עו"ד עמית חדד הצליח, פעם נוספת, להסב נזק חמור לעצמו וללקוחו, ראש הממשלה בנימין נתניהו. הפעם נוכח העמדה הבלתי מתפשרת שהציג חדד במסגרת העתירה לבג"ץ של חמשת מוזהרי ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט, ביחס למספר עורכי הדין שיוכלו לפעול בשם כל אחד מהמוזהרים.

פסק דינו של בג"ץ, שניתן ביום שלישי האחרון, ישפיע על תפקודו של חדד לא רק מול ועדת החקירה, אלא גם במשפט תיקי האלפים.

חמשת מוזהרי הוועדה, ובראשם נתניהו, עתרו לבג"ץ לפני כחצי שנה בטענה שוועדת החקירה מגבילה את עורכי הדין המייצגים אותם ובפועל הופכת את עבודתם לבלתי אפשרית.

חמשת מוזהרי הוועדה, ובראשם נתניהו, עתרו לבג"ץ לפני כחצי שנה בטענה שוועדת החקירה מגבילה את עורכי הדין המייצגים אותם ובפועל הופכת את עבודתם לבלתי אפשרית

הוועדה קבעה כי נוכח סיווגם של החומרים שבהם עוסקת הוועדה, יוכלו רק שני עורכי דין לפעול מטעמו של כל אחד מהמוזהרים, והם יוכלו לעיין בחומרים שאספה הוועדה רק במתקן מיוחד שהוקצה לשם כך בבסיס תל השומר.

המוזהרים טענו שהדבר ינטרל את יכולתם של עורכי הדין לפעול, מאחר שלא יוכלו לחלק את העבודה בין אנשי הצוות במשרדיהם וייאלצו לבלות ימים ארוכים בחדר סגור בתל השומר, בקריאת אלפי עמודים של חומרים.

שופטי ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט (פרשת הצוללות) בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, 28 בדצמבר 2022 (צילום: ניר קידר)

עבור חדד עצמו, העניין הזה יצר קושי כפול ומכופל: הוא ממילא מנהל מאבק מול הרכב השופטים במשפט האלפים על מספר ימי הדיונים שיקוימו במשפטו הפלילי של נתניהו, החל מתום תקופת החגים בעוד כשבועיים.

ברקע נמצאת גם יכולתו להמשיך לייצג לקוחות נוספים שגם בעניינם יש לנתניהו אינטרס, ובראשם יונתן אוריך בפרשות "בילד" ו"קטאר-גייט".

איך יוכל חדד להקדיש כעת עשרות שעות ללימוד חומרי ועדת החקירה, בשעה שנתניהו אמור להיחקר בחקירה נגדית לפחות שלוש פעמים בשבוע בבית המשפט ועדים אחרים אמורים להעיד יום נוסף בשבוע?

לפני שלושה שבועות קיימו שופטי בג"ץ דיון בעתירה, וראש ההרכב, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, הודיע כי העתירה לא הייתה צריכה להגיע כלל לדיון באולם, ודינה להידחות.

השופטים הציעו לחמשת המוזהרים למשוך את עתירתם, אך לאחר הדיון הם הגישו הודעות מפורטות (משה יעלון הגיש הודעה נפרדת מיתר ארבעת המוזהרים) שהבהירו כי הם עומדים על עתירתם

השופטים הציעו לחמשת המוזהרים למשוך את עתירתם, אך לאחר הדיון הם הגישו הודעות מפורטות (משה יעלון הגיש הודעה נפרדת מיתר ארבעת המוזהרים) שהבהירו כי הם עומדים על עתירתם.

שופט בית המשפט העליון רות רונן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השורה התחתונה בפסק הדין שניתן ביום שלישי – דחיית העתירה והטלת תשלום הוצאות בסך 10,000 שקל – לא באה אפוא בהפתעה. אך השופטת רות רונן, שכתבה את פסק הדין המרכזי, בהסכמת השופטים סולברג ודוד מינץ, בחרה לכלול בהנמקתה, שלא כמתחייב, פסקאות המסנדלות את חדד גם מול שופטי משפט האלפים.

הנקודה שביקשה השופטת רונן להמחיש היא שבידי בית משפט פלילי או ועדת חקירה ממלכתית מצויה סמכות להטיל הגבלות, לא על עצם זכותו של נאשם (או מוזהר בוועדת חקירה) להיות מיוצג על ידי עורך דין, אלא על האופן שבו תמומש זכות זו.

חוק ועדות חקירה אומר זאת במפורש – הן בסעיף הקובע כי "הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה", והן בסעיף הקובע כי יו"ר הוועדה יעביר את החומרים לעיונו של כל מוזהר "בדרך שימצא לנכון"

חוק ועדות חקירה אומר זאת במפורש – הן בסעיף הקובע כי "הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה", והן בסעיף הקובע כי יו"ר הוועדה יעביר את החומרים לעיונו של כל מוזהר "בדרך שימצא לנכון".

המשמעות היא שהזכות לייצוג של נאשם במשפט פלילי ושל מוזהר בפני ועדת חקירה ממלכתית – ונתניהו אוחז כעת בשני הסטטוסים המפוקפקים הללו – אינה מבטיחה שלא תחול כל מגבלה על עבודתם של עורכי הדין המייצגים את הנאשם והמוזהר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 10 בספטמבר 2025 (צילום: מוטי מלרוד/פול)

השופטת רונן הקדישה לכך מספר פסקאות, תוך שהיא מדגישה שהדברים חלים לא רק ביחס למי שהוזהר על ידי ועדת חקירה, אלא אף ביחס לנאשם בפלילים:

"מי שמייצג מוזהר בוועדת חקירה (כמו גם מי שמייצג נאשם בהליך פלילי), עשוי לבקש לקיים חקירות נגדיות במשך פרקי זמן ממושכים מאוד. יתכן כי חקירה ממושכת, ארוכה וממצה תיטיב עם המוזהר (או עם הנאשם) יותר מאשר חקירה קצרה יותר.

"אף על פי כן, דומה כי אין חולק שבית משפט – וכך גם ועדת חקירה – מוסמכים להגביל את משך הזמן שיוקדש לחקירתו של עד כזה או אחר. באופן דומה מוסמך בית משפט – וכך אף ועדת חקירה – להגביל את משך זמן הטיעון של בא-כוח הנאשם או המוזהר, ואת המסמכים שיגישו בעניינו.

"דוגמה נוספת, קרובה יותר לענייננו, היא פגיעה אפשרית הנובעת מקביעת לוחות זמנים של דיונים ותדירות עריכתם. כך, יתכן שלבא-כוחו של מוזהר (או נאשם בהליך פלילי), יש קושי – אישי או מקצועי – להתייצב לדיון במועד מסוים; או להגיע למספר רב של דיונים הנקבעים בתדירות גבוהה.

"אף שוועדת החקירה (או בית המשפט) עשויים להתחשב באילוצים מסוג זה, הם אינם חייבים לעשות כן, והם רשאים לקבוע את לוח הזמנים של הדיונים לפניהם בהתאם ליומנם ולשיקול דעתם"

"אף שוועדת החקירה (או בית המשפט) עשויים להתחשב באילוצים מסוג זה, הם אינם חייבים לעשות כן, והם רשאים לקבוע את לוח הזמנים של הדיונים לפניהם בהתאם ליומנם ולשיקול דעתם. זאת אף אם הדבר עלול לפגוע בעורך הדין – ובעקיפין אף בייצוגו של המוזהר או הנאשם".

השופטים במשפט האלפים ביום הראשון של עדות בנימין נתניהו: עודד שחם, רבקה פלדמן-פרידמן ומשה בר-עם. 10 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

וכך, העתירה שהגיש חדד בשמו של נתניהו לבג"ץ, במטרה לסרבל עוד ועוד את עבודת ועדת החקירה הממלכתית, התהפכה עליו כבומרנג.

לא זו בלבד שבג"ץ נתן גיבוי מוחלט לוועדת גרוניס, והעניק לה אור ירוק לחדש את דיוניה במהירות וביעילות האפשריים – אלא שהוא אף מאותת להרכב שופטי משפט האלפים, השרוי בעיצומה של חקירתו הנגדית של נתניהו, שאין סיבה להתקפל אל מול כל דרישה וכל איום של נתניהו ושל חדד.

לא זו בלבד שבג"ץ נתן גיבוי מוחלט לוועדת גרוניס, אלא שהוא אף מאותת להרכב שופטי משפט האלפים, השרוי בעיצומה של חקירתו הנגדית של נתניהו, שאין סיבה להתקפל אל מול כל דרישה וכל איום של נתניהו ושל חדד

אמירותיה של השופטת רונן, שכאמור קיבלו את הסכמתם של השופטים סולברג ומינץ, חדות וברורות: מותר להגביל את משך עדותו של עד, אפילו אם הוא נאשם, ולמנוע ממנו לנאום נאומים מיותרים במטרה למשוך זמן; מותר לצופף את ימי הדיונים ואת לוח הזמנים לניהול המשפט, ואין חובה להתחשב באילוצים האישיים והמקצועיים של עורכי הדין.

פסק דינו של בג"ץ איננו רק כלי רב-עוצמה שנמסר כעת בידיהם של השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם, לקראת חידוש הדיונים בתיקי האלפים; אלא שהוא גם מסנדל במידה רבה עתירה אפשרית של חדד לבג"ץ בדרישה שיתאפשר לו להתפטר מתפקידו כסנגורו של נתניהו בתיקי האלפים.

תראה, יוכלו אז השופטים לומר לחדד, יש כאן פסק דין חדש, שניתן רק לאחרונה, אדוני בוודאי מכיר אותו, הוא ניתן בעניינו.