל העולם", אומר לוי, שהצטרף לשיחה הטרנס־אטלנטית. "שינוי האקלים מספק לנו יותר עבודה ויותר אתגרים וברור שמדובר בבעיה גלובאלית המחייבת פתרונות גלובאליים.
"כל המחקרים מדגישים את עליית ההיתכנות לשרפות כתוצאה מעלייה במספר גלי החום שמייבשים את הצמחים, בשילוב רוחות מזרחיות חזקות ויבשות יותר. ראינו כאן איך הרוחות במהירות 150 קמ"ש יצרו סופת אש אכזרית שמכלה את כל מה שבדרך".
עם כל הכבוד למערכות הפו"ש (פיקוד ושליטה) המשוכללות של האמריקאים, ואולי דווקא משום שגם המערכות האלה לא יכלו לאש המשתוללת, האורחים מישראל רואים בשרפות בסדר הגודל הזה תופעת טבע שאחרי שהיא פורצת כבר אין הרבה מה לעשות.
"זה לא מסוג השרפות שניתן לעצור אחרי שהיא פרצה. עוצמת האש זה לא משהו שניתן להכיל באמצעי כיבוי. אף מדינה לא יודעת להשתלט על שרפה כזאת. זה כמו לנסות לעצור רעידת אדמה או טייפון"
"זה לא מסוג השרפות שניתן לעצור אחרי שהיא פרצה", אומר בן זקן, "עוצמת האש זה לא משהו שניתן להכיל באמצעי כיבוי. אף מדינה לא יודעת להשתלט על שרפה כזאת. זה כמו לנסות לעצור רעידת אדמה או טייפון".
דברים דומים, אגב, נאמרו בשיא השרפה על ידי בכירים בעיריית לוס אנג'לס, שהוסיפו כוכבית: לרעידת אדמה יש מוקד אחד. כאן האש פרצה בכמה מוקדים במקביל.
אם אי אפשר לכבות שרפות בקנה מידה גדול, המסקנה היא שיש לעשות הכול בתחום המניעה. למעשה, זה מה שמנסים לעשות בישראל בעשור האחרון, בינתיים בהצלחה יחסית.
על אף ששירותי הכבאות – גם אחרי תוספות הכבאים, המטוסים ורכבי הכיבוי שקיבלו בעקבות השרפה בכרמל – דלים למדי בכוח אדם ובאמצעים, שרפות הענק שנגרמו במלחמה בצפון הסתיימו בלא נפגעים בנפש ועם פגיעה מועטה בבתים. את עיקר הפגיעה ספג הטבע שאינו מוגן על ידי מערכות היירוט, אבל הכבאים הצליחו לחצוץ בין השרפות בטבע לבין היישובים.
הרבה עצים נכרתו ועוד ייכרתו בשם ההגנה מפני שרפות עתידיות, וסביב חלק מהכריתות יש מחלוקות עזות, אבל בסופו של דבר מדובר במחיר שאנחנו משלמים על שינוי האקלים
יש לזה מחיר לא מבוטל, למשל בדמות יצירת קווי חיץ ודילול אגרסיבי של יערות בקרבת יישובים, במדינה שבה מלכתחילה המונח "יער" מתייחס לחורשה לא עבותה. הרבה עצים נכרתו ועוד ייכרתו בשם ההגנה מפני שרפות עתידיות, וסביב חלק מהכריתות יש מחלוקות עזות, אבל בסופו של דבר מדובר במחיר שאנחנו משלמים כבר כעת על שינוי האקלים.
למרבה האירוניה, כל כריתה של עץ רק מצמצמת את הצל ומגבירה את אפקט ההתחממות. "אין ברירה", אומר ד"ר בן זקן, "אנחנו חייבים לשים דגש מאוד חזק על מוכנות היישובים סמוכי יער אם לא רוצים לראות תמונות דומות למה שקרה בלוס אנג'לס. אני חולק על זה שזה סוף היערות בישראל, לא הכול שחור או לבן.
"אפשר לנטוע עצים וצמחים, אבל כאלה שפחות נדלקים. אנחנו מכירים את הוויכוח רב השנים אם היה נכון לנטוע אורנים. בסוף מה שמריץ את האש זו העשבייה ובזה אפשר לטפל. אחד ההבדלים בינינו לבין האמריקאים זה שפה (ארה"ב) הרבה מאוד בתים בנויים מעץ, זה אחד הגורמים לכך שאלפי בתים נהרסו מהיסוד.
"גם אצלנו יש את האתגר של צימרים בגליל שטבולים בתוך החורש, אבל זה הרבה יותר בקטן. אצלנו גם אפשר להקים קווי חיץ סביב יישובים, בזמן שבארה"ב חלק גדול מהיערות הם בשטחים פרטיים והחוק לא מאפשר לרשויות להיכנס לשם או אפילו לחייב את בעלי הקרקע לבצע, זה פוגע בקדושת הקניין. יש פה אנשים שיש להם שטחים פרטיים בגדלים מטורפים, זה בלתי נתפס".
אחד הגורמים שהופכים שרפה בסדר הגודל שפקד את לוס אנג'לס לבלתי עצירה היא ההתקדמות באמצעות גצים, שבאדיבות הרוח עפים למרחקים גדולים
אחד הגורמים שהופכים שרפה בסדר הגודל שפקד את לוס אנג'לס לבלתי עצירה היא ההתקדמות באמצעות גצים, שבאדיבות הרוח עפים למרחקים גדולים ומקפיצים את השרפה קדימה. בשרפה בכרמל ערכנו בישראל היכרות עם האצטרובלים שהפכו לכדורי אש שחצו את כביש 4, ובלוס אנג'לס הגצים הצליחו לחצות את הכבישים המהירים רחבי הידיים שמקיפים את העיר.
"לתופעה הזו קוראים Ember attack", אומר ד"ר שי לוי, "חוץ מהכרמל וקליפורניה זה קרה בשנים האחרונות בעוד אלפי שרפות. זה מאתגר אותנו כי ההתפתחות של השרפה הופכת לא צפויה וזה יוצר מלכודות של אש. זה דורש שינוי חשיבה הן בפעולות המניעה והן בפעולות הכיבוי.
"בישראל אנחנו נערכים בשנים האחרונות טוב יותר מבעבר, אבל עושים את זה מתוך הבנה שכשישררו תנאי קיצון גם זה לא יספיק".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו