כל מי שחושב על, בוחן את או עוסק במערכות החינוך השונות של מדינת ישראל מכיר את התחושה מרפת הידיים שיש כל כך הרבה מה לתקן ולשפר, המון דברים שחסרים ואשר יש לבנות ולהקים. אחת השאלות החשובות היא: ממה מתחילים?
מלימודי ליבה? ממעמד המורה? מכמות המקצועות? ממספר התלמידים בכיתה? מהאווירה האלימה? אולי מכך שיש כמה מערכות שונות כך שכל תשובה שניתן תטפל רק בחלק מהתלמידים? ואכן, ארגונים שונים חרטו על דגלם תיקון של אחד או יותר מתוך הליקויים הרבים, שכמובן כל אחד מהם חשוב.
אמיר פורת הוא אזרח מודאג. למד פילוסופיה, פסיכולוגיה וחינוך וניהל במגזר הפרטי והציבורי. מתגורר ביפו. בוחן את בעיות העומק בנושא חינוך וחברה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לאיילת,
תודה על התגובה.
אכן, החוק הוא רק שלד או בסיס ולתקן אותו לא מספיק. כמובן שצריכים עוד המון צעדים אחרים, גם וגם כדברייך.
מטרתו של הפוסט הזה היא להזכיר כי אי אפשר להסתפק בתיקוני קצה... המשך קריאה
לאיילת,
תודה על התגובה.
אכן, החוק הוא רק שלד או בסיס ולתקן אותו לא מספיק. כמובן שצריכים עוד המון צעדים אחרים, גם וגם כדברייך.
מטרתו של הפוסט הזה היא להזכיר כי אי אפשר להסתפק בתיקוני קצה, וקיצורי דרך של טיפול בבעיות הקלות יותר מקטינים את הסיכוי להצלחה, לא מגדילים אותם.
הכוונה כמובן לא להתעלם מהמציאות הרב מגזרית והרב מערכתית אלא להתמודד איתה. בלי תיקון שמתחיל מהבסיס (החוק) לא ניתן לשנות את המציאות הרב מערכתית. הפערים העמוקים הם לא באג במערכת מרובת הזרמים, הם הפיצ'ר….
התייחסתי לכך בפוסט קודם.
תודה
האם המסקנה אמורה להיות שקודם כל יש להבין מי הם השחקנים הפוליטיים המעונינים בחוקי תורה מעל חוקי המדינה ומי הנפך, במדינת חוק?
מסתבר שבעיית דת ומדינה היא המפתח לפתרון הבעיה בחינוך.
לצערי א... המשך קריאה
האם המסקנה אמורה להיות שקודם כל יש להבין מי הם השחקנים הפוליטיים המעונינים בחוקי תורה מעל חוקי המדינה ומי הנפך, במדינת חוק?
מסתבר שבעיית דת ומדינה היא המפתח לפתרון הבעיה בחינוך.
לצערי אין מספיק גופים אזרחיים שעוסקים בזה.
הצטרפו לעשייה ליברלית ב"מועדון"
הטור מציב נקודת מוצא חשובה לשיחה על מערכת החינוך: אי אפשר לתקן תקלות נקודתיות בלי לעצב קודם תשתית חוקית יציבה. ההצעה לתקן את חוק החינוך הממלכתי היא צעד נכון ומשמעותי, שמחזיר את הדיון לר... המשך קריאה
הטור מציב נקודת מוצא חשובה לשיחה על מערכת החינוך: אי אפשר לתקן תקלות נקודתיות בלי לעצב קודם תשתית חוקית יציבה. ההצעה לתקן את חוק החינוך הממלכתי היא צעד נכון ומשמעותי, שמחזיר את הדיון לרובד המבני ולא לכיבוי שריפות.
לצד זאת, חשוב לומר שהחקיקה היא שלד בלבד. יישום אמיתי מחייב מערך ביצועי חזק: פיקוח מקצועי, הכשרות, תקצוב דיפרנציאלי ומנגנוני יציבות שאינם תלויים בזהות השר. בנוסף, כל מהלך כזה חייב להתמודד עם המציאות הרב־זרמית של המערכת ועם הפערים המעמיקים בין הזרמים.
אני מסכימה עם טענתך שדרוש שינוי מבני עמוק, אך ייתכן שהדרך הנכונה היא "גם וגם": תיקון בחוק לצד טיפול מיידי בסוגיות יומיומיות הפוגעות בשדה, במיוחד בפריפריה, שם כל שנה אבודה מעמיקה פערים.
זהו טור חשוב שמעלה את רמת השיח ומחזיר את הדיון למקום שבו הוא צריך להיות: מדיניות ארוכת טווח, יציבה ומבוססת הגיון מדינתי.
כדי לרדת לעומקו של השבר אותו אנו חווים בימים אלו, יש לבחון תהליכים הנמשכים עשרות שנים ואף לחזור להחלטות שנלקחו בשנים הראשונות להקמת המדינה. בשנים אלו, עמדו בפני דוד בן גוריון והנהגת המדינה אתגרים רבים, מלבד האתגר הקיומי ביטחוני של מלחמת העצמאות.
האתגר הפנימי הגדול היה איך להפוך את שלל הארגונים, הזרמים, העדות וכן הלאה, לגוף הפועל ביחד למימוש אינטרסים משותפים. אפשר לקרוא לאתגר זה – "אתגר הממלכתיות". היום זה אולי נראה לנו מובן מאליו, אך מספיק להסתכל אל שכנתנו מצפון, לבנון, כדי להבין איך נראית מדינה שלא השכילה להקים ולקיים את ה"ממלכתיות".
אמיר פורת הוא אזרח מודאג. למד פילוסופיה, פסיכולוגיה וחינוך וניהל במגזר הפרטי והציבורי. מתגורר ביפו. בוחן את בעיות העומק בנושא חינוך וחברה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מאמר חשוב ביותר. אכן, אין לנו תקומה כמדינה ללא מכנה משותף רחב, ערכי, כלכלי ומוסרי בין כל תושביה.
התגובות הקודמות כמובן מחזקות את הצורך בשינוי עמוק. עלה והצלח ביישום:)
קומוניזם מזוקק מרכסיזם טהור זה מה שאתה מציע ליברל טהרני מה עםסרם החינוך הפרטי של המגזר הערבי של משרד החינוך בו אסור לגעת נכון הוא קדוש וטהור קדש הקדשים הליברלי מה עם בתי הספר הפלורליסטי... המשך קריאה
קומוניזם מזוקק מרכסיזם טהור זה מה שאתה מציע ליברל טהרני מה עםסרם החינוך הפרטי של המגזר הערבי של משרד החינוך בו אסור לגעת נכון הוא קדוש וטהור קדש הקדשים הליברלי מה עם בתי הספר הפלורליסטים שם לא נוגעים כי זה האיברים האינטימיים שלכם
לצערי אני חושב שמאוחר מדי. אגב ירון לונדון בתוכנית 'לונדון וקירשנבאום'הרבה לדבר על זה והשווה את מערכת החינוך שלנו לזו של צרפת כשאמר ששם, כולם, באותה שעה, פותחים את אותו ספר לימוד.
היה ... המשך קריאה
לצערי אני חושב שמאוחר מדי. אגב ירון לונדון בתוכנית 'לונדון וקירשנבאום'הרבה לדבר על זה והשווה את מערכת החינוך שלנו לזו של צרפת כשאמר ששם, כולם, באותה שעה, פותחים את אותו ספר לימוד.
היה אפשר איכשהו אולי לתקן, אם העבריין לא היה מנצל את ההבדלים והשסעים ורוכב עליהם כל הדרך לרמיסת כל סממן של אחדות, כדי להימלט מאימת הדין. הוא, וחבורת המושחתים שסובבת אותו.
אבל צריך לזכור: הוא גנב לנו את המדינה דרך הפרצות שהשאירו ממשלות ישראל הקודמות. אלה שלא העלו על דעתם קלפטוקרטיה משיחית. את הדייסה הלא-מבושלת-עד-הסוף אנחנו אוכלים עכשיו במלוא הפה.
הכל כדי להינצל מהמשפט.
וכל השאר, כמו שגורסת הצדקת, כלל לא חשוב: "שתישרף המדינה"
עובדים מדפיסים ומסדרים פתקי הצבעה בבית דפוס בקריית גת, לקראת הבחירות הכלליות בישראל. 5 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
לו הבחירות לכנסת היו נערכות כעת, מחנהו של גדי איזנקוט היה מקבל 51 מנדטים, וכך גם מחנהו של בנימין נתניהו – כך נמצא בסקר שפורסם הערב ב"ישראל היום".
סקר מנדטים – ישראל היום
סקר מנדטים – ישראל היום
!ישר
22
הליכוד
21
ביחד
13
עוצמה יהודית
9
הדמוקרטים
8
ישראל ביתנו
8
יהדות התורה
8
המשותפת
8
ש"ס
7
הציונות הדתית וזהות
6
רע"ם
5
המילואימניקים והכלכלית
5
חלוקה זו מתייחסת לביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו וישר! כאל מחנה איזנקוט, ולעוצמה יהודית, ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית וזהות והליכוד – כאל מחנה נתניהו.
המשותפת קיבלה בסקר שמונה מנדטים, רע"ם – חמישה, וכך גם המילואימניקים והכלכלית.
בסקר שפורסם מוקדם יותר הערב בזמן ישראל רשימת המילואימניקים והכלכלית לא עברה את אחוז החסימה, ואילו עמך ישראל קיבלה ארבעה מנדטים.
בסקר של זמן ישראל קיבל מחנה איזנקוט 55 מנדטים, מחנה נתניהו – ללא מפלגתו של עופר וינטר – קיבל 57 מנדטים, המשותפת – תשעה מנדטים, רע"ם – חמישה, ועמך ישראל, כאמור, ארבעה.
הנשיא יצחק הרצוג ואסף רג'ואן בבית הנשיא בירושלים, 8 באוקטובר 2026 (צילום: חיים צח, לע"מ)
הנשיא יצחק הרצוג העניק, בטקס שנערך בבית הנשיא בירושלים, את אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית לשישה אזרחים שסייעו לסכל את ניסיון הפיגוע בטיסת פליי־דובאי FZ1073 בשבוע שעבר.
ששת מקבלי האות הם יניב חיון, צביקה מנס, אור פרדילוב ואסף רג'ואן, שסייעו להשתלט על טייס המשנה העומאני לאחר שדקר את קברניט המטוס; ד"ר שוטה מוסייב, שהעניק טיפול רפואי מציל חיים לטייס הפצוע; וטלי מנס, שהתריעה ראשונה על המתרחש.
"אתם השישייה – שמנעה אסון תעופתי כבד. אסון שהיה משנה את פני המדינה והמזרח התיכון", אמר להם הרצוג. הוא הביע גם את הערכתו לקפטן סמית מאצ'הר, לטייסים החלופיים שקיבלו לידיהם את השליטה במטוס ול"כל הנוסעים הנוספים שהושיטו יד".
"הגבורה והתושייה האזרחית שהפגינו הגיבורים שנמצאים כאן, לא יכולה לכסות על החובה לקבל תשובות מלאות. לכולם, לכולנו, מגיעות תשובות ברורות ומספקות", הוסיף, על רקע הביקורת הגוברת והדיווחים המתרבים על הכשלים הביטחוניים והממשלתיים בפיקוח על טיסות זרות בשנים האחרונות.
"הערב הזה הוא גם ערב של תזכורת לכולנו. תזכורת לחברה בה אנו רוצים לחיות, לישראלים שאנחנו רוצים להיות. חברה שבה ברגעים הקשים אנחנו לא שואלים מי עומד לידנו – אנחנו עומדים זה לצד זה. חברה שבה לא שואלים מי שייך לאיזה מחנה אלא מי צריך עכשיו את עזרתנו", אמר על רקע מערכת הבחירות המתוחה.
פורעים מהפלג הירושלמי קטעו היום אירוע של מפלגת ש"ס במודיעין עילית, שבו השתתפו יושב ראש המפלגה, חבר הכנסת אריה דרעי, וחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, והביאו להפסקתו, כך דיווחו כלי תקשורת חרדיים.
דרעי נתפס בחוגים חרדיים מסוימים כמי שמגלה נכונות רבה מדי להיענות לדרישות לגייס חרדים לצה"ל.
בתיעוד שפורסם ברשת נראים צעירים מכים על דלת הזכוכית של אולם האירוע בזמן שדרעי נושא דברים.
בתיעוד נפרד שפרסם האתר "בחדרי חרדים" נראים צעירים שהצליחו לפתוח דלת זכוכית נוספת ולהתעמת עם משתתפים בכניסה, תוך שהם משליכים מים פנימה.
המשטרה הודיעה כי שלחה שוטרים לפזר את ההתקהלות וסייעה לחברי הכנסת לעזוב את המקום.
"לא נגרם נזק, אין נפגעים והסדר שב על כנו", מסרה מהמשטרה.
מחאת הפלג הירושלמי בזמן נאום יו"ר ש"ס אריה דרעי בכנס תמיכה של רבנים בעיר מודיעין עילית. pic.twitter.com/5mVhDd5eXD
— שמואל גיגי | shmuel guigui (@ShmuelGuigui) October 8, 2026
לאחר שמפגינים נגד גיוס החרדים חסמו כבישים בירושלים ובבני ברק, מפכ"ל המשטרה דני לוי הורה למפקדים "להיערך בהתאם ולפעול בנחישות למניעת הפרות סדר, חסימת צירים ופגיעה בשגרת החיים".
לפי ההודעה, לוי הבהיר: "הפגנה היא זכות, הפרת הסדר הציבורי אינה זכות". המשטרה הוסיפה כי "לא תאפשר חסימת צירים או פגיעה בשגרת חייהם של אזרחים".
הבחירות יוכרעו אך ורק ע"י הבוחר ולא אף אחד אחר הבוחר יקבע ולא שום מפלגה . תלמדו לכבד את הבוחרים שפעם בארבע שנים כל הפוליטיקאים הקטנים מחזרים אחריהם בצביעות גדולה ואחרי ....
קלפיות בבתי אבות נסגרו לקראת מערכת הבחירות הקרובה, והוחזרו רק לחלק מהמוסדות ורק לאחר עתירות לבג"ץ.
הבחירות יתקיימו בעוד כשלושה שבועות, ולצד היערכות ותעמולה לגיטימית לקראתן, ניתן למצוא דיסאינפורמציה, הטעיה וניסיונות שונים להשפיע על דפוסי ההצבעה בציבור. בין ניסיונות ההשפעה האלה ניתן למצוא גם ניסיונות לדיכוי הצבעה בקרב אוכלוסיות ספציפיות.
אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
זה באמת לא נתפס. והמדהים מכול הוא שהדבר עובר מתחת לרדאר של התקשורת הממסדית ולא זוכה לשום התייחסות מצד המערכת הפוליטית, רגע לפני הבחירות הגורליות ביותר בתולדות מדינת ישראל. עברו שלוש שנים מהטבח הנורא שביצע חמאס ומהבטחת ראש הממשלה בנימין נתניהו להביא "ניצחון מוחלט". בפועל, המצב חוזר לקדמותו.
ב-17 בספטמבר הודיעו משרד החוץ הקטארי והאו"ם על הסכם לחידוש מימון אספקת הדלק לעזה. על פי ההסכם החדש, קטאר תממן בשלב זה 1.3 מיליון ליטר שיסופקו כבר בתקופה הקרובה.
יצחק גל הוא עמית מחקר של היחידה המדינית-ביטחונית בקרן ברל כצנלסון, מכון מתווים ומרכז דיין ללימודי המזה"ת ואפריקה. יועץ כלכלי ועסקי בכיר העוסק שנים רבות בעולם הכלכלה והעסקים במזרח התיכון, בכלכלה הפלסטינית, ובקשרי הכלכלה בין ישראל והפלסטינים. גל מעורב גם במיזמי שיתוף פעולה אזוריים בתחום הכלכלי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הוא שאמרנו כבר שנים. ביבים שקרניהו הוא בוגד. עונשם של בוגדים במדינתם הוא מאסר עולם בצינוק בכלא. ביבים שקרניהו יודע שאת חייו השטניים הוא יסיים בצינוק בכלא. עשר שנים הוא נלחם כדי שזה לא י... המשך קריאה
הוא שאמרנו כבר שנים. ביבים שקרניהו הוא בוגד. עונשם של בוגדים במדינתם הוא מאסר עולם בצינוק בכלא. ביבים שקרניהו יודע שאת חייו השטניים הוא יסיים בצינוק בכלא. עשר שנים הוא נלחם כדי שזה לא יקרה. עד היום הוא הצליח בכך, הוא חייב להיכשל במשימת חייו ועל כולנו לגרום לכך שהוא יוכנס לכלא בכל דרך חוקית אפשרית. בישראל, או בהאג לצד רודנים כמותו, או בלונדון, או בניו יורק לצד ניקולאס מדורו. לא משנה. גם אל קפונה שהיה אדם שטני לא פחות סיים את חייו בכלא בשל עבירות מס.
אבנר, טעות בידך. זה לא הוא. אלה האנשים שתומכים בו: הבבונים חסרי המוח, אנשי שלושת הכפ'ים שנבחרים על ידי מרכז הג׳ובים, הטפילים החרדים, והמשיחיים ההזויים. כל אלה הם הבעיה שלנו. לא הנוכל. ה... המשך קריאה
אבנר, טעות בידך. זה לא הוא. אלה האנשים שתומכים בו: הבבונים חסרי המוח, אנשי שלושת הכפ'ים שנבחרים על ידי מרכז הג'ובים, הטפילים החרדים, והמשיחיים ההזויים. כל אלה הם הבעיה שלנו. לא הנוכל. הוא רק חכם שיודע לרכב על השסעים. להרחיב אותם. אבל הם שם, איתו ובלעדיו. ואת המפלצת הזו, שהוא רוכב עליה בבטחה לעבר הניצחון הבא, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להכניע.
ככל שמשווים את אירועי טיסה flydubai 1073 לפיגועי 9/11, שהיו אחת הדוגמאות המובהקות של False Flag Operation - כך עולות שאלות לא רק לגבי מה שגרם ואיפשר את ניסיון הפיגוע, שנמנע בזכות שורה ש... המשך קריאה
ככל שמשווים את אירועי טיסה flydubai 1073 לפיגועי 9/11, שהיו אחת הדוגמאות המובהקות של False Flag Operation – כך עולות שאלות לא רק לגבי מה שגרם ואיפשר את ניסיון הפיגוע, שנמנע בזכות שורה של ניסים ומעשי גבורה, אלא גם מה באמת היה שם.
אפילו בכותרת המאמר נכתב "*סיפור* המחדל", אם-כי יתכן שזו רק פליטת קולמוס.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולאיילת,
תודה על התגובה.
אכן, החוק הוא רק שלד או בסיס ולתקן אותו לא מספיק. כמובן שצריכים עוד המון צעדים אחרים, גם וגם כדברייך.
מטרתו של הפוסט הזה היא להזכיר כי אי אפשר להסתפק בתיקוני קצה, וקיצורי דרך של טיפול בבעיות הקלות יותר מקטינים את הסיכוי להצלחה, לא מגדילים אותם.
הכוונה כמובן לא להתעלם מהמציאות הרב מגזרית והרב מערכתית אלא להתמודד איתה. בלי תיקון שמתחיל מהבסיס (החוק) לא ניתן לשנות את המציאות הרב מערכתית. הפערים העמוקים הם לא באג במערכת מרובת הזרמים, הם הפיצ'ר….
התייחסתי לכך בפוסט קודם.
תודה
האם המסקנה אמורה להיות שקודם כל יש להבין מי הם השחקנים הפוליטיים המעונינים בחוקי תורה מעל חוקי המדינה ומי הנפך, במדינת חוק?
מסתבר שבעיית דת ומדינה היא המפתח לפתרון הבעיה בחינוך.
לצערי אין מספיק גופים אזרחיים שעוסקים בזה.
הצטרפו לעשייה ליברלית ב"מועדון"
הטור מציב נקודת מוצא חשובה לשיחה על מערכת החינוך: אי אפשר לתקן תקלות נקודתיות בלי לעצב קודם תשתית חוקית יציבה. ההצעה לתקן את חוק החינוך הממלכתי היא צעד נכון ומשמעותי, שמחזיר את הדיון לרובד המבני ולא לכיבוי שריפות.
לצד זאת, חשוב לומר שהחקיקה היא שלד בלבד. יישום אמיתי מחייב מערך ביצועי חזק: פיקוח מקצועי, הכשרות, תקצוב דיפרנציאלי ומנגנוני יציבות שאינם תלויים בזהות השר. בנוסף, כל מהלך כזה חייב להתמודד עם המציאות הרב־זרמית של המערכת ועם הפערים המעמיקים בין הזרמים.
אני מסכימה עם טענתך שדרוש שינוי מבני עמוק, אך ייתכן שהדרך הנכונה היא "גם וגם": תיקון בחוק לצד טיפול מיידי בסוגיות יומיומיות הפוגעות בשדה, במיוחד בפריפריה, שם כל שנה אבודה מעמיקה פערים.
זהו טור חשוב שמעלה את רמת השיח ומחזיר את הדיון למקום שבו הוא צריך להיות: מדיניות ארוכת טווח, יציבה ומבוססת הגיון מדינתי.