כיום יש עליית מדרגה מסויימת של בשלות שקודם לא היתה:בעבר היה ניסיון ל'דמורקטיה מפעלית' ניסו זאת ב'חברת העובדים' של ההסתדרות שלפעם(בטרם הגיע חיים רמון וחבריו שטרפו הכל). גם אז זה די קרטע אבל לפחות היה במחשבה ואפילו באקדמיה.כיום,גם זאת ,המעט,לא קיים. הבעיה היא עמוקה יותר כיוון שלאדם יש מעט זמן פנוי והרבה הרבה חובות על גבו השחוח ,דבר המצמצם את מידת פנייתו לעסו'ק בעניין התובע השקעה ויגיעה.
נקווה שנעלה על מסלול של דמוקרטיה הרבה יותר עמוקה ממה שהיה לנו,ועתה גם זה מאוים.
זאב שפיר הוא מורה, פעיל פולטי, סביבתי וחברתי, מעורב ובעל ידע בתחומי ענין מגוונים.
מה דעתי? שהמצב אפילךו יותר קשה . ההזנחה היא נוראה והמצוקה קשה:מראות קשים של תחולים רעבים,של חתולי הנדרסים למוות בחוצם כביש אם מתןך חרדה ואם בתקווה למצןא אוכל במרגה ממול.
למראות נחשפים רבים המעשים של הציבור והעיריה מעטים עד שום עשייה.
הכי מקומם אותי אלה ההורים(בעקר אימהות) המדריכות את הילדים הפעוטים "על מה זה חתול" "ואיך עושה חתול מיאו"… אבל מתעלמות שיצורים אלה גם צריכים מזון ותשומת לב.את זה כמעט ולא מוצאים חוץ מבודדים טובי לב ואמיצים!
יש כמה נקודות כהות בלובן של ה'אביב התחבורתי בשבת': למשל שאף אחד לא מצא לנכון לבוא בדברים עם נהגי השרות המסורים ונאמנים ש-70 שנה(!) משרתים הציבור התל אביבי ואורחיו(צעירים,תיירים,ואחר) !
תעודת עניות להנהגת העיר שלא ראתה וחשבה על מה שיעשה השרות החינמי הזה לנהגי מוניות השרות והפגיעה הניכרת בפרנסתם. וכי סגנית ראש העיר,הגב' מיטל להבי המגיעה ממרצת אפילו לא בחנה או הירהרה על זכויות אדם וזכויות עובדים של נהגי הקוו הזה שנטולי הסכם ותנאים העובדים ביום ובלילה ביום המנוחה השבועי ועתה מטה לחמם מצוי בסכנה.וכל זאת בכסף ציבורי שנעשה בו שימוש לתפארתם וקידומם של ראש העיר וסגניתו(כל אחד באפיקו הפוליטי).
לא נתנו את הדעת על כך שמעסיקים נהגים כעובדי קבלן עם תנאי שכר נחותים ונעדרי זכויות מתבקשות.
בקיצור ממה לא "באנו חושך לגרש".
חוץ מהפניית חצי אשמה מוצדקים לתעשיית הבשר כולל הדוכנים שמוכרים מנות מהירות ולחלק של המגדלים החקלאים ראוי ונכון לפנות לצרכנים.
ה"חוליה הכי חלשה" של 'חזית הצרכנים' של הבשר הם הילדים שאוכלים מה שנותנים להם ולפיכך ראוי להפנות את מההסבר ו"התעמולה" כלפיהם שנפשם רכה ורגישותם רבה ועדיין יש פתחים ריבים להגיע למוחם דרך ליבם.
אצל המבוגרים יותר הפתחים הפכו לסדקים ולעיתים רחוקות יותר הסדק נפתח לכדי פירצה ואולי אז גם סכר הרוע והשגרה מתמוטטים.
הפופולריים השבוע
למקרה שפיספסת
"ישראל נלחמת על קיומה. היצירה היא החלק שלי במלחמה על הארץ"
הפוסטים הפופולריים השבוע
מישהו יכול לכתוב לי הודעה משמחת ומחממת את הלב? כותבת אישה מודאגת ממרכז הארץ. זה מזכיר לי אמרה בערבית על אנשים מדוכדכים המבקשים מראש הכפר: "ספר משהו משמח – אפילו שקר".
בני אדם השרויים במצוקה זקוקים לעיתים למישהו שישפר את האקלים, יעלה את מצב הרוח ויפיח תקווה. מישהו ללכת אחריו, להאמין ביושרו, לישון בשקט כשיודעים שהוא מצוי על ההגה.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.
תגובות אחרונות
-
-
RARAR NANAN הבעיה היא שאלוהים בגלל מצב אי הקיימות שלו בד״כ לא משלם על תחזוקת בתי הכנסת, לכן אנשים...
-
Saar Klien ישראל תמיד נערכת למלחמות שהיו ונתפסת עם המכנסיים למטה, שלא לומר התחתונים, כפי שחווינו בשמחת תורה. היכן רוה"מ שהירבה...
-
-
m וואו אני לא מאמין כמה רפש,האם אתה מוכן להגיע להחזיק את המקום,חשמל,מיים, ניקיון, כדי שיהודים יוכלו להתפלל...
-
Moshe Berg הזעקה על "מס תפילה" - קשקוש בכייני כל יהודי דתי אמור לדעת שהוא יכול להתפלל כמעט בכל מקום,...
-
שלום לקס ברור שגם לבית המשפט בגרמניה הנאצית היה מה לומר בכל מיני נושאים. אז מה? חבורה נלוזה שקוראת...
-
-
-
-
יעס על העולם חב"ד לנצח יחי המלך המשיח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
-
Oren Avi-tov זה די לא נתפש שראש ממשלת ישראל, האיש שטובת מדינת ישראל אמורה לעמוד תמיד לנגד עיניו, הוא...
-
-
-
פאדי סואעד יחידה שמייצרת אוהבי עם ומדינה, פסיפס של חברה ישראלית, מודל לקיום ויחידה לתפארת. חייבים למנף לשמור ובעיקר לטפח,...
-
Richard C קריאת חובה לכל יהודי, במיוחד הגזענים. ערביי ישראל הם חלק בלתי נפרד מהמדינה, תורמים רבות לביטחונה ולביטחונם...
-
אבני מידן חבורה נפלאה!!! חשוב מאד לתת להם להרגיש חלק מהעם שלנו גם לאחר שהם מורידים את המדים של צהל...לתת...
-
-
-
אברהם אוז כהן אין כמו ראיה ותכנון לתווך רחוק,אך במצב שמדינת ישראל נקלע אליו העשייה והתגובה צריכה להיות זריזה ומהירה...
לאחרונה גיליתי במהלך נסיעה במונית שגם בבת-ים יש רחוב ששמו כ"ט בנובמבר. כבר ידעתי קודם לכן שבירושלים, בהרצליה, אולי גם בערים נוספות יש רחובות הנושאים אותו שם. כידוע, בכ"ט בנובמבר שנת 1947 הוחלט באו"ם על הקמתה של מדינת ישראל.
"עוד יהיו לנו רחובות שייקראו 'ה-7 באוקטובר'", הערתי בלגלוג מריר. ונהג המונית הגיב: "אף אחד לא יסכים לגור ברחוב שזהו שמו".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
- בונוס: הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם