ב-8 באוקטובר הוסרו השלטים מהקונסוליה הכללית הבריטית בירושלים, שפעלה בעיר בצורות שונות מאז 1838. שר החוץ גדעון סער הורה לסגור אותה חודש קודם, בתגובה לאיסור הבריטי על יבוא מההתנחלויות. "אי אפשר לפעול נגד ישראל בלי שישראל תגיב בצעדים מתאימים", אמר סער ביום הסגירה.
לפי סער, הקונסול הכללי ו-19 דיפלומטים מיועדים לעזוב, ושבעה בלבד יורשו לפעול מהבניין. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע בתגובה שבריטניה אינה מכירה בזכות החוקית של ישראל לסגור את הקונסוליה. וינסנט פין, לשעבר הקונסול הכללי הבריטי בירושלים, אמר ש"לונדון ממתינה לתוצאות הבחירות בישראל".
עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמו הודעה שבישרה על זינוק במספר התיירים שהגיעו לישראל במאי. לפי הנתונים, במאי 2019 נכנסו לישראל כ-440 אלף תיירים, עלייה של 11% בכניסות תיירים לעומת מאי 2018.
במבט ראשון, נראה שהנתונים מצדיקים את הציפייה למבול של תיירים שיציף את ישראל במהלך האירוויזיון. התיירים שנכנסו לישראל במאי הביאו עמם לעסקים בישראל הכנסות של כ-2.1 מיליארד שקל. האירוויזיון עלה לקופת המדינה קרוב ל-200 מיליון שקל, כך שלכאורה, התיירים החזירו את ההשקעה.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אבל כאשר משווים את "תיירות האירוויזון" של ישראל לתיירות שהגיעה למדינות שבהן התקיימו אירוויזיונים בשנים הקודמות ההצלחה נראית גדולה הרבה פחות.
האירוויזונים הקודמים התקיימו בסטוקהולם, שבדיה ב-2016, קייב, אוקראינה ב-2017 וליסבון בירת פורטוגל ב-2018. במאי 2018 גדל מספר כניסות התיירים לפורטוגל בכ-37% לעומת מאי 2017. מספר כניסות התיירים לאוקראינה במאי 2017 גדל בכ-20% לעומת מאי 2016. מספר התיירים בשוודיה גדל ממאי 2015 למאי 2016 בכ-32%, כמעט שליש.
גידול בכניסות תיירים למדינה בחודש האירוויזיון: ביחס לחודש המקביל בשנה שלפני האירוויזיון
Bar chart. ביחס לחודש המקביל בשנה שלפני האירוויזיון. Data table with 2 rows and 4 columns follows.
גידול בכניסות תיירים למדינה בחודש האירוויזיון
ישראל
אוקראינה
אוקראינה
שבדיה
11%
37%
20%
32%
חלק גדול מהתיירים שנכנסו לישראל במאי לא הגיעו לאירוויזיון דווקא, ממש כמו שרוב התיירים שהגיעו במאי בשנים הקודמות למדינות אחרות שבהם התקיימו אירוויזיונים. כדי להשוות בצורה מדויקת ככל האפשר בין "תיירות האירוויזיון" במדינות השונות קודמים צריך להשוות את מספר לינות התיירים בערים שבהן התקיימה התחרות ובשבוע שבו היא התקיימה.
עם זאת, סביר להניח שחלק מהתיירים הללו הם תיירי פנים משבדיה ואוקראינה עצמן, יותר מאשר בישראל הקטנה והצפופה. בפורטוגל צפו במופעים באולמות כ-100 אלף איש, פי שלושה יותר ממספר התיירים בליסבון, כך שחלקם היו פורטוגזים שנסעו הביתה בסיום ההופעה. בישראל נמכרו וחולקו כ-50 אלף כרטיסים, רובם המוחלט לישראלים, שרבים מהם קנו אותם בהנחה בימים האחרונים כשהתברר שהפנטזיה על הסתערות המונית של תיירים הייתה מוטעית.
מספר התיירים המוערך בזמן האירוויזיון בעיר שבה התקיים
Bar chart. Data table with 2 rows and 4 columns follows.
מספר התיירים המוערך בזמן האירוויזיון בעיר שבה התקיים
תל-אביב
ליסבון
קייב
סטוקהולם
10,000
30,000
20,000
38,000
שבדיה ופורטוגל אטרקטיביות לתיירים הרבה יותר מישראל גם בזמנים רגילים. לישראל, מדינה בת 8.7 מיליון תושבים, נכנסו ב-2018 כ-2.9 מיליון תיירים. לשבדיה, שבה מתגוררים כ-9.5 מיליון תושבים, נכנסו אשתקד 6.7 מיליון תיירים – פי שלושה מאשר לישראל. פורטוגל, בת 10.3 מיליון תושבים, מאחרת כ-14 מיליון תיירים בשנה – פי 4.5 מאשר בישראל.
מצב התיירות בישראל קצת יותר טוב מהמצב באוקראינה. באוקראינה חיים כ-45 מיליון איש, קצת יותר מפי חמש מאשר בישראל, ומגיעים כ-14 מיליון תיירים בשנה, קצת פחות מפי חמש מאשר בישראל.
מספר כניסות התיירים למדינה ביחס למספר התושבים (תייר לתושב) ב-2017
Bar chart. Data table with 2 rows and 4 columns follows.
מספר כניסות התיירים למדינה ביחס למספר התושבים (תייר לתושב) ב-2017
ישראל
פורטוגל
אוקראינה
שבדיה
0.3
2
0.22
0.65
הדיון המדכא על "למה התיירים לא באו לאירוויזיון" והפקת הלקחים ממנו אמורים להיות, איפוא, חלק מהדיון על "למה התיירים לא באים בכלל".
פורסמו אינספור כתבות ופוסטים שהאשימו, בצדק, את יוקר המחיה בארץ והמחירים הגבוהים בבתי המלון ודירות האירוח. אבל גם שבדיה היא מדינה יקרה מאוד, שאין בה חופים שמשיים ומקומות קדושים לארבע דתות עולמיות. אלא ששבדיה מארחת מיליוני תיירים שמגיעים בקלות במכוניות וברכבות ממדינות שכנות. וגם המצב הביטחוני בארץ עדיין נראה מבחוץ יותר קשה מכפי שהוא נראה למי שחי אותו כאן.
שעות ספורות לפני גמר האירוויזיון בתל אביב, במוצאי שבת האחרונה, נערכה בעזה תחרות מוזיקה מחאתית בשם "עזה-וויזיון". באופן סמלי, אירוע הגמר של העזתים התקיים על הריסות בניין סוכנות הידיעות הטורקית אנאדול, שהופגז על ידי חיל האוויר הישראלי בסבב הלחימה האחרון ברצועה.
כיאה לאירועים מסוג זה, ההפקה כללה זמרים צעירים ונרגשים, לוגו שהופיע גם על חולצות שנמכרו באירוע ואפילו סלוגן שמוכר מהאירווזיון האחרון, אבל עם טוויסט עזתי: DARE TO DREAM – TOGETHER.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מי שעמד מאחורי המיזם הוא הארגון "אנחנו לא מספרים" (We Are Not Numbers), הפועל כדי לתת פנים ושמות לדיווחים על מספר ההרוגים, הפצועים והמובטלים בעזה.
עיסאם עדוואן, היזם והמארגן של התחרות, אומר כי מדובר גם במחאה כלפי ה-EBU, איגוד השידור האירופי, שלא מאפשר לפלסטינים להשתתף באירוויזון.
לדבריו, האירוע נועד לאפשר לאמנים צעירים ומוכשרים מעזה לקבל חשיפה מוזיקלית בינלאומית, למרות מגבלות התנועה שחלות עליהם.
"יש להקות מעזה שמוזמנות להופיע בגדה המערבית ונתקעות במעבר ארז", הוא אומר, ומוסיף שהאירוע נועד להאיץ בצעירי הרצועה לקחת אחריות על חייהם.
האירוע נועד לאפשר לאמנים צעירים מעזה לקבל חשיפה מוזיקלית בינלאומית, למרות מגבלות התנועה שחלות עליהם
"התהליך המדיני לא מוביל לשום מקום. גם ההנהגה שלנו צריכה לתת מענה לצעירים מבחינה תרבותית ואמנותית ולתת להם למצות את יכולותיהם".
ששת הגדולים
שישה שירים עלו לגמר התחרות – בביצועם של חמישה זמרים צעירים וזמרת אחת – לא כולם שירים מקוריים. כל הביצועים הועלו מבעוד מועד ליוטיוב.
היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירים ליריים-פטריוטיים, שבין השאר התייחסו לקשר של הפלסטינים לאדמה ולהתנגדות לכיבוש.
אלפים הצביעו לשיר האהוב עליהם, והעניקו את הניצחון לג'יהאד שחאדה, שביצע את שירו של הכוכב המצרי עבד-אל חלים חאפז, Ya Tira Tiri. השיר עוסק באהבה, אבדן וגעגועים.
"ג'יהאד הוא נציג מצוין ל-2 מיליון עזתיים שחיים תחת המצור כבר 12 שנה", בירך עיסאם את הזוכה. "אביו נאבק כדי לפרנס משפחה בת 10 ילדים בשכר זעום, וג'יאהד מעולם לא יצא את גבולות הכלא שבו אנו חיים.
"ועדיין, הוא סטודנט מצטיין להנדסה ביו-רפואית ויש לו קול שנוגע ללב שומעיו. הוא מסמל את הפוטנציאל של צעירי עזה, אילו היו מאפשרים להם לשגשג".
מתחרה בולט נוסף היה The Sky, שיר מקורי של ע'אדה שומן, בן 21, שזכה ליותר צפיות ביוטיוב מהשיר הזוכה. ע'אדה מופיעה בקליפ לצד אחיה, שמלווה אותה על גיטרה. השיר עוסק בתוקפנות של המדכא ובעקשנות של החלש לא להיכנע:
"השמיים הם של שנינו
הכחול העמוק והסגול של העננים
שייכים לכל בני האדם
לחלש, לעני, לעצוב
ולזה שהולך לישון רעב
(…) הוצאתם חייל מביתו ואז מת לחינם".
"הדיכאון מכלה את האמביציות"
המנהלת הבינ"ל של "אנחנו לא מספרים", פאם ביילי, היא פעילת זכויות אדם שגורשה מעזה, מנועה מלהיכנס לישראל ופועלת מוושינגטון.
לדבריה, הרעיון לא היה לחקות את התחרות המקורית. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפיק אירוויזיון. למוזיקאים בעזה אין עבודה ופרנסה, ואין יכולת תנועה מחוץ לרצועה. רב הזמן הם עסוקים בהישרדות או פשוט מדוכאים".
גמר העזה-וויזיון 2019
"אפשר היה להניח שמכיוון שהם חסרי עבודות יהיה להם יותר זמן לכתוב וליצור, אבל אני מאמינה שהדיכאון מכלה את האמביציות שלהם".
התרגלתם לראות את שרה נתניהו בקהל והתאכזבתם כשלא הראו אותה במהלך האירוויזיון? אז הנה תמונות לפיצוי, של רעיית ראש הממשלה עם הגברת הראשונה של גואטמלה, בקהל גמר האירוויזיון בתל אביב, לצד מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ והווטסאפ שלו.
שרה נתניהו והגברת הראשונה של גואטמלה בגמר האירוויזיון בתל אביב. אלדד קובלנץ מימין (צילום: איגור אוסדצ'י)
שרה נתניהו והגברת הראשונה של גואטמלה בגמר האירוויזיון בתל אביב. אלדד קובלנץ מימין (צילום: איגור אוסדצ'י)
אני זוכר טוב את האירוויזיון הראשון שראיתי. אנחנו, הילדים, ישבנו בדירה של בני (היחיד שהייתה לו טלוויזיה בשכונה), ראינו את ההופעה בשחור לבן, וכל מי שהיה בחדר העיר על הזמר או הזמרת הערות כמו "איחחח, הוא לא זמר", "איזה קול דוחה", "איזה יופי של שמלה" או "איזה חתיך הורס".
הבנתי די מהר שכל אחד יכול לשפוט שירים. כל אחד ואחת מהצופים מבינים כל מה שהם צריכים על המוזיקה שהם שומעים ורואים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כלי השיפוט הוא אצבע למעלה ואצבע למטה. לייק, דונט לייק, כמה פשוט ונוח. וזה היה בערך 40 שנה לפני הפייסבוק והטוויטר. מה השתנה מאז באירוויזיון? הבגדים גדלו, העיבודים התנפחו, ומה שהיה טראש נהיה יותר טראש.
האם היו שירים שאהבתי באירוויזיון כילד? כן. Tu te reconnaîtras, של אן מרי דוויד; שיר שנקרא מויה גנרציה של הונגריה או בולגריה, אני לא בטוח ולא מוצא את השיר בגוגל (מישהו זוכר?); את השיר של כוורת ואת השיר של אבבא.
להקת אבבא באירוויזיון 1974 (צילום: AP Photo/Robert Dear)
בסוף שנות השבעים נטשתי את עמדת הצופה באירוויזיון, ולא חזרתי אליה. זה לא באמת מעניין אותי, ואני מתקשה להתלהב מהשירים ומההופעות שלהם.
הבגדים נוצצים והבמה מנצנצת, השירים דחוסים באלמנטים הוקיים קורצים, בוי-טוי-נוי. מלא תאורה, הרבה צבע בבגדים. ולמול אלה, השירים הסנטימנטליים מפוצצים ברגש מזויף, ברעד מאולץ, במילים שכאילו אומרות משהו, אבל הן הכי פחות אישיות שאפשר.
ככל שהתעניינותי בשירים ובמוזיקה גברה, ככה איבדתי עניין בתחרות הזו, ובכל תחרות בין שירים או קולות. איך אפשר למדוד ולהשוות בכלל בין אלמנטים בשיא תפארתם, שאמורים להיות הכי שונים אחד מהשני?
האם הקול של בוב דילן יותר או פחות יפה מהקול של מאיר אריאל? למי בכלל אכפת? למה למדוד את זה? מה שמשנה זה מה הם אומרים ואיך אומרים את זה בשיר, ואני אוהב את השונות שלהם ונהנה ממנה.
מה יפה בעיני בשירים?
שירים הם אומנות הסיפור קצרה ביותר. הם כמו סרטים קצרים שאנחנו רואים בדמיון שלנו. הזמר.ת מספרים לנו משהו על העולם שלהם על גבי מוזיקה, ואנחנו יכולים להיכנס לתוכו לשלש דקות.
שירים הם צורת הביטוי החתרנית ביותר. הם יכולים להביע עמדות קיצוניות או סופר-ליברליות כלפי המציאות. הם יכולים לכפור באלוהים או להלל אותו. הם יכולים לעודד אהבת או שנאת אדם. ובגלל שיש להם מנגינה, הרמוניה, לחן ועיבוד כלי, אנחנו יכולים לשמוע את זה ביותר פתיחות מאשר לקרוא פוסט או בלוג.
מצד שני, האירוויזיון כאיוונט הוא גם יקום שמעודד את קבלת האחר, את היופי שבשונה, את הפלורליזם את הפתיחות והסובלנות.
אפשר להרגיש את זה במלוא עצמתה של נטע, באחריות שהיא לוקחת, במסרים הטובים שלה כאשה, כאומנית, וכאדם חופשי בעולם מסוכסך. אני, כמו רבים אחרים, מתפעל ממנה וממה שהיא עושה.
נטע ברזילי (צילום: Amy Sussman/Invision/AP)
וזה גם נחמד שזה בתל אביב ומעודד את התיירות, ואם בעלי המלונות ומנהלי האירוע לא היו מתחזרים במחירים, אז זה בטח גם היה מביא לכאן יותר אנשים, וזה היה ממש יופי.
הבעיה שלי היא הערך התזונתי של הרוב המכריע של השירים בתחרות הזו. המון מונוסודיום על מעט מאד תוכן אמיתי. לרוב, הם כמו שקית במבה סבבה שפתחת. זה טעים ואחלה מאנ'צ בשעה הראשונה. אבל אם תנסה לאכול ממנה למחרת, זה יהיה דביק, צמיגי, לא טעים ולא כיף בכלל.
אני, מצידי, התכוננתי. הכנתי פלייליסט ששמו, כשם הקטע הזה, אנטיווזיון. וגם ביקשתי מאורי, תלמיד שלי שמת על הארוויזיון וחושב בדיוק ההפך ממני על הארוע, שיכין פליילסט של עשרת השירים הכי טובים מהשנים האחרונות, וכשהוא ישלח לי את זה אני אצרף את הלינק.
בהצלחה לכל המתמודדות.דים
מקליט ומופיע משנת 1987.
דן הוא זמר יוצר. זוכה פרס אקו"ם לפזמונאות, בין שיריו: שוב השקר הזה, אימפריות נופלות לאט, לבן על לבן ועוד רבים. בנוסף הוא כותב שירים לאחרים: בך לא נוגע - יהודית רביץ, מפנה מקום - ברי סחרוף, ביום של הפצצה - רמי קליינשטיין, שי צברי, גיא ויהל ועוד רבים אחרים.
מאחוריו יותר משלושים שנות יצירה אישית והדרכה יצירתית של אומנים הן בתחילת דרכם – כמורה לכתיבה יוצרת והן לאלו שכבר ביססו את מעמדם כמובילים בארץ. במהלך השנים דן עבד על יצירת אלבומים בין השאר עם יהודית רביץ, דיוויד ברוזה, מאור כהן ברי סחרוף ועוד רבים וטובים. דן מלמד כתיבה והלחנה במקומות רבים בינהם בצלאל ורימון
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מסכים איתך לחלוטין, הארוויזיון בהחלט אירוע דביק אולי אפילו דביק מידי
ובכלל כל תוכניות הריאליתי שלקחו את המוזיקה והפכו אותה לתחרות שרירי הצוואר עושה נזק גדול לאוטנטיות, למקוריות ולאמינ... המשך קריאה
מסכים איתך לחלוטין, הארוויזיון בהחלט אירוע דביק אולי אפילו דביק מידי
ובכלל כל תוכניות הריאליתי שלקחו את המוזיקה והפכו אותה לתחרות שרירי הצוואר עושה נזק גדול לאוטנטיות, למקוריות ולאמינות שבמוזיקה ובאומן.
חולק עליך בנושא הבמבה.. במבה שמשאירים פתוחה ואוכלים ביום שלחמרת הופכת להיות יבשושית ונורא כפית למאכל… :-))
מה עם השיר של Poupée de cire, poupée de son? אני חושב שצריך להוסיף אותו לרשימה חמשת שירי האירוויזיון שאני לא מעביר תחנה כשאני שומע אותם ברדיו, על אף הזיופים האיומים בהופעה המקורית
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו