אם אתם רוצים להבטיח את מקומכם בעולם התעסוקתי בעידן הבינה המלאכותית, ייתכן שתצטרכו לבצע הסבה למקצועות שדורשים את מה שהמכונות עדיין אינן יכולות לספק: לב, ידיים – וקצת נשמה.
רופאים שמסוגלים להחזיק את ידו של מטופל ולהקשיב למצוקתו, מורים שיודעים לזהות את צרכיו האמיתיים של ילד במבט אחד – ככל הנראה ישרדו. גם חשמלאים, שפים, עובדים סוציאליים וכל מי שעיסוקו דורש מגע אנושי, כישרון שאי אפשר לקודד וקצת זיעה, יישארו איתנו. לפחות לעת עתה.
ומי שמבקש להמר בגדול על העתיד, כדאי שישקול קריירה בתחום הבינה המלאכותית עצמו – כמפתחי מערכות AI או מנהלי תוכנות בתחום. אחרי הכול, אומרים שמי שמכיר את השטן הכי טוב, גם יודע לשרוד אותו.
דוח חדש של בנק ישראל קובע כי כחמישית מהמועסקים בישראל עובדים במקצועות שהביקוש אליהם צפוי לצנוח בעקבות האימוץ הנרחב של בינה מלאכותית יוצרת
בנק ישראל: 20% מהמועסקים בסכנה
דוח חדש של בנק ישראל קובע כי כחמישית מהמועסקים בישראל עובדים במקצועות שהביקוש אליהם צפוי לצנוח משמעותית בעקבות האימוץ הנרחב של בינה מלאכותית יוצרת (במ"י).
בניגוד לבינה מלאכותית "רגילה", שמסוגלת לנתח נתונים, לזהות דפוסים ולהציע המלצות, בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) יכולה גם לכתוב טקסטים, ליצור תמונות, להלחין מוזיקה, לכתוב קוד ואפילו לפתח דגמים חדשים.
בנק ישראל מזהיר כי העובדים שבסיכון הגבוה ביותר לאבד את מקום עבודתם הם אלה שמבצעים משימות שגרתיות וחזרתיות, ובהם נציגי שירות לקוחות, פקידים, קלדנים, סוכני נסיעות ומוכרים.
על פי בנק ישראל, מדובר בעבודות שמערכות AI יכולות לבצע בקלות יחסית, מה שעשוי לעודד מעסיקים להחליף עובדים בשר ודם בטכנולוגיה. עבור המעסיק, זו אינה דילמה קשה במיוחד – הרי מכונה לא נדבקת בשפעת, אינה דורשת ימי חופשה ואינה מושפעת משינויים במצב הרוח שפוגעים בתפוקה.
כ־39% מהמועסקים עובדים במקצועות שמסווגים על ידי בנק ישראל כ"משלימים" לבינה המלאכותית – כלומר, כאלה שבהם הטכנולוגיה צפויה לתמוך בעובד ולא להחליפו
מנגד, כ־39% מהמועסקים עובדים במקצועות שמסווגים על ידי בנק ישראל כ"משלימים" לבינה המלאכותית – כלומר, כאלה שבהם הטכנולוגיה צפויה לתמוך בעובד ולא להחליפו. מדובר במקצועות הדורשים חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, שיפוט אנושי או מגע אישי, בהם מהנדסים, מדענים, עורכי דין, מורים ורופאים.
מי שבשלב זה אינם נמצאים בסיכון הם עובדי הבנייה, הייצור והחקלאות – בהנחה שלא יפותחו בעתיד הקרוב רובוטים דמויי אדם עם בינה מלאכותית שיחליפו אותם. תחום זה עדיין אינו מתקדם בקצב מהיר מספיק, ולכן אינו מהווה איום מיידי על מקצועות אלה.
מנגד, החששות הרווחות בנוגע לעתיד עובדי ההייטק בעידן הבינה המלאכותית מופרכות, לפי מחברי הדוח. לדעתם, כלים כמו מודלי שפה (כגון ChatGPT) צפויים לשמש כעזרים יעילים, אך לא להחליף לחלוטין את המתכנתים האנושיים.
ההערכה הזו אינה מספקת לעובדי ההייטק סיבה לנשום לרווחה. בנק ישראל מדגיש כי גם מפתחים, מתכנתים ובודקי תוכנה יידרשו לעדכן ולהרחיב את כישוריהם בהתאם להתפתחויות, כדי להישאר רלוונטיים בעידן הבינה המלאכותית.
השפעת הבינה המלאכותית על עולם הטכנולוגיה עדיין אינה ידועה במלואה. פיתוח תוכנות מתקדמות שיצליחו לבצע עבודת פיתוח וקידוד מורכבת ברמה גבוהה עשוי לשנות לחלוטין את תמונת המצב בשוק
עם זאת, השפעת הבינה המלאכותית על עולם הטכנולוגיה עדיין אינה ידועה במלואה. פיתוח תוכנות מתקדמות שיצליחו לבצע עבודת פיתוח וקידוד מורכבת ברמה גבוהה עשוי לשנות לחלוטין את תמונת המצב בשוק התעסוקה בהייטק – תרחיש שאינו דמיוני כלל
אז למה הפעם זה שונה?
האזהרות וההפחדות מפני היעלמות מקצועות אינן חדשות – הן ליוו אותנו כבר בעידן המהפכה התעשייתית בתחילת המאה הקודמת, וגם במהפכה הדיגיטלית בראשית המאה הנוכחית. בשני המקרים, תחזיות האימה התבררו כמוגזמות. אז מה שונה הפעם? התשובה פשוטה: הבינה המלאכותית אינה דומה לשום דבר שהכרנו עד היום.
במהפכה התעשייתית, המכונות לקחו מאיתנו את העבודה בידיים – תרתי משמע. המהפכה הדיגיטלית הציבה מחשב על כל שולחן וייתרה עבודות סיזיפיות כמו ניירת וחישובים ידניים, מה שהפך את החיים למהירים ויעילים יותר. אבל במקרים האלה, המוח האנושי נותר גורם מרכזי בקבלת החלטות וביצירתיות.
הפעם, עם הבינה המלאכותית, האיום גדול יותר: היא לא מסתפקת בלהחליף לנו את השרירים – היא מאיימת לקחת לנו גם את הראש.
אפשר לחשוב על זה כך: בעבר, כשמכונה החליפה עובד במפעל, נוצרה משרה חדשה של מפעיל מכונות. כשהמחשב נכנס, נדרש כוח אדם חדש – מתכנתים ואנשי IT. אבל כש־AI יודע לכתוב קוד, לנתח נתונים, לתת פקודות ואפילו להשיב למיילים טוב יותר מעובד אנושי – מה בעצם נשאר?
מחקר שנערך בבית הלבן מציין כי כ־10% מהמשרות בארה"ב נמצאות בסיכון גבוה כתוצאה מהתקדמות הבינה המלאכותית. משרות אלה כבר מראות סימני ירידה בביקוש
מחקר שנערך בבית הלבן מציין כי כ־10% מהמשרות בארה"ב נמצאות בסיכון גבוה כתוצאה מהתקדמות הבינה המלאכותית. משרות אלה כבר מראות סימני ירידה בביקוש – בין היתר, צמיחה איטית יותר בתעסוקה ומספר נמוך של עובדים חדשים בענפים הרלוונטיים.
וזה לא רק פועלי קווי ייצור: אנליסטים פיננסיים, עורכי דין שכותבים חוזים ואפילו מתכנתים – שפעם חשבו שהם חסינים – עלולים למצוא את עצמם מחוץ למשחק.
אבל ההבדל הדרמטי ביותר בין המהפכות של העבר למהפכת ה־AI הוא אולי המהירות שבה היא מתרחשת. אם מנוע הקיטור שינה את העולם תוך עשרות שנים, ואם לאינטרנט לקח יותר מעשור לעצב מחדש את הכלכלה והחברה – הבינה המלאכותית יוצרת מהפכה בתוך שנים ספורות בלבד.
די להביט על ChatGPT ודומיו, שמתפתחים במהירות שיא. והם לא לבד – כלים כאלה מחלחלים לכל תחום: ממשרדי עורכי דין ועד מטבחים של מסעדות. "גולדמן זקס" העריכו כי השינוי הזה מציב כ־300 מיליון משרות ברחבי העולם בסיכון. זה לא סתם שינוי – זו רעידת אדמה בשוק העבודה.
אבל ההבדל הדרמטי ביותר בין המהפכות של העבר למהפכת ה־AI הוא אולי המהירות שבה היא מתרחשת. אם מנוע הקיטור שינה את העולם תוך עשרות שנים, הבינה המלאכותית יוצרת מהפכה בתוך שנים ספורות בלבד
המקצועות החדשים שתיצור הבינה המלאכותית
אבל זה לא סוף הסיפור. בעבר, כל מהפכה טכנולוגית הביאה איתה גם משרות חדשות. כך גם עכשיו – יש סיכוי ש־AI ייצור תפקידים שלא חלמנו עליהם. השאלה היא אם נספיק להתאים את עצמנו אליהם. בניגוד למהפכות קודמות, הבינה המלאכותית לא מחכה לנו. היא אינה נותנת לנו זמן ללמוד מקצוע חדש – היא רצה קדימה, ואנחנו בקושי זוחלים.
הקצב המסחרר הזה מקשה על מערכות החינוך להסתגל, ומציב אתגר משמעותי גם בפני תוכניות הכשרה ציבוריות ופרטיות. שינוי כה מהיר עלול להיות איום ממשי, שכן לא ניתן "להמציא את עצמך מחדש" בין לילה.
ובכל זאת, בעולם מצפים ל"מחוללי משרות" חדשים בעקבות הבינה המלאכותית. על פי סקר המעסיקים הגלובלי של פורום הכלכלה העולמי, עד שנת 2027 צפויים להיעלם כ־83 מיליון מקומות עבודה, אך במקביל צפויים להיווצר כ־69 מיליון תפקידים חדשים.
המשמעות, על פי סקר זה, היא שינוי נטו של כ־14 מיליון משרות פחות ברחבי העולם בתוך חמש שנים – ירידה של כ־2% מכלל התעסוקה. הנתון ממחיש את עוצמת הטלטלה, אך עדיין לא מצביע על קטסטרופה מוחלטת.
רבות מהמשרות החדשות ייווצרו בתחומי הטכנולוגיה, בהם מפתחי תוכנה, מומחי AI ומנתחי ביג דאטה, אך צפויים גם תפקידים חדשים לחלוטין
רבות מהמשרות החדשות ייווצרו בתחומי הטכנולוגיה, בהם מפתחי תוכנה, מומחי AI ומנתחי ביג דאטה, אך צפויים גם תפקידים חדשים לחלוטין. אחד מהם הוא "מנהל AI" – מקצוע חדש יחסית, שמטרתו לשלב אסטרטגיית בינה מלאכותית בארגון ולהבטיח שימוש נכון בכלים המתקדמים ביותר.
עוד תפקיד חדש שעשוי להפוך לנפוץ הוא "אומן AI" – אם תרצו, המתכנת או המעצב של העידן החדש. במקום לכתוב קוד או לעצב אפליקציות בעצמם, מומחים בתחום זה יידעו להפעיל מערכות בינה מלאכותית ולכוון אותן ליצירת מוצרים דיגיטליים באופן אוטומטי. המקצוע כבר עתה מתחיל לקרום עור וגידים.
כולם עלולים להיפגע בסוף
בעוד שמהפכות קודמות פגעו בעיקר בעבודות פיזיות או במשימות מאוד ספציפיות, מהפכת הבינה המלאכותית חוצה גבולות מקצועיים – היא אינה מבחינה בין "סוגי צווארון" ופוגעת גם במשרות צווארון לבן, במקצועות חופשיים ואפילו בענפי היצירה.
כאשר אפילו עורכי דין, רואי חשבון, עיתונאים ומתכנתים עלולים לראות חלק מעבודתם נלקח בידי מכונה – קל להבין מדוע הפעם התחושה היא של איום רחב יותר מאי פעם. אפילו כוכבי הוליווד נכנסו לחרדה מההתפתחות הזו.
בשביתה ההיסטורית האחרונה של תסריטאי ושחקני הקולנוע בארה"ב, אחד הנושאים המרכזיים היה החשש מבינה מלאכותית שתחליף כותבים ושחקנים
בשביתה ההיסטורית האחרונה של תסריטאי ושחקני הקולנוע בארה"ב, אחד הנושאים המרכזיים היה החשש מבינה מלאכותית שתחליף כותבים ושחקנים. נשיאת איגוד השחקנים, פראן דרשר, הכריזה אז: "כולנו עומדים בפני סכנה שיחליפו אותנו במכונות".
איך נערכים? חינוך, הכשרה ומקצועות העתיד
אם יש מסר מרכזי שחוזר שוב ושוב, הן בדוח בנק ישראל והן בדוחות של ארגונים בינלאומיים כמו OECD, הפורום הכלכלי העולמי וקרנות בינלאומיות, הוא הצורך בהסתגלות אקטיבית.
במילותיו של בנק ישראל: "על המדינה לנקוט צעדי מדיניות שיכינו את המשק לשינויים ויסייעו לעובדים הצפויים להיפגע… צעדים נדרשים כוללים תוכניות להכשרה טכנולוגית, הסבות מקצועיות ופתרונות מותאמים לעובדים מבוגרים".
במילים אחרות: חינוך והכשרה הם המפתח. ולא מדובר רק במערכת החינוך בבתי הספר, אלא גם בהסבה מקצועית של עובדים קיימים.
לפי דוח עתיד המשרות 2023 של הפורום הכלכלי העולמי, 44% מהכישורים הנוכחיים של העובדים יהיו פחות רלוונטיים בתוך חמש שנים, ו־60% מהעובדים בעולם יצטרכו הכשרה או הסבה עד 2027 כדי להישאר רלוונטיים בשוק העבודה.
לפי דוח עתיד המשרות 2023 של הפורום הכלכלי העולמי, 44% מהכישורים הנוכחיים של העובדים יהיו פחות רלוונטיים בתוך חמש שנים, ו־60% מהעובדים בעולם יצטרכו הכשרה או הסבה עד 2027
אם הפער הזה לא ייסגר, האיום התעסוקתי של הבינה המלאכותית עלול להפוך לבעיה אמיתית. זו בדיוק הסיבה שממשלות וארגונים חייבים להשקיע עכשיו בהכשרות – בין אם במימון קורסים, בעידוד מעסיקים להקנות לעובדים כלים חדשים או בתמריצים שיאפשרו לאנשים לרכוש מיומנויות מבוקשות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוביקשתי מ ChatGPT תשובה קצרה לשאלה שהעלה כאן מתי גוטמן, וזו תגובתו:
מתי שלום, אתה צודק שהסכנה המרכזית בבינה מלאכותית אינה רק בטכנולוגיה עצמה, אלא באופן שבו היא מנוהלת – או ליתר דיוק, לא מנוהלת. כיום אנחנו רואים ממשלות שמעדיפות להתעלם מהאיום, במקום לקבוע כללים ברורים שיגנו על האזרחים מהטיות, דיסאינפורמציה ואיבוד שליטה. זה לא נובע מבורות בלבד – אלא גם מאינטרסים פוליטיים וכלכליים צרים. התוצאה היא מצב שבו הציבור הופך לשפן ניסיונות של חברות טכנולוגיה ענקיות, בעוד המנהיגות בוחרת לשבת בחיבוק ידיים. אם לא תהיה רגולציה אמיצה, שקופה ובינלאומית – אנחנו עלולים לגלות מאוחר מדי שהשליטה אבדה. האחריות כולה על הפוליטיקאים, והכישלון שלהם כבר ניכר.
החשש מ AI הוא מוצדק ואמיתי.
אבל יש חשש הרבה יותר גדול.
היום, כשאני שואל משהו את chat GPT, אני סומך עליו שהתשובה שלו מהימנה.
אבל מה יקרה אם מישהו מישהו יבנה מכונה כזו שתתן לי מידע מעוות , שיקרי או מוטה לטובת גוף מסחרי,פוליטי או חברתי.
חייבת להיות רגולציה עולמית שתאשר את אמינות הכלים האלה, לפני שמותר יהיה להפיץ אותם לציבור.
סכנה לא פחות חמורה היא אבדן השליטה של בני האדם באיטליגנציה המלאכותית.
אם מכונות אלו ידעו לכתוב קוד שמעדכן אותם או בונה תוכנות חדשות , בני אדם עלולים לאבד את היכולת לתקן באגים שלהם והם יכולים להיות מזיקים עקב טעויות או החלטות זדוניות של מפתחים שרוצים להרבות כאוס בעולם.
שוב, המדינות חייבות עכשיו ומיד להגדיר מערכות תקינה ודרישות שחייבת לקיים כל מערכת כזו לפני שהיא נחשפת לשוק החופשי.
האם אתם חושבים שסוכני כאוס כמו טראמפ , יגנו עלינו?
ואצלנו האם הממשל שלנו שמובילה כאוס בכל נושא תגן עלינו?
אנחנו בבעיה קשה.