רואי (שם בדוי) השתחרר משירות סדיר בשריון במאי אשתקד, ומאז נקרא למילואים ארבע פעמים. בנובמבר החל ללמוד כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת חיפה, אך לדבריו, עד כה בילה יותר זמן בעזה ובגבול לבנון מאשר בלימודים. בין תקופות המילואים ניסה למצוא עבודה – אך ללא הצלחה.

"אני מוכן לעבוד בכל דבר, בתחנת דלק, בסופר. היו לי עבודות זמניות: בעונות הבוערות עבדתי בחקלאות, מדי פעם ממלצר באירועים – אבל שום דבר קבוע".

כיצד המעסיקים מסבירים את ההחלטה לא לקחת אותך לעבודה?
"הם לא. פשוט לא לוקחים".

במוסדות ממשלתיים, בארגונים חברתיים המסייעים במציאת עבודה ובחברות כוח אדם מדווחים על קושי גובר של צעירים, בעיקר גברים, למצוא תעסוקה במהלך המלחמה.

"לרוב, מי שיש לו עבודה, נשאר בה. אבל מילואימניק שאין לו עבודה מתקשה למצוא. המעסיק חושב: בעוד שבועיים הוא שוב יצא לסבב מילואים – ולא לוקח אותו"

לדברי איש מקצוע במשרד ממשלתי המעורה בנעשה בשוק העבודה, "יש גבול ליכולת השוק להתמודד עם המילואים. לרוב, מי שיש לו עבודה, נשאר בה. אבל מילואימניק שאין לו עבודה מתקשה למצוא. המעסיק חושב: בעוד שבועיים הוא שוב יצא לסבב מילואים – ולא לוקח אותו".

"אין הרבה גיוסי עובדים ויש סינון של מילואימניקים"

לדברי יערה אשחר, מנכ"לית פורום הארגונים לתעסוקת צעירים: "ארגוני השטח מוצפים בפניות של צעירים שמחפשים עבודה ולא מוצאים. מצד אחד, שוק העבודה בקיפאון. אין פיטורים המוניים, אבל גם לא גיוסים. היצע המשרות הפנויות נמוך, עם פערים בין הענפים. צריך עובדים, אבל הרבה פחות מהרגיל.

לוחמי חטיבת המילואים 5 מתאמנים במל"י בצאלים, ספטמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"מצד שני, אנחנו מדווחים על תופעה סמויה בקשר למשרתי מילואים – כמעט לא מפטרים אותם ממקום עבודה קיים, אבל כשהם מגיעים לראיונות, הם מוצבים בתחתית סולם ההזדמנויות, כי המעסיקים מבינים שיגויסו בקרוב. אז מי שהשתחרר, או סיים לימודים, ונמצא בסבבי מילואים, מתקשה למצוא עבודה.

"גברים בני 20–30 סובלים היום מיחס שנשים בנות 25–40 סובלות ממנו בזמנים רגילים. המילואים גם פוגעים בקידום שלהם. יש בסביבתי הקרובה בחור בשנות ה־30 לחייו, עובד מקצועי ומנוסה בדרג ביניים בגוף ממשלתי, שהיה רוב המלחמה במילואים. במקום העבודה עשו סבב קידומים – ולא רק שלא קודם, העובדת שלו קודמה מעליו.

"יש בסביבתי הקרובה בחור בשנות ה־30 לחייו, עובד מקצועי ומנוסה בדרג ביניים בגוף ממשלתי, שהיה רוב המלחמה במילואים. במקום העבודה עשו סבב קידומים – ולא רק שלא קודם, העובדת שלו קודמה מעליו"

"חלק מהבעיה נובע גם מפסיביות של המילואימניקים עצמם. הרבה מהם לא מחפשים עבודה, או מחפשים בעוצמה נמוכה. חלקם חושבים, 'מה, אני אתחיל עבודה ושוב אלך למילואים?' חלקם עברו טראומה ומתקשים לחזור לעצמם, או יצאו מהשגרה לאווירה שונה ומתקשים לחזור לאווירה של האזרחות".

נתוני האבטלה נמוכים, איך זה מתיישב עם הבעיה שאת מצביעה עליה?
"נכון, הסטטיסטיקה לא משקפת את הבעיה שאנחנו מכירים מהשטח. רוב החבר'ה האלה נופלים בין הכיסאות ולא מוגדרים 'מובטלים' בחוק ובסטטיסטיקה. הם גם לא זכאים לדמי אבטלה, מה שמגביר את המצוקה שלהם ויוצר אצלם תלות במילואים במקור הכנסה עיקרי".

יערה אשחר, מנכ"לית פורום הארגונים לתעסוקת צעירים (צילום: באדיבות המצולמת)

החוק קובע כי חיילות וחיילים משוחררים, וכן מי שסיימו שנתיים של שירות לאומי, זכאים לדמי אבטלה רק אם עבדו חצי שנה מלאה – ברציפות או שלא ברציפות – במהלך השנה הראשונה שלאחר שחרורם.

לפי דוח "דופק שוק העבודה" של שירות התעסוקה, בחודשים הראשונים של המלחמה – עד לקיץ אשתקד – שיעור דורשי העבודה הצעירים עד גיל 34 היה גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה. מאז חלה ירידה, ובדוחות אוקטובר–דצמבר הנתון עמד על 27.9% – עלייה של 0.1% בלבד בהשוואה לשיעורם לפני המלחמה.

"בקרב המילואימניקים, רוב אלה שעבדו לפני המלחמה חוזרים לעבוד בין סבבי המילואים. לחלקם קשה לחזור, חלקם מחליפים עבודה בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר, אבל ההערכה היא שרובם עובדים"

"דורשי עבודה" הם כל מי שמתייצבים בלשכת התעסוקה, ולא רק מי שזכאים לדמי אבטלה. לכן, הדוח אינו מעיד בהכרח על הקושי של חיילים משוחררים במציאת עבודה. עם זאת, אנשי המקצוע שאיתם שוחחנו סבורים כי הצעירים מודעים לכך שאינם זכאים לדמי אבטלה, ולכן אינם מתייצבים בלשכה ואינם נכללים בנתוני הדוח.

לדברי ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר בשירות התעסוקה: "צעירים מובטלים רבים נמצאים מתחת לרדאר הסטטיסטי. העלייה באבטלת צעירים החלה עוד לפני המלחמה. למעשה, הקבוצה היחידה שלא חזרה אחרי מגפת הקורונה לשיעורי התעסוקה הגבוהים שלפני המגפה היו בני ה־18–35.

גל זהר (צילום: מייקל מן)

"יש תופעה של צעירים חסרי מעש שמתרחבת, לא רק בישראל, אלא בהרבה מקומות בעולם. הם לא עובדים ולא לומדים, חלקם מבחירה בשל קשיים פנימיים, וחלקם לא מוצאים עבודה. בישראל התופעה נפוצה במיוחד בחברה הערבית. יותר צעירים ערבים משתלבים ומתקדמים בעבודה, אבל יותר נשארים בלי כלום.

"בקרב המילואימניקים, רוב אלה שעבדו לפני המלחמה חוזרים לעבוד בין סבבי המילואים. לחלקם קשה לחזור, חלקם מחליפים עבודה בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר, אבל ההערכה היא שרובם עובדים. לחלק מאלה שהשתחררו מסדיר או סיימו ללמוד תוך כדי המלחמה, קשה להשתלב בשוק העבודה".

זהר מציין את היוזמה של שירות התעסוקה לסייע למשרתי המילואים – תוכנית הקורסים המקצועיים "ממדים לתעסוקה". התוכנית מיועדת לחיילים שהשתחררו מסדיר ומילואים וכוללת קורסים מסובסדים בתחומים כמו הייטק, הנדסה, הדרכה ולוגיסטיקה, שוברי תשלום להכשרות מקצועיות, סדנאות הכנה לעבודה וראיונות עבודה, סיוע במציאת תעסוקה, ייעוץ קריירה וייעוץ שיווקי לעסקים קטנים.

"כמי שמייצג את העסקים הקטנים והבינוניים, אני מעיד שהם כמעט לא לוקחים עובדים חדשים בכלל"

בארגוני המעסיקים לא מכחישים את הקושי של מובטלים המשרתים במילואים למצוא עבודה. לדברי רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב): "אנשים בתקופות מעבר, אחרי, או בין מילואים ארוכים, לא מוצאים עבודה, זה נכון ומוכר לי למרות שזה לא בא לידי ביטוי בנתונים.

"כמי שמייצג את העסקים הקטנים והבינוניים, אני מעיד שהם כמעט לא לוקחים עובדים חדשים בכלל. המלחמה והגזרות הכלכליות הדורסניות גורמות לכך שכל עסקי התרבות והפנאי, מוצרי היוקרה והשיפוצים חווים ירידה במחזור. בצפון כמחצית מהעסקים קורסים או על סף קריסה, בדרום ובמרכז חמישית מהם. זה בטח לא מצב לקליטת עובדים".

רועי כהן, מנכ"ל להב (צילום: Flash90)

אין הבדל בין מחפשי עבודה רגילים לבין אלה שבאים והולכים למילואים, או לצעירים שנמצאים בפוטנציאל לכך? אין מעסיקים שמסננים אותם מראש?
"יש ענפים שבהם כן צריכים עובדים, ושם אני חושש שיש סינון מסוים של מילואימניקים. אני מגנה את התופעה, אבל כדי לטפל בה הממשלה צריכה לתגמל ולתמרץ עסקים שיעסיקו צעירים אחרי צבא – בבנייה, בהייטק, בתעשייה, איפה שצריך עובדים".

"השוק מתקדם והם נשארים מאחור"

הקושי במציאת עבודה מורגש גם בקרב צעירים בעלי השכלה וניסיון בהייטק. זיו (שם בדוי) למד הנדסת תוכנה בלימודי י"ג–י"ד ושירת בצה"ל ארבע שנים כתוכניתן, בסדיר ובקבע. הוא השתחרר בדצמבר 2023, ומאז בילה את רוב זמנו במילואים. בין תקופות השירות ניסה לחפש עבודה – אך ללא הצלחה.

"יש ענפים שבהם כן צריכים עובדים, ושם אני חושש שיש סינון מסוים של מילואימניקים. אני מגנה את התופעה, אבל כדי לטפל בה הממשלה צריכה לתגמל ולתמרץ עסקים"

"שלחתי קורות חיים ליותר מ־300 חברות", הוא מספר. "התראיינתי ליותר מעשר, ולא התקבלתי".

מישהו אמר לך שזה בגלל שאתה שוב ושוב במילואים?
"לא, אבל מי נותן הסברים כשלא התקבלת לעבודה?"

חיפשת עבודה גם במקצועות אחרים?
"לא, רק בהייטק".

מארק (שם בדוי), ראש צוות בחברת הייטק גדולה, מראיין מועמדים לעבודה בצוות שלו, אך ההחלטה הסופית נתונה להנהלת החברה. לדבריו, "עד המלחמה כעסתי על ההנהלה שלא קיבלנו ערבים לעבודה. היום אני כועס על כך שלוקחים בעיקר ערבים. לא רוצים לקחת מישהו שיהיה כל הזמן במילואים".

אילוסטרציה: עובד הייטק צעיר (צילום: Dejan_Dundjerski/iStock)

לדברי אלון בן צור, מנכ"ל חברת "בינת תקשורת" ויו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים: "בחברות המוכרות לי אין דבר כזה פיטורים של מילואימניקים. לגבי גיוס משרתי מילואים, וצעירים בכלל, יש קושי, והוא נובע קודם כל ממצב הענף.

"אנחנו בהייטק הישראלי הצלחנו, במאמץ גדול, לשמור על צמיחה, אבל לא כמו לפני המלחמה, ורחוק ממה שהיה לפני התנפצות 'בועת הקורונה' והסערה הפוליטית של 2023. תוסיף למלחמה ולבעיות הפוליטיות והמדיניות את הריבית הגבוהה ואת העובדה שענקיות ההייטק בעולם מפטרות, אחרי שגייסו המון בעבר.

"אם ב־2019, או ב־2021, גייסו גם אנשים בלי רקע טכנולוגי בכלל, כיום מגייסים עובדים מיומנים. לאלה יש עדיין ביקוש וחברות נאבקות עליהם, אבל צעירים נפגעים מכך"

"הצמיחה בעולם המערבי נמוכה, ויש אווירה עולמית של מכסים ודה־גלובליזציה, אז חברות זרות מגייסות פחות עובדים. אז יש הרבה־הרבה פחות גיוסים, ומי שנפגע מכך הם הצעירים הפחות מנוסים ומיומנים.

"אם ב־2019, או ב־2021, גייסו גם אנשים בלי רקע טכנולוגי בכלל, כיום מגייסים עובדים מיומנים. לאלה יש עדיין ביקוש וחברות נאבקות עליהם, אבל צעירים נפגעים מכך".

אלון בן צור, מנכ"ל חברת "בינת תקשורת מחשבים" ויו"ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים (צילום: בינת תקשורת מחשבים)

זה לא קשור בכלל לעובדה שהם נקראים שוב ושוב למילואים? החשש להעסיק משרתי מילואים, כולל כאלה ששירתו בצה"ל במקצועות הייטק וצברו ניסיון, לא מוכר לך?
"מוכר וקיים, אבל בחברות שאני מכיר הוא בשוליים. קיימת, בשוליים, גם תופעה מכוערת של ניצול ציני של המצב – מעסיקים המגייסים מילואימניקים במודע לזמן קצר, לסתום חורים. מה שקיים באופן נרחב זה חבר'ה שפשוט נקלעו לטיימינג הלא נכון.

"הם נכנסו לשוק העבודה, מהצבא או הלימודים, בתקופת מלחמה וסטגנציה, בלי שהספיקו להתנסות, ולכן לא הם מוצאים. זאת בעיה, כי השוק מתקדם בינתיים והם נשארים מאחור. גם לאלה שיש עבודה, אבל נמצאים במילואים ארוכים, קשה לחזור לעבוד, כי הם נמצאו בניתוק, גם מקצועית וגם מבחינת אווירה".

עם זאת, בן צור מדגיש: "לצד כל אלו, יש גם חברות שמעודדות ותומכות בעובדים הנדרשים למילואים בצו השעה ולמשפחותיהם".

מה הפתרון לבעייתם של המילואימניקים המתקשים למצוא עבודה?
"לספק להם הכשרות מקצועיות שבהן יתעדכנו".

אתם, באיגוד ההייטק, מנסים להוביל את הפתרון הזה מול הממשלה?
"כן, נעשים מהלכים רבים, אבל אלה שלבים ראשוניים אז אי אפשר עדיין לפרט".

"מדובר באנשים עם יכולות עבודה ותפקוד גבוהות, אחרת לא היו מסוגלים לשירות מילואים ארוך במלחמה. אבל אחרי מה שעברו, חלקם מתקשים לחזור לאווירה אזרחית ואף לקום בבוקר"

בעמותת "121", המובילה את רשת הארגונים והחברות "המקפצה" לקידום תעסוקה, מודעים לבעיה ומציעים לה פתרון דומה. לדברי מנכ"לית העמותה, טלי ניר, "אנחנו רואים שצעירים שחוזרים ממילואים מתקשים למצוא עבודה, ומעריכים כי יש מעסיקים שחוששים שיגויסו שוב, או שהם נפגעו בצורה כלשהי.

טלי ניר (צילום: מיטל אזולאי)

"השוק משתנה כל הזמן, והצעירים הללו היו מנותקים ונשארו מאחור. מדובר באנשים עם יכולות עבודה ותפקוד גבוהות, אחרת לא היו מסוגלים לשירות מילואים ארוך במלחמה. אבל אחרי מה שעברו, חלקם מתקשים לחזור לאווירה אזרחית ואף לקום בבוקר. הפתרון הוא הכשרות שיחברו אותם מחדש למציאות".

ניר מציינת כי היא מנהלת שיחות עם משרד הכלכלה, עם מנהלות "תקומה" ו"תנופה" לשיקום הדרום והצפון, ועם מעסיקים, במטרה ליזום קורסים ייעודיים להכשרה מקצועית לנפגעי המלחמה. התוכנית צפויה לכלול מפונים מהצפון, נפגעי טבח שבעה באוקטובר, פצועים ומשרתי מילואים. עם זאת, בשלב זה טרם התקבלו החלטות קונקרטיות בנושא.

לדבריה, "מדובר בקורסים שיהיו בשיתוף פעולה עם מעסיקים, כך שיוכלו להוביל ישירות לתעסוקה".

"יש הכשרות קצרות, וכל ההכשרות הן לתקופה קצובה. זה יכול להיות נוח דווקא למי שחי בין סבבי מילואים וקשה לו להתחייב כעת לעבודה קבועה, אבל יש לו זמן פנוי"

הכשרה מקצועית דורשת זמן והתמדה. האם צעיר שמוקפץ שוב ושוב למילואים יכול להשתתף בה ולסיים אותה?
"יש הכשרות קצרות, וכל ההכשרות הן לתקופה קצובה. זה יכול להיות נוח דווקא למי שחי בין סבבי מילואים וקשה לו להתחייב כעת לעבודה קבועה, אבל יש לו זמן פנוי".

אתם מדברים עם צה"ל, שיפטור ממילואים את מי שנמצא בהכשרה מקצועית קצרה?
"עדיין לא".

השיחות עם גופי הממשלה מביאות תוצאות? יש עם מי לדבר בהם?
"זה לא פשוט וייקח זמן, אבל אני אופטימית".