ההחלטה לחוקק חוק שישנה את המצב המשפטי הנוגע לאופן מינוי נציב שירות המדינה, בעקבות פסיקת בג"ץ מלפני שבוע, היא החלטה חוקית ותקינה.

גם החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מאתמול (שלישי), לתמוך בהצעת החוק של ח"כ עמית הלוי ואופיר כץ, להפוך את נציב שירות המדינה למשרת אמון, היא חוקית באופן עקרוני. במסגרת הדיאלוג החוקתי בין בית המשפט העליון לבין הכנסת, לאחר שניתן פסק דין עקרוני שקובע או מבהיר את המצב המשפטי, הכנסת רשאית לשנותו באמצעות חקיקה. אין בכך כל פסול.

אבל – וזה אבל שאי אפשר להגזים בחשיבותו – עצם קיומו של דיאלוג חוקתי, והסמכות הנתונה לכנסת לשנות את המצב המשפטי באמצעות חקיקה, אינם מעניקים לה ולממשלה כרטיס פתוח לחוקק חוקים מושחתים כאוות נפשן. לתוכן החקיקה יש חשיבות.

נוכח העובדה שתפקיד הנציב משמש נקודה ארכימדית המשפיעה על איכות כלל המינויים בשירות הציבורי, יש הכרח כי יהיה מדובר באיש מקצוע נטרלי, המבצע את תפקידו באופן ממלכתי, ולא במינוי פוליטי

במצב תקין, הכנסת והממשלה אמורות לקרוא לא רק את השורה התחתונה של פסק הדין שאותו הן מבקשות לשנות, אלא גם את ההנמקה, את העקרונות שעליהם הוא מתבסס, ולתת להם את המשקל הראוי במארג החקיקתי.

שבוע אחד בלבד חלף מאז פסק דינו של בג"ץ בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה. בפסק הדין קיבלו שופטי הרוב, הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק־ארז, נגד דעתו החולקת של המשנה לנשיא נעם סולברג, את עמדת העותרים ועמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, וקבעו כי הנציב חייב להתמנות בהליך תחרותי ולא בבחירה אישית על ידי ראש הממשלה. זאת, אף שחוק שירות המדינה (מינויים) פוטר את תפקיד הנציב מחובת מכרז.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, 3 במרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הרציונל הגלום בפסק הדין: הליך תחרותי הוא מונח רחב יותר מאשר מכרז. הממשלה אכן פטורה מחובת מכרז ביחס למשרת הנציב, אך החוק אינו פוטר אותה מכל הליך תחרותי, דוגמת ועדת איתור.

נוכח העובדה שתפקיד הנציב משמש נקודה ארכימדית המשפיעה על איכות כלל המינויים בשירות הציבורי, יש הכרח כי יהיה מדובר באיש מקצוע נטרלי, המבצע את תפקידו באופן ממלכתי, ולא במינוי פוליטי.

בעוד שפסק דינו של בג"ץ נועד להגן על עצמאות הנציב שימונה ולאפשר לו לפעול בהתאם לכללי מנהל תקין ולא כזרוע של הממשלה לזריעת פוליטיזציה ברחבי השירות הציבורי, הצעת החוק חותרת למצב הפוך

בשבוע הזה הספיקו ח"כים מהקואליציה להגיש שתי הצעות חוק פרטיות שתכליתן לפטור את ראש הממשלה מכל הליך תחרותי, ולא רק מחובת מכרז. זה היה עשוי להיראות כדיאלוג נורמלי בין הרשות המחוקקת לשופטת, אלמלא טרחו וכתבו הלוי וכץ בדברי ההסבר להצעת החוק כי פסק הדין "חרג מלשון החוק הברורה, ויצר בפועל חובה שלא נקבעה על ידי המחוקק ולא עלתה על דעתו".

הצעות החוק מבקשות להשוות לכאורה את הליך המינוי של הנציב לזה של המפכ"ל, הרמטכ"ל ונושאי משרה בכירים נוספים, שלגביהם לא קיים הליך תחרותי בכלל והם נבחרים על ידי השר הרלוונטי בתום הליך ראיונות – כאילו לא נכתב פסק הדין, כאילו לא נכתבו חוות דעת של הייעוץ המשפטי לממשלה, שהסבירו שוב ושוב כי תפקיד הנציב שונה מהותית מתפקידים בארגונים היררכיים, שבהם המועמד מגיע ממילא מקרב קבוצה קטנה של מועמדים.

יו"ר הקואליציה אופיר כץ, יולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הרמטכ"ל למשל, מתמנה מקרב האלופים המכהנים בצבא, ולעתים מבין קבוצת האלופים שפרשו שנים אחדות קודם לכן, לא יותר מכך. זה לא דומה לתפקיד נציב שירות המדינה, לא במאגר המועמדים ולא בסך הסמכויות וההשפעה הישירה והעקיפה על אופי השירות הציבורי.

זה גם מה שכתב אתמול (שלישי) המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי־מנהלי) ד"ר גיל לימון, ליו"ר ועדת השרים לחקיקה, שר המשפטים יריב לוין, לפני שהתכנסה ועדת השרים.

האנרגיות שהממשלה וראש הממשלה משקיעים בהשתלטות פוליטית על תפקיד הנציב הן ככל הנראה ממוקדות מטרה. זה לא נראה כמו צעד דקלרטיבי, אלא פעולה ממוקדת מטרה קונקרטית

בעוד שפסק דינו של בג"ץ נועד להגן על עצמאות נציב שירות המדינה שימונה ולאפשר לו לפעול בהתאם לכללי מנהל תקין ולא כזרוע של הממשלה לזריעת פוליטיזציה ברחבי השירות הציבורי, הצעת החוק חותרת למצב הפוך.

נוכח העובדה שהצעת החוק הזו היא חלק ממכלול שלם של מהלכים שהממשלה מקדמת במסגרת ההפיכה המשטרית, לימון קובע כי הצעת החוק להפיכת הנציב עצמו למשרת אמון, "מבקשת לבטל את התפיסה המושרשת במשפט הישראלי של שירות ציבורי מקצועי וממלכתי, ויש בה להוביל לפוליטיזציה שלו, להחלשתו ולפגיעה משמעתית באיכות המינויים בשירות הציבורי".

ח"כ עמית הלוי בוועדת חוץ וביטחון בכנסת, 25 ביוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

לימון ובהרב־מיארה יודעים שכל עמידה על עיקרון ממלכתי אל מול רצונותיה של הממשלה תעורר את זעמם של הפוליטיקאים. ואכן, לשכת ראש הממשלה מיהרה להודיע: "הייעוץ המשפטי לממשלה שוב משבש" את עבודת הממשלה.

במקביל, מזכיר הממשלה יוסי פוקס מיהר לשגר מכתב תשובה ללימון שבו כתב כי עמדת הייעוץ המשפטי מביאה לפגיעה קשה בשירות המדינה, ולוין – הוא עשה את מה שהוא יודע לעשות: התעלם בהפגנתיות מחוות הדעת המשפטית, והביא לאישור הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה.

נראה שבליץ החקיקה בנוגע להצעת החוק הזו יגיע בקרוב. לא ברור כלל אם בג"ץ יוכל לעצור מהלך חקיקתי שכזה, או לבטלו בעילה חוקתית לאחר שייחקק

האנרגיות המוטרפות שהממשלה וראש הממשלה משקיעים בהשתלטות פוליטית על תפקיד נציב שירות המדינה הן ככל הנראה ממוקדות מטרה. זה לא נראה כמו צעד דקלרטיבי לכיבוש עוד מאחז בשלטון, אלא פעולה ממוקדת מטרה קונקרטית.

אם נתניהו, פוקס ולוין היו מנתבים את אותן אנרגיות שהם משקיעים בסוגיית אופן מינויו של נציב שירות המדינה לאפיקים שעניינם שיפור עבודתה של הממשלה והשירות שהיא אמורה לספק לציבור – מצבה של המדינה היה היום אחר לגמרי.

נראה שבליץ החקיקה בנוגע להצעת החוק הזו יגיע בקרוב. לא ברור כלל אם בג"ץ יוכל לעצור מהלך חקיקתי שכזה, או לבטלו בעילה חוקתית לאחר שייחקק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 24 בינואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

פסק הדין שניתן בשבוע שעבר עסק בפעולה ממשלתית, לא בחוקתיותו של חוק המינויים עצמו. הגישה המצמצמת השלטת כיום בעליון ביחס לפרשנות חוקתית תיתקל בקושי משמעותי למצוא פגיעה בזכויות אדם חוקתיות, אגב הפקדת השליטה בהליך המינוי האישי בידיו של ראש הממשלה.

אם ראש הממשלה אכן יהיה פטור בסעיף מפורש בחוק מכל הליך תחרותי לבחירת נציב כלבבו, הוא יהיה רשאי למנות את מי שהוא רוצה, אפילו בלי תנאי סף כלשהם. עתירה אפשרית לבג"ץ תהיה בנוגע לאופן הפעלת שיקול הדעת על יסוד החוק החדש, ולא תתמקד בחוקתיות החוק עצמו.