עידוא דגן
הזמן של
עידוא דגן

כתב, זמן ישראל

בלעדי אוהד נהרין מגיב: קחו את פרס ישראל

בתגובה לסערה שחולל הבוקר, אומר הכוריאוגרף לזמן ישראל: ״אם שלילת פרס ישראל שלי תקדם את סיום הכיבוש, אני אשמח לוותר עליו ועל עוד הרבה דברים״ ● דבריו, כי הוא ״מזדהה עם האג׳נדה של ה-BDS״, עוררו זעם וקריאה לשרי החינוך והתרבות לשלול מנהרין את הפרס ● מירי רגב בתגובה: ״תמיכה ב-BDS הוא קו אדום שאוהד נהרין חצה״

אוהד נהרין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
אוהד נהרין

״אם שלילת פרס ישראל שלי תקדם את סיום הכיבוש, אני אשמח לוותר עליו ועל עוד הרבה דברים״, כך אומר הכוריאוגרף אוהד נהרין ל״זמן ישראל״. זאת, בעקבות קריאות לשלול ממנו את הפרס שקיבל ב-2005, לאור אמירותיו כי הוא ״מזדהה עם האג'נדה של ה-BDS נגד הכיבוש״.

הכוריאוגרף אוהד נהרין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הכוריאוגרף אוהד נהרין (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

בראיון הבוקר בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה״ל אמר נהרין: "הישראליות לפעמים עושה לי בעיות. נתקלתי ב-BDS אבל זו לא הבעיה האמיתית, אני מזדהה עם האג'נדה של ה-BDS נגד הכיבוש, אבל זה שהם לא עוזרים (לסיום) הכיבוש זו הבעיה, וזה חבל ועצוב. לכן הפעולה שלהם היא קצת עקרה״.

נהרין התראיין לקראת אירוע גאגא שייערך הערב בהאנגר 11 בנמל תל אביב, ושהכנסותיו ייתרמו לאגודה לזכויות האזרח. ״אני עושה את הערב הזה היום למען האגודה לזכויות האזרח, כי הם עוזרים לכל הקשת של האנשים בארץ, גם לאלה שה-BDS חפץ ביקרם", אמר.

בתגובה לדברים אלה קרא נציג ארגון הימין ״בצלמו״, שי גליק, לשלול מנהרין את פרס ישראל, ופנה בעניין לשר החינוך נפתלי בנט, לשרת התרבות והספורט מירי רגב, ואל השר לביטחון פנים ולעניינים אסטרטגיים, המופקד על יישום חוק החרם, גלעד ארדן.

"הניסיונות של ה-BDS לגייס כוחות ישראלים למען מאבקם בדלגיטימציה של מדינת ישראל, ידוע. אוהד נהרין נפל בפח שלהם כפרי בשל"

"אמירתו של אוהד נהרין מקוממת, אומללה, אינה יכולה להתקבל בשום הבנה, וראויה לגינוי חריף מצד כל שוחרי התרבות שמבקשים לא לערב תרבות ופוליטיקה", הגיבה רגב.

"הניסיונות של ה-BDS לגייס כוחות ישראלים למען מאבקם בדלגיטימציה של מדינת ישראל, ידוע. אוהד נהרין נפל בפח שלהם כפרי בשל. אמירתו האומללה נותנת רוח גבית לכוחות הפועלים נגד מדינת ישראל, וזו הוכחה נוספת מדוע המדיניות אותה הובלתי, למנוע מגופים אמנותית נתמכים, החותרים נגד הלגיטימיות של המדינה ופוגעים בסמליה, לקבל סיוע כספי מהמדינה.

מירי רגב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מירי רגב (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

״חופש הביטוי והאמנות הוא נר לרגלינו. תמיכה ב-BDS הוא קו אדום שאוהד נהרין חצה. אמשיך לפעול לסיום הליך החקיקה של התיקון לחוק התרבות והאמנות, המכונה בפי התקשורת ״חוק הנאמנות״, ויפה שעה אחת קודם".

נהרין ידוע כמי שמתבטא ואף תומך ציבורית בעצומות אמנים שונות נגד הופעה בשטחים, ולאורך השנים נאלץ להתמודד לא מעט עם הפגנות של ה-BDS מול האולמות שבהם הופיע עם להקת בת שבע ברחבי העולם.

בראיון לזמן ישראל, הגיב נהרין לביקורת שהושמעה כנגדו היום ואמר: "דבר ראשון אני אגיד לכל אנשי ארגון הימין שיגידו תודה ענקית לאגודה לזכויות האזרח, כי היא לא מסמנת אותם כ'ימניים' או 'שמאלנים', אלא כאזרחים, והיא דואגת לכולם. לכן אני מקיים את הערב הזה, והוא הסיבה שהתראיינתי לגל"צ.

"אם להחרים את המופע שלי ישפר את המצב בשטחים או יביא לפתרון הסכסוך, אני גם אתמוך בחרם עצמי. אני לא מסתייג מדברי, הם צריכים להיות מושמעים ומצוטטים כפי שהם ואני עומד מאחורי דברי"

״והדבר השני הוא, שאם שלילת פרס ישראל שלי תקדם את סיום הכיבוש, אני אשמח לוותר עליו ועל עוד הרבה דברים.

"אם להחרים את המופע שלי ישפר את המצב בשטחים או יביא לפתרון הסכסוך, אני גם אתמוך בחרם עצמי. אני לא מסתייג מדברי, הם צריכים להיות מושמעים ומצוטטים כפי שהם ואני עומד מאחורי דברי".

עם זאת, נהרין הוסיף כי הוא ״מסתייג מהאג'נדה האנטי ציונית ונגד שאיפת ה-BDS להרס מדינת ישראל״.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
ברור שצריך לקחת לך את פרס ישראל ...מה קורה אתה עושה לעצמך כותרות משמע אתה קיים.....תרקוד...ותשתוק... והשתיקה תהיה יפה לך ...לא ניראה שאתה מסוגל גם לרקוד וגם לחשוב ..אז תשאר במשהו אתה יכ... המשך קריאה
ברור שצריך לקחת לך את פרס ישראל ...מה קורה אתה עושה לעצמך כותרות משמע אתה קיים.....תרקוד...ותשתוק... והשתיקה תהיה יפה לך ...לא ניראה שאתה מסוגל גם לרקוד וגם לחשוב ..אז תשאר במשהו אתה יכול לעשות ...בלי לדבר ולהביע את הדעות המסכנות שלך
עוד 471 מילים ו-3 תגובות
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
Courtesy Rubens Ben, rubensben.com

עבודה זרה יוזמה חינוכית חדשה מעניקה לפליטים הכשרה בהיי-טק

מה הסיכוי של תכלית ביאנה, אריתריאי בן 28, להשתלב בשוק התקשורת הישראלי? ● תכנית חדשה מכשירה פליטים להשתלב בתעשיית התקשורת וההיי-טק ● עכשיו רק חסרים ישראלים שיסכימו להעסיק אותם ● כלכלת מבקשי המקלט - כתבה רביעית בסדרה

אווט קבדום נולד לפני 35 שנה בכפר Adikeih שבאריתריאה. כשהיה בן 8 אביו נעלם, ולאווט נאמר כי הוא נכלא מסיבות פוליטיות. קבדום עצמו, כך הוא מספר, חמק מגורל דומה ברגע האחרון.

"יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה", הוא אומר, "ובמשך כמה שנים עבדתי עבור הממשלה כמפקח על התקציב במשרד האוצר. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה. הפלו אותי על רקע עמדותי הפוליטיות נגד השלטון, מנעו ממני קידום והייתי תחת מעקב מתמיד. היו לי חיים נוראיים, בלי זכויות בסיסיות. בסוף הייתי מוכרח לברוח מהמדינה".

ב-2009 לקח קבדום את ארוסתו מביתה, והצטרף לכמה מחבריו שהיו באותו המצב. יחד הם ברחו מהמדינה, כשהם מותירים מאחור את משפחותיהם. הם חצו את הגבולות בין אריתריאה, סודן ולוב במסע מסוכן וארוך מאוד, ובמשך כשנתיים היו בדרכים. לישראל הגיע קבדום באמצע נובמבר 2010.

אווט קבדום (צילום: Tesfalem-Kebedom)
בהתחלה הוא ישן ברחובות. אווט קבדום (צילום: Tesfalem Kebedom)

המפגש הראשון שלו עם המציאות המקומית היה מטלטל. בהתחלה הוא ישן ברחובות דרום תל אביב, עד שחבר אריתראי אסף אותו לדירתו. חצי שנה לאחר שהגיע לארץ, התחיל להסתגל למציאות החדשה ומצא עבודה במפעל ביצים קטן באשדוד, העיר שבה גם התמקם.

הוא נישא לארוסתו ב-2012, ומאז הם מתגוררים באזור ב' בעיר, יחד עם עוד כ-3,000 מבקשי מקלט ומהגרים מאריתריאה ומסודן. לדבריו, חברי הקהילה שנפגשים מדי פעם באופן לא רשמי, מאוחדים בדבר אחד: מאבק בגילויי הגזענות והדחייה שהם חווים מהאוכלוסייה הכללית.

אווט: "יש לי תואר ראשון בניהול וחשבונאות מאוניברסיטת אסמרה, ועבדתי כמפקח על התקציב במשרד האוצר באריתראה. אבל בשלב כלשהו הסתבכתי עם הממשלה".

קבדום יוצא מדי בוקר מביתו בחמש, עולה על אוטובוס לאזור התעשייה באשדוד, ומסיים את עבודתו ב-16:00. מיד לאחר מכן הוא לוקח אוטובוס לקורס בתכנות שמתקיים בתל אביב, וחוזר לביתו סמוך לחצות. בסופי שבוע הוא מבלה במחיצת משפחתו ומשלים את שיעורי הבית של הקורס.

אווט אומר שהלימודים שינו את חייו: הוא כבר היה בטוח שלעולם לא יעסוק בעבודה שאינה פיזית, כאשר ראה פרטים על קורס ראשון מסוגו שנפתח במרכז לקידום פליטים אפריקאים, ARDC.

פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)
פליטים מאפריקה – חלקם מאריתריאה – בדרכם לחפש מקלט באירופה (צילום: AP Photo/Felipe Dana)

הוא זכה למלגה של Developers institute, הוסיף עוד כ-1,700 שקל לשכר הלימוד ונרשם לקורס שנמשך שלושה חודשים, שלוש פעמים בשבוע, יחד עם 20 מהגרים ומבקשי מקלט נוספים.

קבדום לא הסתפק בכך, ובתום הקורס הבסיסי, שבו למד ג'אווה סקריפט, html ו-spss, הוא המשיך לקורס מתקדם בתכנות שנמשך כ-10 חודשים. השיחה איתו מתנהלת באנגלית שוטפת, בבית הספר שאליו הגיע ללמוד לאחר עוד יום עבודה ארוך, ועולה ממנה רצון עז להצליח בארץ ולהגשים חלומות.

באילו עבודות עבדת כשהגעת לכאן?

"עבדתי בניקיון חדרי מלון, במפעל למרצפות ובעוד כמה עבודות כפיים. מה שהכי אהבתי זה להיות בקר CnC (מכונות לעיבוד שבבי). כעת אני עובד באותו תפקיד במסגרייה באשדוד תמורת 40 שקל לשעה. הבעיה היא שהמעמד שלי לא קבוע, כך שאני צריך לחדש את הוויזה הזמנית שיש לי כל חצי שנה. אני מקווה לעבור לתפקיד משמעותי יותר אחרי שאסיים את הקורס המתקדם".

מה מטרתך?

"לפני שהתחלתי את הקורס, אמרו לי שאני לא אצליח, ושכדי ללמוד את שפת התכנות צריך אינטליגנציה גבוהה, ידע טכני ורקע במחשבים. אבל בעיני, כשאתה רוצה להגשים חלום, דבר אינו בלתי אפשרי. אנשים תמיד יגידו לך שאין לך את מה שדרוש ושאתה לא יכול, אבל אם אתה רוצה להצליח וחש זאת בליבך, דבר לא יעצור אותך. זה מה שהניע אותי להתחיל ללמוד תכנות".

האם יש לך, לדעתך, סיכוי להצליח?

"אני תמיד אנסה להגשים את החלום שבוער בי. כבר רכשתי את הטכניקות של העבודה וגיליתי את היכולות והאפשרויות של השוק הישראלי. כשאסיים את הקורס, אני בטח אצטרף לסטארט-אפ ישראלי. מצאתי שיש כמה חברות שמאוד מעוניינות בעובדים מסוגי".

חיים בסיטואציה אומללה

מעל החלומות הצנועים מתנוססת, כאמור, שאלת המעמד. ב-2015 הגיש קבדום בקשת מקלט לרשות ההגירה, אך הוא מעולם לא הוזמן לראיון. למעשה, ובדומה למבקשי מקלט נוספים, בקשתו כלל לא נבדקה. עד היום, פחות מ-1% ממגישי הבקשות האלה קיבלו מעמד של פליט, או במספרים – 11 בלבד. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ל-2019, כ-800 מבקשי מקלט זכו למעמד ארעי.

איך אפשר להגביה עוף ולחלום בזמן שאתה חסר מעמד וניירות?

"אנחנו חיים בסיטואציה אומללה. לרבים מאיתנו, סביבת העבודה אינה ידידותית, והמדינה מנסה בכל כוחה לדחוף אותנו לעזוב את הארץ. אבל ב-ARDC יש חבר'ה מדהימים, שמנסים לעזור לנו להתפתח ולהגשים את עצמנו, באמצעות מתן מלגות או הצמדת מנטורים בעתיד. זה מחזק אותנו".

מה דעתך על ההתקדמות הכלכלית של הקהילה שסביבך?

"אני רואה רבים שסובלים מחוק הפיקדון, שלפיו אמורים המעסיקים לנכות 20% מהשכר ולהעביר את הכסף לקופה מיוחדת, שתועבר לעובדים רק כשהם יעזבו את הארץ.

"בסופו של יום, החוק הזה נועד להקשות על המעסיקים ודוחף אותנו לחפש עבודות בשחור. רבים מבין העובדים הזרים נאלצים להסתמך על עבודות בסטטוס נמוך, ללא זכויות וללא ביטוח רפואי".

אולי הקשיים האלה בעצם נותנים דחיפה לחברי הקהילה לפתוח ביוזמות עסקיות?

"אני מכיר אנשים שהחליטו לפתוח מינימרקט, אבל העירייה סגרה להם את העסק, והם הפסידו את כל הכסף שהשקיעו. עכשיו אנחנו נעזרים בתיווך של ישראלים, שהעסקים רשומים על שמם.

"צריך להבין שמדובר בקהילה שאף אחד לא לוקח עליה אחריות, ושאיש לא מדריך את חבריה. כל אחד צריך להסתגל למצב בכוחות עצמו ולהתמודד לבד עם נושאים כמו רווחה ובריאות, כך שלא מפתיע לראות את מי שנמצאים בתחתית הסולם החברתי מיואשים וללא כל תקווה לעתי״.

תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)
תכלית ביאנה (צילום: דפנה טלמון)

פעילות קהילתית בפייסבוק

אבל יש כמה חלוצים שמצליחים להתקדם במציאות הזאת. אחד מהם הוא תכלית ביאנה, רכז הקהילה האריתראית ב-ARDC. ביאנה, בן 28, השתתף בקורס מנהיגות של המרכז, שכלל גם היכרות עם עולם הניו מדיה. בעתיד הוא רוצה להפוך לעיתונאי רשת, שידווח לכל קהילות הפליטים האריתראים ברחבי העולם. עד אז, הוא משמש כחוליה המקשרת בין ארגוני הסיוע לבין הקהילה.

תכלית: "הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם"

מהם ערוצי המדיה המרכזיים של הקהילה בישראל?

ביאנה: "יש תחנת רדיו ברשת שמשדרת מצרפת בשפה שלנו, טיגרינית, ושאחת התוכניות שלה עוסקת בקהילת מבקשי המקלט בישראל. כמו כן, יש גם כמה עמודי פייסבוק של הקהילה בישראל".

על אילו נושאים מדווחים שם?

"יש בעיות רבות שמבקשי המקלט מתמודדים איתן, כמו בקשות להגנה וקבלת המקלט, קשיי אינטגרציה עם הסביבה ובעיות כלכליות".

איפה היית רוצה לראות את עצמך בעוד חמש שנים מהיום?

"הייתי רוצה להיות בטוח בישראל. רק אז אוכל לראות את עצמי כאדם שווה, כבן שווה לאנושות, כאדם חופשי שיש לו חלומות ושלגיטימי עבורו לרצות ולרדוף אחריהם.

"החלום הפרטי שלי הוא להיות עיתונאי. עוד כשהייתי באריתראה התחלתי ללמוד עיתונאות ותקשורת המונים, בניתי אתרים לקהילה, ועסקתי במדיה חברתית".

משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)
משתתפים בתוכנית של ה-ARDC (צילום: Courtesy Rubens Ben, rubensben.com)

דגש על הכשרה מקצועית

כמו רבים ממבקשי המקלט, גם תכלית מחכה ליום שבו משטר הרודנות באריתריאה ייפול, ושהוא יוכל לשוב לארצו. עד אז, מי שדואג לעתידם של מבקשי המקלט, הם ארגוני החברה האזרחית.

"אנחנו עמותה קהילתית שהוקמה על ידי מבקשי מקלט וישראלים וחברי הוועד המנהל שלנו הם ברובם מבקשי מקלט", אומר אורי להט, מנכ"ל ARDC.

"נוסף על מקלט פיזי שאנחנו מספקים, אנו פועלים להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו, ולפתיחת כיתות ללימודי עברית. אנחנו מנסים להתאים את הפרויקטים שלנו לצורכי מבקשי המקלט.

"בשנתיים האחרונות, הדגש הוא על הכשרה מקצועית. אנו רואים שהאוכלוסייה נקלטת טוב בארץ, וחבריה מחפשים אופציות למוביליות כלכלית, ולא רק לעבודה כמנקי רחובות או שוטפי כלים".

הפגנה נגד גירוש מהגרים מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
היסטוריה מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. הפגנה נגד גירוש מישראל (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האם מדובר בפעילות פוליטית, שנועדה להיטיב את קליטתם של מבקשי המקלט?

"יותר מכל דבר אחר, הפעילות שלנו טובה למדינה מהבחינה הכלכלית".

לדברי להט, היסטוריה העולמית מלאה בדוגמאות של שילוב מהגרים בכלכלה. גרמניה וצרפת פתחו את שעריהן ורצו לקלוט מהגרים אחרי מלחה"ע השנייה, וגם בארה"ב היו תקופות שנטו להכניס מהגרים, לנוכח העובדה שמדובר בכוח עבודה שהכלכלה המערבית זקוקה לו. הכלכלה המודרנית צריכה ידיים עובדות מחו"ל, הוא מסביר, ולישראל יש אותם כבר פה.

מה הניסיון שנצבר בעולם על קידום כלכלי של מהגרים?

"התוכניות שאנחנו מאמצים קיימות בכל העולם. ההבדל הוא, שבעולם הן נרקמות אחרי שכבר יש הסדרה משפטית. לסוכנות האו"ם לפליטים יש תוכנית ששמה Livelihoods and economic inclusion. בירדן מלמדים תכנות בבתי ספר לפליטים".

אורי להט (צילום: דפנה טלמון)
"במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח". אורי להט (צילום: דפנה טלמון)

אתם מאמינים שהכשרה בתכנות עשויה לשפר את מצבם הכלכלי?

"מי שרוצה לעבוד במסעדנות או בחקלאות לא צריך הכשרה מאיתנו. אנחנו מספקים הכשרה לתחומים שדרושים בשוק העבודה ומצריכים הכשרה, כדי להוציא יותר ויותר עובדים זרים ממעגל העוני ולאפשר להם לחיות בכבוד. במקביל, פתחנו גם קורס למניקור ולטיפוח, לנוכח דרישה שהגיעה אלינו, בעיקר מנשים חד הוריות. אבל צריך לזכור שלא כל דבר אפשרי. לימודי גננות, חשמלאות או משפטים, למשל, מחייבים תעודה מטעם המדינה, ומכיוון שמעמדם של מבקשי המקלט אינו מוכר, בלתי אפשרי להכשיר אותם למקצועות אלה".

אורי להט: "צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה מאפריקה הם אנשים עם יכולות ועם תארים אקדמיים – גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר"

האם כבר יש סיפורי הצלחה? ניצנים לצמיחת מעמד ביניים זעיר בורגני?

"מוקדם מדי לדבר על בורגנים של ממש. אבל צריך לזכור שחלק נכבד מהמהגרים שהגיעו לפה הם אנשים עם יכולות ועם תארים, גם אם לחלק מאיתנו הם נראים אותו הדבר. לאחרונה סיימו 15 סטודנטים מבקשי מקלט את לימודי התואר הראשון שלהם, ועוד 27 לומדים כרגע באוניברסיטאות השונות. יש סטודנטים שנמצאים בשלבי השמה שונים בענף ההיי-טק, וכמה נשים מקורס המניקור-פדיקור שהשתלבו בעבודה. כל מי שמסתובב בדרום העיר יכול לראות עסקים בבעלות פליטים. הרצון שלנו הוא להיטיב עם החיים שלהם, אף אחד לא מתעשר מזה. אנחנו לא מדברים כאן על שאיפה לרמת חיים גבוהה, אלא על סיוע שיאפשר להם לעמוד על הרגליים כמו בן אדם נורמלי".

התמונה ראשית באדיבות רובנס בן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,395 מילים

Gazavision#

במקביל לאירוויזיון בתל אביב, שישה מוזיקאים צעירים התחרו בסוף השבוע האחרון ב"עזה-וויזיון" ● היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירי מחאה שעסקו באדמה ובהתנגדות לכיבוש ● המנצח הגדול הוא ג'יהאד שחאדה, סטונדט להנדסה ביו-רפואית, שמעולם לא יצא מהרצועה

תחרות שירה צעירה בעזה במקביל לאירוויזיון

במקביל לאירוויזיון בתל אביב, שישה מוזיקאים צעירים התחרו בסוף השבוע האחרון ב"עזה-וויזיון" ● היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירי מחאה שעסקו באדמה ובהתנגדות לכיבוש ● המנצח הגדול הוא ג'יהאד שחאדה, סטונדט להנדסה ביו-רפואית, שמעולם לא יצא מהרצועה

שעות ספורות לפני גמר האירוויזיון בתל אביב, במוצאי שבת האחרונה, נערכה בעזה תחרות מוזיקה מחאתית בשם "עזה-וויזיון". באופן סמלי, אירוע הגמר של העזתים התקיים על הריסות בניין סוכנות הידיעות הטורקית אנאדול, שהופגז על ידי חיל האוויר הישראלי בסבב הלחימה האחרון ברצועה.

כיאה לאירועים מסוג זה, ההפקה כללה זמרים צעירים ונרגשים, לוגו שהופיע גם על חולצות שנמכרו באירוע ואפילו סלוגן שמוכר מהאירווזיון האחרון, אבל עם טוויסט עזתי: DARE TO DREAM – TOGETHER.

מי שעמד מאחורי המיזם הוא הארגון ״אנחנו לא מספרים״ (We Are Not Numbers), הפועל כדי לתת פנים ושמות לדיווחים על מספר ההרוגים, הפצועים והמובטלים בעזה.

עיסאם עדוואן, היזם והמארגן של התחרות, אומר כי מדובר גם במחאה כלפי ה-EBU, איגוד השידור האירופי, שלא מאפשר לפלסטינים להשתתף באירוויזון.

לדבריו, האירוע נועד לאפשר לאמנים צעירים ומוכשרים מעזה לקבל חשיפה מוזיקלית בינלאומית, למרות מגבלות התנועה שחלות עליהם.

"יש להקות מעזה שמוזמנות להופיע בגדה המערבית ונתקעות במעבר ארז״, הוא אומר, ומוסיף שהאירוע נועד להאיץ בצעירי הרצועה לקחת אחריות על חייהם.

האירוע נועד לאפשר לאמנים צעירים מעזה לקבל חשיפה מוזיקלית בינלאומית, למרות מגבלות התנועה שחלות עליהם

"התהליך המדיני לא מוביל לשום מקום. גם ההנהגה שלנו צריכה לתת מענה לצעירים מבחינה תרבותית ואמנותית ולתת להם למצות את יכולותיהם".

ששת הגדולים

שישה שירים עלו לגמר התחרות – בביצועם של חמישה זמרים צעירים וזמרת אחת – לא כולם שירים מקוריים. כל הביצועים הועלו מבעוד מועד ליוטיוב.

היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירים ליריים-פטריוטיים, שבין השאר התייחסו לקשר של הפלסטינים לאדמה ולהתנגדות לכיבוש.

אלפים הצביעו לשיר האהוב עליהם, והעניקו את הניצחון לג'יהאד שחאדה, שביצע את שירו של הכוכב המצרי עבד-אל חלים חאפז, Ya Tira Tiri. השיר עוסק באהבה, אבדן וגעגועים.

"ג'יהאד הוא נציג מצוין ל-2 מיליון עזתיים שחיים תחת המצור כבר 12 שנה", בירך עיסאם את הזוכה. "אביו נאבק כדי לפרנס משפחה בת 10 ילדים בשכר זעום, וג'יאהד מעולם לא יצא את גבולות הכלא שבו אנו חיים.

"ועדיין, הוא סטודנט מצטיין להנדסה ביו-רפואית ויש לו קול שנוגע ללב שומעיו. הוא מסמל את הפוטנציאל של צעירי עזה, אילו היו מאפשרים להם לשגשג".

מתחרה בולט נוסף היה The Sky, שיר מקורי של ע'אדה שומן, בן 21, שזכה ליותר צפיות ביוטיוב מהשיר הזוכה. ע'אדה מופיעה בקליפ לצד אחיה, שמלווה אותה על גיטרה. השיר עוסק בתוקפנות של המדכא ובעקשנות של החלש לא להיכנע:

"השמיים הם של שנינו
הכחול העמוק והסגול של העננים
שייכים לכל בני האדם
לחלש, לעני, לעצוב
ולזה שהולך לישון רעב
(…) הוצאתם חייל מביתו ואז מת לחינם".

"הדיכאון מכלה את האמביציות"

המנהלת הבינ"ל של ״אנחנו לא מספרים״, פאם ביילי, היא פעילת זכויות אדם שגורשה מעזה, מנועה מלהיכנס לישראל ופועלת מוושינגטון.

לדבריה, הרעיון לא היה לחקות את התחרות המקורית. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפיק אירוויזיון. למוזיקאים בעזה אין עבודה ופרנסה, ואין יכולת תנועה מחוץ לרצועה. רב הזמן הם עסוקים בהישרדות או פשוט מדוכאים".

גמר העזה-וויזיון 2019
גמר העזה-וויזיון 2019

"אפשר היה להניח שמכיוון שהם חסרי עבודות יהיה להם יותר זמן לכתוב וליצור, אבל אני מאמינה שהדיכאון מכלה את האמביציות שלהם".

עוד 442 מילים ו-1 תגובות
  • עבודה זרה: תעשיית החתונות (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • עבודה זרה: תעשיית החתונות (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • עבודה זרה: תעשיית החתונות (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • עבודה זרה: תעשיית החתונות (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • עבודה זרה: תעשיית החתונות (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • עבודה זרה: תעשיית החתונות (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון
  • סלון כלות אריתראי. תעשייה משגשגת (צילום: דפנה טלמון)
    דפנה טלמון

שבת חתן וכלה תעשיית החתונות של הפליטים

זמר החתונות שמתגרה בממשלת אריתריאה ביוטיוב ומשלים הכנסה בבניין ● הספריות שהגשימו חלום ופתחו סלון כלות משלהן ● והשכנים מדרום תל אביב שמתעקשים להרוס את החגיגה ● הצצה לתעשיית החתונות האריתריאית

עוד 1,093 מילים
עבודה זרה: מקומות הבילוי של הפליטים (צילום: הדס פרוש/פלאש 90)
הדס פרוש/פלאש 90

העצמאות שלהם פיצה ב-30 שקלים ובירה ב-10: החמארות של מהגרי העבודה

המשטרה מטילה עליהם מגבלות, העירייה גובה מהם אלפי שקלים, אבל מהגרי העבודה שפתחו מקומות בילוי בתל אביב מתעקשים לבנות חיי קהילה תוססים ולהיות חופשיים בארצנו ● "אנחנו מאפשרים לקהילה להיפגש, לשתות משהו - אפילו אם אין כסף"

עוד 1,310 מילים
הפגנה נגד תכנית הגירוש של נתניהו ב-2018 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
Miriam Alster/Flash90

הכלכלה של הפליטים "ישראל לא יכולה לגרש אותם, אז היא פשוט מקשה עליהם לעבוד"

האם "חוק הפיקדון" מעודד פליטים לשוב לארצותיהם, או סתם ממרר את חייהם? ● עומר איסא, מבקש מקלט בן 27 מסודן-דארפור: "בעל הבית אמר לי: 'פעם שילמתי לך טוב, אבל עכשיו יש חוק שמחייב להוריד לך 20% מהשכר ולהפריש לפיקדון, ואני לא יכול להתעסק עם זה'" ● הכלכלה של הפליטים ומבקשי המקלט - מעקב זמן ישראל

עוד 1,146 מילים
סגירה