אחרי 10 חודשי מלחמה, שנה וחצי של איום על הדמוקרטיה וארבע שנות משבר כלכלי עולמי, מתברר שההייטק הישראלי מסוגל לתפקד גם בנסיבות קשות ביותר. ברבעון השני של 2024 חלה עלייה קלה בהשקעות בחברות הייטק ישראליות ביחס לרבעונים שלפניו, וכותרות בישרו על התאוששות הענף.

לדברי מורן צ'מסי, שותף־מנהל בקרן ההשקעות Amplefields Investments: "כושר העמידות של ההייטק הישראלי פשוט בלתי רגיל. בניו יורק, בעמק הסיליקון, כולם מדברים בהערצה על ה־Resilience, החוסן, של ההייטקיסט הישראלי. על היזם הישראלי שמעורב כל כולו בניהול החברה. העובד במילואים שפותח לפטופ ב־12 בלילה. עבודת הצוות, האכפתיות. וזה מתבטא בהשקעות".

הפיטורים הופסקו ב־7 באוקטובר. לאחרונה הם חודשו

אבל רבים מההייטקיסטים עצמם אינם שותפים כרגע לאופטימיות ולהתפעמות. חלק ניכר מחברות ההייטק מפטרות בימים אלה עובדים רבים, והביקוש הכללי לעובדים בענף אינו גבוה. ביוני פוטרו כ־200 עובדי הייטק בשבוע. ההערכות הרווחות בענף הן שבין רבע לחצי מהחברות ביצעו בארבעת החודשים האחרונים קיצוץ של 5%–10% בכוח האדם.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביוני נרשמה ירידה של 2% במספר המשרות הפנויות בהייטק וירידה של 6% במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה, ביחס למספרן במאי. הביקוש לעובדי הייטק גבוה מעט מזה שהיה לפני שנה – אבל נמוך בכ־45% מאשר לפני שנתיים וב־61% מאשר לפני כשנתיים וחצי.

רבות מענקיות ההייטק האמריקאיות מפטרות כיום אלפי עובדים ברחבי העולם. לפיטורים יש כמה סיבות שונות, בהן צמיחת הבינה המלאכותית, שמייתרת חלק מהעובדים; האינפלציה המתמשכת והחשש ממיתון בארה"ב, והטלטלות בשוק ההון העולמי. המציאות הזאת פוגשת ענקיות הייטק עם כוח אדם מנופח שגויס בזמן "בועת הקורונה".

במקביל, חברות ההזנק המקומיות נפגעו קשות מההפיכה המשטרית והמלחמה. לפי דוחות חברת המידע SNPI, ב־2022 נרשמו השקעות של כ־15 מיליארד דולר בחברות ישראליות וב־2023 ההשקעות צנחו לכשבעה מיליארד. לפי נתוני רשות החדשנות, גיוסי ההון של קרנות הון סיכון ישראליות הצטמצמו אשתקד בכ־70%.

ברבעון הרביעי של 2023 ההשקעות בהייטק הסתכמו בכ־1.3 מיליארד דולר – הסכום הנמוך מאז 2015. ברבעון הראשון של 2024 – 1.6 מיליארד וברבעון השני – כ־2.8 מיליארד, אבל הרוב הושקע בשש חברות בלבד

ברבעון הרביעי של 2023 ההשקעות בהייטק הסתכמו בכ־1.3 מיליארד דולר – הסכום הנמוך מאז 2015 – וברבעון הראשון של 2024 ב־1.6 מיליארד. ברבעון השני ההשקעות גדלו לכ־2.8 מיליארד, אבל כשני מיליארד מתוכם הושקעו בשש חברות בלבד, וכמיליארד מהם ב־Wiz לבדה; ואילו מספר המשקיעים, שצנח ב־2023, המשיך לרדת השנה ב־20% נוספים.

ב־2023 החלו פיטורים בענף. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמחצית מחברות ההייטק המקומיות פיטרו אשתקד עובדים. הפיטורים הופסקו באוקטובר. רבבות עובדים גויסו למילואים והחברות נקלעו למחסור בכוח אדם, מה שגרם לקשיים בתפקודן ובאספקת מוצריהן. משרד הביטחון שילם את שכר המגויסים, כך שלא היה כדאי להן לפטר את מי שנשאר לעבוד. אבל מאז, חלק ניכר מהמתגייסים שוחררו.

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההייטק הישראלי (צילום: קיו עילית ביוטי)

לדברי מנכ"לית איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים מאיה שוורץ: "המצב בשוק, אחרי גיוסי הענק של העובדים בזמן הקורונה, דורש צמצום הוצאות ופיטורים. לא בכל תת־הענפים בהייטק – חברות בתחומי הבריאות, הביטחון והסייבר מגייסות עובדים. אבל ברוב התחומים צריך לייעל.

"הפיטורים נעצרו בבת אחת בשבעה באוקטובר. לא בגלל שינוי לטובה, כמובן, אלא בגלל גיוס המילואים. גם אלה שלא גויסו לא פוטרו, גם כדי להחליף מילואימניקים וגם בגלל האווירה – הלכו לקראת העובדים ולא היה נעים לעסוק בזה בכלל. נוצרה מציאות של מחסור בכוח אדם ובתקציב בו־זמנית. כעת אין מנוס מלפטר".

"הפיטורים נעצרו בבת אחת ב־7 באוקטובר. גם אלה שלא גויסו לא פוטרו. הלכו לקראת העובדים ולא היה נעים לעסוק בזה בכלל. נוצרה מציאות של מחסור בכוח אדם ובתקציב בו־זמנית. כעת אין מנוס מלפטר"

בגלל שחלק מהמגויסים שוחררו?
"גם. וגם בגלל שהחברות במצב שהן כבר לא יכולות לעכב צמצומים נדרשים".

גם חברות שעיכבו פיטורים עד שעובדים בתפקידי מפתח יחזרו ממילואים ממעטות לפטר את אנשי המילואים המשוחררים עצמם. לדברי צ'מסי: "לפי המקרים שאני מכיר מהשטח, לרוב לא מפטרים את מי שחזר ממילואים ארוכים. יש תקופת צינון שבה זה אסור, וגם פשוט כי אין למעסיקים לב לעשות דבר כזה. בדרך כלל דווקא מי שיושב ליד המילואימניק צריך לחשוש.

חיילי מילואים באימון ברמת הגולן, 8 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

"יש בשנתיים האחרונות בהייטק מגמת צמצומים הנובעת מתהליכי מקרו־כלכלה עולמיים שלא קשורים למצב בישראל. המלחמה בארץ דווקא בלמה את הפיטורים, אבל מאז הם התחדשו".

חלק מהחברות מבצעות קיצוצים בשכר במקום לפטר, או נוסף על הפיטורים, אך בממוצע הכללי, השכר בהייטק לא נמצא בירידה.

"יש בהייטק מגמת צמצומים שנובעת מתהליכי מקרו־כלכלה עולמיים שלא קשורים למצב בישראל. המלחמה בארץ דווקא בלמה את הפיטורים, אבל מאז הם התחדשו"

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע של המועסקים בהייטק – שהיה גבוה גם לפני כן – עלה ב־2021 בכ־6.5%, והמשיך לעלות גם בשנים הבאות למרות הפיטורים והדיבורים בתקשורת על הצורך לקצץ שכר.

ב־2022 השכר הממוצע בענף עלה בכ־4.8% וב־2023 ב־6.8% – והגיע לכ־30 אלף שקל ברוטו בחודש. יש מעסיקים שמספרים כי ההעלאות בזמן משבר נועדו, לעתים, לפתות עובדים שלא לעזוב את ישראל.

מורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן ההשקעות Amplefields Investments (צילום: מירב בן לולו)

כך או כך, בענף מדווחים שהשכר נמצא כיום בהקפאה. לדברי צ'מסי: "כשהרבה עובדים במילואים, מי שממשיך לעבוד עובד יותר, בשכר שהפסיק לעלות. לעובדים שהתרגלו לעלייה מתמדת בשכר קשה להסתגל לכך, אבל אין אפשרות להעלאות". ההשקעות שבהן עוסקת הקרן של צ'מסי מאפשרות למשקיעים ולעובדים לממש אופציות שבבעלותן, והוא מספר שעובדים רבים מבקשים לעשות זאת כתחליף להעלאה.

לדברי יואב שרמן, שותף וראש תחום הייטק במשרד עורכי הדין ארנון שגב ושות', המייצג חברות וקרנות הייטק במשאים ומתנים על השקעות בחברות: "יש פיטורים שקשה לקבוע עד כמה הם קשורים למצב בישראל.

"החברות הגדולות מפטרות בהתאמה למצב השוק אחרי הקורונה ולהאטה כלכלית עולמית. החברות מתמקדות כרגע בתחומי הליבה של פעילותן ומקצצות בפעילויות משניות שאינן רווחיות מספיק. ייתכן – מוקדם לדעת – שזה קשור גם לשימוש הגובר ב־AI.

"אף אחת ממאות קרנות ההון הזרות שאני מכיר לא הפסיקה השקעות קיימות ולא מכרה אחזקות קיימות בחברה ישראלית; ולא הודיעה בריש גלי שהיא מפסיקה להשקיע כאן"

"נוסף על כך אנחנו חיים בארץ בשנים האחרונות ברכבת הרים שמטלטלת גם את ההייטק. העובדה שההייטק שרד אותה אכן מראה על יכולת עמידה פנומנלית. יש פעילות, השוק לא מת, אבל יש לזה מחיר.

עו"ד יואב שרמן, שותף וראש תחום הייטק במשרד עו"ד ארנון שגב ושות' (צילום: משרד עו"ד ארנון שגב ושות')

"אף אחת ממאות קרנות ההון הזרות שאני מכיר לא הפסיקה השקעות קיימות ולא מכרה אחזקות קיימות בחברה ישראלית. אף אחת מהן לא הודיעה בריש גלי שהיא מפסיקה להשקיע כאן. זה, כשלעצמו, הישג.

"אבל הרבה קרנות נמצאות על הגדר ביחס לישראל. מנהלי הקרנות, והמשקיעים שמאחוריהן, אומרים: לפני שנשקיע שוב, צריך לראות שההשקעות הקיימות מניבות רווח. אז החברות הישראליות נפגעות מהיעדר השקעות. זה מאיץ את הפיטורים, אבל זאת לא השפעה מיידית. כרגע ההשקעות מתאוששות והפיטורים לא הפסיקו, להיפך".

כהכללה, האווירה בהייטק העולמי היא של תמיכה בישראל. זה מחזק את המוטיבציה להמשיך להשקיע כאן?
"אני חושב שכן. השיקולים העסקיים מעל לכל, אבל העובדה שבעולם ההייטק אנחנו לא מצורעים מבחינה פוליטית עשויה להיות גורם שמונע בריחת השקעות".

מה לגבי קרנות הון ישראליות? גם הן משקיעות פחות בשוק המקומי?
"גם הן מאטות השקעות בארץ. לא מקפיאות, משהות. מצד שני הן מגייסות יותר כספים מאשר בעבר ממשקיעים מוסדיים ישראליים (חברות ביטוח, קרנות חיסכון ובתי השקעות, ת"ג), בין השאר בזכות קרן 'יוזמה' של מרכז החדשנות שמסייעת בכך".

"קרנות נמצאות על הגדר ביחס לישראל. המנהלים אומרים: לפני שנשקיע שוב, צריך לראות שההשקעות הקיימות מניבות רווח. אז החברות הישראליות נפגעות מהיעדר השקעות. זה מאיץ את הפיטורים"

שוורץ נשמעת פחות אופטימית: "ההייטק הישראלי הפגין עמידות מדהימה, מדהימה, מדהימה. אין שני בעולם לעמידות הרוח הישראלית והיהודית. המדינה בטראומה, במלחמה שבא באו עלינו לכלותינו – וההייטק ממשיך לעבוד, לצמוח ולהחזיק את המשק.

"אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות. בהשוואה למצב לפני הרפורמה זה עולם אחר. ואף שאנחנו לא במצב הקשה של תחילת המלחמה, אנחנו עדיין במצב גרוע יותר מאשר לפניה, שגם הוא היה רע.

"קח כדוגמה את ה'יוניקורנים'. ב־2020, שעם כל הבלגן הייתה שנה ממוצעת בהייטק, נוצרו בארץ 14 חברות 'יוניקורן'. ב־2021, בגאות שהביאה הקורונה, נוצרו 39; ב־2022 היו 20. ב־2023 היו רק שלושה; השנה רק ארבעה".

אז לפי מצבת ה"יוניקורנים", ההפיכה המשטרית הביאה את ההייטק הישראלי למצב דומה לזה שבו הוא עכשיו, והשפעת המלחמה נמחקה, לא?
"המלחמה כן החמירה את המצב. קשה להפריד בין ההשפעה שלה ושל הרפורמה, כי אנחנו עדיין בתוך שני האירועים. השורה התחתונה לא טובה. הרבה חברות הרשומות בישראל עשו 'היפוך שרוול' – נרשמו בחו"ל, והרבה העבירו את מרכזי הפיתוח שלהן לחו"ל. אחרות פשוט נסגרו.

עובדי הייטק מפגינים נגד החלשת מערכת המשפט בידי הממשלה. 24 בינואר 2023 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"הפתרון לזה הוא כמו שעשו בקורונה – הממשלה הזרימה כספים לחברות וקרנות ישראליות דרך רשות החדשנות. היה מסלול כזה בתחילת המלחמה – מעט מדי, והוא הפסיק, ומאז אין כלום".

יש מסלול חדש שבו הרשות עוזרת לגופים מוסדיים להשקיע בהייטק המקומי.
"טוב שיש אותו והלוואי שיצליח, אבל זה לא מספיק".

"קשה להפריד בין השפעת המלחמה והרפורמה, אנחנו עדיין בתוך שני האירועים. השורה התחתונה לא טובה. חברות העבירו מרכזי פיתוח לחו"ל. אחרות פשוט נסגרו"

לממשלה אין כסף. גם בזמן המגפה היה חסר, אבל עכשיו המצב קיצוני.
"היזמות והפיתוחים הטכנולוגיים הם המשאב הגדול שלנו. הנפט שלנו. גם לשאוב ולאגור נפט עולה כסף, נכון? אבל גם אם לממשלה בסעודיה או איראן חסר כסף, היא לא תשאיר את הנפט בים. אז זה אותו דבר".

כמה זמן, להערכתך, ההייטק הישראלי יוכל לשרוד את המלחמה, התנהלות הממשלה הנוכחית והמצב הכלכלי?
"הוכחנו שנשרוד בכל מצב. השאלה היא לא אם נשרוד, אלא מתי נחזור לשגשג".

רקטות ששוגרו מלבנון מיורטות על ידי מיירטים של כיפת ברזל, אוגוסט 2024 (צילום: Jalaa MAREY / AFP)

ההייטק האירופי מצמצם פערים מול ישראל

לאיגוד ההייטק, וככל הידוע גם לגופים אחרים, אין מידע מסודר על חברות ישראליות שנסגרו וחברות ישראליות ובינלאומיות שהעבירו מרכזי פיתוח מישראל לחו"ל. רק חלק מהמקרים פורסמו. בין השאר, פורסם כי החברות Veev ו"פאנטום אוטו" נסגרו בזמן המלחמה.

בין החברות שפורסם כי העבירו את מרכזי הפיתוח מישראל עוד לפני המלחמה נמנות עליבאבא, Asurion, Electronic Arts, דרופבוקס, Corning, פורסקאוט ופורד, ובמהלך המלחמה Chegg ו־Bright Mashines.

"הפער בינינו לאירופה הולך וקטן. יש בכך היבט מדאיג. אני עובד עם קרן הון צרפתית, למשל, ושומע מהם על דברים משוגעים ממש שקורים שם בשוק פיתוחי ה־AI"

חברות רבות נוספות העבירו לחו"ל חלק מהפיתוח. החברות הללו מאפשרות לעובדים ישראלים לעבור למרכזיהן בחו"ל, אך כמובן שרק חלקם עוברים.

במקביל לקשיים בהייטק הישראלי, צומחים מרכזי הייטק חדשים, בעיקר באירופה. ביחס לגודל המדינה, תעשיית ההייטק הישראלית היא עדיין הגדולה בעולם; אבל הפער בינה לזו של אירופה מצטמצם במהירות.

לפי נתונים שפורסמו באתר Tech EU, חברות הייטק באיחוד האירופי גייסו ברבעון הראשון של 2024 כ־30 מיליארד אירו. היקף ההשקעות היה גדול פי 20, בערך, מהיקף ההשקעות בישראל באותו רבעון. אוכלוסיית האיחוד גדולה פי 45 מזו של ישראל, כך שבאופן יחסי, היקף ההשקעות בישראל היה יותר מכפול.

אבל ברבעון הראשון של 2023 הושקעו בהייטק באיחוד רק כ־14.7 מיליארד דולר, ואילו בישראל כ־1.7 מיליארד. ההשקעות בהייטק באירופה הוכפלו, אפוא, תוך שנה, ואילו בישראל הן דווקא התכווצו מעט.

ברבעון הראשון של 2022 הושקעו בהייטק באיחוד כ־33 מיליארד אירו; בישראל הושקעו באותו זמן כ־5.8 מיליארד. ההשקעות בהייטק באירופה התכווצו, אפוא, בשנתיים הקודמות בכ־10%, ובישראל – בכ־68%

בהשוואה למצב בזמן "בועת הקורונה" המצב בישראל התדרדר הרבה יותר מהמצב באירופה. ברבעון הראשון של 2022 הושקעו בהייטק באיחוד כ־33 מיליארד אירו; בישראל הושקעו באותו זמן כ־5.8 מיליארד. ההשקעות בהייטק באירופה התכווצו, אפוא, בשנתיים הקודמות בכ־10%, ובישראל – בכ־68%.

לדברי שרמן: "הפער בינינו לאירופה הולך וקטן. יש בכך היבט מדאיג. אני עובד עם קרן הון צרפתית, למשל, ושומע מהם על דברים משוגעים ממש, שקורים שם בשוק פיתוחי ה־AI".

נשיא צרפת עמנואל מקרון בביקור במכון לפיתוח שימושי אינטליגנציה מלאכותית בבית חולים בפריז (צילום: Benoit Tessier, Pool via AP)

לא מעט מהעובדים במרכזי ההייטק באירופה הם ישראלים. לפני המלחמה פורסמו בתקשורת תיאורים כמו "בסצנה הפורחת של הסטארטאפים בברלין ולונדון מעורבים המון יזמים ישראלים", וכתבות על תוכניות למעבר המוני של חברות ומרכזי פיתוח לאירופה, במסגרת השיח הכללי על כוונות ההייטקיסטים לעבור לחו"ל, שהציף את התקשורת והרשת.

השיח הזה כמעט נעלם עם פרוץ המלחמה. אלפי הייטקיסטים ישראלים ברילוקיישן הגיעו לישראל להתגייס למילואים. לפי סקר שנערך ביולי אשתקד ובינואר השנה, 78% מעובדי ההייטק התכוונו להישאר בארץ בינואר, לעומת 56% מהם ביולי שעבר. אבל מאז ינואר האווירה הציבורית בארץ השתנתה שוב.

"ההייטק צומח באירופה, ובישראל הייתה צניחה בהשקעות. מרכזי פיתוח עברו לחו"ל, חברות נרשמו בחו"ל, ויזמים ישראלים הקימו חברות בחו"ל במקום בארץ"

היזמית טלי שם טוב, בעלי קבוצת חברות הטכנולוגיה ספידוליו ומנכ"לית חברת "Code Value", אמרה בפברואר לזמן ישראל: "הענף במשבר, אבל כבר היו משברים ב־2002 וב־2008, יצאנו מהם מחוזקים, וכך יקרה גם הפעם. יש מוטיבציה עצומה. העובדים קורעים את התחת, ההנהלות תומכות בהם, ואפילו מי שפונו מבתיהם ממשיכים לעבוד".

כיום היא אומרת: "המצב קשה. בארבעת החודשים האחרונים יש קיצוצי כוח אדם נרחבים. זה חלק מהתרחשות כלל עולמית. רק לפני כמה ימים הודיעו, למשל, שאינטל ואמדוקס מפטרות. המשקיעים הוציאו המון בזמן הקורונה, ובשנתיים וחצי האחרונות הם מתאימים הוצאות להכנסות.

טלי שם טוב, מייסדת, שותפה ומנכ"לית בחמש חברות הייטק (צילום: שי אוקנין)

"אבל בלי ספק, יש גם בעיה מקומית. חברות הסייבר והדפנס פורחות; כל השאר, התוכנה, הריטייל, האי־קומרס, הביוטק – לא. ההייטק צומח באירופה, ובישראל הייתה צניחה בהשקעות. מרכזי פיתוח עברו לחו"ל, חברות נרשמו בחו"ל, ויזמים ישראלים הקימו חברות בחו"ל במקום בארץ.

"הייתי נורא אופטימית לפני כמה חודשים. לא תיארתי לי שזה יימשך כל כך הרבה זמן".

"זה" – הכוונה למלחמה, להפיכה המשטרית, או לשתיהן?
"גם למלחמה וגם למצב הפוליטי. אבל תשמע, גם היום אני אופטימית. יש פה בארץ כוח יזמי מטורף שנלחם בכל הכוח בסיטואציות הכי קשות. אנחנו מדינה למודת הישרדות והתמודדות, ואנחנו נתמודד ונשרוד".