זה פוסט על גבינה צהובה. מה לא אעשה בשביל פיסה קטנה של הזהב הצהוב הזה. כשהייתי קטנה ופחדנית, השתמשו בני האדם שלי בפיסות קטנות של גבינה צהובה כדי לגרום לי לצאת מתחת לשולחן האוכל, כדי שיוכלו לשים לי רצועה וקולר לפני הטיול. 

מאז עברו הרבה שנים, אבל הטקס לא השתנה. כשאני שומעת את בן האדם שלי מכניס את מפתחות הבית לכיסו וקם משולחן העבודה שלו, אני ניגשת ונכנסת מתחת לשולחן האוכל. 

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

כל בוקר, בשעה אחרת, מוציאים אותי לטיול. אני לא ממחרבני המדרכות המצויים. אני מתעקשת ללכת לגינה הציבורית הספציפית שברחוב שליד המאורה שלי. רק שם אני מוכנה לשחרר את בני מעיי. אם אחד מבני האדם שלי גם זוכר להביא חטיפים, ואם הגינה נטושה, אני שמחה לבצע תעלולי קרקס ולהתגלש במגלשות.

אבל מאז תחילת המלחמה עם איראן, בני מעיי סובלים ממש, ואני בטוחה שזו מזימה איראנית. איך שאני מגיעה לגינה מתחילה הסירנה, הסוגרים נסגרים, ואני מושכת את בן האדם שלי במהירות חזרה לממ"ד.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פרופ' יובל אלבשן פרסם טור תחת הכותרת "תופעת המדינה כמלון: מוסר של תיירים", שמנסה לחלק מחדש את תעודות האזרחות הישראלית. לטענתו, חלקים מן הציבור הישראלי, בעיקר מי שמבקרים את המשך המלחמה, מתייחסים למדינה כמו אל מלון: נהנים ממנה כשהיא נוחה להם, אבל מבקשים לעצור את המערכה ברגע שהמחיר נעשה כבד.

לשיטתו, הדרישה לריסון, להסדרה או לאסטרטגיית יציאה איננה אחריות אזרחית אלא ביטוי ל"מוסר של תיירים", כזה שמפקיר את תושבי הפריפריה ואת הביטחון לטובת נוחותו של המרכז.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

תראו, אני כלבה ממש פחדנית. בני האדם שלי אימצו אותי לאחר שנמצאתי, גורה בת חודשיים, משוטטת בחורף בדימונה. כשאימצו אותי הייתי בטראומה קשה, ועד היום אני סובלת מפוסט טראומה.

בחודשים הראשונים אצל בני האדם שלי סירבתי לצאת מהבית. חודשים ארוכים היו פרושים עיתונים בכל הבית, ובני האדם שלי העמידו פנים שכוח עליון הפקיד עליהם קקי ופיפי.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בכל יום מוציאים אותי בני האדם שלי לטיול בשכונה. כל כמה עשרות מטרים אני נעצרת, מרחרחת גזע עץ, שיח או פינה של גדר, קוראת בעיון את החדשות המקומיות, ואז מוסיפה את תרומתי לשיח הציבורי.

אני מרימה רגל, כן, יש לי קצת גמישות מחשבתית בענייני מגדר, ומטפטפת כמה טיפות מדויקות, מדודות, כמעט אמנותיות. מרוצה מאוד מעצמי, אני ממשיכה לפינה הבאה וחוזרת על הטקס. בני האדם שלי טוענים שאני מבלה את כל הטיול בלקרוא ולכתוב הודעות וואטסאפ. לשם שינוי, הם צודקים.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בדרך כלל לא מפריעים לי בשבת בבוקר. בני האדם שלי יודעים היטב ששבת היא זמן קדוש: הם ישנים, אני מתכרבלת מתחת לשמיכה של אחד מהם, ורק בשעה מכובדת כלשהי מתחילים לדבר איתי על טיול.

זו שגרה מצוינת, ואני בעד שגרה. שגרה היא אחד ההישגים הגדולים של הציוויליזציה, מייד אחרי חטיפים, שמיכות ופינות שמש על המדרגות בפתח הבית.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לאחרונה שאלתי קבוצה של סטודנטים מי משתמש באחת מאפליקציות הבינה המלאכותית, או בשמן המשעמם יותר, אלגוריתמי שפה גדולים, Large Language Models.

לא תתפלאו לשמוע שכולם משתמשים. אחד כדי לבקש מתכון לעוגה, אחר כדי לכתוב קוד מחשב, מישהי לתכנן טיול לחו"ל, ומישהו לכתוב עבודות בקורסים השונים.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בפוסט קודם כתבתי על המסמך שפרסם ראש הממשלה בעקבות בדיקת אירועי 7 באוקטובר, הבנוי מציטוטים, פרוטוקולים וקטעי מידע, שנבחרו בקפידה מתוך מאגר רחב בהרבה של חומר.

התמונה שנוצרה הייתה קוהרנטית וברורה: הדרג המדיני פעל לפי המידע שקיבל, והכשל נבע בעיקר מהערכות מודיעיניות ומקצועיות שגויות. הבעיה לא הייתה בהכרח במה שנכתב במסמך, אלא במה שלא נכנס אליו: הדיונים המלאים, הספקות, הסתירות וההקשרים הרחבים יותר.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

בנאום שנשא ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הוא ניסה למסגר תחושה שמאפיינת כיום חלק גדול מהמערכת הבינלאומית: העולם אינו עובר עוד שינוי הדרגתי, אלא שינוי מואץ.

קרני הדגיש כי המערכת הכלכלית והפוליטית הגלובלית נכנסת לתקופה שבה הכללים שהגדירו את עידן הגלובליזציה המאוחרת נשחקים, לא משום שהיו שגויים, אלא משום שהתנאים המבניים שהפכו אותם ליעילים – משתנים.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

לפני כשבוע פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו את תשובותיו למבקר המדינה במסגרת בדיקת אירועי 7 באוקטובר. המסמך שפורסם לציבור כלל כ־55 עמודים, חלקם מושחרים, וכלל ציטוטים מפרוטוקולים ומדיונים ביטחוניים לאורך שנים. 

המסמך הציג קו טיעון מרכזי, לפיו הכשל נבע בעיקר מהערכות מודיעיניות ומקצועיות שגויות, וכי הדרג המדיני פעל על בסיס מידע שהוצג לו. במקביל, פרשנויות וביקורות שונות טענו כי המסמך נמנע מלקיחת אחריות אישית רחבה יותר והטיל את עיקר האשמה על מערכת הביטחון ועל ממשלות קודמות. 

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.