נושא
סודאן
  • מצרים, 2011 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • מחאה בלבנון לביטול החוק שמתיר לאנסים להינשא לקרבנותיהם, 2016 (צילום: AP Photo/Hassan Ammar, File)
    AP Photo/Hassan Ammar, File
  • מצרים, 2011 (צילום: קסניה סבטלובה)
    קסניה סבטלובה
  • נבחרת הכדורעף המצרית באולימפיאדת ריו, 2016 (צילום: AP Photo/Marcio Jose Sanchez)
    AP Photo/Marcio Jose Sanchez
  • נערים מטרידים מינית ברחוב במצרים, 2017 (צילום: AP Photo/Ahmed Abdelatif, El Shorouk Newspaper, File)
    AP Photo/Ahmed Abdelatif, El Shorouk Newspaper, File
  • הפגנה נגד אלימות מינית במצרים, 2014 (צילום: AP Photo/Amr Nabil, File)
    AP Photo/Amr Nabil, File
  • ילדות סעודיות משחקות כדורסל, 2014 (צילום: AP Photo/Hasan Jamali, FILE)
    AP Photo/Hasan Jamali, FILE
  • הפגנה נגד החוק שמאפשר לאנסים להינשא לקרבנות שלהם במרוקו, 2012 (צילום: AP Photo/Abdeljalil Bounhar)
    AP Photo/Abdeljalil Bounhar
  • נשים סעודית נוהגות לראשונה, 2018 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
    AP Photo/Amr Nabil
  • אישה סעודית מציגה את רישיון הנהיגה החדש שלה, 2018 (צילום: Photos by Saudi Information Ministry via AP)
    Photos by Saudi Information Ministry via AP

מזרח תיכון חדש נשות המהפכה

מדינות רבות השתנו ללא היכר בשנים שחלפו מאז "האביב הערבי": שליטים הודחו, ממשלות הוחלפו, מיליונים יצאו לרחובות - ויישובים שלמים התרוקנו מגברים שיצאו להיאבק בשלטונות או בדאע"ש ומעולם לא שבו לביתם ● אל הוואקום הזה נכנסו הנשים ● קסניה סבטלובה ביקרה במדינות, דיברה עם הנשים והאנשים, ומביאה את סיפורה של המהפכה הפמניסטית המוסלמית הראשונה

עוד 2,644 מילים
הפגנה נגד תכנית הגירוש של נתניהו ב-2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90

הכלכלה של הפליטים "ישראל לא יכולה לגרש אותם, אז היא פשוט מקשה עליהם לעבוד"

האם "חוק הפיקדון" מעודד פליטים לשוב לארצותיהם, או סתם ממרר את חייהם? ● עומר איסא, מבקש מקלט בן 27 מסודן-דארפור: "בעל הבית אמר לי: 'פעם שילמתי לך טוב, אבל עכשיו יש חוק שמחייב להוריד לך 20% מהשכר ולהפריש לפיקדון, ואני לא יכול להתעסק עם זה'" ● הכלכלה של הפליטים ומבקשי המקלט - מעקב זמן ישראל

עוד 1,146 מילים

פרשנות מה קרה בשעות המעטות שחלפו בין ההודעה הנרגשת לבין הנסיגה המבישה

נתניהו חתם על הסכם הגירה שכל הצדדים היו מרוויחים ממנו - וביטל אותו תחת לחץ ● עכשיו ישראל סופגת ביקורת ויריביו מריחים דם

בנימין נתניהו ואריה דרעי מציגים את התכנית. כעבור זמן קצר היא בוטלה (צילום: Hadas Parush/Flash90)
Hadas Parush/Flash90
בנימין נתניהו ואריה דרעי מציגים את התכנית. כעבור זמן קצר היא בוטלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתר את משבר מבקשי המקלט מאפריקה. פעמיים.

ובכל זאת נותר בלי פתרון אבל עם השלכות שליליות עבור המהגרים עצמם, עבור התושבים הוותיקים של דרום תל אביב, עבור הבחירות המוסריות של ישראל והמוניטין שלה, עבור המצב התקין של בית המשפט העליון ואפילו עבור המעמד של נתניהו עצמו, שהצליח הפעם לרשום הפסד בכל היבט של המשבר אחרי שכבר היה בדרך לניצחון.

המצב העגום נכון להיום, המהווה פארסה של ממש, זועק לאימוץ הסכם שנתניהו בעצמו קידם בצדק ובגאווה, אך דחה אותו מיד לאחר מכן. כתבה זו מהווה מעין הפצרה בראש הממשלה: אנא חשוב מחדש על דחיית ההסכם, שנעשתה משיקולים שגויים.

ההצלחה הראשונה מבין שתיים של נתניהו, הגיעה לאחר שדאג לשדרוג משמעותי של גדר הגבול עם מצרים.

ישראל היא המדינה המפותחת היחידה שאפשר להגיע אליה ברגל מאפריקה ועשרות אלפי אפריקאים, בדרכם להפוך לפליטים, מבקשי מקלט, מהגרי עבודה ו/או מסתננים (תלוי את מי שואלים), עשו מסלול מפרך – לרוב מאריתריאה ומסודאן – לעבר ישראל, על רקע התפשטות השמועה שניתן להיכנס למדינה.

כשנתניהו הזהיר – והוא הזהיר לעתים קרובות – כי ישראל תעמוד בפני גל כניסות בסדר גודל של יותר ממיליון איש, החשש היה אמין.

אוכלוסיית ישראל עומדת על קצת פחות מ-9 מיליון איש, ויש בה יחס יהודים/לא יהודים של 75% לעומת 25% – כך שכניסה של מיליון מבקשי מקלט מאפריקה הייתה משנה את המאזן והופכת אותו על פיו במהלך הזמן.

אולם החל מלפני חמש שנים, גדר הגבול המשודרגת של נתניהו (המהווה גם הגנה טובה הרבה יותר מול טרור המשויך לדאע"ש) עצרה את זרם הכניסות הבלתי חוקיות.

עוד תוצאה חיובית של שיפור גדר הגבול ועצירת גל הכניסות הייתה נטרולם של "מחנות עינויים" בחצי האי סיני שבמצרים. כ-7,000 מבקשי מקלט הגיעו לישראל לאחר שנחטפו, נכלאו ובמקרים רבים עונו, בעיקר על ידי כנופיות בדואיות, ששחררו אותם רק לאחר סחיטת כספים מקרובי משפחתם בישראל או במדינת המקור שלהם (מחנות כאלו פועלים כיום בלוב).

בנימין נתניהו (צילום: נועם ריבקין פנטון. פלאש 90)
חשף הסכם הגיוני אך שינה אותו במהרה. בנימין נתניהו (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

ההצלחה השנייה של נתניהו הגיעה בתחילת החודש, כשחשף הסכם הגיוני מאוד, שנחתם לאחר משא ומתן עם נציב האו"ם לפליטים (UNHCR), על שיתוף האחריות ל-40-30 אלף מבקשי מקלט שהגיעו לפני שהגבול נאטם.

כמחצית מהם, הוא הודיע בשביעות רצון, יועברו למדינות מערביות – הוא ציין את קנדה, גרמניה ואיטליה, וחלק מהדיווחים ציינו גם את ארצות הברית ושבדיה – בעוד שישראל תעניק תושבות זמנית לחצי השני.

נכס במקום נטל כלכלי

ההסכם, שהיה בבחינת הטלת פצצה (במובן הטוב של המילה), הוציא את כל הגורמים במשוואה בצד המנצח.

המאמצים לשכנע מבקשי מקלט לעזוב לא צלחו.

ניסיונות לגרש בכוח גברים לא נשואים לאוגנדה ולרואנדה הוקפאו על ידי בית המשפט העליון, שלא שוכנע כי הם לא ייפגעו שם, למרות התעקשותה של המדינה.

האפשרות שהמדינה היהודית תגלה בקשיחות לב אנשים שרוצים לקבל הכרה כפליטים הייתה מטרידה מאוד עבור ישראלים רבים, יהודים בגולה ותומכים אחרים של ישראל, והזינה את מכונת התעמולה של שונאי ישראל בעולם.

העובדה כי מדובר באפריקאים שחורים רק הוסיפה לביקורת על ישראל – היה אפשר לצייר אותנו כגזענים וכחסרי לב גם יחד, בהתעלם מהעובדה שישראל הצילה עשרות אלפי יהודים ממלחמת האזרחים באתיופיה ופעלה לשילובם.

ההסכם, כפי שהוצג על ידי נתניהו, סיפק גם מקורות מימון להסדרת עבודה בכל הארץ עבור מבקשי המקלט הנשארים, עם הכשרה תעסוקתית. הם היו הופכים לנכס במקום לנטל כלכלי על המדינה, והם כבר לא היו מרוכזים באופן חריג בדרום תל אביב.

במקביל, אותן שכונות בדרום תל אביב שהושפעו רבות מהגעתם, שכונות שבהן כמה תושבים ותיקים הפכו למתנגדים הקולניים ביותר לנוכחותם – היו עוברות שיקום.

ההסדר אף כלל יתרונות פיננסיים עבור משלם המסים הישראלי. רשות האוכלוסין, המפקחת על נושא בקשת המקלט, העריכה כי עלות הגירוש הכוללת למדינה אפריקאית אחת או יותר הייתה עומדת על כ-300 מיליון שקלים (כ-85 מיליון דולר), וזה עוד לא כולל תשלומים חשאיים כמו ה-5,000 דולר ששולמו בעבר לממשלת רואנדה עבור כל מגורש, כך על פי דיווחים. בהסכם עם UNHCR, עלויות היישוב מחדש היו נספגות על ידי האו"ם והמדינה השלישית, עם עלות מינימלית לישראל.

"למהגרים שהיו עוזבים תחת ההסכם היה סיכוי ניכר לחיים טובים, שכונות דרום תל אביב היו מתאוששות ומשלמי המסים היו נהנים"

אם כן, למהגרים שהיו עוזבים היה סיכוי ניכר לחיים טובים במערב שמקבל אותם בברכה. אלו שהיו נשארים היו מקבלים מעמד חוקי. השכונות שספגו את הפגיעה היו מתאוששות. משלמי המסים היו נהנים. החששות של בית המשפט העליון היו מתפוגגים. הקהילה הבינלאומית הייתה תורמת את חלקה לפתרון המשבר, וישראל הייתה פועלת באנושיות בלקיחת החלק שלה בנטל ובאחריות.

לכן אין פלא כי נתניהו, במסיבת העיתונאים שערך ב-2 באפריל, תיאר את ההסכם כעסקה "הטובה ביותר האפשרית". אלא שכמה שעות לאחר מכן הוא הקפיא אותה, ויום למחרת הוא ביטל אותה לחלוטין.

האנשים שהוא תיאר כ"מהגרים" ערב לפני כן היו כעת "מסתננים", והרעיון להעניק לחלקם תושבות ארעית, הכשרה תעסוקתית ואת הזכות וההזדמנות לעבוד, ירד מהפרק.

הפגנת מבקשי המקלט מאריתריאה, דרום תל אביב (צילום: תומר נויברג. פלאש 90)
גם הפליטים וגם הממשלה היו נהנים מההסכם החדש, אך הוא נפל. הפגנת מבקשי מקלט (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

מדוע שראש הממשלה יבטל הסכם שלא היה יכול להיות טוב ממנו?

נחרצת ככל שתהיה ההתנגדות במקומות מסוימים לקבלת מהגרים כלשהם מאפריקה – לא היה, ועדיין אין שום סיכוי שישראל תצליח להוציא את כולם משטחה. גם לפני ההודעה על תוכנית UNHCR, ישראל הצהירה כי היא לא תגרש נשים, ילדים (שלא הכירו מדינה אחרת מלבדה) וגברים נשואים מבין מבקשי המקלט.

לדברי שלמה מור יוסף, מנהל רשות האוכלוסין, רק מחצית ממבקשי המקלט יכולים להיות מגורשים ממילא, נתון קרוב מאוד לשיעור המהגרים שכללה התוכנית של ה-UNHCR, מבחינת יישוב מחדש במדיניות שלישיות.

כפי שנתניהו ניסח זאת, מה שהביא אותו לשקול מחדש היה במידה רבה התנגדותם של תושבי דרום תל אביב. "אני שומע אתכם, ובמיוחד תושבי דרום תל אביב" הוא כתב בפוסט בפייסבוק כשהקפיא את העסקה בערב של ה-2 באפריל, שעות ספורות בלבד לאחר שהודיע עליה.

"בכל שנה אני עושה אלפי החלטות המיטיבות עם מדינת ישראל ואזרחי ישראל. מעת לעת אני מגיע להחלטות שיש לשקול אותן מחדש", הוא הרחיב זמן קצר לאחר מכן.

בשעות המעטות שחלפו בין ההודעה הנרגשת לבין הנסיגה המבישה אכן נשמעו התנגדויות קולניות מצד תושבים מקומיים. אבל באופן משמעותי יותר, נתניהו היה נתון למתקפה ציבורית זועמת מצד יריבים פוליטיים, הבולט שבהם הנהיג ראש מפלגת הבית היהודי דאז נפתלי בנט, ולמתקפות ברשת החברתית, שבאו גם מבסיס הבוחרים של הליכוד. ב-2012,

מירי רגב – אז חברת כנסת של הליכוד ולא יותר, וכיום מקום שש בליכוד כשהיא בדרכה לקבל תיק שר נוסף, כבעלת שאיפות להיות ראשת ממשלה בעתיד – קראה למבקשי המקלט הסודאנים "סרטן בגוף שלנו" בנאום שנשאה בדרום תל אביב.

רגב התנצלה לאחר מכן על ההצהרה ואמרה כי היא פורשה שלא כהלכה. אך התגובה שנתניהו עמד מולה בערב 2 באפריל הייתה גם היא בסגנון "סרטן בגוף שלנו", מצד תומכיו שלו.

אין ספק שנתניהו ידע כי המתנגדים הזועמים עשו שגיאה – אפילו מנקודת המבט שלהם. ההשלכות הצפויות ביותר של ביטול העסקה לא יהיו גירוש של יותר מהגרים מישראל, כפי שדרשה המקהלה הזועמת, אלא שהרבה פחות מהם יעזבו (ככל שהסאגה הזו תמשיך להתגלגל, כך ליותר מהגרים יהיו משפחות כאן, וישראל תוכל לגרש פחות מהם). אך נתניהו – נכנע בזמן שיא.

התערערות היחסים עם מדינות אפריקה

השבוע, הפיאסקו הגיע לשיאו הצפוי. לאחר ביטול עסקה טובה, נתניהו ניסה לשווא להחיות עסקה גרועה אחרת. הוא שלח נציג לאוגנדה כדי לנסות לשכנע את הרשויות שם לקבל בכפייה מהגרים שגורשו. הוא ניסה למצוא מדינות אחרות באפריקה שאולי יסכימו לקבל אותם.

הוא נכשל, ובתוך כך הביך חלק מאותן מדינות שרשם הצלחה בבניית מערכות יחסים איתן בשנים האחרונות, ופגע באותם קשרים.

"הסכם שכולם מנצחים בו, שאומץ בצדק בהתלהבות על ידי ראש הממשלה הפך עבור ישראל לנקודת מפנה שכולה הפסד"

בסופו של דבר, ובאופן בלתי נמנע, המדינה מצאה את עצמה מודיעה בלית ברירה לבית המשפט העליון, בשימוע שנערך ביום שני האחרון, כי כל הגירושים בכפייה שתוכננו בנוגע למהגרים מאפריקה מבוטלים בזאת.

לעת עתה, לכל הפחות, כולם נשארים. המדינה מתכננת כעת לפתוח מחדש את מתקן חולות, בעלויות נוספות עבור ישראל, עבור אלה שיועדו לגירוש, אלוהים יודע לאן.

הפגנת החזית לשחרור דרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר. פלאש 90)
הפגנת החזית לשחרור דרום תל אביב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

אולם הסאגה לא הסתיימה בכך. לאחר שהריחו דם, יריביו של נתניהו, שקיבלו זריקת עידוד, מנסים כעת, בהובלתו של בנט, לקדם חקיקה בניסיון להגביל את בית המשפט העליון – אותם שופטים שמתערבים בעניינים לא שלהם, שיש להם החוצפה לעקוף את חקיקת הכנסת שהם מחשיבים לא-דמוקרטית, אותם שופטים שהשהו את התוכנית המקורית של הממשלה – התכנית שלפני ההסכם עם האו"ם – לגירוש בכפייה.

בזמן שיריביו מהקואליציה מפרסמים אולטימטומים, נתניהו מתפתל, מעדיף שלא להיחשב בהיסטוריה למי שהרס את עצמאותו של בית המשפט בישראל, בד בבד עם רצון חסר פשרות להימנע מהרחקה של בסיס הבוחרים היקר שמחזיק אותו בשלטון.

וכך, הסכם שכולם מנצחים בו, שאומץ בצדק בהתלהבות על ידי ראש הממשלה אך רק להרף עין, הפך עבור ישראל לנקודת מפנה שכולה הפסד. המהגרים של דרום תל אביב לא הולכים לשום מקום. בית המשפט העליון נתון למתקפה חקיקתית. והאירוניה הגדולה ביותר: שום דבר מזה לא עוזר לנתניהו, אשר יריבו הפוליטיים מריחים דם.

אולם עדיין לא מאוחר מדי לעשות את מה שהיה, ועודנו, הדבר הנכון.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,329 מילים
כל הזמן // שבת, 17 באוגוסט 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו
גיא זהר גיא זהר

מחאת פ"ת שוחררתי מהמעצר באחת בלילה

פורסם על ידי ‏‎Rafi Michaeli‎‏ ב- יום שישי, 16 באוגוסט 2019

שוחררתי מהמעצר אתמול (שישי) באחת בלילה. איך אני מרגישה אחרי המעצר? רגיל. ילדתי ארבעה ילדים בלי אפידורל, אז קטן עלי. אבל הם לא נורמלים. ניסו להלביש עלי גם תקיפת שוטר.

הגעתי אולי שתי דקות קודם כדי לעזור לעצורים, הבאתי להם מים, נתתי למישהי להחזיק לי את המגאפון, אני מדברת עם השוטרים שעמדו להיכנס לתחנת המשטרה, אני הרי מכירה אותם, ופתאום נכנסה בי שוטרת כמו פגז מתותח.

מעצרים בפתח תקווה של מפגינים שהתיישבו על הכביש בכניסה למשטרת פ'ת, בעקבות מעצר מוקדם יותר של חבריהם בשכונתו של היועמ'ש מנדלבליט, כולל עו'ד סיגלית קסלר ממובילות המחאה שנעצרה בכניסה לתחנה, 16-8-2019

פורסם על ידי ‏‎Rafi Michaeli‎‏ ב- יום שישי, 16 באוגוסט 2019

לא הבנתי מי נגד מי. רצתה לקחת את המגאפון שלי מהבחורה שהחזיקה אותו. אמרתי לה: "רגע, זה המגאפון שלי, זה לא שלה". מין הון להון, התחילה לגרור אותי.

אמרתי:  "מה את רוצה, מה את מושכת אותי?".

אומרת לי: "את עצורה".

אמרתי:  "על מה אני עצורה?".

אמרה: "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו".

אמרתי לה: "מה?! טוב, זה מעצר לא חוקי, אני עורכת דין, אני מכירה את החוקים, אני יש לי זכות לא לשתף פעולה עם מעצר לא חוקי", ונשכבתי על הכביש. אז הרימו אותי, לקחו אותי.

אמרתי להם: "תיזהרו שאני לא אקבל מכה, כי כל מכה תעלה לכם מאה אלף שקל".

אמרתי גם לשוטרת בדרך: "שתדעי לך, אני הולכת להגיש נגדך תלונה במח"ש. גם על תקיפה, גם על מעצר שווא. אני לא יודעת מאיפה הגעת אלי, אני לא יודעת מה את רוצה ממני, זה מעצר שווא".

שמו לי אזיקים כבר שם. לקחו אותי ככה, כמו שק תפוחי אדמה. שמו אותי בחדר מעצרים על הריצפה. אומרים לי: "קומי, שבי".

אמרתי: "סליחה? אני לא הגעתי לפה מרצוני. אני פה במעצר בלתי חוקי, איזוק בלתי חוקי. ואני אצא מפה רק מרצוני החופשי ועל הרגליים. אתם זרקתם אותי פה שלא מרצוני. תורידו לי את האזיקים אני אתיישב על הספסל. אם לא – לא".

שלוש שעות שכבתי על הריצפה. תאמינו לי? שמתי עליהם פס. אם לא היה רעש הייתי גם נרדמת. עברו מעלי עצירים, לחקירה, לזה, להוא, שוטרים, לא זזתי.

"קומי!", כולם התביישו, מכירים אותי, אומרים לי: "סיגלית, מה?".

אמרתי: "תשמע, אני לא יודעת למה אני פה. אין שום סיבה שאני אהיה פה. אין שום סיבה שאני אהיה עם אזיקים על הידיים. אני לא יודעת מה אתם רוצים. אני מנצלת את זכותי להביע מחאה פאסיבית על מעצר בלתי חוקי".

אז ככה שכבתי על הריצפה. ניסו להפחיד אותי: "יש חיידקים", "היה פה דם", "השתינו".

אמרתי: "אם יקרה לי משהו זה על הראש שלכם".

בסוף, אחרי שלוש שעות, שיחררו לי את האזיקים. ישבתי שם, אמרתי למפקד תחנה: "תגיד, מה זה? מה קורה? מה זה הדבר הזה?".

אמר: "לא, לפני זה יצאתי ואמרתי לכולם שאסור מגאפון".

פורסם על ידי ‏‎Rafi Michaeli‎‏ ב- יום שישי, 16 באוגוסט 2019

אמרתי: "בסדר, אבל אני רק הגעתי, ראית במצלמות. חוץ מזה השוטרת שלקחה לי את המגאפון ואמרה את שמות העצורים, הייתה יכולה לבוא, להגיד 'גיברת, אמרו לך שאסור מגאפון, תסגרי אותו'. אבל אני לא יודעת בכלל במה מדובר, היא באה, לוקחת את המגאפון, מה פה קורה פה?"

אמר: "נו, טוב". שיחררו אותי. חארטה. "אם אנחנו נקרא לך את צריכה לבוא".

הוא רצה להחזיר לי את המגאפון אבל לא היה לו נעים מהשוטרים, אז אמר לי: "תבואי מחר לפני ההפגנה ותיקחי".

אני אומרת לכם: זה הזוי מה שקורה פה. היום זה קורה לנו, תאמינו לי, אנחנו לא אלימים. מחר, תראו מה עושים לאתיופים, תראו מה עושים לערבים. המשטרה חצתה את הקווים – משיקול הדעת לשמור על הסדר הציבורי ובטחון הציבור, שזה קשור לגרעין הקשה של מניעת התפרעות אלימה או חסימת כבישים – לתחום של חופש הביטוי וחופש ההפגנה. בבג"ץ, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה בפירוש שזה תחום לא להם.

מבחינתי מה שקרה עם המשטרה זה רק סייד אפקט – תופעת לוואי של ההתדרדרות הקשה במדרון לעבר דיקטטורה. איך זה קורה? קודם כל חיסול מוסדות דמוקרטיים. המשטרה – כולם אומרים שהיא תופרת תיקים. הפרקליטות – אותו דבר. בית המשפט העליון בתהליך חיסול. כנסת אין. ועדת שרים לחקיקה עושה מה שרוצה. אז מה נשאר, העיתונות? פחחח. יאללה. תבואו להפגנה בערב.

סיגלית קסלר היא בת לניצולי שואה. עולה חדשה. גדלה בשכונת המצוקה מורשה ברמת השרון. עתודאית. ביוכימאית, משנת 2000 עורכת דין. מייצגת הרבה פרו בונו, ממנהיגות מחאת פתח תקווה, מחאה אזרחית עממית המובלת על ידי נשים. אם ל-4, סבתא ל-2. נאמנה לבורא עולם ולמצפון שלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עכשיו אנחנו מתחילים לראות את מה שתמיד ידענו - מה שעושים לערבים, לשחורים - יעשו גם לנו. פרסמו, כי זה לא יפורסם בערוצים הרשמיים. שם יהיה סיפור אחר, על נודניקים שלא מפרגנים לשוטרים אפילו ... המשך קריאה

עכשיו אנחנו מתחילים לראות את מה שתמיד ידענו – מה שעושים לערבים, לשחורים – יעשו גם לנו. פרסמו, כי זה לא יפורסם בערוצים הרשמיים. שם יהיה סיפור אחר, על נודניקים שלא מפרגנים לשוטרים אפילו לנוח בשישי בערב.

עוד 577 מילים ו-2 תגובות

ברק בפתח תקוה: "זו לא דמוקרטיה, אי אפשר לנהל ככה מדינה"

מאות מפגינים בפ"ת קוראים קריאות מחאה נגד נתניהו, היועמ"ש והמשטרה ● עמיר פרץ: "בהוראה מבלפור מרסקים את הדמוקרטיה" ● ברק: "פתח תקווה זה לא אום אל חיראן" ● איימן עודה לברק: "הסר את מועמדותך" ● ישראל כץ מכחיש שנתניהו ביטל את נסיעתו לברזיל, וטען שמניעת כניסתן של חברות הקונגרס לא קשורה ללחץ של טראמפ

שידור חי >> ככר גורן, פתח תקווההמחאה נגד האלימות המשטרתית ובעד חופש הביטוימשדר יוסי שאול

פורסם על ידי ‏צדק חברתי - חדר המצב‏ ב- יום שבת, 17 באוגוסט 2019
עוד 25 עדכונים

למקרה שפיספסת

שיר אהבה מצולם לאופקים - המותשת, החולית והמאובקת

  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  • אופקים3
  • אופקים1 (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  • אופקים2 (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי
  •  (צילום: נעמה כספי)
    נעמה כספי

מדי כמה ימים אני נוסעת לאופקים, העיר הגדולה לעשות בה קניות. "סידורים" מה שנקרא. אופקים היא העיר הכי קרובה למושב שלי אי שם במועצה אזורית אשכול – עוטף עזה.

והאמת, אני רק מחפשת תירוצים לנסוע אליה. יש בה משהו באופקים, איזשהו קסם שאני לא יכולה להסביר. קסם שמושך אותי אליה נפשית.

אני יכולה להרחיק עוד טיפה ולהגיע לבאר שבע (או נתיבות) שבה יש הרבה יותר, והכל. באר שבע גדלה וקיבלה נפח רציני בכל תחום – חברתי, תרבותי וקולינרי- גדלה בלי עין הרע לתפארת מדינת הנגב. באמת. וזה כל כך משמח שעיר הבירה הדרומית ממלאה כמעט את כל הפונקציות עבור אזרחית סקרנית, צמאה לתרבות (ואוכל טוב) כמותי. למעט ים. אין בה ים. אבל יש בה ים אפשרויות אחרות.

אני יכולה להרחיק עוד טיפה ולהגיע לבאר שבע (או נתיבות) שבה יש הרבה יותר. אבל בואו נדבר על אופקים, העיירה עם המראה המותש, החולי והמאובק, והניחוח ששייך רק לה

אבל לא בשביל באר שבע הגעתי עד הלום, בואו נדבר על העניין שלשמו התכנסתי חגיגית – אופקים – העיירה בעלת המראה המותש, החולי והמאובק – והניחוח ששייך רק לה.

נכון, לא ניתן להתחמק מזה – התחושה היא אמיתית, תחושה שהזמן עצר בה מלכת. וכל פעם כשאני מוצאת את עצמי כותבת או מספרת על אופקים, במין דוק של עצבות, מיד החברים שלי קופצים ואומרים לי "אוי די, באמת, אופקים מתפתחת למופת, עם תנופת בניה אדירה, יש בה ראש עיר בולדוזר שמתכנן מלא פרויקטים, היא עברה מהפך אדיר, תפסיקי לקונן".

אבל אני, נשמה רומנטית, מקוננת לא מעט, לבי נכמר על העיירה-ספק-עיר הזאת. עיר או עיירה. אני תוהה. מה היא אופקים. היא מסקרנת אותי כל כך. אני יכולה למצוא את עצמי שוהה בה שעות.

רוב מי שמגיע אליה, עושה קניות בסופר, קצת בנק, קופ"ח, פיצוחים, ומיד ממהר חזרה למועצה שלנו. אני נשארת, שוהה עוד קצת. צופה. מחפשת אחר המשהו הזה לחקור, לצפות באנשים, בהתנהלות שלהם. לבדוק אם הם מאושרים. נראה שכן. לנסות להבין את הלך הרוח בה. אולי אמצא אוצר, איזו חנות שטרם גיליתי שיתאפשר לי לקנות בה, ללכת בה לאיבוד, להתרגש.

לבי נכמר על העיירה-ספק-עיר הזאת. עיר או עיירה. אני תוהה. מה היא אופקים. היא מסקרנת אותי כל כך. אני יכולה למצוא את עצמי שוהה בה שעות

לא תמצאו שם ארומה, לא סטימצקי. לא גן סיפור. המון מכולות קטנות. חנויות דחוקות וצפופות ובתוכן נערמים כלי בית, כלי ניקוי, כלי פלסטיק, סירים, מטאטאים, דליים. גומחות קטנות שיש בהן הכל. חנויות פיצוחים ותבלינים, קוקוס בתפזורת, שומשום, קטניות. אגוזים. פפריקה וכמון. והשירות הכי לבבי בעולם. הכי ביתי. הכי נגיש. בלתי אמצעי.

חרדים לצד אתיופים לצד רוסים. דתיים, לצד חילונים, עיר מתוקה, שטופת שמש, לוהטת, מוזנחת מאוד במרכזה. מטופחת יותר ברחובות העוטפים אותה. מרכז ביג אחד מינימליסטי, שאין בו חנות ספרים אחת.

ולמה שוב חנות ספרים? כי חנות ספרים מסמלת עבורי חופש. אפשרויות לצאת למסע חובק עולם גם כשפיזית אין את היכולת. העמקת ידע. ואופציה למתנה שהכי תשמח אותי. אם וכאשר. איך זה שאין באופקים חנות ספרים, בית קפה צוהל, מעוצב ומגניב לשבת בו להתפנק.

חרדים לצד אתיופים לצד רוסים. דתיים, לצד חילונים. עיר מתוקה, שטופת שמש, לוהטת, מוזנחת מאוד במרכזה. מטופחת יותר ברחובות העוטפים. מרכז ביג אחד מינימליסטי, שאין בו חנות ספרים אחת

אני יודעת את התשובה. אבל לא אשיב עליה בקול רם. נכון, יש קצת מסעדות בשרים על האש, יש פלאפל. את המקסיקני, יש את האטליז של מוטי. ושני סופרים גדולים. יש מלא מכולות. וחנויות לכלי בית. ונעליים. שתי חנויות לפיתוח תמונות. חנות לווילונות. ופוקס אחד. וסופרפארם. וחדש! נפתח ללין. ויש גם קולנוע במרכז הצעירים.

והכי הכי יש את גוזלן, גומחה פיצית שיש בה "הכל לילד" כמו שכתוב בשלט – חומרים למלאכת יד. ציוד משרדי, משחקים, צבעים ומכחולים. מין ארטא-קרביץ, אבל הרבה יותר, הרבה הרבה יותר. חוטים. ומדבקות. וניירות. ועפרונות. שם מצאתי ממלכה משלי.

אחר כך קונים במאפיה הצמודה, קצת לחמניות, בורקסים ורוגלך. אחר כך כפכפים, כי אלה שהלכתי איתם בדיוק נקרעו ואני יחפה, עם מצלמה באמצע אופקים. חנות פרחים אחת. כמה מספרות, שלושה בנקים. גורילה אחת. וטיפה גרפיטי. ואני אוהבת אותה, את אופקים. נקשרתי אליה. גם לתושבים. הם לא יודעים.

נעמה כספי היא אמא, גרה בעוטף עזה, צלמת ומהגגת הגיגים, בעיקר על מה שמפריע. ובין לבין גם על הנאות, אבל מזעריות. כשהבינה שהמצלמה היא כלי טיפולי להרגעת הנפש הסוערת - החלה לשאת אותה כמו תיק גב שסוחבים בו את המסמכים החשובים, כמו תעודת הזהות שלה. היא נפש חופשיה, טוטאלית, שבודקת קצוות, וחייבת לצאת מהפריים כדי להיות שלמה עם התוצאה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 627 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ד"ר יעקב רוזנפלד ב-1946 עם חיילי צבא השחרור העממי ששומרים על ביטחונו במהלך מלחמת האזרחים עם הקוומניטנג (צילום: באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה)
באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה
סיפורו של ניצול השואה שהקים את מערכת הרפואה הסינית

"הרופא הענק עם האף הגדול"

ד"ר יעקב רוזנפלד מת ונקבר בישראל מבלי להותיר כאן חותם, אך הוא שינה לעד את פניה של הרפואה הסינית, ושגריר סין עולה לקברו בכל שנה ● "הוא היה רופא וחייל גדול, שהציל חיים רבים במסגרת שירותו בצבא סין" ● בזמן שהסינים משגרים רמזים מאיימים להונג קונג, הם מבקשים להעלות את דמותו על נס, ולהציג פנים אחרות של מדינתם

עוד 815 מילים
צבר מצוי נגוע בכנימה (צילום: באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני))
באדיבות פרופ' צביקה מנדל ממינהל המחקר החקלאי מרכז וולקני)

הבננות לא לבד כנימה קטלנית מאיימת להשמיד את הסברסים

דרמה בגבול הצפון: חוקרים ממכון וולקני ייבאו שני מינים של טורפי חרקים שניזונים מהכנימה המזיקה ● אלפי מושיות מקסיקניות כבר שוחררו בגליל, ולאחרונה הצטרפו אליהן נחילי זבובים מקסיקניים ● "אנחנו בעיצומו של התהליך, אז זה קצת כאוטי, אבל יש סיבה לתקווה" ● ובלבנון, שם גם נפגעים שיחי הצבר, מאשימים את ישראל

עוד 886 מילים
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

בריאות מי שמנמן של סבתא

פרופ' מארי רודולף (68) הצליחה להפחית את השמנת היתר בקרב ילדים בבריטניה ● אחרי שעלתה לישראל, היא חולמת לעשות כאן את אותו הדבר, בדגש על עזרה לאוכלוסיות מוחלשות ● בין לבין היא מטפלת בנכדים התאומים שלה, ואין שום סיכוי שהיא תיתן להם שוקולד ● ראיון

עוד 1,417 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גֵּירוּשׁ

דווקא אלו שבדרך כלל מתרעמים - ובצדק - נגד השימוש המניפולטיבי המקומם של נתניהו והימין בחרדות השואה, עשו בדיוק את אותו הדבר השבוע במסגרת המאבק בגירושם של העובדת הזרה ובנה ● כאילו אי אפשר יותר להתווכח בישראל על משהו, בלי להגיע תוך דקות לבירקנאו

עוד 1,072 מילים

בעקבות כתב האישום: השר חיים כץ הגיש את התפטרותו

כץ במכתב ההתפטרות: "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפי הוא חסר יסוד ונועד לכישלון" ● על אף האישור שניתן לה, חברת הקונגרס טאליב הודיעה כי "ביקור בישראל תחת התנאים שהוצבו נוגד את ערכיי", דרעי: "פרובקציה. שנאתה לישראל גוברת על אהבתה לסבתה"

חיים כץ (צילום: פלאש 90)
פלאש 90
חיים כץ
עוד 18 עדכונים

חודש לבחירות כיצד הפך נתניהו את עצמו לאימפריה

בזמן שגנץ מותקף על עילגותו ועל האנמיות שבה מתנהל קמפיין כחול-לבן, ראש הממשלה ממשיך להתעלם מרעשי הרקע ולבנות את עצמו כדמות גדולה מהחיים ● אבל בכיר בליכוד מדווח על דאגה אמיתית במפלגת השלטון: "המצב כרגע מבחינתנו לא טוב" ● פרשנות

בנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
בנימין נתניהו

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 954 מילים
מימין: בנימין נתניהו, בני גנץ ואהוד ברק, ארכיון (צילום: Yossi Zeliger/FLASH90)
Yossi Zeliger/FLASH90
ההסבר המפתיע לשוויון ההיסטורי בין הימין לשמאל:

הישראלים "נולדים ימניים" - אבל מתים שמאלנים

הדמוגרף סרג'יו דה לה-פרגולה מסביר את היציבות ביחסי הכוחות של הגושים הגדולים בבחירות בישראל מאז שנות ה-70: "הישראלים ש'נולדים ימניים' מתקדמים, מתבססים ונעשים שמאלנים יותר - וזה מתקזז עם הילודה הגבוהה בציבור הימני ועם העלייה הימנית" ● ראיון

עוד 1,196 מילים ו-1 תגובות

"אם בית החולים הדסה היה חברה בורסאית, בחיים לא הייתי משקיעה בו"

מעקב זמן ישראל חברת דירקטוריון לשעבר בנשות הדסה: "אם זמן ישראל היה מצטט אותי בתחקיר על ביה"ח, ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות" ● "אולי פעמוני האזהרה יתחילו לצלצל סוף סוף"

זאב רוטשטיין (צילום: by Hadas Parush/Flash90)
by Hadas Parush/Flash90
זאב רוטשטיין
עוד 946 מילים

מתים מבדידות

1 מכל 5 מתאבדים בישראל הוא קשיש ● ההערכות הן שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, מאחר שרבים מהמקרים מוגדרים כתאונות או כ"מוות טבעי" ● "רוב המתאבדים הם גברים, כי היכולת שלהם ליצור קשרים ולבקש עזרה נמוכה יותר" ● למרות שהממשלה כבר אימצה תוכנית, הטיפול בתופעה לוקה בחסר

התאבדויות של קשישים (צילום: iStock)
iStock

1 מכל 5 מתאבדים בישראל הוא קשיש ● ההערכות הן שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה, מאחר שרבים מהמקרים מוגדרים כתאונות או כ"מוות טבעי" ● "רוב המתאבדים הם גברים, כי היכולת שלהם ליצור קשרים ולבקש עזרה נמוכה יותר" ● למרות שהממשלה כבר אימצה תוכנית, הטיפול בתופעה לוקה בחסר

עוד 1,233 מילים

כניסתן למדינה של שתי חברות הקונגרס האמריקאי לישראל תאסר

סקר חדשות 13 וקמיל פוקס: הליכוד וכחול לבן היו מקבלות 31 מנדטים כל אחת. מפלגת ימינה 12 מנדטים, ישראל ביתנו 11, הרשימה המשותפת 9 מנדטים, המחנה הדמוקרטי 8 מנדטים, ויהדות התורה 7 מנדטים ● דרעי החליט לאסור את כניסתן של חברות הקונגרס האנטי-ישראליות לארץ: "מדובר במי שמנצלות את הבמה המרכזית ביותר לתמיכה בארגוני bds הקוראים לחרם נגד ישראל" ● במפה השמאלית זועמים על ההחלטה

טראמפ ונתניהו (צילום: צילום: יעל רוטמן)
צילום: יעל רוטמן
טראמפ ונתניהו
עוד 34 עדכונים
סגירה