עם סיום חגי תשרי, חזרו היום הילדים לשגרת מערכת החינוך, ומחר (יום חמישי) יתקיים יום הזיכרון לשבעה באוקטובר – בתאריך העברי, כפי שנקבע על־ידי הממשלה – בליווי מערכי שיעור שלא כוללים אזכור לחטופים.

אחרי ארבעה שבועות של חופש, ילדי מערכת החינוך הממלכתית נכנסים שוב אל מערכת מהונדסת ומשותקת – מערכת שבוחרת להימנע ממילים שעלולות לייצר שביב ביקורת; מילים כמו חטופים, אחריות ומחדל. מערכת שבה שר החינוך איים אישית על מנהלות ומנהלים שלקחו חלק בסרטון למען שחרור החטופים.

לי-אור דיין-אטיאס היא יזמת ופעילה קהילתית. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני במנהל עסקים וסמנכ"ל תפעול כבר 15 שנה. יזמה והקימה גינות קהילתיות, ממייסדות בית הספר הדמוקרטי ביבנה ומועמדת למועצה בבחירות המקומיות 2023 בסיעת חוזה חדש, אותה הקימה. בת 44, אמא לשתי בנות ובן. מאמינה שאפשר לנצח במאבק על הדמוקרטיה, המדינה והחברה בישראל.

בשבוע שעבר נחשפנו לשני צעדים שמתחברים לכדי תמונה עגומה אחת.

בשבוע אחד, הופצו מערכי שיעור רשמיים לקראת יום 7 באוקטובר, שבהם החטופים פשוט אינם קיימים, והוצאה הנחיה לתלמידים היוצאים למסע לפולין שלא להביא דגלים עם סרט צהוב – סמל החטופים, בשל שיקולי בטחון. דגל ישראל אגב, מותר. וזה בוודאי גורם לתהיה, מה הסכנה הבטחונית בסרט צהוב?

לי-אור דיין-אטיאס היא יזמת ופעילה קהילתית. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני במנהל עסקים וסמנכ"ל תפעול כבר 15 שנה. יזמה והקימה גינות קהילתיות, ממייסדות בית הספר הדמוקרטי ביבנה ומועמדת למועצה בבחירות המקומיות 2023 בסיעת חוזה חדש, אותה הקימה. בת 44, אמא לשתי בנות ובן. מאמינה שאפשר לנצח במאבק על הדמוקרטיה, המדינה והחברה בישראל.

הדברים הכי חשובים שלמדתי בבית הספר לא הופיעו בשום מבחן, אלא בזמן שבין השיעורים. דווקא בטיולים, בטקסים ובהצגות אליהן יצאנו – חוויתי את השיעורים הכי חשובים על עצמי, על חברים ועל איך להתמודד עם החיים.

השיעור של פלורה, המורה לתנ"ך, שחיבר בין מה שקרה לפני 2000 שנה לעיתון של הבוקר, היה מהשיעורים המעניינים יותר. בשיעורי אזרחות, הדיונים הערים היו אלו שהציתו בנו את האכפתיות לקהילה, ובפיזיקה, דווקא השיעור על עקמומיות היקום, שלא נכלל בבגרות, זכור לי עד היום.

לי-אור דיין-אטיאס היא יזמת ופעילה קהילתית. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני במנהל עסקים וסמנכ"ל תפעול כבר 15 שנה. יזמה והקימה גינות קהילתיות, ממייסדות בית הספר הדמוקרטי ביבנה ומועמדת למועצה בבחירות המקומיות 2023 בסיעת חוזה חדש, אותה הקימה. בת 44, אמא לשתי בנות ובן. מאמינה שאפשר לנצח במאבק על הדמוקרטיה, המדינה והחברה בישראל.

ב-27/2 התקיימו בחירות מקומיות, בהן התמודדו הרבה יותר מבעבר רשימות עם ייצוג שווה של 50:50 נשים וגברים. בבחירות אלה נבחרו 709 חברות מועצה, מספר שטרם נתקלנו בו בעבר, עלייה של 65% מהבחירות שהתקיימו בשנת 2018, ונוצרו 20 מועצות עירוניות שוות.

ב-11 רשויות ערביות תכהנה נשים במועצת העיר, ולקראת ההסכמים הקואליציוניים צפוי שיא נוסף – המספר הגדול ביותר של סגניות עיר ומועצה ברחבי הארץ. אין ספק שאנחנו צועדים, או יותר נכון צועדות, בכיוון הנכון של קידום שוויון מגדרי, אז איך קורה ששבוע בלבד לאחר מכן, חגיגות יום האישה מחזירות אותנו לאי שם במאה הקודמת?

לי-אור דיין-אטיאס היא יזמת ופעילה קהילתית. בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה, תואר שני במנהל עסקים וסמנכ"ל תפעול כבר 15 שנה. יזמה והקימה גינות קהילתיות, ממייסדות בית הספר הדמוקרטי ביבנה ומועמדת למועצה בבחירות המקומיות 2023 בסיעת חוזה חדש, אותה הקימה. בת 44, אמא לשתי בנות ובן. מאמינה שאפשר לנצח במאבק על הדמוקרטיה, המדינה והחברה בישראל.

מגילת העצמאות הבטיחה שוויון. אבל מציאות של התנכלויות, ניכור ואוזלת יד דוחפת חלק מהנוצרים בארץ לעזוב.

*  *  *

באחד מימי שישי האחרונים, הסלולרי שלי צלצל. על הקו, חברתי ג'. "קניתי דירה ביוון. אני עוזבת", היא אמרה.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

ראש ממשלת קנדה מארק קרני הוא כלכלן מנוסה בזירה העולמית. הוא כיהן, בין היתר, כנגיד בנק קנדה, נגיד בנק אנגליה וכשליח המיוחד של האו"ם לפעילות אקלים ופיננסים. בספרו "Value(s): Building a Better World for All", הוא כותב:

"הנטל שאנו מעבירים לדור הבא – מחובות ממשלתיים הולכים ותופחים, פנסיות שאינן ממומנות, מערכות בריאות ורווחה שאינן מספקות ועד אסונות סביבתיים – הוא לא הוגן, לא שוויוני ולא אחראי".

ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

עכשיו, כשנדמה לפי שעה שהפסקת האש בכל החזיתות מתייצבת, מגיע זמן דין וחשבון. לא רק לגבי לקחים באשר להתמודדות הצבאית והביטחונית, אלא בדיקה מעמיקה של מה שעבר וקרה לאנשים שהתכווצו במרחבים המוגנים, לא אחת כמה פעמים ביום ובלילה, ולרבים מהם לא ניתנה תשובה למצוקותיהם.

במלחמה הזו, כשהעורף היה החזית, עדיין לא התחלנו בלמידת הלקחים האזרחיים ממצב החירום שנכפה עלינו. והפעם אני רוצה לכוון דווקא לאוכלוסייה המבוגרת מגיל 65 פלוס. כ-20 אחוזים מאוכלוסיית הארץ הזו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.