JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של איה שפירא | זמן ישראל
איה שפירא
הזמן של
איה שפירא

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.

הזמן של
איה שפירא

מה קרה לפוליטיקה האידאולוגית בעידן הביביסטי?

את הטקסט הבא אני רוצה להקדיש לכל מי שמגדיר עצמו מזוהה אידיאולוגית עם הזרם הימני/שמאלי בישראל, ובפרט – לסבא שלי. בכל פעם שעולה נציג של תנועה כזו או אחרת להתראיין ומצהיר שקבוצתו "אינה פוליטית" ו"בסך הכול קוראת לשינוי", עולה בי הזיכרון שלו.

סבא שלי נולד למשפחה ציונית שמקורה בחברון, דור שישי בארץ. הוא היה רוויזיוניסט, ממקימי מפלגת "התחיה", מהמפגינים בימית. אצלו הייתה הטלוויזיה פתוחה תמיד על שידורי החדשות, והיה מנהל ויכוחים ערים וחד-צדדיים עם הפרשנים, אדם דעתן ובוטה. באחת משיחותנו דימה את אהבתו לארץ ישראל לאהבה רומנטית.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
״אנחנו לא ימין, אבל באנו מקריית ארבע״ ״אנחנו לא ביבי, אבל רוצים להמשיך עד הניצחון, שזה אחרי שהגדה ולבנון יבערו, שזה מלחמת נצח, שזה מצב חירום, אז אין בחירות״ ״אנחנו לא משיחיים, רק בעד ש... המשך קריאה

"אנחנו לא ימין, אבל באנו מקריית ארבע"
"אנחנו לא ביבי, אבל רוצים להמשיך עד הניצחון,
שזה אחרי שהגדה ולבנון יבערו, שזה מלחמת נצח,
שזה מצב חירום, אז אין בחירות"
"אנחנו לא משיחיים, רק בעד שימוש בכח (וכסף וכבוד) ומקדשים את האבנים וקברי שייחים,
ומחביאים את סמוקות הדם המשתמטות,
וקצת בעד גזענות במסווה, מעורב בפשיזם"
"אנחנו לא חוטאים, רק מפעילים מכונת שנאת חינם,
ואולי קצת מטים משפט ומאפשרים נטילת שוחד, בניגוד לאיסורים מפורשים.
אה, מה קשור אלינו – משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים?"

נכון, הבריחה מזיהוי פוליטי היא אחת הרעות החולות שפוקדות אותנו. אבל, האשמה לבעיה נחלקת בין נתניהו למפלגות המרכז. טעות היא להגיד שמפלגות המרכז רק מתנערות מזהות רגשית. זה לא נכון, הן בורחו... המשך קריאה

נכון, הבריחה מזיהוי פוליטי היא אחת הרעות החולות שפוקדות אותנו. אבל, האשמה לבעיה נחלקת בין נתניהו למפלגות המרכז. טעות היא להגיד שמפלגות המרכז רק מתנערות מזהות רגשית. זה לא נכון, הן בורחות מהכרעה אידאולוגית, הן בוחרות לא להחליט ימין או שמאל כדי לא להרגיז אף אחד, ובעיקר לא להרגיז את המיינסטרים. לכן הן יתמכו בחוקים ופעולות שמדירים ערבים ופעילי זכויות אדם, אלו שמרגיזים את המיינסטרים, אבל לא יתמכו בחוקים ופעולות כנגד מתנחלים, שוטרים וחיילים אלימים. בפועל המרכז הוא לא מרכז אלא ימין ממלכתי וצבוע.

לפוסט המלא עוד 1,189 מילים ו-2 תגובות

סוף סוף אפשר להרים את הראש

אחרי שדרום אפריקה הציגה את טיעוני התביעה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, עלתה לי תחושת מחנק בגרון. יום חמישי היה רווי כותרות שליליות, והתיעוד של בני משפחות החטופים זועקים דרך רמקולים עצומים לכיוון עזה רק העצימו את תחושת הקבס.

שלושת החודשים האחרונים היו מלאים באין ספור אירועים כואבים, אבל דווקא מאורעות יום זה דכדכו אותי במיוחד. זאת למרות שהדרום אפריקאים לא העלו מסכת טיעונים מטלטלת, ובכל הקשר שאינו העת הנוכחית המשוגעת, הבאתם של ציטוטים הנעים על הקשת שבין דבריו של ניסים ואטורי לאלה של קובי פרץ בפני בית הדין המעונב היו מעלים בי חיוך.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 634 מילים ו-1 תגובות

מה הקשר בין ההתפכחות של מאיר אדוני לכישלון בהסברה הישראלית?

מי שאינו טורח להתעדכן בסדרי היום של ביצת הקולינריה הישראלית ייתכן שפספס את התפכחותו הטרייה של מאיר אדוני והתנערותו מקרב מחנה השמאל. ב-17 בנובמבר פרסם השף פוסט בסטורי של עמוד האינסטגרם שלו, והנה ציטוט מתוכו:

"מודה ומתוודה שהייתי מהאפסים שתמכו והטיפו לשלום!.. חלמתי חלומות הזויים על עולם יפה, שקט, מלא בטוב ובאהבה! עולם שלא קיים ליהודי וישראלי. שילמתי מחיר ענק… אבל נאחזתי בטמטום ההזוי שרציתי להאמין בו. ב-7 לאוק ב-6 וחצי בבוקר מאיר אדוני נפטר. דקה אחרי נולד מאיר אדוני אחר. מאיר שמכה על חטא. מאיר שמתבייש שהיה חלק מההזיה של אנשי השמאל ההזויים שלא מבינים שאנחנו מוקפים במפלצות אסלאם קיצוני שאין להם עניין בשלום ונורמליות אלא רק רצון לשרוף אותנו חיים! מתבייש ומבקש סליחה מהעם שלי שלקחתי חלק בהונאה הגדולה של השמאל. מתפלל שבורא עולם יסלח לי…".

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
תודה איה על המאמר. בהחלט אחד האתגרים של החברה הוא להפנים ולהסכים שעולמינו הוא רב מימדי, צבעוני ומורכב ואכן הקמצנות הקוגניטיבית היא בעוכרינו והיא גם מקור כוחן של הקונספירציות למיניהן. א... המשך קריאה

תודה איה על המאמר. בהחלט אחד האתגרים של החברה הוא להפנים ולהסכים שעולמינו הוא רב מימדי, צבעוני ומורכב ואכן הקמצנות הקוגניטיבית היא בעוכרינו והיא גם מקור כוחן של הקונספירציות למיניהן.
אבל יש נקודה חשובה שאנו צריכים לזכור בהקשר של מלחמה. אם כאזרחים יושבי בבתי קפה או כנסת קשה לעכל מורכבויות, מה יגידו אזובי הח"יר והשיריון באבק הקרבות ופחד המוות? שם הוודאות נחוצה. שם החד מימדיות נותנת מוטיבציה שהכרחית להכרעת הקרב. זה ברמה הטקטית. אסטרטגית, עדיף שנהייה בהווית ספרא וסייפא. מורכב אמרנו?

לפוסט המלא עוד 1,176 מילים ו-1 תגובות

לו רק יכלו הקברים לדבר

את מקור הנוהג להתאבל על המתים ניתן למצוא בתיעודים המוקדמים ביותר של חיי קהילה. נדמה לנו לעתים כי המוות ושלל המנהגים העוטפים אותו מוחלטים וקבועים, אך כמו כל תופעה חברתית עברו מנהגי הקבורה תהליך של שינוי לאורך ההיסטוריה.

הסמלים המאפיינים את מנהגי הקבורה משתנים בין קהילות, ובסימבוליזם זה ניתן למצוא רמזים לאופן בו מפרשות תרבויות שונות את חוויות החיים והמוות.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 786 מילים ו-3 תגובות

כוחה של מילה

מאז פרוץ המלחמה אני צופה בטלוויזיה בכל שעות היום. ליתר דיוק אני צופה בחדשות, מכיוון שהן ממלאות את לוח השידורים כמעט לחלוטין. הצפייה, אשר הפכה עבורי להרגל הכרחי בהיותה מאפשרת תחושה של שליטה, ולו כאשליה, נעדרת ברובה פרספקטיבה רעננה ומעמיקה.

אני מוצאת את עצמי מזפזפת בין הערוצים וצופה באותן הידיעות ובאותם המסרים. עדיין, דווקא ההתבוננות והפניית הקשב לאלה, חושפת את הנרטיב השכיח ומגמות בשיח, באופן שכמו מבקש בחינה ביקורתית שלהם.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 733 מילים

דה פוליטיזציה - אז והיום

יום הזיכרון לרצח יצחק רבין לא הונצח השנה בטקס ממלכתי וגם לא קיבל התייחסות תקשורתית יוצאת דופן (זאת כמובן להוציא את שדרני ערוץ 14, אשר שמו של רבין שגור בפיהם בתור נושא מרכזי באחריות למחדלי ה-7 באוקטובר מתוקף הסכמי אוסלו).

לנוכח אירועי המלחמה ניתן להבין זאת כמובן, אך אין להסיק מכך שציון זכרו אינו רלוונטי בעת הזו, וייתכן שהוא משמעותי אפילו יותר. מעניינת במיוחד ההתבוננות על האופן בו מתעצבת הישראליות בעתות משבר, בצל זיכרון דמותו של רבין, כמו גם בצל אירועי המלחמה העכשווית.

מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
תודה איה, יפה כתבת. ויפה גם כתבה ויסלבה שימברוסקה בשירה "הכל פוליטי" אנחנו ילדי התקופה, התקופה היא פוליטית. כל המעשים היומיומיים או הליליים שלך, שלנו, שלכם הם מעשים פוליטיים. לשיר המלא... המשך קריאה

תודה איה, יפה כתבת.
ויפה גם כתבה ויסלבה שימברוסקה בשירה "הכל פוליטי"
אנחנו ילדי התקופה,
התקופה היא פוליטית.
כל המעשים היומיומיים
או הליליים שלך, שלנו, שלכם
הם מעשים פוליטיים.
לשיר המלא: https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=4810&wrkid=15013

כל ניסיון להתאחד הוא מבורך, אך מי הם המתאחדים? רק היהודים? ומי הוא יהודי?
כמו שכתבת, בפרסומות לאיחוד רואים יהודים בלבד.
או אולי רק הישראלים? ומיהו ישראלי?
בעל תעודת זהות ישראלית? גם אחמד מאום אל פאחם?
או אולי נתאחד כל בני האנוש? ומי הם בני אנוש? גם אלו שקראנו להם חיות אדם?
אלו שאלות פוליטיות, מוסריות שנמצאות בתוך לב ליבה של הקריאה "יחד ננצח".
רוצה לומר, כל ניסיון להסיר את הקליפה הפוליטית מפירות השיח, מגלה שעובי הקליפה היא כעובי הפרי.
הנה כמה אמירות פוליטיות:
– הדגש עבורנו כיום בחברה הישראלית צריך להיות על דרך ארץ, על הקשבה והכלה של השקפות ואמונות שונות מאד משלנו.
– אבל גם להכלה יש גבול. אינני מוכן להכיל פשעים נגד האנושות. לא מהחמאס ולא מאנשים שאומרים שצריך למחוק את עזה, או את חווארה או את מי שבא להם.
– הפרדת דת ממדינה עכשיו
– מדינת כל תושביה = מדינה של יהודים ושל כל השאר, לא מדינת היהודים.

לפוסט המלא עוד 589 מילים ו-3 תגובות
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.