מצב החירום המלחמתי מכתיב גם צמצום בפעילות בתי המשפט: אלה אומנם נותרו פתוחים, אך מתקיימים בהם דיונים דחופים בלבד, ובעיקר הליכי מעצר ועתירות לבג"ץ בנושאים דחופים.
עם זאת, ככל שהמלחמה תימשך גם בשבוע הבא, בית המשפט העליון צפוי לדון בערעורו של העיתונאי עמרי אסנהיים על ההחלטות השיפוטיות שהורו לו למסור לידי משטרת ישראל את חומרי הגלם המצולמים של הריאיון שערך עם אלי פלדשטיין, וששודר לפני כחודשיים בשלושה פרקים רצופים בערוץ "כאן 11".
במסגרת הריאיון חשף פלדשטיין לראשונה את "הפגישה הלילית" שקיים עימו ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, צחי ברוורמן, בחניון תת־קרקעי בקריה בתל אביב, פגישה שבה אמר לו ברוורמן לטענתו כי הוא יכול "לכבות" את החקירה הפלילית, שעל קיומה כבר נודע באותה עת, בפרשת ה"בילד".
השאלה העומדת על הפרק היא היקפו של החיסיון העיתונאי המוקנה ליחסיהם של אסנהיים ופלדשטיין, ושאלת האיזון בין חיסיון זה לבין צורכי החקירה, ככל שיש כאלה, בקבלת חומרי הגלם
כשבועיים לאחר מועד שידור הריאיון פנתה המשטרה לבית המשפט בבקשה שיוציא צו המחייב את אסנהיים למסור את חומרי הגלם המצולמים של הריאיון, לאחר שפתחה בחקירה בפרשת "הפגישה הלילית".
היא לא הייתה היחידה: גם יונתן אוריך, החשוד הן בפרשת ה"בילד" והן בפרשת "קטאר־גייט", דרש שאסנהיים ימסור את החומרים, בנימוק ש"פלדשטיין מסר גרסאות שונות ומשתנות בחקירותיו, והחומר הגולמי נחוץ לבחינת סתירות, השלמות, תיקונים עצמיים והקשר הדברים".
השאלה העומדת על הפרק היא היקפו של החיסיון העיתונאי המוקנה ליחסיהם של אסנהיים ופלדשטיין, ושאלת האיזון בין חיסיון זה לבין צורכי החקירה, ככל שיש כאלה, בקבלת חומרי הגלם. אסנהיים טען שמסירת חומרי הגלם תגרום לאפקט מצנן הפוגע בחופש העיתונות, מאחר שיש בה כדי לפגוע "במערכת היחסים העדינה בין עיתונאי למקורותיו".
השופט מנחם מזרחי מבית משפט השלום בראשון לציון השתכנע, על רקע כלל חומרי החקירה בפרשות השונות כי יש מקום לבחון את הפערים בין גרסאותיו השונות של פלדשטיין, ובפרט בין הדברים שאמר בחקירותיו לבין הצהרותיו בריאיון המצולם ששודר.
"האמור במסמך חיוני מאוד להגנתו של אוריך", קבע מזרחי, והוסיף: "הגרסה שהובאה בריאיון של פלדשטיין, שלפיה הוא הדליף את המסמך הסודי לעיתון 'בילד' בהוראתו של אוריך, ובהוראתו או לפחות על דעתו ובהסכמתו של ראש הממשלה, איננה מתיישבת עם כלל הראיות".
השופטת שרון גלר מבית המשפט המחוזי בלוד דחתה לפני כשבועיים את הערר שהגיש אסנהיים על החלטתו של מזרחי. אף היא קבעה שקיים צורך חיוני בכך שהמשטרה תקבל את החומרים הגולמיים המצולמים של הריאיון
אשר לחיסיון העיתונאי, מזרחי קיבל את העיקרון שלפיו החיסיון חל לא רק על זהותו של מקור, אלא גם על מידע, מסמכים וחומרי עבודה שגילויים עשוי להוביל לחשיפת זהותו של מקור. עם זאת, לדבריו, מרגע שהמצלמה הודלקה, הנחת המוצא של פלדשטיין הייתה שדבריו עשויים להיות משודרים, ולכן בנסיבות אלה יש להגדירו כמרואיין ולא כמקור.
מזרחי דחה את הטענה שהחובה למסור את חומרי הגלם תפגע באופן רחב יותר באינטרס הציבורי וביחסיהם של עיתונאים ומקורות. "איני סבור שחופש העיתונות גובר על חקר האמת, ועל זכויותיהם של אוריך ושל חשודים נוספים לעשיית צדק בעניינם", הוא כתב.
השופטת שרון גלר מבית המשפט המחוזי בלוד דחתה לפני כשבועיים את הערר שהגיש אסנהיים על החלטתו של מזרחי. אף היא קבעה שקיים צורך חיוני בכך שהמשטרה תקבל את החומרים הגולמיים המצולמים של הריאיון של פלדשטיין, ותבחן אותם הן במסגרת פרשת ה"בילד" והן במסגרת פרשת "הפגישה הלילית".
היא קבעה שהיענות לדרישתו של אסנהיים להימנע כליל ממסירת חומרי הגלם, בהתבסס על שיקולי מדיניות רחבים, משמעותה שהחיסיון העיתונאי הוא למעשה מוחלט – בניגוד לפסיקת העליון, שבה נקבע כי מדובר בחיסיון יחסי.
"חיסיון עיתונאי מוחלט מסוג זה לא הוכר בפסיקה", כתבה גלר, "אשר כידוע יצרה את החיסיון העיתונאי תוך קביעה ברורה כי הינו חיסיון יחסי, אשר לעתים יידחה מפני אינטרסים וצרכים הנוגעים לחקירות פליליות של גופי חקירה".
טיעון בדבר שיקולי מדיניות שעניינם הגנה על אינטרס ציבורי רחב ומניעת אפקט מצנן הוא טיעון המבקש להרחיב את גבולות החיסיון העיתונאי שהוכר עד כה בפסיקה
הטענה המרכזית העומדת בבסיס עמדתו של אסנהיים, גם בערעורו לבית המשפט העליון, היא אכן רחבה יותר מזו שהוכרה בפסיקה עד עתה: החיסיון העיתונאי, כפי שהוכר בהלכת בן־ציון ציטרין, עניינו בהגנה על זהותו של מקור; ובהרחבה שנעשתה לו בפרשת "מקור ראשון", הוא חל על חומרים עיתונאיים שיש במסירתם כדי להביא לחשיפת זהותו של המקור.
טיעון בדבר שיקולי מדיניות שעניינם הגנה על אינטרס ציבורי רחב ומניעת אפקט מצנן הוא טיעון המבקש להרחיב את גבולות החיסיון העיתונאי שהוכר עד כה בפסיקה. גם אם מדובר בצעד בכיוון הנכון, זהו צעד חדשני, עוד לפני האיזון שיש לערוך בינו לבין צורכי החקירה.
אסנהיים טען אומנם כי בחומרי הגלם, ואף בקטעים שצולמו, היו אמירות של פלדשטיין שלגביהן ביקש במפורש שלא ישודרו כי הן "אוף דה רקורד", וכי מדובר בהתנהלות מקובלת בין עיתונאי למרואיין, המאפשרת למרואיין למסור מידע שלא ייוחס אליו. החלת החיסיון העיתונאי על אמירות שלא לציטוט מפי מקור שזהותו ידועה לא הוכרעה עד עתה בפסיקת בתי המשפט.
שופטת המחוזי גלר הציעה להכיר באופן חלקי בחיסיון על אמירות מסוג זה, ולשם כך הציעה שהחומרים יועברו לעיונה כדי שתוכל לבחון אותם ואת הצורך לאזן בין החיסיון העיתונאי היחסי לבין צורכי החקירה. אסנהיים דחה את ההצעה, ולפיכך ערעורו נדחה במלואו. בערעורו לעליון ידונו בשבוע הבא הנשיא יצחק עמית ועמו השופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר.
יהיה זה צעד ראוי להרחיב את ההגנה הניתנת לעבודה העיתונאית בדרך של הרחבת החיסיון העיתונאי גם למקרים דוגמת חומרי הגלם של הריאיון שהעניק פלדשטיין לאסנהיים
עמית הוציא לפני שנים אחדות ספר משפטי עב־כרס בנושא חסיונות שונים בפסיקה ובחקיקה, הוא רואה עצמו מומחה לנושא. יהיה זה צעד ראוי להרחיב את ההגנה הניתנת לעבודה העיתונאית בדרך של הרחבת החיסיון העיתונאי גם למקרים דוגמת חומרי הגלם של הריאיון שהעניק פלדשטיין לאסנהיים.
עם זאת, בית המשפט ודאי אינו משוחרר מהצורך להתאים את ההלכה החדשנית להלכות משפטיות קודמות, למצב החוקי ולאינטרסים חיוניים אחרים דוגמת יכולתה של המשטרה למצות ביעילות את החקירות שהיא מנהלת.
עם הגשת ערעורו של אסנהיים, השופטת דפנה ברק־ארז קבעה כי החלטת בית המשפט המחוזי תעוכב עד אשר העליון יפסוק בנושא. ההכרעה הצפויה תשליך לא רק על היקפו של החיסיון העיתונאי מכאן והלאה, אלא אף על האופן שבו יושלמו החקירות בפרשות הנוגעות ליועציו הקרובים של ראש הממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנובשביל מה המשטרה צריכה את הצילומים של אסנהיים מראיין את פלדשטיין? יש להם את פלדשטיין האורגינל – הם יכולים ללכת לשאול אותו מה שהם רוצים ולגבות עדות רשמית. הוא משתף פעולה.
ברור שזו סתם הפחדה לעיתונאים ולעדים אחרים כדי שלא ידברו עם עיתונאים.