די היה בכמה שניות, במוצאי שבת חמים אחד ביולי 2024, כדי להפוך את העיירה הדרוזית מג'דל שמס לזירת אסון ולמוקד של אבל לאומי.

חייהם של 12 ילדים ובני נוער נגדעו לאחר שרקטת פלאק-1 מתוצרת איראן, ששוגרה על ידי ארגון חזבאללה מלבנון, פגעה במגרש כדורגל מקומי. הרקטה הותירה אחריה מכתש עצום, אופניים וקורקינטים חרוכים, ואופניים חשמליים שסוללותיהם נמסו מהחום.

מייד לאחר הפגיעה, הפכה העיירה שעל מורדות החרמון לאתר עלייה לרגל עבור ישראלים מכל שכבות האוכלוסייה, כשאלפים עשו את דרכם צפונה כדי לחלוק כבוד אחרון להרוגים.

מרכז "משאבים" (המרכז למשאבי התמודדות ולמניעת דחק קהילתי) הקים באופן מיידי סניף במג'דל שמס כדי להעניק טיפול ותמיכה לנפגעי הטראומה.

הסניף במג'דל שמס הפך לראשון מבין עשרה שפתחה עמותת "משאבים" ברחבי צפון ישראל – שלושה מהם מוקדשים אך ורק לדוברי ערבית, וארבעה נוספים משרתים דוברי ערבית ועברית כאחד

הסניף הזה הפך לראשון מבין עשרה שפתחה עמותת "משאבים" ברחבי צפון ישראל – שלושה מהם מוקדשים אך ורק לדוברי ערבית, וארבעה נוספים משרתים דוברי ערבית ועברית כאחד.

תמונות של הילדים ההרוגים תלויות במגרש הכדורגל שנפגע מרקטה של חזבאללה במג'דל שמס, 29 ביולי 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

הארגון, שמקום מושבו בקריית שמונה, פועל מאז 1981 לחיזוק החוסן הקהילתי לאורך גבולה הצפוני והנפיץ של ישראל. הסניפים החדשים פועלים תחת המטרייה של שני מרכזי החוסן, הממומנים על ידי המדינה, ש"משאבים" מפעילה בחמש השנים האחרונות.

צוות העובדים דוברי הערבית של "משאבים" גדל פי עשרה – מחמישה אנשי צוות בלבד לפני אוקטובר 2023 ל-50 כיום.

בעוד שבתחילה הסתפק הארגון בתרגום חומרים קיימים מעברית לערבית, כיום הוא כבר מייצר חוברות וסרטוני וידאו מקוריים בערבית, במטרה לענות טוב יותר על הצרכים הייחודיים של המטופלים ולהתאים לרקע הדתי והתרבותי המגוון שלהם.

כך, למשל, חוברת לקוראים צעירים בנושא אובדן, שנכתבה לאחר האסון במג'דל שמס, הותאמה בקפידה כך שתכלול שמות דרוזיים ותשקף את אמונת הקהילה בגלגול נשמות.

כך, למשל, חוברת לקוראים צעירים בנושא אובדן, שנכתבה לאחר האסון במג'דל שמס, הותאמה בקפידה כך שתכלול שמות דרוזיים ותשקף את אמונת הקהילה בגלגול נשמות

חודשים של מיפוי צרכים

צוותים דוברי ערבית הקדישו חודשים ארוכים לפגישות עם אנשי מועצות מקומיות, אנשי טיפול ותושבים, כדי למפות את הצרכים המגוונים של הקהילה. הם ביקרו בכל מקום אפשרי – החל מבתי ספר וגני ילדים ועד למועדוני קשישים.

מפגש של נציגים דרוזים עם אנשי ארגון "משאבים" לדיון בצרכי הקהילה הדרוזית (צילום: באדיבות "משאבים")

לילה סואעד, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית האחראית על הקהילות דוברות הערבית ב"משאבים", אמרה כי יצירת חומרים מקוריים המותאמים לרגישויות של החברה הערבית הייתה צעד חיוני.

היא ציינה כדוגמה סרטון של "משאבים" שיועד במקור לילדים ישראלים-יהודים, ובו נראה טייס קרב לשעבר המבטיח להגן עליהם מהשמיים.

"רוב הערבים (למעט הבדואים והדרוזים) לא משרתים בצה"ל", הסבירה סואעד. "הם לא מדברים את שפת הצבא. לכן, במקום זאת, צילמנו סרטון עם ליצן, המיועד להורים ולילדים. יש לו רעיונות מצחיקים. למשל, כדי לעודד נשימה נכונה, הוא אומר להם לדמיין שהם מריחים פרח ואז מכבים נר בנשיפה".

גישות נוספות של רגישות תרבותית כללו קיום סדנאות נפרדות לגברים ולנשים ביישובים שמרניים, או הקפדה על שימוש בתמונות של נשים בלבוש צנוע בלבד.

"אין אפילו מילה בערבית למושג 'חוסן'", היא הוסיפה.

מייסד "משאבים", פרופ' מולי להד, אמר לזמן ישראל כי בעקבות ההתרחבות המסיבית של שירותי הארגון עבור דוברי הערבית בצפון, ניכר כי אזרחי האזור מגלים כעת נכונות גבוהה מאי פעם לקבל עזרה נפשית מחוץ לקהילותיהם

מייסד "משאבים" והרוח החיה מאחורי הארגון, פרופ' מולי להד, אמר לזמן ישראל כי בעקבות ההתרחבות המסיבית של שירותי הארגון עבור דוברי הערבית בצפון, ניכר כי אזרחי האזור – מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובדואים – מגלים כעת נכונות גבוהה מאי פעם לקבל עזרה נפשית מחוץ לקהילותיהם.

נשים ערביות בצפון ישראל משתתפות בתרגיל לבניית חוסן בפעילות של ארגון "משאבים" (צילום: באדיבות "משאבים")

הפסיכולוג אמיר ואכד מנהל את "כביש 70", אחד מארבעת הסניפים החדשים בגליל המערבי. הסניף, הקרוי על שם הכביש המרכזי, משרת חמש עיירות מוסלמיות ודרוזיות.

התוכנית המקורית הייתה לפתוח חדרי טיפול בתוך כל אחד מהיישובים, אמר ואכד. ואולם, עד כה נפתחו רק שניים תחת אחריותו – בכפר יאסיף ובג'דיידה-מכר.

התקציבים הקיימים אינם מספיקים, ובשל מחסור חמור במטפלים דוברי ערבית, לצד מספר הפניות שהולך ותופח, זמני ההמתנה לטיפול עלולים לעלות על חודשיים, הוא הסביר.

מאז תחילתו של העימות הצבאי הנוכחי בין ישראל לאיראן, התקבלו כ-140 פניות לקו החם בערבית של "משאבים". זאת לעומת שש פניות בלבד בתקופה שמייד לאחר 8 באוקטובר 2023, הוא ציין.

מאז תחילתו של העימות הצבאי הנוכחי בין ישראל לאיראן, התקבלו כ-140 פניות לקו החם בערבית של "משאבים". זאת לעומת שש פניות בלבד בתקופה שמייד לאחר 8 באוקטובר 2023

שכבות רבות של חרדה

פרופ' להד הסביר כי הקהילות דוברות הערבית בישראל סובלות כיום ממקורות חרדה רבים ומגוונים.

הפסיכולוג אמיר ואכד, העובדת הסוציאלית לילה סועאד ופרופ' מולי להד (צילום: באדיבות "משאבים", מונטז')

אלו כוללים את האלימות הפלילית המתמשכת ביישובים הערביים מצד כנופיות חמושות, שגבתה כבר יותר מ-70 קורבנות מאז חודש ינואר; מתקפות טילים מצד איראן וחזבאללה; מחסור חמור במרחבים מוגנים שאליהם ניתן לרוץ בעת אזעקה; וכן חששות מפני פעולות תגמול מצד יהודים ישראלים, במקרה שמישהו יאמר דבר מה שעלול להתפרש שלא כהלכה.

אחד המכשולים העיקריים שעמם היה צריך להתמודד הוא הבושה והסטיגמה המסורתיות הכרוכות בפנייה לעזרה נפשית חיצונית, המשיך להד. לדבריו, חרדה מושווית לא פעם למחלת נפש של ממש. בחוגים שמרניים, תיוג כזה עלול להוביל לבידוד חברתי, ואף לפגוע בסיכויי הנישואים (שידוכים) של בני המשפחה כולה.

כמו כן, דוברי הערבית בישראל נחשפים לתקשורת בשפה הערבית, הוסיף להד – מה שאומר חשיפה למראות מחרידים במיוחד מעזה, וכן לפוסטים מזויפים ותעמולה מאיראן, הטוענים למשל כי מדינת ישראל כולה עולה באש.

"הם מפחדים מכולם", אמר להד. "זה פחד מוכלל. כל המחקרים, אפילו עוד ממלחמת לבנון השנייה ב-2006, מראים בבירור שתסמיני החרדה באוכלוסייה הערבית בישראל גבוהים פי כמה וכמה מאשר באוכלוסייה היהודית".

"הם מפחדים מכולם. זה פחד מוכלל. כל המחקרים, אפילו עוד ממלחמת לבנון השנייה ב-2006, מראים בבירור שתסמיני החרדה באוכלוסייה הערבית בישראל גבוהים פי כמה וכמה מאשר באוכלוסייה היהודית"