ב-1 בינואר בג"ץ פרסם את אחד מפסקי הדין החשובים ומעוררי המחלוקת ביותר בתולדותיו. פסק דין זה ביטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה מחודש יולי 2023. התיקון שבוטל שלל את הביקורת השיפוטית על סבירות ההחלטות של הממשלה, ראש הממשלה והשרים.

פסק דין זה מהווה שיא בעימות בין רשויות השלטון בישראל, ויש לו השלכות מרחיקות לכת לגבי תפקודן של רשויות השלטון וההגנה על זכויות האדם במדינה. אילולא הושבה עילת הסבירות על כנה, מערכת המשפט הייתה מאבדת כלי מרכזי של ביקורת ופיקוח על השלטון, והדמוקרטיה הישראלית הייתה נחלשת.

פסק הדין מהווה שיא בעימות בין רשויות השלטון בישראל והשלכותיו מרחיקות לכת. אילולא הושבה עילת הסבירות על כנה, מערכת המשפט הייתה מאבדת כלי מרכזי של ביקורת ופיקוח על השלטון

פרסומו של פסק הדין נבלע בשאון המלחמה, והדיון הציבורי סביב משמעויותיו טרם התקיים. אך סקר של המכון לחירות ואחריות ביקש כבר עתה לזהות את עמדת הציבור ביחס אליו. הסקר נערך ע"י חברת iPanel ב-14-17 בינואר בקרב מדגם מייצג של 805 משיבים.

בטרם נבחן את תוצאות הסקר הטרי, עלינו לחזור אחורה אל ימי המאבק ברפורמה המשפטית. בסקרים שערך המכון בעיצומו של המאבק – במרץ וביולי 2023 – ביקשנו להבין מה חושב הציבור על כוונת הממשלה לבטל את עילת הסבירות. סקרים אלה הראו כי רוב הציבור מתנגד לביטול עילת הסבירות: שיעור ההתנגדות עמד על 58% במרץ ו-55% ביולי, כאשר שיעור המתנגדים בקרב מצביעי האופוזיציה גבוה הרבה יותר מאשר בקרב מצביעי הקואליציה (83% לעומת 30% ביולי).

על בסיס תוצאות אלה, אפשר היה לצפות שרוב הציבור יתמוך בהחלטת בג"ץ לבטל את התיקון לחוק ולהשיב את עילת הסבירות על כנה. אך לא כך מראים ממצאי הסקר שלנו מחודש ינואר.

מצאנו כי רק 36% מהציבור תומכים בהחלטת בג"ץ אל מול 30% מתנגדים (34% נוספים הם ניטרלים או שאינם מביעים עמדה). כמובן, שיעור התמיכה בהחלטה גבוה יותר בקרב מצביעי האופוזיציה (68%) מאשר בקרב מצביעי הקואליציה (11%).

על בסיס הסקרים בימי המאבק נגד הרפורמה המשפטית, אפשר היה לצפות שרוב הציבור יתמוך בהחלטת בג"ץ לבטל את התיקון לחוק ולהשיב את עילת הסבירות על כנה. אך לא כך מראים ממצאי הסקר שלנו ינואר

כיצד ניתן להסביר את שיעור התמיכה הצנוע יחסית בהחלטת בג"ץ? ייתכן כי קבלת ההחלטה ברוב דחוק (שמונה שופטים אל מול שבעה) פגעה בלגיטימציה שלה. אולי הריחוק מתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית השכיח מהציבור את החשיבות של עילת הסבירות. ייתכן גם כי בעת המלחמה הציבור מגלה פחות סובלנות למנגנונים המשמשים לריסון הממשלה, כמו עילת הסבירות.

בדומה לחילוקי הדעות סביב צדקת החלטת בג"ץ עצמה, הסקר שלנו זיהה חילוקי דעות ביחס לאפקט אפשרי של ההחלטה: פגיעה באחדות בין חיילי צה"ל. לפני פרסום ההחלטה ולאחריה, היו שטענו כי היא עלולה לפלג את הצבא. אולם הציבור אינו מגלה עמדה ברורה: 30% מסכימים עם טענה זו, ואילו 34% אינם מסכימים (36% נוספים הביעו עמדה ניטרלית או שלא ביטאו עמדה).

לעומת זאת, בשאלת עיתוי פרסומה של ההחלטה הציבור מראה הזדהות גדולה יותר עם מבקרי בג"ץ. 48% מהציבור סבורים כי בג"ץ היה צריך לדחות את פרסום החלטתו עד לאחר המלחמה; רק 31% סבורים כי בית המשפט פעל נכון בפרסמו את ההחלטה בעיצומה של המלחמה (21% נוספים לא הביעו עמדה).

אף שהציבור, כפי שראינו, אינו "קונה" את הטענה בדבר האפקט המפלג של ההחלטה, כמעט מחצית האזרחים בכל זאת היו מעדיפים שהיא תינתן במועד מאוחר יותר, עם שוך הקרבות. ייתכן כי אזרחים אלה מרגישים שמלחמה איננה המועד המתאים לקבל החלטות חוקתיות כבדות משקל כמו זו שניתנה בעניין עילת הסבירות.

כמעט מחצית האזרחים היו מעדיפים שההחלטה תינתן במועד מאוחר יותר, עם שוך הקרבות. ייתכן שלהרגשתם מלחמה אינה המועד המתאים להחלטות חוקתיות כבדות משקל כמו בעניין עילת הסבירות

ממצא מעניין נוסף שעולה מהסקר שלנו נוגע לעמדת הציבור ביחס להדלפה של פסקי דין טרם פרסומם הרשמי. כזכור, טיוטת פסק הדין בעניין עילת הסבירות הודלפה ופורסמה ברבים על ידי העיתונאי עמית סגל – מהלך שהזכיר מאוד את ההדלפה של טיוטת פסק הדין של בית המשפט העליון האמריקאי בסוגיית ההפלות בשנת 2022.

הדלפה ופרסום של טיוטות פסקי דין הם מהלכים שעלולים לפגוע בעיקרון יסוד של הדמוקרטיה: עצמאות שיפוטית. שופטים אמורים לפסוק על פי הדין בלבד, תוך שהם משוחררים מלחצים חיצוניים. הדלפת פסק דין מערערת את העיקרון הזה, מאחר שתכליתה לייצר לחץ על שופטים: לחץ לשנות את החלטתם (או להימנע משינוי החלטתם) ואולי אף לחץ להעביר חקיקה או לשנות את הרכב בית המשפט כדי לסכל את ההחלטה השיפוטית בטרם ניתנה רשמית.

בסקר שלנו ביקשנו להעריך באיזו מידה הציבור סבור כי הדלפת החלטות של בג"ץ טרם פרסומן הרשמי היא לגיטימית. גילינו כי כמחצית האזרחים – 53% – סבורים כי אין להדליף החלטות בג"ץ אף פעם. אולם המחצית השנייה של הציבור אינה שוללת הדלפות: 15% מהאזרחים סבורים כי בנסיבות חריגות מוצדק להדליף החלטות של בג"ץ; 8% חושבים כי לגיטימי בהחלט להדליף החלטות של בג"ץ; ול-24% אין עמדה ברורה בעניין.

העובדה שרק כמחצית האזרחים מתנגדים בנחרצות להדלפת פסקי דין מעידה כי חלק ניכר של הציבור אינו מכיר בחשיבות ההגנה על העצמאות השיפוטית.

העובדה שלפי הסקר שערכנו רק כמחצית האזרחים מתנגדים נחרצות להדלפת החלטות בג"ץ טרם פרסומן הרשמי, מעידה כי חלק ניכר מהציבור אינו מכיר בחשיבות ההגנה על העצמאות השיפוטית

חיזוק הדמוקרטיה שלנו מחייב תמיכה רחבה יותר בעצמאות הרשות השופטת ובסמכותה לבקר ולרסן את רשויות השלטון האחרות באמצעות עילת הסבירות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.