תודה איה על המאמר. בהחלט אחד האתגרים של החברה הוא להפנים ולהסכים שעולמינו הוא רב מימדי, צבעוני ומורכב ואכן הקמצנות הקוגניטיבית היא בעוכרינו והיא גם מקור כוחן של הקונספירציות למיניהן.
אבל יש נקודה חשובה שאנו צריכים לזכור בהקשר של מלחמה. אם כאזרחים יושבי בבתי קפה או כנסת קשה לעכל מורכבויות, מה יגידו אזובי הח"יר והשיריון באבק הקרבות ופחד המוות? שם הוודאות נחוצה. שם החד מימדיות נותנת מוטיבציה שהכרחית להכרעת הקרב. זה ברמה הטקטית. אסטרטגית, עדיף שנהייה בהווית ספרא וסייפא. מורכב אמרנו?

תודה איה, יפה כתבת.
ויפה גם כתבה ויסלבה שימברוסקה בשירה "הכל פוליטי"
אנחנו ילדי התקופה,
התקופה היא פוליטית.
כל המעשים היומיומיים
או הליליים שלך, שלנו, שלכם
הם מעשים פוליטיים.
לשיר המלא: https://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=4810&wrkid=15013

כל ניסיון להתאחד הוא מבורך, אך מי הם המתאחדים? רק היהודים? ומי הוא יהודי?
כמו שכתבת, בפרסומות לאיחוד רואים יהודים בלבד.
או אולי רק הישראלים? ומיהו ישראלי?
בעל תעודת זהות ישראלית? גם אחמד מאום אל פאחם?
או אולי נתאחד כל בני האנוש? ומי הם בני אנוש? גם אלו שקראנו להם חיות אדם?
אלו שאלות פוליטיות, מוסריות שנמצאות בתוך לב ליבה של הקריאה "יחד ננצח".
רוצה לומר, כל ניסיון להסיר את הקליפה הפוליטית מפירות השיח, מגלה שעובי הקליפה היא כעובי הפרי.
הנה כמה אמירות פוליטיות:
– הדגש עבורנו כיום בחברה הישראלית צריך להיות על דרך ארץ, על הקשבה והכלה של השקפות ואמונות שונות מאד משלנו.
– אבל גם להכלה יש גבול. אינני מוכן להכיל פשעים נגד האנושות. לא מהחמאס ולא מאנשים שאומרים שצריך למחוק את עזה, או את חווארה או את מי שבא להם.
– הפרדת דת ממדינה עכשיו
– מדינת כל תושביה = מדינה של יהודים ושל כל השאר, לא מדינת היהודים.