דניאל כהנמן מבחין בספרו "לחשוב מהר לחשוב לאט" בשתי מערכות חשיבה. מערכת אחת פועלת מהר ובאופן אוטומטי תוך השקעת מאמץ מועט. המערכת השנייה איטית יותר וקשורה לפעולה מנטלית הדורשת מאמץ.
סטריאוטיפים, בורות ודעות קדומות קשורים למערכת המהירה. כיוון שלבני אדם אין זמן להתעמק בכל נושא הם מגיבים לעיתים קרובות מהר ובאורח אוטומטי, על סמך אירועים ותודעה היסטורית שגיבשו בעבר.
ד״ר אלדד שידלובסקי הוא מרצה לכלכלה במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.
הסופר היהודי אמריקאי המנוח פיליפ רות' כתב רומן בדיוני שנקרא "הקנוניה נגד ארצות הברית" שגם עובד לסדרת טלוויזיה קצרה ברשת HBO בידי התסריטאי המצוין דיוויד סימון (יוצר "הסמויה") והופק, בין השאר, בידי פיליפ רות' עצמו (כדאי לצפות ב-YES VOD).
הספר והסדרה מתארים היסטוריה אלטרנטיבית של ארצות הברית שבה נבחר לנשיאות בשנת 1940 איש העסקים והטייס האנטישמי והפרו-נאצי צ'רלס לינדברג, לאחר שהוא מביס את פרנקלין דלאנו רוזוולט.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
אילון מאסק, האיש העשיר בעולם לפי דירוגי פורבס ובלומברג מזרים עשרות מיליוני דולרים לקמפיין של דונלד טראמפ כהשקעה בחברותיו. למאסק עניין רב להשפיע על הרגולציות ועל החקיקה בארה"ב. ביחד עימו פועלת קבוצת טק-ביליונרז, ששואפת להפוך את ארה"ב למונרכיית טכנולוגיה.
* * *
הבחירות לנשיאות ארה"ב 2024 עלולות להיות הבחירות האחרונות בהיסטוריה של ארה"ב, במידה שדונלד טראמפ לא יזכה בהן – כך טוענים דונלד טראמפ ותומכו החדש והעשיר ביותר, אילון מאסק.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל הפוליטיקה האמריקאית היא תיאטרון בובות. שני הצדדים של ה-Uniparty (רפובליקנים ודמוקרטים כאחד) ממומנים ומונחים ע"י אותם בנקאים בינלאומיים בשירות האגודות הסודיות (בונים חופשיים, אבירים טמפלרים, ישועים, אילומינטי וכו') באמצעות ה-Committee of 300 על הסתעפויותיה השונות:
Round Table, RIIA, Tavistock Institute, CFR וכו'.
ה-Federal Reserve שמוזכר כאן הוא בנק פרטי, שהוקם ופועל בניגוד לעקרונות החוקה האמריקאית.
אילון מאסק הוא ישות עצמאית, שמנהלת את כל ה-Xים השונים, בערך כפי שהאריס היא מועמדת לגיטימית לנשיאות, וכפי שנסיון ההתנקשות בטראמפ היה אמיתי.
כל זה לא היה אפשרי אילמלא עיתונאים ואנשי תקשורת שמסקרים את הסרט הזה כאילו היה המציאות (כל אחד מטעם הצד שמממן אותו, ו/או שבו הוא מאמין).
במסגרת חוק ההסדרים, מקדם משרד האוצר שני שינויים דרקוניים לגבי מיסוי רווחים צבורים של חברות מעטים (חברות בהן המניות והשליטה בידי קבוצה קטנה של יחידים): הטלת מס חדש בשיעור של 2% על רווחים צבורים, והחמרת מנגנון חלוקה כפויה של מחצית מהרווחים הצבורים.
על פי החקיקה המוצעת, האוצר עושה "הבה ונתחכמה לו". הוא מבקש לגבות מחיר מחברות שאינן מחלקות את רווחיהן כל עוד הם לא מושקעים בנכסים עסקיים, ומתייחס אליהם כאל הלוואה. בגינה הוא מבקש "מס ריבית" בשיעור של 2% מדי שנה. כל זאת בניגוד למודל המיסוי הדו-שלבי של מיסוי חברות בישראל.
ד”ר מיכאל בריקר הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר. מיכאל שותף בקבוצת המיסים של המשרד, ולו ניסיון ייחודי אותו רכש בתפקידיו הקודמים כיועץ משפטי וכמנהל תחום המיסוי, חבר הנהלה ודירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות.
עו"ד אלדר בן-רובי הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר, ושותף בקבוצת המסים, קרנות ההשקעה והלקוחות הפרטיים במשרד. מלווה את היבטי המס ברבות מהעסקאות הגדולות בישראל, קרנות ההשקעה הגדולות ומשפחות עתירות הון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פגם נוסף של ההצעה המסובכת היא שחברות שלא תחול עליהם החקיקה החדשה – לא חל עליהם כלום. מימון המלחמה לא חלה עליהם. המס שישולם על ידם בשנת 2025 יהיה באותם שיעורים ובאותם כללים שהיה בשנת 2023. תוצאה כזאת היא גם מסובכת וגם עקומה. ואפשר פשוט וישר. פשוט וישר זה להעלות את שיעור מס החברות, פשוט וישר זה להעלות את שיעורי המס על יחידים (מדרגה נוספת גבוהה מ 50%). אבל למה פשוט ואחיד שאפשר מסובך עם פגמים ? לפעמים, כך מניסיון של חקיקה לאורך השנים, המסובך והעקום, נעשה בכוונה תחילה כדי שלא יצא לפועל.
שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב
"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האם אכן רק השמאל העולמי לוקה בראייה דיכוטומית?
נאמר במאמר כי 'רבים מהשמאל העולמי חוטאים, כמו רבים מאתנו, בחשיבה דיכוטומית', ואני שואל את עצמי אם דברי גרוסמן שקובע נחרצות כי 'הכיבוש הוא אמנם פשע' אבל מסווג אותו כפשע פחות מ- 'לִכְפּות ילדים ואז לירות בהם בדם קר', איננה דוגמה קלאסית לחשיבה דיכוטומית (ואפילו מזוויעה בעצם ההשוואה) שכזו…
כמה שנים עוד ימשיך השמאל הישראלי לנפנף בסיסמת 'הכיבוש' כאשר קיים מתווה של הסכם (גם אם איננו האידאלי בעיני כל אחד) בין ישראל לרשות הפלסטינית, ויחסי 'תן וקח' שגם אם אינם אידאליים ראשיה שוכנים לבטח בבתיהם (גם בעודם ממטירים גפרית ואש על "ישראל הפושעת") – פריבילגיה שכידוע איננה מוענקת לאף לא ישראלי אחד ו\או יהודי באשר הוא.
איציק סיבוש