הרב נפתלי רוטנברג
הזמן של
הרב נפתלי רוטנברג

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים

אל תדאגו ל"דמותה של המדינה"

ישנם פוליטיקאים, בעיקר מרשימות שאינן זוכות לתמיכה רחבה, המנסים לגרור אותנו תדיר למריבות על "דמותה היהודית של המדינה". החיכוכים המלאכותיים שהם יוצרים מסייעים להם לקושש תמיכה מסוימת בקלפי, בעיקר של אזרחים מודאגים ומפוחדים. כאלה שבטוחים שאנחנו קרובים ל"מדינת הלכה" יותר מאשר לפצצה האיראנית ולעומתם אחרים החוששים שישראל נמצאת כפסע מלחדול להיות מדינה יהודית.

שני תסריטי הפנטזיה הללו חסרי כל אחיזה במציאות, ובכל זאת אזרחים בעלי שיקול דעת סביר בוחרים באלה, שלדעתם יקבעו את "דמותה של המדינה" לפני אחרים, שאולי ישפיעו לטובה על איכות חיינו בתחומים הקריטיים באמת.

ישנם פוליטיקאים שמנסים לקושש תמיכה מאזרחים מפוחדים, הבטוחים שאנו קרובים ל"מדינת הלכה" יותר מאשר לפצצה האיראנית, או מכאלה החוששים שישראל כפסע מלחדול להיות מדינה יהודית

לא זו בלבד שלפחדים שמנסות מפלגות השוליים להעצים אין אחיזה במציאות אלא אף הטענה שיוכלו כחברי כנסת להשפיע על דמות המדינה נשענת על טעות רווחת כאילו "דמות המדינה" נקבעת בבית המחוקקים. אשליה זו מקבלת חיזוק מיוזמות חקיקה, בדרך כלל הצהרתיות ללא השלכה מעשית, שמלבות את המריבה הציבורית ואינן מובילות להכרעה.

התוצאה המעשית היחידה של הצהרות והבטחות הצדדים הניצים על דמותה של המדינה כביכול, היא המשך המריבה העקרה והסחת-דעת מהבעיות האמתיות והקשות אתם מתמודדים אזרחי ישראל.

דמותה של המדינה היא תבנית נוף אזרחיה, השתקפות של האנשים החיים בתוכה. רוב אזרחי המדינה, כשלושה רבעים, הם יהודים. קבוצת הרוב היא מגוונת. יהדותה אינה הומוגנית ואין לנו דרך לבחור זהות תרבותית יהודית אחת ולשרטט על פיה בלבד את דמות המדינה.

אבל למרות הגיוון הרב והשוני העמוק בין קבוצות ותתי-קבוצות יהודיות, מרכיבי התרבות והזהות היהודית הכלליים והמשותפים אינם כלואים במסגרות קהילתיות אלא נוכחים דומיננטיים בכל תחומי הזירה הציבורית. השפעתם של ביטויים אלה בתרבות היהודית אינה מוגבלת לחברת-הרוב אלא משפיעה גם על המיעוטים הלא-יהודים במדינה. דמותה של החברה בישראל היא יהודית, כפועל יוצא מהעובדה הדמוגרפית היבשה שרוב ניכר מאזרחיה הם יהודים. כל עוד תהיה עובדה זו בתוקף אין כל חשש לעתידה של מדינת הלאום.

אין צפי לשינוי דמוגרפי קיצוני שיוביל לצמצום הרוב היהודי. אבל גם אם נדמיין תרחיש כזה, לצורך הדיון, יעברו עוד שנים רבות מאוד, אולי כמה דורות, עד שהדבר יתבטא, אם בכלל, בזהות התרבותית של החברה בישראל. אשר להשלכות הפוליטיות בתרחיש מדומיין כזה, אין מי שיכול היום לנבא אם ומה יהיו השינויים. לחקיקה הצהרתית מסכסכת ומפלגת לא יכולה להיות כל השפעה על תהליכים דמוגרפיים והיא כמובן לא תתאים למציאות בעתיד הרחוק וסביר להניח שיימצא הרוב להסירה מספר החוקים.

תמיכה ברשימה שתעמולת הבחירות שלה מבטיחה לנו מאבק על "דמותה היהודית של המדינה" היא תמיכה בערעור הזהות התרבותית היהודית של כלל החברה בישראל והחלשתה של מדינת הלאום. זו תעמולה שהפחד הוא בן-בריתה. במקום "הם מפחדים" הסיסמה היא: "אנחנו מפחדים ורוצים שכמה שיותר מכם, האזרחים תפחדו אתנו (ותבטאו זאת בקלפי)".

תמיכה ברשימה שתעמולתה מבטיחה מאבק על "דמותה היהודית של המדינה", היא תמיכה בערעור הזהות התרבותית היהודית של כלל החברה בישראל והחלשת מדינת הלאום. תעמולה שהפחד הוא בן-בריתה

מרכיב מרכזי בתעמולה זו הוא דה-לגיטימציה של ביטויי התרבות היהודית של רוב אזרחי המדינה. לא רק הלחישה הרועמת הידועה ש"השמאל שכח מה זה הלהיות יהודים" אלא מצג שיקרי כאילו יש "כרסום גדל והולך של הזהות היהודית"  בחברה ובמדינה ו"רק הרשימה שלנו יכולה להיות זאת שתדאג לזהות היהודית".

תעמולת הפחד יעילה להעלים את העובדות: הפריחה של התרבות היהודית בישראל. התפתחות עולם התורה ואהבת תורה ומצוות בקרב הציבור הרחב במדינה. העמקת הזהות היהודית בקרב חלקים נרחבים בציבור, שהתנתקו ממנה במודע בעשרות השנים הראשונות למדינה.

השלב הראשון של הפחדת הציבור היהודי הרחב הוא לגרום לו להפסיק להאמין בעצמו. התוצאה של רוב מעורער או רוב שאינו חש כרוב היא התנכלות למיעוט. ואמנם, השלב השני הוא להעצים את הפחדים של קבוצת הרוב מהמיעוט. זו נקודת מוצא מסוכנת של תנועה המתחזה לתנועה לאומית. הלאומנות אינה לאומיות-יתר אלא ההפך ממנה.

עמידה על זכויות למיעוט, על שוויון לכל אזרח מחזקת את הרוב וממילא את מדינת הלאום.

רוב מוחלש מופשט מזהותו, רוב המפחד מגיוון ושוני, פחד ממיעוטים, כל אלה הם דרך בטוחה לערעור מדינת הלאום. מדינת לאום חזקה דואגת לכל אזרחיה בשלום ובשוויון.

עבור אזרחים מקבוצת הרוב בישראל, שהם או אבותיהם חוו את חולשת-המיעוט בארצות מוצאם, מאפשרת מדינת הלאום (בדרך כלל) תחושת ביטחון. כוחה של מדינת הלאום ומידת הדמוקרטיות שלה נבחנים במעמדם של מיעוטים בתוכה. הלאומיות אינה פוחדת מריבוי גוונים, מביקורת וחופש ביטוי כי היא בטוחה בכוחה הנשען על הרוב הלאומי. חבר כנסת ערבי (וגם יהודי), המשמיע ביקורת חריפה ואף התנגדות, עושה זאת מכוח היותו חבר במוסד ששמו ומספר חבריו נשען על מסורת יהודית עתיקה כשמאחוריו סמל המנורה ודגל הטלית.

רוב שאינו חש כרוב יתנכל למיעוט. השלב השני הוא העצמת הפחדים של קבוצת הרוב מהמיעוט. זו נקודת מוצא מסוכנת של תנועה המתחזה ללאומית. הלאומנות אינה לאומיות-יתר אלא ההפך ממנה

דמותה היהודית של המדינה מושרשת ואיתנה בזכות העובדה שהזהות היהודית והלאומית חשובה לרוב אזרחי ישראל. החברה בישראל אינה זקוקה לפוליטיקאים ולחוקים הצהרתיים ופופוליסטים כדי להמשיך ולעצב באופן מייצג ודינמי את דמותה של מדינת ישראל.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 747 מילים

רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

  • מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
  • מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
  • למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
  • האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
השאלה היתה איך ציבור שומר תורה ומצוות שאמון על עזרה לזולת והצלת חיים בהתנדבות ומסירות הגיע למצב שבו נרמסים הערכים החשובים ביותר שהם רצח!! ושפיכות דמים בכל המאמר לא מצאתי את התשובה...
התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו. המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהי... המשך קריאה

התשובה ברורה. ה"גדולים" מעדיפים שהנוער יהיה תחת השגחתם בתלמודי התורה ולא יהיו בפלאפון (זה שמוצנע בכיס שאף אחד לא רואה) ובפורנו.
המצב ממחיש את סדר העדיפויות של הרבנים. העדפת הכוח של הקהילה והמשכיותה, על פני כל דבר אחר.

עוד 750 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 8 במרץ 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ראיון "בסופו של דבר, זה או בנט או ביבי"

יו"ר ימינה עשוי להיות זה שיכריע איזו ממשלה תוקם אחרי הבחירות בעוד שבועיים, והאם בנימין נתניהו יעמוד בראשה ● בראיון נרחב הוא פורס את משנתו - כלכלה, משפט, הפלסטינים, יהדות ארה"ב, חרדים ועוד - ומבקש לשכנע שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב ● "יש דור שלם שלא מכיר שום דבר אחר חוץ מביבי, וחושב שישראל לא תשרוד בלי ביבי. אין טעות גדולה מזו. לא רק שישראל תשרוד: היא תמריא ביום שאחרי נתניהו"

עוד 5,201 מילים

למקרה שפיספסת

״עזבי, אני כבר אדבר עם אמא שלי״

לפני כמה שנים השתתפתי בפגישה ארוכה, שהייתי צריכה להציג רק 10 דקות מתוכה. במשך כל הפגישה ישבתי ועבדתי וחיכיתי לתורי. אחד המהנדסים שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי לו שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא מצידו ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות.

במשך הפגישה עבדתי וחיכיתי לתורי. מהנדס שישב לידי שאל מה אני עושה. עניתי שכדי להספיק להגיע למקלחות של הילדים אני צריכה לעבוד בכל דקה פנויה. הוא ענה שההעדפה שלו היא להגיע אחרי המקלחות

עוד משחר ילדותי היה ברור שתהיה לי קריירה. לאחרונה חבר הזכיר לי, שכשהתחתנתי הצהרתי שהילדים שיהיו לי לא יפריעו לי בדרך. אני עובדת שעות ארוכות ותובעניות עוד מימיי כסטודנטית. את משרת הניהול שלי קיבלתי בהיותי בהריון, ואף מצאתי את עצמי עובדת מדי פעם במהלך חופשת הלידה. גם בן זוגי מפתח קריירה משלו ושנינו לא נמצאים הרבה בבית. כמי שגרה בישוב קהילתי, בשנים שהילדים היו קטנים הייתי שומעת משפטים בנוסח: "המטפלת מגדלת לה את הילדים". נוצר פה פרדוקס, מצד אחד יש ציפייה שתצליחי, ומהצד השני מצפים שתהיי אמא במשרה מלאה.

תחילת שנת 2021, ועדיין נשים יזמיות רבות מוצאות את עצמן בלחץ מתמיד של הרצון לאזן בין הקריירה והמשפחה. לאורך זמן המתח הזה שוחק ולא מתגמל. כשעבדתי בחברת הייטק גדולה נוכחתי לדעת, שיש הרבה נשים שמגיעות לדרגות ניהול בכירות, לא עומדות בלחץ ועוזבות.

החדשות הטובות הן שהנשים שהתמידו לאורך השנים ולא פרשו הפכו להיות מנהלות בכירות, או אפילו מנהיגות. הן אימנו את עצמן לפרוץ גבולות באופן מתמיד, להפוך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמן, לפתור בעיות בצורה יצירתית, לעמוד בלחצים מבלי להישבר ולהאמין בעצמן וביכולות שלהן בכל רגע נתון.

זוהי מיומנות נרכשת בצורה הדרגתית ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן. או כשאנשים תוהים איך יכול להיות שאת גם עושה קריירה, וגם הילדים יוצאים מוצלחים?

אז איך בכל זאת הצלחתי להתמיד? הקפתי את עצמי בנשים חזקות ומדהימות שעשו זאת לפני, והרבה חריצות. אפשר לומר שבמובן מסוים הן סללו עבורי את הדרך והפכו אותה לקלה יותר עבורי. כי האמביוולנטיות לא מגיעה רק מהחברה, אלא נכנסת לתוך הבית. כשהילדים קטנים הם רוצים את אמא לידם, אבל כשהם גדלים, הקריירה של אמא הופכת עבורם למקור גאווה והשראה.

החדשות הטובות הן שהנשים שלא פרשו לאורך השנים הפכו למנהלות בכירות ואף למנהיגות. זו מיומנות נרכשת ונדרשת שלמות פנימית עם התהליך. למשל, כשהילדה שלך מציירת את המטפלת בציור המשפחתי של יום המשפחה בגן

הבת שלי, לדוגמה, רצתה לעשות בגרות 5 יחידות במתמטיקה, פיזיקה ומחול, והמורה אמרה לה שזה יותר מדיי ושהיא לא תצליח. היא אמרה למורה:

"עזבי, אני כבר אדבר על זה עם אמא שלי".

הדרך היחידה לצלוח את זה היא לדעת להבדיל עיקר לתפל. ידעתי שחשוב לי להקריא סיפור כל לילה לפני השינה, לשחק משחקי קופסה ולהקשיב. בשביל להצליח לעשות את זה עם מלוא הסבלנות, עשיתי מיקור חוץ לכל שאר מטלות הבית. גם אם הייתה לכך הוצאה כספית משמעותית. זו הייתה לגמרי השקעה ארוכת טווח; במשפחה שלי, בקריירה ובעצמי.

המסר שלי לאימהות, זה קחו עזרה ותהפכו  את הילדים למעורבים. שידעו מה אתן עושות ומה התרומה שאתן מביאות. בסופו של דבר זה מעצים אותם. עבורי ילדים וחיי משפחה הם לא גורם מעכב אלא מנוע צמיחה!

אפרת שגיא-אופיר, מנהלת ראשית ואחת ממייסדות חברת Air Doctor ,חברת סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית המקשרת בין מטיילים לרופאים מקומיים ברחבי העולם. Air Doctor הוא הסטארט-אפ השני של אפרת, בעבר הקימה את Sun Effect, חברה בתחום האנרגיה הסולארית. היא החלה את הקריירה שלה בהנדסת תעשייה באינטל, בהמשך הובילה את ניהול שרשרת האספקה ​​בחברת BetterPlace בשנת 2020 נבחרה לאחת מחמש המועמדות הסופיות ומקום ראשון בחירת הקהל בתחרות עולמית Quesnay למייסדות בתחום InsurTech כהוקרה על עבודתה ב .Air Doctor. צילום: נתי כהן

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 500 מילים

"אם בחמישה סקרים לפני הבחירות לא נעבור את אחוז החסימה, לא נתמודד"

בליכוד מרכיבים כבר בביטחון קואליציה עם החרדים והציונות הדתית, ובעיקר עם ימינה של נפתלי בנט ● זה לא אומר שנתניהו לא ינסה לעזור לציונות הדתית על חשבון בנט, שקד וימינה ● בכחול-לבן מרגישים הקלה גדולה - והלחץ עובר לכיוון מרצ, שם הדילמה גדולה ● וביהדות התורה רועדים מפחד מבצלאל סמוטריץ' והחלו בקמפיין בוטה במיוחד ● פרשנות

עוד 774 מילים

דיווח: באיחוד האמירויות לא מעוניינים בביקור של נתניהו לפני הבחירות

גדעון סער: הדור הבא לא יתנהל כלפי דרעי כמו הדור הנוכחי ● ישראל כ״ץ טוען כי יש גורם במשרד האוצר שעיכב את אישור מענקי החזרה מהחל״ת ● מתן כהנא: לא נשב עם מרצ ● סמוטריץ׳ לגולן: מזל שלא מונית לרמטכ״ל ● יאיר גולן: בן גביר מחבל ● בן גביר: מצפה לראות אם בעוד שבועיים יהיה לו אומץ לכתוב את זה שוב ● מהיום זרים יכולים להכנס לישראל רק באמצעות בקשה לוועדת היתרים

עוד 11 עדכונים

תגובות אחרונות

אין רשימה מושלמת

אין לי זכות לבטל במחי יד את אפליית הלהט"בים בשם מאבק לביטול אפליית האזרחים הערבים וסיום השליטה הצבאית בגדה.

מי אני בכלל שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו מהן חשובה יותר. מי אני בכלל שאוכל לבטל או למזער או להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי?

קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים שלי: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה.

מי אני שאוכל להשוות בין סוגי אפליות ולהחליט איזו חשובה יותר. מי אני שאוכל לבטל, למזער, להכחיש או להדחיק אפליה כלשהי? קל להיות סטרייט שאומר לחברות ולחברים להט"בים: עזבו, האפליה שלכם זה בקטנה

קל להיות יהודי שאומר לערבי: עזוב אותך. האפליה שלכם זה בקטנה.

לגיטימי להצביע לרשימה המשותפת תוך גינוי לדבריו המרתיחים של טיבי על להט"ב. בשום אופן אין לעשות לו הנחות כי הוא מייצג אזרחים שאפלייתם בשל הלאום שלהם עמוקה ומבנית, או מפני שהוא קורץ אלקטורלית לקהל מוסלמי-שמרני.

לגיטימי להצביע מרצ או עבודה תוך דרישה מהן להתנער מכל קשר למוסדות שמבנים ומנציחים אפליה של אזרחים ערבים (דירקטוריון קק"ל שנוח וחמים לשבת בו).

וחובה להזכיר כל הזמן: המאבק למען זכויות אדם ואזרח הוא מאבק שמושתת על עקרונות אוניברסליים.

לכן מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה – הם מאבקים משולבים. מאבקים שמושתתים על התנגדות להפרת זכויות אדם ועל דרישה לשוויון ללא הבדל לאום, דת, מוצא, מין, או נטייה מינית. כן, גם אם מישהו נורא רוצה לקרוץ לקהל השמרני-מוסלמי שלו.

המאבקים האלה משולבים במכלול מאבקים נוספים ובראשם המאבק לשוויון זכויות לנשים וכן המאבק לפירוק מודל הקצאת קרקעות המעוות והמקומם במדינת ישראל (נושא בוער, אקוטי, עצום השפעה, עצום ממדים ומושתק כפי שלמדנו מחברנו David Ben Shabat). זאת לצד המאבק הקריטי להבטחת קיום בכבוד לכל ישראלי. וכמובן המאבק הקיומי להגנה על זכויות הילדים.

תשאלו את חברת הכנסת עאידא תומא-סלימאן. היא יכולה לספר לכם כמה דברים על השילוב בין מכלול המאבקים הללו. ואם תפגשו ברחוב את ד"ר דב חנין, תוכלו גם לשמוע מפיו מספר משפטים בנדון מהתקופה שבה כיהן בכנסת.

מדובר במאבק משולב: המאבק למען סיום אפליית הלהט"בים וכמובן לסיום אפלייתם המבנית של האזרחים הערבים ולסיום המשטר הצבאי ועקרונות האפרטהייד המעציבים ששולטים בחיי תושבי הגדה

הדברים המבאסים, המקוממים והמרתיחים של טיבי מזכירים לנו:

אין רשימה מושלמת. אין. יש הרע במיעוטו או הטוב במינימליותו. אני חושב שחובה להצביע למפלגה מהמתחם הליברל-דמוקרטי והסוציאל-דמוקרטי.

אבל כזו שמקשיבה ברצינות גם לתחושות ולמחשבות של בוחרים ימנים, מסורתיים, דתיים וחרדים. מפלגה שחושבת ברצינות על חיים ביחד במרחב דמוקרטי שיש בו חילוקי דעות מהותיים וקיומיים. אבל הכל במסכרת קיום אנושי, דמוקרטי וכלכלי מכובד לכל אחד ואחת מאיתנו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 398 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"המומחים ההודים יכולים להפוך את החברות הישראליות לתחרותיות יותר"

לגמרי לא רק מים, חקלאות ובטחון: הסחר עם הודו מגיע כבר ל-5 מיליארד דולר כולל טכנולוגיה פיננסית, סייבר ורפואה ● שגריר הודו בישראל סנג'יב סינגלה מסביר איך ממקסמים את הפוטנציאל העסקי העצום ביחסים בין המדינות, שעדיין רחוק ממימוש, ומה צפוי לקרות רגע אחרי שוך המגפה ● וממה הכי חשוב להיזהר כשרוצים להיות גדולים באסיה

עוד 932 מילים

מנדלבליט שוב בורח מאחריות

בני גנץ ביקש בשבוע שעבר תשובה משפטית מוסמכת מהגורם היחיד שמוסמך לתת תשובה כזו, בטרם העניין יגיע לבית משפט ● גנץ ביקש לדעת מה דינה של ממשלת החילופים במקרה שכחול-לבן לא תעבור את אחוז החסימה ● זו סוגיה מרכזית בעלת משקל - אבל מנדלבליט סירב להשיב עליה ● מעבר למפגן המדהים של חוסר אומץ לב מקצועי, מנדלבליט פשוט טועה בהבנת מהות תפקיד היועמ"ש ● פרשנות

עוד 801 מילים ו-1 תגובות

ראיון "אני הולך להיות שר אוצר בראס בילעינו הפעם או בפעם הבאה"

הוא לוחם שחיתות עם קבלות, רודף צדק, יהיר ועצבני ● הוא הצביע בעבר ללפיד ("כי אין לו כתבי אישום") אבל לא מבין מאיפה מצא "79 בעלי הון שמימנו אותו" ● בנט "פאשיסט", מרצ "שמאל קיצוני" ● כפיית חיסונים זה פגיעה בדמוקרטיה - אבל קריסת עסקים יותר ● בגיל 50, ירון זליכה משוכנע שיהיה שר האוצר - בסיבוב הזה או הבא ● "אני היחיד שיכול לעצור את האסון, ולסובב את הספינה"

עוד 2,410 מילים ו-1 תגובות

מנהל בחברת ניקיון תובע 300 אלף שקל ממשרד רה"מ

גנץ לנתניהו: "הקריאה לעלות על משרד המשפטים מסוכנת" ● דרעי: "כשממשלת נתניהו תקום גם גדעון יבוא. בנט ודאי" ● לפיד: "יותר חשוב לי להזיז את נתניהו מאשר להיות רה"מ" ● נתניהו בתראבין: אטפל אישית בכל אוכלוסיית הבדואים ● עודה מברך את לפיד שלא פוסל את המשותפת ● הורוביץ: לא נפרוש - פרישה היא תבוסתנות

עוד 46 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

הבעיה של ארז דריגס

ארז דריגס הקדיש את החלק הארי בראיון שהעניק אמש לדקדוק בעובדות ● הוא "חש בושה" אבל מבקש לשים דברים בפרופורציה ● הוא "לוקח אחריות" אבל לא מבין למה אומרים שזה "בניגוד לרצונן" ● התוצאה היא ראיון התנצלות עם הרבה מילים נכונות על "אחריות", "שינוי", "הבנה", ו"תיקון" - אבל ללא מילת התנצלות אחת

עוד 1,065 מילים

גנץ: ״שום קמפיין לא מצדיק מתן לגיטימציה לחקירת ישראל״

שקד: ״דברי הורוביץ חרפה - לא נשב עם מרצ״ ● תקווה חדשה: דבריו חמורים ביותר ● הלימודים בכיתות ז'-י' יחודשו מחר בערים ירוקות וצהובות ● כמו כן יפתחו תחת הגבלות מסעדות, מלונות ואולמות האירועים, התרבות והספורט ● גפני ישתתף באירוע של חדשות 12 למרות שהסיעה החליטה להחרים את הערוץ ● דרעי שוחח עם ראש עיריית קלנסווה על רקע ניסיון רצח מנכ״ל העירייה

עוד 17 עדכונים

עיריית תל אביב מתחמקת משימור מתחם נגה ביפו

תושבי יפו סובלים רבות בשנים האחרונות מעבודות הרכבת הקלה בשדרות ירושלים, אך לפחות ברור להם שבסוף תבוא הגאולה ● במדרחוב בת עמי שבמתחם נגה, לעומת זאת, מתברר שמחכה להם דווקא גיהינום אסתטי ● מחר צפויים להתחיל עבודות פיתוח במדרחוב שעיצב האדריכל קלמן כץ, והאבנים הטבעיות ועיטורי הערבסק היפהפיים יוחלפו במרצפות גנריות ● העירייה בתגובה: "מדובר בריצוף ישן אשר בכל מקרה היה צורך להחליפו"

עוד 693 מילים

מי היה האיש שבימי חייו כונה האדם החזק בעולם, מלך הברזל, הרקולס היהודי ושמשון המודרני? ● והאם סבב הופעות שערך ברחבי צפון אמריקה השפיע על ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, יוצריו היהודים של "סופרמן"?

עוד 857 מילים

ראיון מפעל החיים של ג'יין פונדה

אחת הכוכבות הגדולות האחרונות של הוליווד ואקטיביסטית חברתית ותיקה, ג'יין פונדה קיבלה השבוע פרס מפעל חיים בטקס גלובוס הזהב ● הנאום שנשאה היה מרגעי השיא של ערב חסר ברק שהתנהל ברובו בזום ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על אביה הנרי פונדה, על "נשיא האקלים הראשון" ג'ו ביידן, על נשים מנהיגות, הסרטים שאהבה, יחסה לטלוויזיה - ומה עוד נותר לה לשנות בעולם

עוד 2,107 מילים

טיול לשבת כשהרקפות בוהקות מתמיד - סיור בהרי יהודה

אחרי סגר הקורונה הממושך ישנה הזדמנות לחזות בכלניות בשיא פריחתן ● בפארק עצמאות ארצות הברית מסלולי הליכה מסומנים לצד ספסלים ושולחנות פיקניק ● בהר יעלה ניתן ליהנות מנוף של 360 מעלות של האזור - מיהודה ועד מישור החוף הדרומי, דרך נחל שורק והר חברון

עוד 991 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה