את הטקסט הבא אני רוצה להקדיש לכל מי שמגדיר עצמו מזוהה אידיאולוגית עם הזרם הימני/שמאלי בישראל, ובפרט – לסבא שלי. בכל פעם שעולה נציג של תנועה כזו או אחרת להתראיין ומצהיר שקבוצתו "אינה פוליטית" ו"בסך הכול קוראת לשינוי", עולה בי הזיכרון שלו.
סבא שלי נולד למשפחה ציונית שמקורה בחברון, דור שישי בארץ. הוא היה רוויזיוניסט, ממקימי מפלגת "התחיה", מהמפגינים בימית. אצלו הייתה הטלוויזיה פתוחה תמיד על שידורי החדשות, והיה מנהל ויכוחים ערים וחד-צדדיים עם הפרשנים, אדם דעתן ובוטה. באחת משיחותנו דימה את אהבתו לארץ ישראל לאהבה רומנטית.
מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.









תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו"אנחנו לא ימין, אבל באנו מקריית ארבע"
"אנחנו לא ביבי, אבל רוצים להמשיך עד הניצחון,
שזה אחרי שהגדה ולבנון יבערו, שזה מלחמת נצח,
שזה מצב חירום, אז אין בחירות"
"אנחנו לא משיחיים, רק בעד שימוש בכח (וכסף וכבוד) ומקדשים את האבנים וקברי שייחים,
ומחביאים את סמוקות הדם המשתמטות,
וקצת בעד גזענות במסווה, מעורב בפשיזם"
"אנחנו לא חוטאים, רק מפעילים מכונת שנאת חינם,
ואולי קצת מטים משפט ומאפשרים נטילת שוחד, בניגוד לאיסורים מפורשים.
אה, מה קשור אלינו – משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים?"
נכון, הבריחה מזיהוי פוליטי היא אחת הרעות החולות שפוקדות אותנו. אבל, האשמה לבעיה נחלקת בין נתניהו למפלגות המרכז. טעות היא להגיד שמפלגות המרכז רק מתנערות מזהות רגשית. זה לא נכון, הן בורחות מהכרעה אידאולוגית, הן בוחרות לא להחליט ימין או שמאל כדי לא להרגיז אף אחד, ובעיקר לא להרגיז את המיינסטרים. לכן הן יתמכו בחוקים ופעולות שמדירים ערבים ופעילי זכויות אדם, אלו שמרגיזים את המיינסטרים, אבל לא יתמכו בחוקים ופעולות כנגד מתנחלים, שוטרים וחיילים אלימים. בפועל המרכז הוא לא מרכז אלא ימין ממלכתי וצבוע.