"יש קשר בין מקרי אובדנות של חיילים לבין המלחמה והמצב. אי אפשר לקבל את הטענה שאין קשר כזה", כך אומרת ד"ר טליה מיטל שוורץ־טיירי, עובדת סוציאלית וראשת מעבדת בינה מלאכותית לחוסן ורווחה באוניברסיטת בן־גוריון.

לדברי שוורץ־טיירי, "חלק ניכר ממקרי האובדנות של החיילים נובעים ממצוקה נפשית הקשורה ישירות לשירותם במלחמה, במיוחד בעזה. כמובן שיש גורמי רקע נוספים שהביאו את אותם חיילים להתאבד, אבל המלחמה עשתה אקטיבציה לאירועים קודמים בחייהם, שבלעדיה לא היו משפיעים עליהם בכזו עוצמה".

שוורץ־טיירי עבדה במהלך המלחמה עם קציני בריאות הנפש בצה"ל, חיילים ולוחמים, ומבססת את דבריה על שיחות עימם. היא מתייחסת לסערה התקשורתית והפוליטית שהתעוררה לאחרונה בעקבות פרסומים אודות דיונים בכנסת, שלפיהם לפחות 21 חיילים בצה"ל התאבדו מתחילת 2025.

"כמובן שיש גורמי רקע נוספים שהביאו את אותם חיילים להתאבד, אבל המלחמה עשתה אקטיבציה לאירועים הקודמים, שבלעדיה לא היו משפיעים עליהם בכזו עוצמה"

הסערה התעוררה לאחר ששלושה חיילים שלחו יד בנפשם בשבוע הראשון של יולי. אנשי ציבור רבים, ביניהם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, האשימו את התארכות המלחמה בהתאבדויות החיילים. גם הורים לחיילים שהתאבדו הצהירו בתקשורת, ברשתות החברתיות ובשיחות כי המלחמה גרמה למצוקתם הנפשית.

בשבוע שעבר התקיימה הערכת מצב במחלקת בריאות הנפש בצה"ל, שבה נבדק אם יש קשר בין התאבדויותיהם של שניים מהחיילים שהתאבדו החודש לבין ניסיון התאבדות של חייל נוסף. נבדקו האפשרויות ששלושת המקרים קשורים למלחמה, או שהושפעו מהפרסומים על התאבדויות קודמות.

שימו רגע בצד את זה שבזמן מלחמה נתניהו עושה הכל כדי להעביר חוק השתמטות מחפיר. שימו רגע בצד את מה יהדות התורה תעשה או לא.

בשבוע האחרון התאבדו שלושה לוחמי צה"ל. זה נתון שאי אפשר לנשום מולו.

מאז תחילת השנה הנוכחית התאבדו לפחות 15 חיילים. המלחמה הזו הורגת גם נשמות.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) July 14, 2025

בצה"ל קבעו כי לא נמצא קשר בין שתי ההתאבדויות וניסיון ההתאבדות שנבדקו. זאת, לפי פרסומים, כיוון שבבדיקת מחלקת בר"ן נמצא ש"אין מאפיינים משותפים מספיקים לזהות תופעה חריגה של אובדנות מסיבות דומות". הבדיקה התעלמה מהתאבדותו של דניאל אדרי, שאיבד שני חברים בטבח בנובה ולאחר מכן נלחם בעזה ובלבנון. זאת, לפי אותם פרסומים, כיוון שאדרי "התאבד כאזרח".

הפרסומים על הערכת המצב של בר"ן, ששללה קשר בין אותן התאבדויות, נעשו בתיאום עם צה"ל, וניתן היה להסיק מהם כי בצה"ל מכחישים באופן גורף קשר בין התאבדויות חיילים למלחמה – אף שבצה"ל ובמשרד הביטחון מכירים בעובדה שהמלחמה יוצרת מצוקה נפשית קשה מאוד בקרב חיילים, ושאלפי לוחמים הוכרו כנכים על רקע פגיעה נפשית במלחמה.

צה"ל מסרב לפרסם את מספר המתאבדים השנה. בצה"ל סירבו לענות לשאלות זמן ישראל בנושא התאבדויות חיילים

מבדיקת זמן ישראל עולה ההערכה כי אנשי המקצוע בצה"ל חוששים מהסקת מסקנות מוקדמות מדי בקשר להתאבדויות במלחמה. זאת, כיוון שב־2024 לא נרשמה עלייה בשיעור המתאבדים בצה"ל, למרות המלחמה. במהלך אשתקד התאבדו 21 חיילים. מדובר במספר נומינלי גבוה של חיילים שהתאבדו, אך במספר נמוך יחסית לגודל הכללי של הכוח – לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים.

ב־2025 התאבדו, לפי נתוני הכנסת, לפחות 21 חיילים, ולפי המעקב של עיתון "הארץ" – לפחות 15. זהו מספר גבוה לפי כל קנה מידה, אך ההערכה היא שחוקרי בריאות הנפש בצה"ל ממתינים למספר השנתי השלם. צה"ל מסרב לפרסם את מספר המתאבדים השנה. בצה"ל סירבו לענות לשאלות זמן ישראל בנושא התאבדויות חיילים.

חיילים בבית לאהיא שבדרום רצועת עזה. 28 בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן/פלאש90)

החיילים בסטרס, המשפחה כבר לא מסייעת

ד"ר שוורץ־טיירי מדגישה כי אינה מתייחסת למקרים הספציפיים של החיילים שהתאבדו ביולי, אלא מדברת על התאבדויות חיילים בצל המלחמה באופן כללי. לדבריה: "אם יש בצה"ל, או בכלל, מי שלא מכיר בקשר בין המלחמה להתאבדויות – אני לא מסכימה איתו".

לדבריה: "החיים יוצרים אצל אנשים מסוימים נטייה מוקדמת (פרה־דיספוזיציה) לדיכאון ואובדנות, שלרוב נוצרת כבר מאירועים בילדות. אבל יש קשר מובהק בין המלחמה לצמצום 'חלון הסיבולת' של האדם. המלחמה גורמת לריבוי מקרי סטרס, שפוגעים ב'חלון הסיבולת' של לוחמים – בפרט אלה שחזרו לכמה סבבי לחימה".

"יש קשר מובהק בין המלחמה לצמצום 'חלון הסיבולת' של האדם. המלחמה גורמת לריבוי מקרי סטרס, שפוגעים ב'חלון הסיבולת' של לוחמים – בפרט אלה שחזרו לכמה סבבים"

"בנוסף לרקע האישי של החיילים המתאבדים ולמלחמה, יש גם גורמי רקע חברתיים, קולקטיביים. בריאות הנפש בחברה הישראלית כולה נמצאת בהתדרדרות ארוכת שנים, ולא רק בשל הסיבות הידועות של הקורונה והמלחמה. מדובר בתוצאה של התדרדרות מערכת החינוך, התפוררות מערכות התמיכה של מדינת הרווחה, והקיצוצים במערכי בריאות הנפש, הרווחה והבריאות.

"כשאין סביבה תומכת ומעטפת שמסייעת לאנשים, ילדים ונערים להתמודד עם קשיים משפחתיים ונפשיים – הבעיות מחמירות. חיילי הסדיר, וחלק מחיילי המילואים, נולדו וגדלו במציאות שבה מערכות התמיכה מתפוררות, או לפחות נחלשות.

ד"ר טליה מיטל שוורץ־טיירי, עו"ס וראש מעבדת הבינה המלאכותית באוניברסיטת בן גוריון (צילום: באדיבות המצולמת)

"רבים מהם גדלו במצב כלכלי־חברתי שלא אפשר להם לקבל טיפול, ואיש לא היה מודע לבעיותיהם הנפשיות ולטראומות שעברו. מה גם שהשירות הצבאי, במציאות של השליטה הצבאית הישראלית בשטחים, היה טראומטי לחיילים הרבה לפני המלחמה הנוכחית בעזה.

"ברור שלמי שמגיע להתאבד יש רקע אישי קודם של מצוקה וטראומות שמקשות עליו להתמודד. אבל זה שגוי לגמרי לטעון שכל החיילים התאבדו רק בגלל הרקע, וכי המלחמה לא דרדרה את מצבם. המלחמה היא טריגר אדיר למצוקות קיימות".

"תחשוב על מילואימניק שיוצא לעוד סבב ועוד סבב והעסק שלו קורס, בזמן שהוא בגיהנום של עזה. המלחמה מחמירה מצוקה אישית קיימת כשהיא קוטעת טיפולים נפשיים"

באיזו צורה המלחמה גורמת למצוקה נפשית?
"החיילים מרגישים חוסר שליטה וחוסר אונים. המלחמה נמשכת ונמשכת בלי אסטרטגיה ומטרה ברורה, לחיילים אין מושג מתי תיגמר ולאן הם הולכים. הם נמצאים, כמובן, בפחד פיזי לחייהם – הרי חברים שלהם נהרגים לידם, אם כי האדרנלין עוזר להם להיות בנתק מהפחד כשהם נמצאים שם.

"המלחמה יוצרת גורמי סטרס נוספים מחוץ לשירות עצמו. חלקם במצוקה כלכלית. תחשוב על מילואימניק שיוצא לעוד סבב ועוד סבב והעסק שלו קורס, בזמן שהוא בגיהנום של עזה. המלחמה מחמירה מצוקה אישית קיימת כשהיא קוטעת טיפולים נפשיים: החייל לא יכול להמשיך בטיפול, כי הוא בעזה.

אימהות לחיילים שנלחמים בעזה מפגינות נגד המלחמה בתל אביב, 4 באוקטובר 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

"המלחמה מקשה גם על משפחות החיילים. חלק מאלה שהתאבדו לאחרונה נמצאו בהליכי גירושים. הרי השירות פוגע בזוגיות וחלק מהנשים של החיילים כבר על כדורים בעצמן. חלק מהחיילים אגרסיביים כלפי בנות זוגם וילדיהם.

"הוריהם מתקשים לתמוך בהם, הרי החיילים עוברים היום דברים שדור ההורים לא עבר. אז תמיכת המשפחה נשחקת, והצבא, גם אם הוא מטפל בחייל, לא יכול לטפל במשפחה ובסביבה כולה".

"הורים מתקשים לתמוך, הרי החיילים עוברים היום דברים שדור ההורים לא עבר. אז תמיכת המשפחה נשחקת, והצבא, גם אם הוא מטפל בחייל, לא יכול לטפל במשפחה ובסביבה כולה"

"חיילים מרגישים שגילו בעצמם מפלצת"

שוורץ־מיטל מוסיפה: "החיילים סובלים גם ממה שקרוי בשפה המקצועית 'טראומת הפוגע'. נעשים בעזה דברים מאוד קשים לאזרחים, וזאת טראומה גם למי שמשתתף בהרג ובהתעללות במי שנמצא לידו. יש שם חיילים שהתחנכו כל חייהם על ערכי ההגנה וטוהר הנשק, הגיעו עם מוטיבציה גבוהה אחרי 7 באוקטובר, ורואים את כל מה שהאמינו בו מתנפץ לנגד עיניהם.

"חלקם מתחילים לירות בלי אבחנה באזרחים או בבעלי חיים. הם עושים את זה לפעמים כתגובה פוסט־טראומטית, והמעשים שלהם מזעזעים גם אותם ומעצימים את הטראומה עוד יותר.

אישה פלסטינית מתאבלת על גבר שנהרג בנקודת חלוקת מזון באזור חאן יונס, 19 ביולי 2025. (צילום: AFP)

"אבל גם מי שמגיעים לעזה עם מוטיבציה להרוג כמה שיותר ערבים – לרוב אנשים שבאו בעצמם מסביבה אלימה, בין אם מהתנחלויות שבהן אין גבולות והאלימות שורה בכל, ובין אם ממוקדי מצוקה חברתית – עשויים לחוות את ההרג באופן טראומטי כשהוא באמת קורה.

"מטופלים ששירתו בעזה אמרו שהם מרגישים כאילו גילו בתוכם מפלצת, ומפחדים שמחר המפלצת תצא – לא רק שם, אלא גם בבית, מול המשפחה, הקולגות והשכנים".

"מטופלים ששירתו בעזה אמרו שהם מרגישים כאילו גילו בתוכם מפלצת, ומפחדים שמחר המפלצת תצא – לא רק שם, אלא גם בבית, מול המשפחה, הקולגות והשכנים"

אם המלחמה גורמת למצוקה שדוחפת חיילים להתאבד, מדוע ב־2024 חלה דווקא ירידה בשיעור התאבדויות ביחס למספר החיילים?
"בגלל שבתחילת מלחמות, או במלחמות קצרות, יש דינמיקה שונה. מחקרים סוציולוגיים מלמדים כי תחילת מלחמות היא תקופה של סולידריות חברתית גבוהה. אנשים בתקופה הזאת מרגישים שייכות, לא מרגישים לבד, ובחברה שוררת אמפתיה למי שנפגע מהמלחמה".

ננסה לסכם את התמונה הקשה והמורכבת: המלחמה גורמת למצוקות נפשיות נוראיות – אבל הן לא מספיקות לדחוף אדם רגיל להתאבד. מי שמחליט להתאבד, חייב להיות לו גם רקע נפשי קודם. הבנתי נכון?
"בהחלט. פגיעות נפשיות קשות הן תמיד צירוף של דברים. טראומות קודמות, ילדות קשה, סביבה לא תומכת, והגורם הסביבתי הנוכחי המשותף לכולם – במקרה הזה, המלחמה.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, יולי 2025 (צילום: דובר צה"ל )

"וגם אז, לא כולם מגיעים לאובדנות. לזה יש התקפי זעם, לזה סיוטים, זה לא מסוגל לקום מהמיטה, זה מתמכר לאלכוהול, סמים או תרופות הרגעה – וזה, מתאבד.

"יותר מזה: יש דיווחים – לא מאומתים, לא מבוססים, לא מידע מוצק, אבל בהחלט מטרידים – על כך שלכאורה חלק מההרוגים באירועים מבצעיים ותאונות היו במצוקה, ולמעשה התאבדו באירוע עצמו, חשפו את עצמם, במודע או לא, לסכנה שהביאה למותם. דומה ל'התאבדות באמצעות שוטר' בחיים האזרחיים". כאמור, מדובר בטענה ספקולטיבית בלבד, שאין לה כיום תימוכין.

"נעשתה כאן בגידה מוסדית בקנה מידה ענק. אנחנו – האזרחים, החיילים – נותנים ונותנים, והמדינה לוקחת, לוקחת ולוקחת – ולא נותנת דבר בחזרה"

ניתן לומר שגם אם כל התאבדות קשורה לרקע האישי של המתאבדים, בסוף המדינה דחפה אותם לעשות זאת?
"בוודאי! המדינה ביצעה מחדל על מחדל על מחדל על מחדל. המדינה הרסה את מנגנוני הרווחה וההגנה, הנציחה את הסכסוך והשליטה בשטחים, הפקירה והביאה אותנו לאסון מתמשך, ולבסוף גייסה חיילים למלחמה מיותרת בלי סוף.

"נעשתה כאן בגידה מוסדית בקנה מידה ענק. אנחנו – האזרחים, החיילים – נותנים ונותנים, והמדינה לוקחת, לוקחת ולוקחת – ולא נותנת דבר בחזרה".

"אנשי מקצוע פרוסים בזירות לסייע נפשית ללוחמים"

בצה"ל לא מכירים בקשר ישיר בין המלחמה להתאבדויות חיילים, אך מודים, כאמור, כי המלחמה מגבירה את המצוקה הנפשית. בצה"ל ובמשרד הביטחון מוקצים משאבים נרחבים לטיפול בחיילים שנפגעו נפשית – יותר מאשר לאזרחים שנפגעו במקביל. אנשי מקצוע מציינים כי מדובר במלחמה הראשונה שבה חיילים מקבלים טיפול נפשי כבר בזמן הלחימה עצמה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון, 9 ביולי 2025 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

לדברי גורם צבאי: "מערך בריאות הנפש מספק מעטפת למשרתי צה"ל הכוללת קב"נים בחטיבות, מרפאות וקו סיוע נפשי שזמין 24/7 לחיילים בסדיר ובמילואים, במספר 6690* שלוחה 4. חיילים משוחררים יכולים לפנות ליחידה לתגובות קרב במספר 03-6401400, ואנשי קבע – למכון משפחת הקבע במספר 9929*.
ניתן גם לפנות ליחידת פניות הציבור של צה"ל, 1111 שלוחה 5 ואז 4.

"המרכז לבריאות הנפש מפעיל רשת אנשי מקצוע הפרוסים בכל גזרות הלחימה במטרה לספק סיוע נפשי, בדגש על התמודדות עם אירועי קיצון ומשברים. המערך עוסק בהכנות מנטליות, הכשרות במתן עזרה ראשונה נפשית לכל לוחם לפני כניסתו לשדה הקרב ולאחר חזרתו ממנו.

"מתחילת המלחמה הופעלו למעלה מאלף קב"נים במילואים ובסדיר, כולל בתוך רצועת עזה, לעיבוד ראשוני (של האירועים). ישנו קב"ן בכל חטיבה, הזמין לתת מענה נפשי"

"בחודשים הראשונים למלחמה פעל באופן אינטנסיבי המרכז לשיקום עורפי וצוותים לטיפול בתגובות קרב סמוך לאזורי הלחימה. המרכז סיפק טיפול יום אינטנסיבי לחיילים עם תסמינים פוסט־טראומטיים. המרכז הוחלף בהמשך על ידי מרכז תעצומות, שנועד לענות לצרכים הייחודיים של לוחמים המתמודדים עם תסמינים פוסט־טראומתיים.

"מתחילת המלחמה הופעלו למעלה מאלף קב"נים במילואים ובסדיר, כולל בתוך רצועת עזה, לעיבוד ראשוני (של האירועים). ישנו קב"ן בכל חטיבה, הזמין לתת מענה נפשי לכלל החיילים. בנוסף, היחידה לתגובות קרב של חיל הרפואה פועלת לטיפול בחיילים משוחררים שלקחו חלק בלחימה, כולל אלו שאינם מוכרים על ידי משרד הביטחון, ללא בירוקרטיה".