נושא
אבטלה

לאוצר יש 80 מיליון שקל שיכולים לסייע לסביבה, ולמובטלים

עשר האגורות שכל ישראלי משלם בסופר על שקית פלסטיק הצטברו כבר לסכום דמיוני של 80 מיליון שקלים, שאמורים להיות מוחזרים לסביבה ● אך השבוע נחשף כי הכסף הזה מעלה אבק בקופת המדינה ● במקביל, דוח חדש שפך אור על היקף זיהום הפלסטיק המטורף בחופים - שחלק ניכר ממנו נגרם מאותן שקיות ● זה הרגע שבו אפשר לגייס צעירים לניקיון המדינה, ולהפחית את הזוהמה - וגם את האבטלה

לא צריך להיות מחבק עצים או "ירוק מקצועי", כדי להתפלץ מכמויות הפסולת שמעטרות את השטחים הפתוחים בישראל. באופן כללי, אנחנו חיים במדינה שחלקים גדולים ממנה נראים כמו מזבלה מאולתרת. העובדה הזו מיוחסת בדרך כלל לשילוב בין שלושה גורמים: ההרגלים הקלוקלים של הישראלי המטנף; האכיפה העלובה; ומחסור בתקציב. והנה, השבוע התברר שדווקא יש כסף. הרבה כסף, שמיועד במיוחד לעניין הזה. רק שהוא שוכב בלי תזוזה ולא נעשה בו שימוש.

זה קרה במהלך דיון בוועדת הפנים והסביבה, שעסק בחוק השקיות שנחקק לפני כ-4 שנים. החוק, עתיר כשלים ובעיות בפני עצמו, קובע שהמס הצנוע (עשר אגורות) שמושת על כל ישראלי שלוקח שקית בקופה, אמור לחזור אל הציבור באמצעות קרן הניקיון שתשתמש בכסף שיצטבר לטובת מימוש מטרות החוק, ובראשן הסברה על חשיבות הפחתת השימוש בשקיות, וניקיון המרחב הציבורי.

נציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה עדכנו בישיבה כי בקרן הצטברו עד כה 80 מיליון שקלים, שמחכים שמישהו יעשה איתם משהו. סכום כמעט דמיוני בימים שבהם אין תקציב מדינה, ושמשרדי הממשלה נאנקים תחת קיצוצים באדיבות משבר הקורונה. "יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה.

"יש גבול כמה צריך להוציא על קמפיינים של הסברה", אמר נציג האוצר בישיבה, וצדק: לא צריך הסברה. צריך פשוט לנקות. ואם כדי שזה יתאפשר צריך לערוך התאמות מסוימות בנוסח החוק – אזי הגיע הזמן לעשות את זה

באורח סמלי, יממה לאחר הדיון בכנסת התפרסם דוח הניטור השנתי של המכון לחקר ימים ואגמים והמשרד להגנת הסביבה, שמיפה את מצב הפסולת בחופים.

הממצאים: כ-70% אחוז מהפסולת בים ובחופים עשויה מחלקי שקיות ואריזות פלסטיק. כן, אותן שקיות שהישראלים עדיין צורכים יותר ממיליארד מהן בשנה, למרות החוק; אותן שקיות שבמערכה הראשונה נקטפות בסופר, ובמערכה האחרונה מתגלגלות בוואדי או מייצרות מרבד פלסטיק דוחה בים.

לכאורה, אלה ימים של סגרים ארציים וקורונה, והכל נדחק מפני המאבק במגפה העולמית שהכתה גם בישראל. למעשה, זה בדיוק הזמן ליוזמות יצירתיות ולניצול של המשבר הכלכלי הגדול כדי לבצע דברים שקשה יותר לקדם בימי שגרה.

ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות.

ברשות הטבע והגנים כבר זיהו את ההזדמנות, ומגייסים בימים אלה 500(!) "בלתי מועסקים" – כאלה שנפלטו ממעגל התעסוקה באדיבות הנגיף ומשוועים לפרנסה – במסלולים של ניקוי שמורות טבע ושימור אתרי עתיקות

אלפי חיילים משוחררים יושבים בבית בלי שקל, משום שגם אם עבדו מאז השחרור, אך לא הספיקו לצבור 6 חודשי עבודה, אינם זכאים לדמי אבטלה. הם פוטרו או הוצאו לחל"ת כמו כולם, אך לא נהנים מרשת ביטחון וכמהים לעבודה.

זה הזמן לשלוף את 80 מיליון השקלים מעלי האבק שהצטברו בקרן הניקיון, לגייס מאות חיילים וחיילות משוחררים ו"סתם" מובטלים, ולשגר אותם לנקות את המדינה – את הוואדיות, את השדות ואת החופים מפסולת בכלל, ומשקיות בפרט. למרבה הצער, מסתמן שבתחום הזה אף פעם לא תחסר כאן תעסוקה.

אילוסטרציה, הפרדת פסולת ביתית בשקיות פלסטיק מהסופר, לקראת מיחזורה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)
אילוסטרציה, הפרדת פסולת ביתית בשקיות פלסטיק מהסופר, לקראת מיחזורה (צילום: Nati Shohat / Flash 90)
עוד 467 מילים

בשירות התעסוקה מדווחים על 17 אלף משרות פניות, בעוד שמספר המובטלים זינק ל-800 אלף ● בכל חודש הם מצליחים לסייע בגיוס של 5,000 עובדים בלבד ● ואם זה לא מספיק, דוח שפרסם השירות האשים את מדיניות הממשלה - שהוא פועל בשירותה - במשבר: "הארכת דמי האבטלה מקטינה את התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך"

ל"ממשלת החירום" שהקימו בנימין נתניהו ובני גנץ כדי לסייע למשק לצלוח את משבר הקורונה, אין הרבה בשורות טובות למובטלים הישראלים הרבים.

אחד ל-40 – זה הסיכוי של 800 אלף המובטלים, העובדים בחל"ת ומחפשי העבודה במשק, למצוא משרה חדשה דרך שירות התעסוקה. מבדיקת זמן ישראל עולה כי מספר המשרות המוצעות למובטלים בשירות התעסוקה מסתכם כיום בכ-17 אלף בלבד, ואל מול אלה רשומים בשירות 800 אלף מובטלים.

היצע המשרות הפנויות במשק ירד בכ-60% ביחס לתקופה שקדמה לפרוץ משבר הקורונה, ואילו מספר מחפשי העבודה עלה בתקופה הזו בכ-400% (פי-חמישה).

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות במשק מסתכם עתה בכ-40 אלף בלבד. לשם השוואה, בתקופה שקדמה למגפת הקורונה ולהסגר שהוטל על תושבי ישראל, הגיע מספר המשרות הפנויות לכ-100 אלף.

הנתונים על היצע המשרות הנמוך בתקופה של ביקוש גבוה למקומות עבודה מעלים שאלות על מחקר שפרסם שירות התעסוקה עצמו בשבוע שעבר, ובו נטען כי מדיניות הפיצוי של הממשלה היא זו שמעודדת מובטלים שלא לחזור לעבודה.

"המצב היום מעודד אנשים להישאר", נקבע במחקר. "הארכת דמי האבטלה לשנה מקטינה את התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך", הזהירו החוקרים.

שאלנו גורם בכיר בשירות התעסוקה, כיצד המחקר מתיישב עם העובדות המצביעות על ביקוש עצום למקומות עבודה ומחסור חמור בהצעות עבודה, והוא הבהיר: "התפרסמו כל מיני פרשנויות לא מבוססות למחקר שלנו. אנשים הסיקו מהמחקר שלנו ש-800 אלף מובטלים עובדים בשחור ומקבלים דמי אבטלה שלא מגיעים להם, למרות שלא אמרנו דבר כזה והוא אינו נכון.

"יש ירידה חדה בביקוש לעובדים, יש ענפים שלמים שנפגעו ושאין בהם עבודה, זה שוק של מעסיקים, קשה למצוא עבודה, ורוב מקבלי דמי האבטלה הם מובטלים אמיתיים, ולא עובדים בשחור. הנתונים מראים את זה בבירור".

משירות התעסוקה נמסר: "הרבה מדינות ב-OECD מפעילות תכניות שמשלבות בין פיצוי לאזרח לשילוב בעבודה, במודלים שמאפשרים למעסיקים להעסיק עובדים באופן חלקי כשהמדינה משלימה להם את ההעסקה, מה שנקרא חל"ת גמיש, ומודלים אחרים, בזמן שכאן מתמקדים בפיצוי ותשלום קצבאות בלבד.

"המחקר הביע חשש כי אם הממשלה תמשיך להתמקד בפיצוי וקצבאות בלבד ולא תעשה שום ניסיון לשקם את שוק התעסוקה ולשלב עובדים בעבודה באופן יזום, ייווצר במשך הזמן תמריץ לעובדים להישאר בבית. לא כרגע, אלא בחודשים הקרובים, כשהעסקים יתחילו להתאושש והביקוש לעובדים יגדל.

"מי שייפגע מכך יהיו המובטלים, שימצאו את עצמם מחוץ לשוק העבודה לתקופה ארוכה ויתקשו לחזור, ויהפכו לדור אבוד שיחיה במצוקה כלכלית ונפשית".

קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
קמפיין חוצות נגד האבטלה במשק, יולי 2020 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

מדי חודש מצליח שירות התעסוקה לבצע בממוצע כ-5,000 השמות בלבד, לפי נתונים ששירות התעסוקה עצמו מסר. כלומר: פחות משליש מ-17 אלף המשרות הפנויות כרגע בשירות התעסוקה צפויות להיות מאוישות החודש.

בשירות מסבירים כי הסיבה העיקרית לכך שמשרות רבות לא מאוישות היא שהמעסיקים פוסלים חלק מהעובדים שנשלחים אליהם מהשירות. לדבריהם, חלק קטן מהמשרות אינן נתפסות כי המובטלים אינם מעוניינים בהן.

מניתוח היצע המשרות לפי ענפים עולה כי בענפי השירותים ושירות הלקוחות הפיזי – החנויות, המסעדות, התיירות והתרבות – כמעט אין היצע משרות פנויות.

בענפי התעשיות המתקדמות, ההייטק והאינטרנט, החינוך ושירות הלקוחות הווירטואלי, וכן השמירה והניקיון יש היצע של משרות פנויות, אך הן מבוקשות ונתפסות מהר. בענפי התעשייה וההיי-טק יש ירידה בהיקף המשרות הפנויות ביחס לזמן שלפני הקורונה וההסגר ובענפי השירות הדיגיטלי – עלייה.

ואילו בענפי הבנייה, החקלאות וקווי הייצור הבסיסיים בתעשיות, ובהם בלבד, יש היצע רב של משרות פנויות, אך מרבית המובטלים מסרבים לאייש אותן.

עוד 492 מילים

"ההסתדרות נעלמה במשבר הקורונה, התכנסה כשבלול"

ראשי ועדים ופעילים חשים שיו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לא נרתם למאבק על זכויות העובדים ● "במקום להיאבק בחרפה של החל"ת, במתווה הפיצויים, ביחס לעובדים הסוציאליים ולאחיות, ההסתדרות מתעסקת בשטויות", אומר יו"ר האופוזיציה בהסתדרות, חנוך ליבנה ● ארגוני העצמאים דווקא משבחים את בר-דוד: "הוא לא מפעיל את אש השביתה אלא משתמש בכוח כדי ליצור דיאלוג מול האוצר" ● ההסתדרות בתגובה: "מדובר בהאשמות ממוחזרות וחסרות שחר"

עוד 2,590 מילים

זה לא רעיון רע לחלק לאזרחים כסף, אבל לא ככה עושים את זה

הכנסה בסיסית אוניברסלית באה להחליף את הקצבאות, ולייתר את המנגנון המפלצתי והיקר של מערכות הרווחה ● אבל כדי שהיא תהיה יעילה, עליה לעמוד בחמישה עקרונות בסיסיים - כפי שנהוג בכל העולם ● התכנית של ראש הממשלה, מסתבר, עומדת רק באחד מהם ● פרשנות

עוד 988 מילים

הצעירים חזרו לרחוב, ואין להם שום כוונה להיות "לא פוליטיים"

בפעם הראשונה מזה זמן רב, הגיל הממוצע של המפגינים אמש בכיכר רבין לא שייט בין אוקיי בומר למתושלח ● דווקא על הרקע הזה, אי אפשר היה שלא להבחין בפער מטריד בין אלפי המפגינים בכיכר לבין מי שדיברו בשמם על הבמה ● בעוד המארגנים ניסו לנהל מחאה מהאו"ם, לצעירים ברחוב נמאס מהחרטא

עוד 705 מילים

חודש וחצי אחרי ההסגר, המשק פועל - אבל האבטלה לא יורדת

מרבית הענפים במשק חזרו לפעול לפני חודש וחצי, ומספר המובטלים היה צפוי לרדת ל-400 אלף - אבל בפועל מספרם כפול ● בשירות התעסוקה ובחברות ההשמה מסבירים: המשק נכנס למעגל קסמים הרסני של התכווצות, צמצום ופיטורים, המעסיקים מפחדים מהסגר נוסף ולא מחזירים עובדים, ועובדים רבים מפחדים מירידה חדה בשכרם ונצמדים להבטחות לחזרה מחל"ת ● "יש עובדים שמאבדים את הביטחון ושואלים את עצמם: יש 800 אלף מובטלים, מי ייקח אותי עכשיו?"

עוד 1,688 מילים

בישראל 2020, דרושה הכנסה בסיסית אוניברסלית לכולם

האבטלה במשק גבוהה, אבל שיעור המובטלים הערבים גדל מאז משבר הקורונה בכ-25% יותר מאשר בקרב שכירים יהודים ● בניסיון להתמודד עם הבעיה מציעים חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון לשלם לתקופה מוגבלת "הכנסה בסיסית אוניברסלית" לכל האזרחים מבלי לפגוע בקצבאות ● ד"ר סלימאן אבו-בדר: "מדובר בצעד יעיל יותר מהעברת פיצויים לחברות הגדולות במשק"

עוד 894 מילים

מה שיעור המובטלים בארץ בעקבות משבר הקורונה? תלוי את מי שואלים ● לפי הביטוח הלאומי יש 700 אלף מובטלים (18% אבטלה), אבל לפי שירות התעסוקה יש 900 אלף (24%) ● בשירות גם מודים כי הנתונים לא משקפים את המציאות, מאחר שמאות אלפי עובדים לא דיווחו על חזרה לעבודה ● במשרד העבודה מחזירים את הכדור לשירות התעסוקה ● ושר הרווחה הפנה אותנו לביטוח הלאומי ● פרשנות

עוד 1,111 מילים ו-1 תגובות

השיטה הישראלית נכשלה: אבטלת הקורונה בארץ היא מהגבוהות בעולם

מרבית המדינות המפותחות באירופה ובאסיה "צבעו" את כספי הפיצויים הממשלתיים לעסקים המושבתים - ודאגו שיעברו ישירות לעובדים ● כך העסקים נשארו בחיים, וגם העובדים הצליחו לשרוד את המשבר ● בישראל, הפיצוי היה זעום ולא הותנה בתשלום משכורות ● התוצאה: מיליון עובדים הוצאו לחל"ת, ולא שבו לעבודה גם לאחר הסרת ההסגר ● שיעור האבטלה בישראל גבוה פי 2 מאשר בשאר מדינות העולם המפותח ● הכלכלן שלמה מעוז: "החל"ת זה ישראבלוף"

עוד 1,414 מילים ו-3 תגובות

כלכלת הקורונה הזדמנות חייו של דונלד טראמפ

כל הניתוחים והמחקרים מעידים כי סין והמערב בדרך לעימות חסר תקדים בעקבות משבר הקורונה ● אבל כפי שהסיבה האמיתית למלחמה המסתמנת היא כלכלית, ניתן גם למנוע אותה באמצעות נוסחה כלכלית פשוטה יחסית ● בועז בנרוש מציג את ההצעה פשוטה לפתרון המשבר, ומסביר כיצד היא יכולה להפוך את הקורונה מאסון מתגלגל להזדמנות לשיפור מצב האנושות ● השינוי יכול להתחיל בטוויטר של נשיא ארה"ב ● כלכלת הקורונה - הפרק החמישי

עוד 2,342 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה