את מקור הנוהג להתאבל על המתים ניתן למצוא בתיעודים המוקדמים ביותר של חיי קהילה. נדמה לנו לעתים כי המוות ושלל המנהגים העוטפים אותו מוחלטים וקבועים, אך כמו כל תופעה חברתית עברו מנהגי הקבורה תהליך של שינוי לאורך ההיסטוריה.
הסמלים המאפיינים את מנהגי הקבורה משתנים בין קהילות, ובסימבוליזם זה ניתן למצוא רמזים לאופן בו מפרשות תרבויות שונות את חוויות החיים והמוות.
מתעניינת מאוד בזירה הפוליטית ומרגישה שיש לה מה לכתוב, בעיקר על האופן שבו היא נדונה בתקשורת.
על מנת להבין את שרשרת האירועים הדרמטיים שהחלו בחקירת השב"כ על "מסמכי סנוואר", המשיכו עם הוצאת צווי גיוס לאלפי חרדים בידי יואב גלנט והסתיימו בהדחת גלנט על רקע הבחירות הגורליות בארצות הברית – צריך להבין מי היה הדובר של בנימין נתניהו שנחשד בגניבת המסמכים המסווגים, אלי פלדשטיין.
לפני שעבר ללשכתו של נתניהו, פלדשטיין עבד בשירותו של איתמר בן גביר. הוא בעל רקע חרדי מבני ברק, ומסמל את המעבר של החברה החרדית הצעירה לכיוונו של בן גביר. למה זה חשוב? כי זה עשוי לעורר שאלות מה הם באמת הסיכומים וההבטחות הלא כתובות שנתן נתניהו לבן גביר, לבצלאל סמוטריץ' ולחרדים. סיכומים העומדים בבסיס הקואליציה, ובחלקם הגדול קשורים לצה"ל ולדמותו.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
כל שנה, הארבעה בנובמבר (שחל אתמול) הוא יום של חשבון נפש שקט עבורי. של חשבון הנוגע למקום בו אנחנו עומדים כחברה, כמדינה, ביחס לשנה שעברה. על היכן אנחנו עומדים כמחנה, אל מול דרכו ומורשתו של יצחק רבין.
זהו יום אישי עבורי. גם בגלל הסיפור עליו גדלתי, עליי כתינוק במנשא בעצרת השלום ההיא. גם על התחנכותי בנוער העובד והלומד, והשנים בהם עסקתי במפעל הזיכרון ליצחק רבין, לדרכו ולהסתה שהובילה לרצח שלו: נדדתי בין בתי ספר באשדוד ובכרמיאל, במועדוני נוער בפתח תקווה ובעפולה, כדי להיפגש עם בני נוער על הלקחים שעלינו להפיק מן הרצח.
בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי
לסרטי הקולנוע של המערב הפרוע יש "תפריט שלד" ידוע מראש, בו הגיבור (ששמו הולך לפניו, על פי זהות כוכב הקולנוע – ג'ון ויין, צ'רלס ברונסון, קלינט איסטווד, פול ניומן, צ'אק נוריס ורבים אחרים) – מופיע בראשית העלילה בפונדק דרכים ופוגש חבורת רשעים העומדת בדרכו; הרשעים מענים את הבוקר, הקאובוי, ולא בוחלים בשיטות עינויים כיד הדמיון, לרבות קבורה בדיונות באופן שרק הראש בולט מעל הקרקע, הצלפות, רצח מקורביו חסרי הישע ועוד.
ואז – הבוקר המעונה משתקם, וחוזר לעיירה, ונוקם ומחסל את כל הרשעים עד לבלי השאר להם פליט, אף רשע לא ינקה.
מהנדס מבנים בוגר הטכניון, בעל תואר שני במדיניות ציבורית, לימודי תעודה בתכנון עירוני ותואר שלישי בהנדסה אזרחית. בעל משרד תכנון וייעוץ בחיפה, מחברם של ספרים מקצועיים ואחרים. מחבר הספר: "תכנון כחוק – דירות ומבני ציבור" בהוצאת "בורסי". אתר -www.benezra.co.il
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חחחחחח
צמצמת את התכונות הנדרשות ממנהיג ישראלי לכושר נאום באנגלית. זה מה שנקרא מכרז תפור.
אני רוצה להציע לך עוד כמה קריטריונים אשני מקווה שתסכים להם:
– יושרה, לקיחת אחריות ודוגמא אישית
– יכולת ללכד את המדינה והעם על כל שכבותיו ומגזריו סביב חזון משותף
– נקי כפיים
מה דעתך? לא תנאי סף ?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם