צודק, אלו שנאבקים בשם עדה זו או אחרת הם אלו שמנציחים את הבעיות האמיתיות: פערים בין מרכז ופריפריה, השקעה נמוכה מידי בבריאות חינוך ורווחה, השתלטות של דתיות שמרנית וגזענית שמדברת בשם השכבות החלשות וחייה על חשבונם.
המפאיניקים עשו הרבה טוב אבל הם עשו גם הרבה טעויות, חלקן מיהירות ורוע חלקן מחוסר הבנה. אבל מאז עבר הרבה זמן, הם כולם כבר מתים, הגיע הזמן לשכוח ולנסות לבנות כאן משהו חדש וטוב. רק שלבעלי הכוח נוח שכולנו נתעסק בעוולות מפאי במקום בשחיתות הרוע והטמטום של השלטון הנוכחי.

נכון, הבריחה מזיהוי פוליטי היא אחת הרעות החולות שפוקדות אותנו. אבל, האשמה לבעיה נחלקת בין נתניהו למפלגות המרכז. טעות היא להגיד שמפלגות המרכז רק מתנערות מזהות רגשית. זה לא נכון, הן בורחות מהכרעה אידאולוגית, הן בוחרות לא להחליט ימין או שמאל כדי לא להרגיז אף אחד, ובעיקר לא להרגיז את המיינסטרים. לכן הן יתמכו בחוקים ופעולות שמדירים ערבים ופעילי זכויות אדם, אלו שמרגיזים את המיינסטרים, אבל לא יתמכו בחוקים ופעולות כנגד מתנחלים, שוטרים וחיילים אלימים. בפועל המרכז הוא לא מרכז אלא ימין ממלכתי וצבוע.

הבעיה עם גנץ היא לא שהוא לא רוצה להיות ראש ממשלה אלא בהבנת המציאות ובסדרי העדיפויות. אי אפשר להנהיג בלי לבחור צד והוא לא מוכן להרגיז אף אחד (מלבד את השמאלנים והבוחרים שלו שרגילים לזה). הוא רוצה שכולם יאהבו אותו אבל לא מבין שאתה לא מחליף משהו כמו ביבי, אחד שנאחז בקרנות המזבח, בלי שהביביסטים ישנאו אותך.

הבעיה עם היענותו של ברק אינה מסתכמת בכך שהוא מחל על כבודו ועל כבודם של כל אלו שנאבקו לשמור על מדינת ישראל כמדינת חוק. הבעיה היותר גדולה היא שהוא מוכן להיות עלה תאנה לפעילות צבאית הרסנית שנועדה לנקום על ההשפלה הנוראה שספגנו ולספק את תאוות הדם של הימין הלאומני. ולא זה לא הדרך הטובה ביותר למנוע אסונות כמו אלו שהתרחשו ב-7 לאוקטובר.

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.