הקטר של המשק, זה שתורם חמישית מהתוצר ומזרים כסף לענפים רבים אחרים, ממשיך להאט את הקצב. לפי נתוני שפרסם הבוקר (ראשון) שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה בהייטק גבוה פי 2.2 ממספרם ב־2019, ובכ־21% לעומת מספרם ערב תחילת המלחמה.

בחודש אפריל השנה היו רשומים בלשכות התעסוקה כ־15 אלף הייטקיסטים, לעומת 12.3 אלף בספטמבר שלפני המלחמה, ו־7,000 בתחילת 2019.

אם לפני שנתיים וחצי עובדי ההייטק יכלו לסנן מעסיקים ולמצות את כושר המיקוח על התנאים – עכשיו זה הפוך. אומנם יש מספיק משרות לכולם ועוד יישאר עודף, אבל החברות לוקחות את הזמן עד שימצאו את העובדים המתאימים ביותר.

העלייה המשמעותית ביותר במספר דורשי העבודה החדשים היא בקבוצת הגיל העיקרית, 35–46, וברמות השכר הגבוהות שבין 26 ל־44 אלף שקלים

בשירות התעסוקה מסבירים כי העובדים שנפלטו מהעבודה בשיעורים גבוהים יחסית אינם בהכרח הבכירים והחזקים ביותר, אלא דווקא עובדי הליבה – המיומנים והמנוסים ביותר. העלייה במספר מובטלי ההייטק בולטת גם על רקע מגמה הפוכה בקרב העובדים מהסקטורים האחרים, שמאז השיא של תחילת המלחמה מספרם הכללי ירד באופן עקבי, בעוד שבהייטק הוא נותר יציב יחסית.

התעסוקה נחלשה, האקזיטים בשיא

רובם של מחפשי העבודה החדשים מההייטק הם מפוטרים, לא כאלה שהתפטרו. גם היצע המשרות הפנויות ירד: אם לפני שלוש שנים על כל דורש עבודה היו שתי משרות פנויות, היום היחס הוא אחד לאחד. ההתכווצות החלה כתיקון לאחר הגידול יוצא הדופן בשנות משבר הקורונה והבום הטכנולוגי שליווה את המגפה.

בימים האחרונים דווח כי ענקית השבבים אנבידיה מתכננת להקים קמפוס בצפון, אך המיקוד של ההייטק הישראלי נותר באזור המרכז. הדבר בא לידי ביטוי גם בנתוני התעסוקה: באזור המרכז, 23.5% מדורשי העבודה הם מההייטק, בעוד שבצפון ובדרום הם מהווים רק 5% מכלל דורשי העבודה.

על כל 100 משרות יש 90 דורשי עבודה, כך שהיצע ההזדמנויות בהייטק עדיין גבוה יחסית לסקטורים אחרים – אך נמוך משמעותית מהיחס של אחד לשניים שהיה לפני 5.5 שנים. נתוני התעסוקה החלשים תואמים גם את הירידה החדה בקצב ההשקעות מאז השיא של 2021.

על כל 100 משרות יש 90 דורשי עבודה, כך שהיצע ההזדמנויות בהייטק עדיין גבוה יחסית לסקטורים אחרים – אך נמוך משמעותית מהיחס של אחד לשניים שהיה לפני 5.5 שנים

מצד שני, יזמי הייטק קצרו בשנה וחצי האחרונות את פירות ההשקעות של השנים הקודמות. אשתקד נרשם שיא כל הזמנים באקזיטים, מיזוגים ורכישות – והשנה שיא זה אף הוכפל, בעיקר הודות למכירת וויז לגוגל בסכום של 32 מיליארד דולר.

ההיחלשות בהשקעות ובתעסוקה עלולה להפוך למשבר מתמשך, אך יש הסבורים שהיא תואמת את המחזור הכלכלי העולמי ואינה מעידה בהכרח על בעיה מקומית.

בניין מלאנוקס ביקנעם, 11 במרץ 2019 (צילום: מאיר ועקנין/פלאש90)

"חלק מהסייקל העולמי"

"אני לא מופתע, ואסתכן ואומר שגם לא מודאג. זה יכול להתפתח למצב לא טוב, אבל כרגע אני לא חושב שזה מעלה דגל אדום", אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, שתומכת ומממנת מחקר ופיתוח ליזמים ולתעשיינים.

הוא מזהה מתאם בין גיוסי כוח האדם בהייטק לבין מצב השוק העולמי. "ב־2021 היה פיק מטורף של גיוסים לסטארט־אפים, עם ביקוש גבוה למוצרים בעולם, כשחברות החזיקו בהרבה כסף. בתקופה הזו היה מחסור גדול בעובדים. זה השתנה בחדות באמצע 2022, כשחלה נפילה חדה בגיוסי כספים בעולם, בעיקר בשל העלייה באינפלציה והעלאות הריבית.

"משקיעים העדיפו להוריד חשיפה לסטארט־אפים מסוכנים כשיש אפשרות לקבל ריבית גבוהה בבנק. חוסר היציבות הפוליטית ב־2023 והמלחמה שפרצה בסוף אותה שנה הוסיפו סיכונים – והגיוסים ירדו.

"היו כאלה שהידקו את החגורה כדי שיהיה להם כסף לרוץ שלוש שנים קדימה, ואחרים גייסו פחות ממה שתכננו – או אפילו פיטרו. זה חלק מהסייקל של התעשייה. אני כבר 30 שנה בתחום הזה, שהוא סוג של רכבת הרים: כשיש עלייה מגייסים, ובירידה מפטרים ונוצר עודף – היצע וביקוש קלאסי".

"רואים שינוי מגמה. משנה שעברה יש עלייה מחודשת בהיקף גיוסי הכספים, וההערכה שלנו היא שברגע שכסף חוזר לזרום לשוק והוא צומח, נראה שינוי בביקוש לכוח האדם"

הרבעון הראשון של השנה הנוכחית עדיין היה בשפל של השקעות בהייטק הישראלי, אך להערכתו של מנכ"ל רשות החדשנות כבר נראים סימנים מעודדים להמשך: "רואים שינוי מגמה. מאמצע שנה שעברה יש עלייה מחודשת בהיקף גיוסי הכספים – גם לסטארט־אפים פרטיים – וההערכה שלנו היא שברגע שכסף חוזר לזרום לשוק והוא צומח, נראה שינוי בביקוש לכוח האדם.

"גם באקזיטים, שנת 2023 הייתה השנה הטובה ביותר אי־פעם ברכישות רב־לאומיות, בסך של 16 מיליארד דולר, והשנה הנוכחית צפויה להיות אף טובה יותר – בעיקר בגלל עסקת וויז, שהכפילה את השנה הקודמת, ומעבר לזה היו עוד".

אילוסטרציה: נסיעה עם ווייז (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

כמה מהחולשה הנוכחית נובעת מגורמים פנימיים וכמה מזה קשור לעולם?
"בכנות, אף אחד לא יודע להפריד ולומר מה חיצוני ומה פנימי, אבל אני מדגיש את הנתונים החריגים לטובה של מיזוגים ורכישות בשנה שעברה – שבשיא המלחמה הייתה השנה הטובה ביותר להייטק הישראלי – ולכן אני אופטימי.

"מעבר למספרים, אני בקשר עם משקיעים בארץ ובעולם, ויש הרבה עניין להשקיע בישראל משתי סיבות עיקריות: ראשית, הסיכון של ישראל ירד בהשוואה למצב לפני שנתיים מבחינת האיומים בכל הגבולות.

"יש הייפ סביב תחום הדיפנס־טק, וזה יהיה רחב יותר, כי הגבולות הטכנולוגיים נזילים. הרבה דברים שבעבר לא הבנו שיש להם שימוש ביטחוני הפכו לכאלה – וגם להפך"

"שנית, בשנתיים האלה הייתה תצוגת תכלית מרשימה של הטכנולוגיה הישראלית – אם זה רחפנים, מערכות הגנה, בינה מלאכותית והמון טכנולוגיות אחרות שהעולם הביט בהן בהשתאות. הרבה חברות ומשקיעים רוצים ליהנות מזה.

"יש הייפ סביב תחום הדיפנס־טק, וזה יהיה רחב יותר, כי הגבולות הטכנולוגיים נזילים. הרבה דברים שבעבר לא הבנו שיש להם שימוש ביטחוני הפכו לכאלה – וגם להפך. להערכתי, הדו־שימושיות תזרים הרבה כסף לכלל הסקטורים".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות (צילום: חנה טייב)

הפריון יעלה בענפים אחרים?

אחד הסימנים המדאיגים ביותר בישראל, ובהייטק בפרט, הוא שמתחילת המלחמה ועד אפריל האחרון עזבו את הארץ כ־8,300 עובדים שיצאו לתקופות ממושכות. המבחן של התעשייה יהיה בהורדת קצב העוזבים לרמות שלפני המהפכה המשפטית: "עד 2022 היו כ־500 רילוקיישנים בחודש – וזה נורמלי; חברות צריכות אנשים בחו"ל.

"מתחילת 2023 ראינו עלייה בכמות הרילוקיישנים, ומאוקטובר אותה שנה המספר קפץ ליותר מ־800. זה נתון מדאיג ושלילי, והיינו רוצים שיחזור לרמות הקודמות, ושמי שעזבו – יחזרו. אנחנו מנסים לקדם תמריצים לחזרה מוקדמת, כמו למשל תזכיר חוק שפרסמה השבוע רשות המיסים לשינוי תקנות ניתוק התושבות. עד היום, מערכת התמריצים לא הייתה אופטימלית".

"אם יישאר מעט עודף של עובדים בהייטק, זה גם לא נורא, כי אז גם לענפים אחרים יישארו אנשים שיוכלו להעלות את הפריון שלהם"

האם העלייה בכמות דורשי העבודה יכולה לנבוע מכניסת הבינה המלאכותית?
"אנחנו רק בתחילתה של המהפכה, ומריצים כעת סקר בתעשייה כדי למדוד את ההשפעה – באילו מקצועות, ומהן ההערכות לעתיד – כדי לבסס את השיח הציבורי על נתונים ולא על תחושות. כרגע, כמות המשרות מעט גדולה יותר ממספר דורשי העבודה, ובסך הכול יש מספיק כדי לקלוט את כולם.

"תהליכי הגיוס לוקחים זמן. החברות מאוד ספציפיות במה שהן מחפשות, ומעדיפות להמתין מעט כדי לוודא שהן מביאות את האדם הנכון. כוח האדם הזה נמשך להייטק כי מרוויחים בו מצוין, אבל גם בענפים אחרים במשק דרושים אנשי טכנולוגיה – כמו בקמעונאות, בפיננסים ובמגזרים נוספים.

פארק ההייטק ביקנעם. 8 בספטמבר 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

"אם יישאר מעט עודף של עובדים בהייטק, זה גם לא נורא, כי אז גם לענפים אחרים יישארו אנשים שיוכלו להעלות את הפריון שלהם. אני מקווה שההייטק לא יתכווץ, ושמגזרים אחרים ישפרו את הפריון וייכנסו לתהליכי הטמעת טכנולוגיה".