עו"ד עמית חדד הצליח, פעם נוספת, להסב נזק חמור לעצמו וללקוחו, ראש הממשלה בנימין נתניהו. הפעם נוכח העמדה הבלתי מתפשרת שהציג חדד במסגרת העתירה לבג"ץ של חמשת מוזהרי ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט, ביחס למספר עורכי הדין שיוכלו לפעול בשם כל אחד מהמוזהרים.
פסק דינו של בג"ץ, שניתן ביום שלישי האחרון, ישפיע על תפקודו של חדד לא רק מול ועדת החקירה, אלא גם במשפט תיקי האלפים.
חמשת מוזהרי הוועדה, ובראשם נתניהו, עתרו לבג"ץ לפני כחצי שנה בטענה שוועדת החקירה מגבילה את עורכי הדין המייצגים אותם ובפועל הופכת את עבודתם לבלתי אפשרית.
חמשת מוזהרי הוועדה, ובראשם נתניהו, עתרו לבג"ץ לפני כחצי שנה בטענה שוועדת החקירה מגבילה את עורכי הדין המייצגים אותם ובפועל הופכת את עבודתם לבלתי אפשרית
הוועדה קבעה כי נוכח סיווגם של החומרים שבהם עוסקת הוועדה, יוכלו רק שני עורכי דין לפעול מטעמו של כל אחד מהמוזהרים, והם יוכלו לעיין בחומרים שאספה הוועדה רק במתקן מיוחד שהוקצה לשם כך בבסיס תל השומר.
המוזהרים טענו שהדבר ינטרל את יכולתם של עורכי הדין לפעול, מאחר שלא יוכלו לחלק את העבודה בין אנשי הצוות במשרדיהם וייאלצו לבלות ימים ארוכים בחדר סגור בתל השומר, בקריאת אלפי עמודים של חומרים.
עבור חדד עצמו, העניין הזה יצר קושי כפול ומכופל: הוא ממילא מנהל מאבק מול הרכב השופטים במשפט האלפים על מספר ימי הדיונים שיקוימו במשפטו הפלילי של נתניהו, החל מתום תקופת החגים בעוד כשבועיים.
ברקע נמצאת גם יכולתו להמשיך לייצג לקוחות נוספים שגם בעניינם יש לנתניהו אינטרס, ובראשם יונתן אוריך בפרשות "בילד" ו"קטאר-גייט".
איך יוכל חדד להקדיש כעת עשרות שעות ללימוד חומרי ועדת החקירה, בשעה שנתניהו אמור להיחקר בחקירה נגדית לפחות שלוש פעמים בשבוע בבית המשפט ועדים אחרים אמורים להעיד יום נוסף בשבוע?
לפני שלושה שבועות קיימו שופטי בג"ץ דיון בעתירה, וראש ההרכב, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, הודיע כי העתירה לא הייתה צריכה להגיע כלל לדיון באולם, ודינה להידחות.
השופטים הציעו לחמשת המוזהרים למשוך את עתירתם, אך לאחר הדיון הם הגישו הודעות מפורטות (משה יעלון הגיש הודעה נפרדת מיתר ארבעת המוזהרים) שהבהירו כי הם עומדים על עתירתם
השופטים הציעו לחמשת המוזהרים למשוך את עתירתם, אך לאחר הדיון הם הגישו הודעות מפורטות (משה יעלון הגיש הודעה נפרדת מיתר ארבעת המוזהרים) שהבהירו כי הם עומדים על עתירתם.
השורה התחתונה בפסק הדין שניתן ביום שלישי – דחיית העתירה והטלת תשלום הוצאות בסך 10,000 שקל – לא באה אפוא בהפתעה. אך השופטת רות רונן, שכתבה את פסק הדין המרכזי, בהסכמת השופטים סולברג ודוד מינץ, בחרה לכלול בהנמקתה, שלא כמתחייב, פסקאות המסנדלות את חדד גם מול שופטי משפט האלפים.
הנקודה שביקשה השופטת רונן להמחיש היא שבידי בית משפט פלילי או ועדת חקירה ממלכתית מצויה סמכות להטיל הגבלות, לא על עצם זכותו של נאשם (או מוזהר בוועדת חקירה) להיות מיוצג על ידי עורך דין, אלא על האופן שבו תמומש זכות זו.
חוק ועדות חקירה אומר זאת במפורש – הן בסעיף הקובע כי "הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה", והן בסעיף הקובע כי יו"ר הוועדה יעביר את החומרים לעיונו של כל מוזהר "בדרך שימצא לנכון"
חוק ועדות חקירה אומר זאת במפורש – הן בסעיף הקובע כי "הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה", והן בסעיף הקובע כי יו"ר הוועדה יעביר את החומרים לעיונו של כל מוזהר "בדרך שימצא לנכון".
המשמעות היא שהזכות לייצוג של נאשם במשפט פלילי ושל מוזהר בפני ועדת חקירה ממלכתית – ונתניהו אוחז כעת בשני הסטטוסים המפוקפקים הללו – אינה מבטיחה שלא תחול כל מגבלה על עבודתם של עורכי הדין המייצגים את הנאשם והמוזהר.
השופטת רונן הקדישה לכך מספר פסקאות, תוך שהיא מדגישה שהדברים חלים לא רק ביחס למי שהוזהר על ידי ועדת חקירה, אלא אף ביחס לנאשם בפלילים:
"מי שמייצג מוזהר בוועדת חקירה (כמו גם מי שמייצג נאשם בהליך פלילי), עשוי לבקש לקיים חקירות נגדיות במשך פרקי זמן ממושכים מאוד. יתכן כי חקירה ממושכת, ארוכה וממצה תיטיב עם המוזהר (או עם הנאשם) יותר מאשר חקירה קצרה יותר.
"אף על פי כן, דומה כי אין חולק שבית משפט – וכך גם ועדת חקירה – מוסמכים להגביל את משך הזמן שיוקדש לחקירתו של עד כזה או אחר. באופן דומה מוסמך בית משפט – וכך אף ועדת חקירה – להגביל את משך זמן הטיעון של בא-כוח הנאשם או המוזהר, ואת המסמכים שיגישו בעניינו.
"דוגמה נוספת, קרובה יותר לענייננו, היא פגיעה אפשרית הנובעת מקביעת לוחות זמנים של דיונים ותדירות עריכתם. כך, יתכן שלבא-כוחו של מוזהר (או נאשם בהליך פלילי), יש קושי – אישי או מקצועי – להתייצב לדיון במועד מסוים; או להגיע למספר רב של דיונים הנקבעים בתדירות גבוהה.
"אף שוועדת החקירה (או בית המשפט) עשויים להתחשב באילוצים מסוג זה, הם אינם חייבים לעשות כן, והם רשאים לקבוע את לוח הזמנים של הדיונים לפניהם בהתאם ליומנם ולשיקול דעתם"
"אף שוועדת החקירה (או בית המשפט) עשויים להתחשב באילוצים מסוג זה, הם אינם חייבים לעשות כן, והם רשאים לקבוע את לוח הזמנים של הדיונים לפניהם בהתאם ליומנם ולשיקול דעתם. זאת אף אם הדבר עלול לפגוע בעורך הדין – ובעקיפין אף בייצוגו של המוזהר או הנאשם".
וכך, העתירה שהגיש חדד בשמו של נתניהו לבג"ץ, במטרה לסרבל עוד ועוד את עבודת ועדת החקירה הממלכתית, התהפכה עליו כבומרנג.
לא זו בלבד שבג"ץ נתן גיבוי מוחלט לוועדת גרוניס, והעניק לה אור ירוק לחדש את דיוניה במהירות וביעילות האפשריים – אלא שהוא אף מאותת להרכב שופטי משפט האלפים, השרוי בעיצומה של חקירתו הנגדית של נתניהו, שאין סיבה להתקפל אל מול כל דרישה וכל איום של נתניהו ושל חדד.
לא זו בלבד שבג"ץ נתן גיבוי מוחלט לוועדת גרוניס, אלא שהוא אף מאותת להרכב שופטי משפט האלפים, השרוי בעיצומה של חקירתו הנגדית של נתניהו, שאין סיבה להתקפל אל מול כל דרישה וכל איום של נתניהו ושל חדד
אמירותיה של השופטת רונן, שכאמור קיבלו את הסכמתם של השופטים סולברג ומינץ, חדות וברורות: מותר להגביל את משך עדותו של עד, אפילו אם הוא נאשם, ולמנוע ממנו לנאום נאומים מיותרים במטרה למשוך זמן; מותר לצופף את ימי הדיונים ואת לוח הזמנים לניהול המשפט, ואין חובה להתחשב באילוצים האישיים והמקצועיים של עורכי הדין.
פסק דינו של בג"ץ איננו רק כלי רב-עוצמה שנמסר כעת בידיהם של השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, לקראת חידוש הדיונים בתיקי האלפים; אלא שהוא גם מסנדל במידה רבה עתירה אפשרית של חדד לבג"ץ בדרישה שיתאפשר לו להתפטר מתפקידו כסנגורו של נתניהו בתיקי האלפים.
תראה, יוכלו אז השופטים לומר לחדד, יש כאן פסק דין חדש, שניתן רק לאחרונה, אדוני בוודאי מכיר אותו, הוא ניתן בעניינו.









































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותראה, אברהם כהן או מי שאתה. מה לעשות שאתה חי במדינה שנטלה על עצמה לקיים מערכת חוק ומשפט כדי שיהיה בה סדר חברתי נכון וצודק. נכון שסידור כזה מקשה מאד על פוליטיקאים מושחתים, אבל מה לעשות שהדין והצדק הם מהיסודות של מדינה מתקדמת, דמוקרטית וחופשית. אז ייתכבד ראש הממשלה שלך ויעמוד למשפט בראש מורם ולפי סדרי הדין. בלי טריקים ובלי שטיקים. בישראל שלי כל עבריין, עני כעשיר, נחות כמורם מעם, ראוי למשפט הוגן.
בג"צ סנדל את חדד במשפט האלפים… שבית המשפט המחוזי יכול לקבוע כמות דיוניים בשבוע כפי שהשופטים רוצים… ומדוע? היות מאחורי הפרגול זה רצונם של הפרקליטות והיועצת המשפטית… מבחינתם נתניהו אשם… ואין לו שום זכות כראש ממשלה בזמן מלחמה… ולא מעניין אותם שהם גוזלים את רוב זמנו מהציבור שרוצה שראש הממשלה יקדיש את כל זמנו לביטחונו… זה שם המשחק… יצחק עמית אמר הוא המחליט הבלעדי… הוא האלוהים והיועצת היא שליח האלוהים… וזה האיזון בין רשויות השלטון. הרשות השופטת היא מעל רשויות המבצעת והמחוקקת וזו הדמוקרטיה בישראל
זה רק מעיד שהימין צודק בענין חד צדגיותו של בית נמשפט בכלל ובג"ץ בעיקר. בשום מערכת משפט דמוקרטית לא מגבילים את יכולתו דל נאשם להגן על עצמע בכל דרך משפטית. אצלנו בית המשפט הגביל את עדותו של נתניהו, ולכאורה נבצר ממנו להציג את האמת. לעומת זאת בית המשפט נותן לפרקליטות את כל הזמן שבעולם לחזור ולקשקש טיעוני שווא וסרק שוב ושוב. עו"ד תדמור בזבז 3 ימים על חקירה העניין איזושהיא בובה ברבי שכלל לא כלולה בכתב האישום. נתניהו לא היה מעורב בסיפור (אלה אישתו) וזה בכלל קרה לפני 24 שנים, כשנתניהו בכלל לא כיהן בכנסת או בממשלה. אז למה לתביעה מותר לשרוץ זמן, כאשר לכולי עלמא כתב התביעה חסר יבוגות אישומיים כלל? למה לתת למרוח את המשפט עד לבחירות בשנה הבאה, מתוך הנחה (מוטעית) שבכך יפגעו בסיכויי נתניהו והליכוד לנצח? מה זה אם לא פוליטיזציה של המדפט?
הגיאוגרפיה של בניית הצוללות בגרמניה…אנא צרפו מפה גיאוגרפית. העיר אמדן ( נכתבת גם עמדן)…מוזכרת אפילו בהפלגת " אקסודוס"…ויש קוריוז …שכנה של העיר " אוריך"…שמו של יועץ הליכוד…בצירוף מקרים
אפשרות משיכת הזמן על ידי גורמים שונים במערכת האכיפה ובהליכי אכיפה ומשפט – משטרה, פרקליטות המדינה ושופטים, כמו גם סנגורים, נאשמים, ובמשפטים אזרחיים גם בעלי הדין – היא רעה חולה רב ממדית שניזקה אדיר. רשימה חלקית מאוד של דוגמאות:
– הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.12 האוסרת על המשטרה לפתוח בחקירה בחשד ל 23 עבירות "רגישות" מבלי לפנות תחילה לפרקליטות ולקבל את אישורה. היות ולא נקצב זמן לאותה החלטה, הפרקליטות יכולה למנוע חקירה על ידי שיהוי. כך, היא יצרה לעצמה יכולת לאיין את סעיף 59 בחוק סדר הדין הפלילי המחייב פתיחה בחקירה ואת 23 סעיפי חוק העונשין הדנים באותן עבירות רגישות, ולעשות כן באופן שרירותי, בררני ואף מבלי לנמק! (כך מונע המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים מזה כשנה את חקירת הרבנים המסיתים לכאורה חייבי גיוס לסרב – עבירה מסוג פשע הגוררת עונש של 15 שנות מאסר. בג"ץ הורה לאכוף את חובת הגיוס, היועמשית הורתה לשלוח צווים, ופרקליט המדינה מגונן על המורים לקורעם.. )
– משיכת זמן על ידי סנגור מאפשרת לשולחו לדחות את הקץ. לעתים, כגון אדם שעבר כבירה חד פעמית ואשר משמעות הרשעתו היא רק עונשית, זה לעתים לא נורא. אולם, כאשר מדובר במשרת ציבור מכהן ועיקר החשיבות בעצם הפסקת כהונתו, גורם השיהוי נזק בלתי הפיך.
יש אינספור דוגמאות מסוגים שונים, והבעיה כוללת חוסר יעילות ובזבוז משאבים, יכולת סחיטה, עינוי דין ועוד.
לעניות דעתי, בעיה קריטית הטעונה טיפול שורש.
צחי בירק
איני משפטן, וזה אולי יתרון…