חמש רמות של חומרה וסבל

צילום מסך מתוך סרט של "קירות שקופים" על ניסויים בבעלי חיים
צילום מסך מתוך סרט של "קירות שקופים" על ניסויים בבעלי חיים

שלשום פורסם הדו"ח השנתי של המועצה לניסויים בבעלי חיים, המתאר בצורה סטטיסטית את מספר בעלי החיים שנוצלו במעבדות בשנת 2019. מה ניתן ללמוד בין השורות מהדו"ח החדש של המועצה לניסויים בבעלי חיים? מצד אחד – לא הרבה דברים חדשים, אבל מצד שני אולי זה הזמן להתחיל לשאול כמה שאלות קשות. כל הנתונים המוצגים בטקסט זה נלקחו מדוחות המועצה.

לפני כשנה סיימתי את עבודתי באגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים. העמדה בה אנו, פעילות ופעילים באגודה, החזקנו ועודנו מחזיקים היא, שניסויים בבעלי חיים הם מעשה איום ואסור, ואין זה משנה מה הסיבה לקיומם של אותם ניסויים.

מובן שהתגובה הבאה לאמירה מסוג זה היא כמעט טבעית: "ניסויים בבעלי חיים מצילים חיי אדם, ובני אדם חשובים יותר מבעלי החיים". תגובה זו היא בעייתית מהרבה מאד סיבות. ספרים רבים נכתבו על הבעייתיות שבמודל החייתי מול הגוף האנושי, אך מלכתחילה ראוי לשים לב שרוב הניסויים הנערכים בארץ בכלל לא מוגדרים ככאלה שנועדו להציל חיי אדם.

אבל הבעיה הגדולה יותר נמצאת בחלקה השני של הטענה. במהלך תפקידי השתתפתי בהרצאות שונות ובדיבייטים שונים מול קהל רחב, בעיקר של סטודנטים וחוקרים, ותמיד ציינתי, שבעוד ששמעתי עשרות פעמים את הקביעה שבני אדם חשובים יותר מבעלי חיים, מעולם לא זכיתי לשמוע מהי הסיבה האובייקטיבית לכך. כן – ברור שעבורנו בני אדם עשויים להיות חשובים יותר מבעלי חיים, אבל עבורי כישראלי, ישראלים עשויים להיות חשובים יותר מאינדונזים, ובכל זאת זו אינה סיבה מספקת לטבוח באינדונזים חפים מפשע, עבור התועלת שלי.

ברור שעבורנו בני אדם עשויים להיות חשובים יותר מבעלי חיים. עבורי כישראלי, ישראלים עשויים להיות חשובים יותר מאינדונזים, אבל זו אינה סיבה מספקת לטבוח באינדונזים חפים מפשע לתועלתי

המועצה לניסויים בבעלי חיים היא גוף רגולטורי שאחראי על הניסויים בבעלי חיים בתחומה של מדינת ישראל. כגוף רגולטורי כזה, זה יהיה טבעי לתמוה מדוע את הודעתו לעיתונות בנושא ניסויים בבעלי חיים שנערכו בשנת 2019 פתח הגוף הזה בקריאה בשבחה של מתודת הניסויים בבעלי חיים. יש לצפות לגישה כזו מגוף שהאג'נדה שלו היא תמיכה בבעלי חיים, אך לא מגוף שלפחות אמור היה לבצע ביקורת כלשהי בנושא, וממילא עליו להיות ניטראלי בכל הקשור לסבלם הכפוי של קורבנות לא אנושיים על מזבח המעבדה (כן, אולי בניגוד למועצה לניסויים בבעלי חיים, האג'נדה שלי ברורה ומוכרזת בריש גלי).

כאמור – בכל שנה מתפרסם דו"ח המועצה, בו מתוארים מספרים יבשים. כמה עכברים עברו ניסויים בשנה שחלפה? כמה קופים? כמה מהם מתו במהלך הניסוי? כמה מהם סבלו ברמות הסבל הגבוהות ביותר?

כמו שאפשר להבין – מדובר בסטטיסטיקות קרות – קבורה כפולה לאותם קורבנות אומללים. קודם הרסו את חייהם במעבדה, אחר כך מחקו את קיומם כיצורים אינדיבידואליים. כל מספר כזה, 243,986 עכברים, 1,650 חזירים, 30 קופים, 16 צבים ועוד ועוד – מייצג יצורים חיים ומרגישים, עליהם נכפה גיהינום על לא עוול בכפם. אולי כך צריכה המועצה לפתוח את הדוחות השנתיים שלה.

באופן אישי, אני מתנגד נחרצות לכל סוג של פגיעה בחפים מפשע, בין אם בני אדם או בעלי חיים לא אנושיים. בעיניי הדו"ח החדש של המועצה לניסויים בבעלי חיים לא מציג שום דבר חדש – רק עוד ועוד מתים בשרשרת אינסופית של הרג. עם זאת, לא ניתן לנתח דו"ח שכזה מבלי לרדת לרמת הסטטיסטיקה ולהתייחס בקור לאותם קורבנות המצוינים רק במספרים. מנקודה זו ואילך אתייחס כך לאותם בעלי החיים, כדי להיות ענייני יותר בביקורת על הדו"ח.

כל מספר כזה, 243,986 עכברים, 1,650 חזירים, 30 קופים, 16 צבים ועוד ועוד – מייצג יצורים חיים ומרגישים, עליהם נכפה גיהינום על לא עוול בכפם. אולי כך צריכה המועצה לפתוח את הדוחות השנתיים שלה

בשנת 2019 דווח על ניסויים ב-402,412 יצורים חיים. גם אם המועצה לניסויים בבע"ח מדווחת על ירידה במספרים (בשנת 2018 המספר היה גבוה יותר), עדיין מדובר במספרים גבוהים מאד יחסית להיסטוריה של דוחות אלו. שימו לב למספרים:

בין שנת 2004 ושנת 2015, מספר בעלי החיים נע בין כ-340,000 (גבול עליון בשנים  2007 ו-2014) ו-279,608 (גבול תחתון בשנת 2011). בשנת 2016 חלה קפיצה מפתיעה, ומספר בעלי החיים בניסויים עלה ל-507,018. הסיבה לעלייה זו אולי תפתיע אתכם.

בראיון שהתקיים בתוכנית "לונדון וקירשנבאום" התארחו יו"ר המועצה לניסויים, מול תמיר לוסקי מהאגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, ובראיון זה יו"ר המועצה הסביר שמדובר בניסוי שמטרתו שיפור הובלתם של דגים למאכל. לא ממש הצלת חיים. בשנת 2017 קפץ המספר שוב, הפעם ל-1,238,178, בעיקר בגלל שימוש נוסף בדגים (מאותו הסוג? בנקודה זו כבר לא שמענו הסברים). מכאן אכן חלה ירידה. בשנת 2018 המספר ירד ל-428,993 ובשנת 2019, כאמור, ל-402,412. כן, יש ירידה, אבל זו ירידה שמגיעה אחרי עליה אסטרונומית במספר הקורבנות בניסויים.

חומרת הניסויים

הניסויים בבעלי החיים מחולקים לחמש רמות חומרה – מהניסויים הכואבים פחות (חומרה 1) לניסויים בעלי פוטנציאל לגרימת כאב ניכר, ולהפרעה משמעותית ומתמשכת במצבו הכללי של הקורבן.

הניסויים בבעלי החיים מחולקים לחמש רמות חומרה – מהניסויים הכואבים פחות (חומרה 1) לניסויים בעלי פוטנציאל לגרימת כאב ניכר, ולהפרעה משמעותית ומתמשכת במצבו הכללי של הקורבן

על פי הדו"ח החדש ניתן ללמוד שהקבוצה הכי גדולה של ניסויים שבוצעו בשנת 2019 היו ניסויים בחומרה 4 (32% מכלל הניסויים). ברמה 5 היו כמעט 15.8% מהניסויים. ניתן לומר, אם כך, שרוב הניסויים היו בשלוש הרמות הנמוכות יותר, וזה באמת עשוי לשמח את הקוראים. אך חשוב להבין פרט חשוב אחד – ניסויים מחומרה 1 אינם כואבים כלל לבעלי החיים, אבל יש לכך סיבה איומה. אלו ניסויים שנערכים אחרי איסוף איברים של בעלי חיים שהומתו לשם כך.

כלומר – אם אנחנו רוצים להתייחס באמת לרמות נמוכות יותר של פגיעה בבעלי חיים, עלינו להתייחס רק לרמות 2 ו-3 ככאלה. זה משאיר אותנו עם 44.8% מסך הניסויים שבוצעו. פחות ממחצית. גם ניסויים מרמות נמוכות אלו – כמעט ומיותר לציין, הם לא בהכרח משהו שמישהו מאיתנו היה מתנדב לחוות, ובצדק.

מטרות הניסויים

חשוב לציין – במדינת ישראל אסור לבצע ניסויים למטרות קוסמטיקה. זהו חוק חשוב שחשוב לקחת בחשבון כשקוראים דוחות מסוג זה. מעבר לכך – כאשר אנחנו חושבים על ניסויים בבעלי חיים, אנחנו ממהרים לחשוב על ניסויים למטרות רפואה. עם זאת, כמו בכל שנה בשנים האחרונות, אחוז המחקרים שתכליתם היתה "קידום הבריאות, הרפואה ומניעת סבל", בהם בוצעו ניסויים בבעלי חיים, היה 41.6 אחוזים. שאר המטרות הן "קידום המחקר המדעי", "בדיקה או ייצור של חומרים או חפצים", ו-"חינוך והוראה".

גורלם של בעלי החיים

מתוך 402,412 יצורים חיים, 359,283 הומתו בתום הניסוי. נקודה חשובה יותר היא שחלק גדול מיצורים אלו מוצאים להורג גם אם הם מרגישים טוב בתום הניסוי, ומסוגלים להמשיך לחיות את חייהם גם אחרי הטראומה. מידע זה מתואר בכתבה "מעצמת ניסויים מיותרים" שפורסמה בתוכנית "מבט שני" לפני מספר שנים.

מתוך 402,412 יצורים חיים, 359,283 הומתו בתום הניסוי. נקודה חשובה יותר היא שחלק גדול מיצורים אלו מוצאים להורג גם אם הם מרגישים טוב בתום הניסוי, ומסוגלים להמשיך לחיות את חייהם גם אחרי הטראומה

כאשר אני עומד מול סטודנטים שעתידים לבצע ניסויים בבעלי חיים ומספר להם על עובדה זו, רבים מהם מזדעזעים. אנחנו רגילים לשמוע שבמעבדות פוגעים בבעלי חיים "כי אין ברירה", אבל מסתבר שהרבה פעמים ה"אין ברירה" הזה מסתכם בשיקולים כלכליים ובאי-רצון לקחת אחריות על אותם יצורים שסיימו את תפקידם במחקר.

סיכום

גם אם מדובר בסופו של דבר באמת רק בנתונים,  ניתן ללמוד מהדו"ח החדש של המועצה לניסויים בבעלי חיים מספר דברים. הנה כמה מהם: בוצעו ניסויים בגמל אחד, בחמישים ותשעה דרורים ובשש תנשמות. שמונה ניסויים למטרות הוראה כללו פגיעה בעכברים ושניים כללו שימוש בבעלי כנף (אילו בעלי כנף? למי אכפת). בשנת 2018 נוצלו חמישה עשר בעלי חיים קרניבורים בניסויים, בזמן שבשנת 2019 המספר ירד לאפס. יש עוד ועוד נתונים כאלה.

אם, מצד שני, אנחנו זוכרים שמדובר ביצורים מרגישים שסבלו, פחדו ומצאו את מותם מול עיניהם הבוחנות של החוקרים והחוקרות, לפירוט הנ"ל אין באמת משמעות. בסופו של דבר מדובר בעוד ועוד מוות; בעוד ועוד סבל, ואין זה משנה מי מצא את מותו באש ומי במים.

הדבר הראשון שלומדים החוקרים שמבצעים ניסויים בבעלי חיים הוא הדבר שיישאר לצידם לאורך הזמן הרב ביותר – זוהי העובדה המוכחת שהם מסוגלים להרע ליצור אחר, קטן וחסר כוח, שלא עשה להם דבר. זוהי העובדה המוכחת שהם יכולים לקחת בעלות על גופו ועל נפשו של מישהו, ולשבור אותם ככל שירצו.

הדבר הראשון שלומדים החוקרים שמבצעים ניסויים בבע"ח זו העובדה המוכחת שהם מסוגלים להרע ליצור אחר, קטן וחסר כוח, שלא עשה להם דבר. שהם יכולים לקחת בעלות על גופו ונפשו ולשבור אותם ככל שירצו

זהו סיכום הדברים, שלי לפחות, לשנת 2019, לשנים שקדמו לה ולשנים שיגיעו. במקום טבלאות מתמשכות עם עשרות מספרים, מבחינתי ניתן היה לפרסם רק את שני המשפטים האלו.

פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור וספרו השני - "חיה ללא תכלית" יצא בהוצאת רסלינג. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
שנים על גבי שנים אני במאבק ורבים אתי נגד הניסויים ותיפקודה הלוקה בחסר בלשון המעטה של הגוף השנוי במחלוקת הזה. המועצה. אעלק. המועצה הזו שמה לצחוק אם זה לא היה כה טרגי ועצוב את הממשל התקין... המשך קריאה

שנים על גבי שנים אני במאבק ורבים אתי נגד הניסויים ותיפקודה הלוקה בחסר בלשון המעטה של הגוף השנוי במחלוקת הזה. המועצה. אעלק.
המועצה הזו שמה לצחוק אם זה לא היה כה טרגי ועצוב את הממשל התקין כשהיא פועלת בניגוד עניינים מזה שנים, ומהמרכיבים אותה הם ברוב עושי הניסויים או גורמים בתחום. בושה וחרפה. מה גם שהסבל הנוראי ההמוני הזה לא הכרחי ולא נחוץ ובודאי שאינו ראוי. יש בקשות לניסויים שהוגשו ונדחו? תשאלו….לא תקבלו תשובה….לא יודעת אם יש בכלל כאלה שנדחו

אפילו סליחה אני לא מעיזה לבקש מהקורבנות הרבים לאין סוף על הסבל המחריד שהאדם מעביר אותם, כי אנו לא מסוגלים ולא מצליחים שנים כה רבות להפסיק את הזוועה הזו.

עוד 1,290 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אפקט הקורונה מה יעשו מדריכי תיירות כשאין תיירים?

הסיורים שתוכננו ליולי ואוגוסט בוטלו ● "אין הזמנות לספטמבר עד דצמבר, ואין אפילו הזמנות לשנת 2021" ● "ואם אתה רק אומר את המילה 'מקדמה', אנשים נעלמים" ● מדריכי תיירות ישראלים, שהקדישו את הקריירה שלהם להצגת הארץ בפני אורחים מבחוץ, מנסים להסתגל למציאות החדשה

עוד 1,087 מילים

היפוך נטל ראיית הקיפוח

מה בין אבוחצירא, דרעי, אטיאס ובניזרי לבין גרוסמן, ניימן, גייזלר, הוכמן ודיניץ? ובכן, על הראשונים שמעתם וודאי בהרחבה ואילו על האחרונים סביר להניח שלא שמעתם – וזה מאוד מוזר כי אלה גם אלה הם אנשי ציבור שהואשמו בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, ובכל המקרים התנהל נגד אנשי הציבור משפט.

מה בכל זאת ההבדל? ובכן – הראשונים האשימו את מערכת המשפט ואת מערכת אכיפת החוק ברדיפת המזרחים ובקיפוח על רקע עדתי ואילו האחרונים הואשמו, נשפטו ונענשו על ידי אותה מערכת ממש – מבלי שהוזכר כלל מוצאם וודאי לא הוזכרה טענה לקיפוח – הם היו סתם נאשמים שעברו על החוק.

מה בין אבוחצירא, דרעי, אטיאס ובניזרי לבין גרוסמן, ניימן, גייזלר, הוכמן ודיניץ? כולם אנשי ציבור שעמדו לדין פלילי. הראשונים האשימו את מערכת המשפט ברדיפה עדתית והאחרונים סתם נאשמו

מה עוד אפשר לומר על הקבוצה הראשונה זו של אבוחצירא, דרעי ושות'? ובכן כולם אנשים שדרכם צלחה, שהקריירה שלהם שיגשגה, כולם החזיקו במשרות נאות ובשכר נאה, כולם הגיעו ללב העשייה של החיים הציבוריים – לכנסת ולממשלה.

כלומר גם אם הם עצמם או בני משפחותיהם קופחו בשל מוצאם המזרחי, הרי שהם הצליחו יפה מאוד לדלג על משוכת הקיפוח ולהשלים את הפער שנגרם בעטיו – דרכם צלחה לא פחות משל אשכנזים שלא קופחו.

והנה, על אף הצלחתם הם שלפו את טענת הקיפוח עד כדי רדיפה על רקע מוצאם – ומתי נשלפה הטענה? האם כאשר דרעי היה לשר הצעיר ביותר בארץ? האם כאשר כלי התקשורת הפכו אותו לכוכב הבלתי מעורער של כל תוכנית ריאיונות וחיזרו אחריו במרץ? לא ולא, דרעי וחבריו שלפו את טענת הקיפוח רק כאשר הועלה נגדם חשד למעשים לא כשרים, מעשים העולים כדי מעשים פלילים.

הרשו לי לסטות לרגע מהנושא בו פתחתי ולספר לכם שהשבוע חגגה משפחה אחת בר מצווה לבנה, האירוע נחוג בבית המשפחה, במהלך החגיגה הושמעה מוסיקה רמה ונורו זיקוקי דינור – ושכנים שהוטרדו מהרעש טלפנו למשטרה.

מדובר בסיפור בנאלי להחריד, כל כך בנאלי שספק אם היה סיכוי שיגיע לחדשות. בכל מקרה אחר הוא היה נפתר בשוטרים המבקשים מהחוגגים להחליש את המוסיקה ולהשתדל לשמור על שקט. אבל בחגיגה הספציפית הזו השתתף זמר ידוע, כזה ששיריו מושמעים בכל תחנות הרדיו, כזה המופיע בפרסומות, כזה הממלא אולמות – ומרגע זה הפכה המסיבה לעניין לציבור והסיפור עשה דרכו למהדורות החדשות.

חרף הצלחתם הם שלפו את טענת הקיפוח והרדיפה העדתית. ומתי שלפו? האם כשדרעי היה לשר הצעיר בארץ? כשהפך לכוכב כל תכנית ריאיונות? לא ולא, היא נשלפה רק כשהועלה נגדם חשד למעשים לא כשרים

לא הייתי מטרידה אתכם בסיפור הזה, כי כאמור הוא בנאלי, אלא שאחד החוגגים שרואיין בנושא התלונה למשטרה אמר את הדברים הבאים, בציטוט חופשי: התלונה למשטרה נובעת מהעובדה שמדובר במוסיקה מזרחית עם קולולולו וטולולולו ועומר אדם, תאמינו לי שאילו התזמורת הפילהרמונית היתה מנגנת על הגג היו מדווחים על כך במדור תרבות ומשבחים את האירוע.

מה היא בעצם טענת הבחור? ובכן, הטענה שלו היא שבישראל יש קיפוח של מזרחים. הנה עובדה – היתה מסיבה עם מוסיקה מחרישת אוזניים והשכנים התלוננו במשטרה רק כי מדובר היה במוסיקה מזרחית.

מה המשותף לטענת הקיפוח של הפוליטיקאים המזרחים שהואשמו בפלילים (רובם ככולם אף הורשעו) ולטענת הקיפוח של האדון מהמסיבה? ובכן, שתי הטענות נשמעו כטענת הגנה בשעה שהיה חשד למעשים בלתי כשרים. וכשטענה לקיפוח נשמעת מצד מזרחים שאורח חייהם, המשרות שלהם וההצלחה שלהם אינם נתונים לויכוח, רק כאשר ההתנהגות שלהם היא נושא לביקורת פלילית או חברתית – זה אומר דרשני.

זה אומר שהטענה, על אף שהיא נשענת על יסוד מוצק – על הקיפוח ההיסטורי של מפא"י את בני עדות המזרח שאין אפשרות להתכחש לו ושתוצאותיו עדיין ניכרות בישראל של היום – איננה אמיתית, אלא היא יותר בגדר תרוץ להתנהגות.

ויותר מכך, יש מזרחים שמרשים לעצמם לעבור על החוק או להתנהג באופן החורג מהנורמה תוך ידיעה שהם ישתמשו בתרוץ הקיפוח. כי מרגע שנזרקת לאוויר טענת הקיפוח – טוען הטענה אינו צריך לעשות יותר דבר, הוא לא צריך להסביר, לא צריך להביא ראיות, לא צריך להוכיח. די בהשמעת הטענה כדי שחובת ההוכחה תעבור לצד השני. עליהם להוכיח שלא קיפחו, מה שנקרא בשפה משפטית – היפוך נטל הראיה. אם תרצו, ההיפך מעקרון המשפט האזרחי – "המוציא מחברו עליו הראיה".

מרגע שנזרקת לאוויר טענת הקיפוח – לא צריך יותר להסביר, להביא ראיות, להוכיח. די בהשמעת הטענה כדי שחובת ההוכחה (שלא קיפח) תעבור לצד השני, מה שנקרא בשפה משפטית – היפוך נטל הראיה

בכל הקשור לטענות הקיפוח מתקיים היפוך יוצרות לא רק בהסרת חובת ההוכחה מהטוען לקיפוח, אלא בכך שטענות גזעניות על רקע עדתי מהצד של מזרחים כלפי אשכנזים זוכות כמעט תמיד ליחס סלחני – כמעט כמו היחס לילד צעיר שלמד קללה ומשתמש בה מבלי להבין את משמעותה.

כך למשל מירי רגב יכולה לומר על משפחת בעלה האשכנזי "שאצלם אין ארוחת שישי ואין כלום", ואף אחד לא יעמיד אותה על כך שמדובר בטענה גזענית כלפי כל האשכנזים באשר הם.

באופן דומה בחורה צעירה ויפה, המשתתפת בתוכנית ריאליטי ושבמקרה היא גם מזרחית מעיירת פיתוח, יכולה לדבר בשפה משולחת רסן לחבריה לתוכנית, להטיח עלבונות באשכנזים באשר הם, לדבר בהכללות על אופיים הקר ואף אחד מחברי התוכנית לא מעמיד אותה על מקומה. האם אתם חושבים שאילו מישהו מהמשתתפים האחרים היה עולב בה בשל משהו הקשור בקשר הדוק למוצאה זה היה עובר בשלום? האם ההפקה היתה מעזה לשדר את זה? ברור שלא, שכן אם חלילה היו מעזים לשדר את זה כבר היתה תגובתה של מירי רגב משודרת מחוף אל חוף על האשכנזים והגזענים.

במדינה השתרש שיח הנובע מתערובת של קיפוח העבר – כאמור קיפוח אמיתי וקשה, ושל רגשות הנחיתות שהוא גרם אצל אלה שקופחו גם לאחר שני דורות ויותר, ושל רגשות האשמה של אשכנזים כלפי מזרחים הטוענים טענת קיפוח. כל עוד הוא מתקיים, אנחנו נראה מזרחים דוגמת מירי רגב ודוגמת המשתתפת בתוכנית ריאליטי המקללים, המחרפים והמשתלחים באשכנזים וזה ייחשב לעממיות מזרחית קלילה. מצד שני, נראה אשכנזים, המונעים מפחד שמא יאשימו אותם בהתנשאות ובגזענות, מקבלים על עצמם את נטל ההוכחה שלא קיפחו, ללא שאלה, ללא תהיה ומבלי להתמודד באופן ענייני עם השאלה האם המקרה בו נטענת טענת הקיפוח – מדובר אכן בטענה עניינית? האם זה המקום לטעון אותה? האם יש לכך הצדקה?

וכל זמן שהשיח הוא כזה שמזרחים מסוימים, שעל פניו הם ההיפך הגמור ממקופחים, מעלים טענות לקיפוח, טענות הנשמעות כמעט תמיד כאשר הם מסתבכים באופן זה או אחר עם החוק, וכאשר התנהגותם היא נושא לביקורת, וכשאף אחד לא מטיל עליהם להוכיח את טענתם אלא ההיפך מכך, הנטל עובר לצד שכנגד – אנחנו נמשיך לראות את התופעה. השד העדתי ימשיך להפציע. הוא ישמש להצדקת פעולות של מזרחים שמרשים לעצמם לעבור על החוק בידיעה שיוכלו להשתמש בטענת הקיפוח מבלי להוכיח אותה.

היפוך יוצרות נוסף מתקיים גם בכך שטענות גזעניות על רקע עדתי מצד מזרחים כלפי אשכנזים זוכות כמעט תמיד ליחס סלחני – כמעט כמו היחס לילד צעיר שלמד קללה ומשתמש בה מבלי להבין את משמעותה

ובשולי הדברים – עד לאן תתרחב טענת הקיפוח, עד לאילו מחוזות אפשר לשאת אותה ולהתייחס אליה ברצינות אם אפילו תלונה עניינית על הפרעה לשכנים גולשת למחוזות הקיפוח? והאם לאחר ארבעים שנות ממשלות ימין לא ניתן לומר על הטענה כי היא התיישנה, או למצער שנטל ההוכחה הוא על הממשלה להוכיח כי לא היא המקפחת?

רינה ענתי היא בעלת דוקטורט לביוכימיה מהטכניון ובעלת תואר במנהל עסקים ובמשפטים מהמרכז הבינתחומי. במשך שנתיים שימשה כעוזרת מחקר של כבוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס הפרופ' אהרן ברק. התמחתה בבית המשפט השלום בתל אביב. במקור מחצור הגלילית, כעת גרה במרכז, נשואה ואמא לשני בנים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,099 מילים

דוקטרינת הצדק האנושי של השופט נעם סולברג

מי שיהיה נשיא בית המשפט העליון בעוד כשמונה שנים, מאמין כי "צדק אבסולוטי שאינו מתפשר, עלול לרסק את החברה" וכי "הצדק האנושי מוגבל באילוצי המציאות החומרית ושלל צרכי גוף ונפש" ● גם במקרה של מנדלבליט וגם במקרה של נתניהו, סולברג פיתח את תזת "הרבב כיתרון" ● "אדם איננו מלאך", כתב לאחרונה, "ואנשי השירות הציבורי אינם יוצאי דופן" ● פרשנות

עוד 909 מילים

התיאום הביטחוני אמנם הופסק, אך הפלסטינים סיכלו פיגוע נגד כוחות צה"ל

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס היום לראשונה ותדון בחוק הקורונה ● נתניהו ייפגש הערב עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון התומכים בתוכנית טראמפ ● הממשלה צפויה לאשר היום בישיבתה השבועית את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד דודי אמסלם

09:53 עריכה

מנגנוני הביטחון הפלסטיניים סיכלו בימים האחרונים פיגוע שתוכנן נגד כוחות צה"ל באזור ג'נין, זאת אף על פי שהתיאום הביטחוני בין ישראל לפלסטינים הופסק.

09:31 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש הערב עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון התומכים בתוכנית טראמפ, בהם ראש מועצת אפרת עודד רביבי.

09:20 עריכה

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס היום, לראשונה מאז הושבעה הממשלה. הוועדה תדון בחוק הקורונה, שלאחר מכן יועבר להליך חקיקה בכנסת. אלפי הערות והתנגדויות הוגשו למשרד המשפטים בעניין חוק זה.

08:36 עריכה

ועדת הכספים תתכנס הבוקר להמשך הדיון בהצעת חוק מענק עידוד תעסוקה – זאת לאחר שהתקבל מיושב ראש הכנסת, יריב לוין, אישור מיוחד לכינוסה. האישור נדרש בשל מתכונת הפעילות המצומצמת של הכנסת, בניסיון לבלום את התפשטות הקורונה במשכן, לאחר שחבר הכנסת סמי אבו שחאדה חלה בנגיף.

08:11 עריכה

הממשלה צפויה לאשר היום בישיבתה השבועית את הקמת משרד הדיגיטל הלאומי, שבראשו יעמוד השר דודי אמסלם. האחריות ללשכת הקשר נתיב תופקד בידיו של זאב אלקין. הישיבה תתקיים בשעות 14:00-11:00.

• סדר יום לישיבת הממשלה השבועית

07:37 עריכה

מחר אמורה הייתה רכבת ישראל לשוב לפעילות, אולם בשל העלייה בהתפשטות הקורונה תיתכן דחייה נוספת במועד חזרתה. לפי המתווה המסתמן, יוגבל מספר הנוסעים ברכבת, ומי שירצו לעשות שימוש בשירותיה יידרשו לרכוש מראש כרטיס נסיעה.

07:24 עריכה

חמישה מוחים, שהשתתפו בהפגנה נגד הסיפוח שנערכה אמש בתל אביב, נעצרו על ידי המשטרה, כי, על פי החשד, הפרו את הסדר הציבורי. בעימותים שבין המשטרה והמפגינים הותקף צלם "הארץ" תומר אפלבאום על ידי שוטרים וחלק מציוד הצילום שלו נפגע. "ניסיתי לצלם את השוטרים, ואז הם החליטו לעצור אותי. אחד נתן לי אגרוף, אחד נתן לי ברכייה, ואחד דחף לי את הראש", סיפר.

מהמשטרה נמסר שהשוטרים סברו בטעות שאפלבאום הוא מפגין – ולא עיתונאי. עוד נמסר שהנושא ייבדק.

06:57 עריכה

חברי הכנסת איימן עודה, היבה יזבק, עאידה תומא סלימאן ומטאנס שחאדה – ארבעתם חברי הרשימה המשותפת – נכנסו לבידוד, לאחר שחקירה אפידמיולוגית שנערכה לחבר הכנסת סמי אבו שחאדה, שנדבק בקורונה, קבעה שעליהם לעשות כן. בנוסף גם שני מנהלי הסיעה נדרשו להיכנס לבידוד.

אמש נשא עודה דברים בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד הסיפוח.

עוד 8 עדכונים

בשר תותחים - אוטיסטים וילדים

איאד אל חאלק נורה למוות בחדר אשפה במזרח ירושלים. נער אוטיסט עם "צרכים מיוחדים", ללא הגנה, ללא נשק, בלי שאיים על איש. הוא רק ברח מבהלה. ברח מהסכסוך אותו מעולם לא הכיר ולא הבין. שוטרי מג"ב ששמם לא פורסם דלקו אחריו. ירו בו בטענה שראו משהו חשוד בידיו. זה נגמר במותו.

איאד אל חאלק ז"ל הוא בשר התותחים.

לכאורה עולה השאלה המבצעית – מתי לוחצים על ההדק? מתי אדם נושא תפקיד ונשק לוחץ על ההדק והורג. זו לא שאלה פוליטית. לא כיבוש ולא אווירה. לא היסטוריה של דקירות ולא פיגועים ברקע. הרי איאד היה יכול להיות גם אוטיסט יהודי שנבהל וברח. אוטיסטים לא יודעים על זהותם הלאומית ועל המאבק הפלשתיני ישראלי.

אבל השאלה שתיחקר בוודאי היא רק שאלה ביורוקרטית, נהלית – האם שוטרי מג"ב הרגישו מאוימים. מאוימים עד כדי סכנה לחייהם? עד שאין ברירה אלא להפעיל נשק נגד המאיים? האם ירו על פי הנהלים, ההוראות, הפקודות…?

ככל שבוחנים את האירוע המזעזע של הריגת איאד, אי אפשר לא לראות את גודל האבסורד. שוטרים חמושים רודפים אחרי נער בורח, ובסופו של המרדף יורים בו למרות שאינו חמוש, ולמרות שלידו עומדת אישה שמזהירה אותם כי הוא אדם נכה. מה עובר בראשם? הצורך לצוד בכל מחיר את הנרדף? לחסל? להרוג? לממש את יכולתם להפעיל כוח? לבצע פקודות בכל מחיר? על מי הוא איים שם בחדר האשפה?

מה עובר בראשם? הצורך לצוד בכל מחיר את הנרדף? לחסל? להרוג? לממש את יכולתם להפעיל כוח? לבצע פקודות בכל מחיר? על מי הוא איים שם בחדר האשפה?

באותו שבוע מתה הילדה בת ה-4 רפיף קרעין, לאחר ששבועיים קודם נורתה במזרח ירושלים מכדור תועה שפגע בראשה. רפיף התגוררה בעיסאוויה, וכדור M16 שירה מישהו נושא M16 חדר בשקט לראשה. שבועיים על שולחן הניתוחים לא עזרו ומוחה לא הצליח לספוג את הכדור התועה השקט.

רפיף קרעין ז"ל היא בשר התותחים.

אוטיסטים וילדים. הם בשר התותחים של הסכסוך הפוליטי, המדיני, הצבאי. הם נשלחים יומיום אל מותם הוודאי בקרב אבוד מראש, חסר תכלית. שולחיהם אל המוות המיותר הזה יושבים ליד שולחן מקבלי ההחלטות. לעתים בשני הצדדים. אדישים ודואגים רק לעתידם הפוליטי. אולי ריבונות, אולי סיפוח, אולי אינתיפאדה, אולי מדינה. אולי מדינות העולם יתערבו, אולי ילחצו, אולי כלום לא ישתנה.

שוטרי מג"ב האנונימיים ואותו יורה ב-M16 שהרג את רפיף קרעין, הם התותחים. מובלים אל שדה הקרב ובידיהם הפגזים והקנים, ולהם ניתנות הוראות פתיחה באש. לכאורה זה נתון מעתה בידיהם, על מצפונם, על פי שיקול דעתם.

אולם הוראות הפתיחה באש שנועדו לשמור על רמתו המוסרית של הלוחם, לא עוזרות לאיאד ורפיף. בסופו של יום ב"שדה הקרב" בו הם חיים, מתנהל מצוד. כדורים עפים, והם למעשה רצים בין שריקת הקליעים, משחקים וחיים אל מול האש. כמו החיילים בגליפולי בקרבות מלחמת העולם הראשונה, היוצאים בהמוניהם מהתעלות ורצים בשורות חזיתיות ישר אל מול מקלעיהם של חיילי הצבא העותמאני, סופגים את הכדורים בלית ברירה, אך מבצעים את חובתם לקום ולהסתער. לפי פקודה.

בשר התותחים של המלחמה הם שוכני הרחובות וחדרי האשפה, גני הילדים, המוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ומרחב המטווח והטווח בין קני הרובים. אנשים פשוטים. אלה חוטפים את מחיר פחדם של הקברניטים להפסיק את האש.

בשר התותחים הם שוכני הרחובות וחדרי האשפה, גני הילדים, המוסדות לבעלי צרכים מיוחדים ומרחב המטווח והטווח בין קני הרובים. אנשים פשוטים. אלה חוטפים את מחיר פחדם של הקברניטים להפסיק את האש

מולם עומדים מקבלי ההוראות. מבצעי ההוראות. הציידים על פי פקודה. מקבלי ההחלטות לא יפסיקו את הקרב. לא יקפלו את התותחים ולא יתיישבו לדבר ביניהם על גורלם של ה"לוחמים" בשני צידי החזית. אילו רצו להפסיק את המלחמה, בשר התותחים לא היה נאכל לאור השמש יומיום.

נסיך: בחיים עוד לא ראיתי כזה אוסף-עולב.

פלסטאף: פה-פה-פה, טובים מספיק להשתפד על כידון, בשר תותחים, בשר תותחים. הם ימלאו בור-אחים טוב כמו כל בן טובים. שה, בן אדם, בני תמותה, בני תמותה.

(ויליאם שייקספיר / הנרי הרביעי)

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 583 מילים

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

עוד 16 עדכונים

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה