ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להמשיך לעשות קולות שבג"ץ נגדו, שמערכת המשפט רודפת אותו ושהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, יחד עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, מנהלים את סניף מרצ בגבעת רם ובצלאח א-דין, אבל האמת היא הפוכה.

מנדלבליט וחיות מצילים את נתניהו פעם אחר פעם. לא מתוך רגשי חיבה גדולים כלפי ראש ממשלת המעבר, אלא מתוך מחויבות להתנהלות ממלכתית, הנראית כמעט מופרכת בימים הללו של התנהלות קיצונית מצד השלטון.

מנדלבליט וחיות מצילים את נתניהו פעם אחר פעם. לא מתוך רגשי חיבה גדולים כלפי ראש הממשלה, אלא מתוך מחויבות להתנהלות ממלכתית, הנראית כמעט מופרכת בימים הללו של התנהלות קיצונית מצד השלטון

הנה, לדוגמה, מכתבו של מנדלבליט מערב חג הפסח, בעניין החובה למנות שר משפטים בטרם יפקע מינויו של ממלא-מקום שר המשפטים בני גנץ, ביום רביעי הקרוב בחצות.

מנדלבליט הדגיש במכתבו לנתניהו כי לא רק במשרד המשפטים, אלא גם במשרדים האחרים שבהם מכהנים ממלאי-מקום שכהונתם עתידה להסתיים בימים הקרובים, המשמעות השלטונית היא שיתוק: לא יהיה איש שיוכל להפעיל את הסמכויות הנתונות לשרים.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בפגישת עבודה ראשונה עם שר הביטחון ושר המשפטים בני גנץ וכן עם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט ומנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, 7 בינואר 2021

מצב זה, כתב היועץ, "מעורר קשיים ייחודיים במשרד המשפטים, בשל תפקידו המוסדי הייחודי של משרד זה, ובשים לב למהותן של הסמכויות המוקנות לשר העומד בראש המשרד".

מה לא תוכל לעשות ממשלת ישראל ללא שר משפטים, החל מיום חמישי? לא ניתן יהיה לקבל החלטות ממשלה שתפקידו של שר המשפטים להניחן על שולחנה; ועדת השרים לחקיקה לא תוכל לפעול, ולגבש את עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות וממשלתיות; לא יהיה מי שיתקין תקנות בעשרות חוקים שונים, לרבות חוקים הנוגעים למאבק בקורונה; המדינה לא תוכל להסגיר עבריינים, בהתאם לחובתה לפי אמנות בינלאומיות; וזו רק רשימה חלקית.

מזה חודש ימים משגר היועץ המשפטי מכתבים לנתניהו, ומתריע מפני חוסר המעש שבאי-מינוי שרים. זוהי תקלה שלטונית שאפשר למנוע בקלות – על ידי מינוי השרים ממלאי-המקום לשרים "קבועים", עד כמה שכהונה בממשלת-מעבר יכולה להיות קבועה.

אבל נתניהו, מסיבותיו העלומות, מסרב למנות שרים. במחאה על סירובו זה של נתניהו, ביטל אתמול (שני) גנץ, בתפקידו כראש הממשלה החלופי, את ישיבת הממשלה, אבל נתניהו עדיין לא זז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ בישיבת הממשלה, 21 ביוני 2020 (צילום: מרק ישראל סלם, פלאש 90)

ומדוע המסקנה העולה מכך היא שמנדלבליט נחלץ לעזרתו של נתניהו? מאחר שכל עוד נתניהו ממשיך לכהן כראש ממשלה – ממשלת-מעבר או ממשלת קבע, אם הקלפים הפוליטיים יתגלגלו לכיוונו – עומדת בעינה האפשרות שתוכרז נבצרותו ממילוי תפקיד ראש הממשלה, בשל ההליך המשפטי נגדו, שייכנס לקצב מוגבר בשבוע הבא.

מנדלבליט מנסה להציל את נתניהו מהכרזה על נבצרות, ולחילופין – לאסוף רשימה ארוכה ככל שניתן של אירועים, המצדיקים בסופו של יום את הצעד חסר התקדים של הכרזה על נבצרות ראש ממשלה מטעמים שאינם בריאותיים.

מנדלבליט מנסה להציל את נתניהו מהכרזה על נבצרות, ולחילופין – לאסוף רשימה ארוכה ככל שניתן של אירועים, המצדיקים בסופו של יום את הצעד חסר התקדים של הכרזה על נבצרות ראש ממשלה מטעמים שאינם בריאותיים

כך בדיוק יש לקרוא גם את פסק הדין של בג"ץ מסוף השבוע האחרון, שבו התקבלו העתירות המחייבות את נתניהו לפעול בהתאם להסדר ניגוד העניינים שגיבש עבורו היועץ המשפטי. הנחיות היועץ בעניין זה אינן המלצה, כתבו השופטים חיות, חנן מלצר וניל הנדל; מדובר בהוראות מחייבות.

פסק דינה של חיות משקף את הנרטיב העובר בין שלוש נקודות ציון בכהונה האחרונה של נתניהו: פסק הדין שניתן בהרכב 11 שופטים, שבו נקבע כי הנשיא רשאי להטיל עליו, בסבב האחרון של 61 החתימות, את תפקיד הרכבת הממשלה; הסדר ניגוד העניינים שהיועץ גיבש לגביו; וסוגיית הנבצרות, שעתידה להבשיל אם נתניהו ימשיך להתעלם מההגבלות החלות עליו.

הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר בפתח הדיון על בג"ץ ממשלת החלופים, 27 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כבר בפתח פסק הדין מזכירה חיות כי בפסק הדין בעניין הטלת המנדט, השופטים רשמו לפניהם את התחייבותו של נתניהו לפעול בהתאם להסדר ניגוד עניינים שייקבע עבורו, נוכח מצבו חסר התקדים כנאשם העומד בראש הממשלה.

השופטים גם ניצלו את הרגע הזה בזמן, כדי לשוב ולאשרר בפסק דין עדכני את מעמדן המחייב של הנחיות היועץ המשפטי כלפי הרשות המבצעת. זה אולי הקו השיפוטי המובהק ביותר בשנים השלטוניות הקשות הללו – קו המגלם גיבוי מוחלט ליועץ המשפטי מצד בית המשפט.

כך כאשר נדחות על הסף עתירות נגד החלטותיו בתחום הפלילי, לסגור תיקים כאלה או להימנע מפתיחת חקירה בתיקים אחרים (פרשת המניות עודנה ממתינה להכרעה); וכך בפסקי דין המחייבים פעולה ממשלתית, במקרים שבהם היועץ מצטרף לעמדת העותרים (מינוי פרקליט מדינה, ביטול ועדה לחקר מח"ש, ועוד).

מאידך, חיות עושה מאמצים לשוניים ניכרים כדי להימנע מלכנות את נתניהו שקרן. עמדתו במסגרת העתירות בעניין הטלת המנדט, היא כותבת, סותרת לחלוטין את העמדה שהציג כעת לעניין מעמדן המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי, ו"מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה".

השופט ניל הנדל, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה לנשיא חנן מלצר במהלך הדיון בבג"ץ בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול-לבן (צילום: צילום מסך, שידור הרשות השופטת)

את אקורד הסיום של פסק הדין – ואיזה קרנשדו מרעים זה – מספק המשנה לנשיאה מלצר. שבועיים לפני טקס הפרישה שלו מהעליון, מוציא מלצר את הערמונים מהאש, ואומר בצורה ברורה:

"הסמכות לקבוע את הסדר ניגוד העניינים שבפנינו נתונה בידי היועץ המשפטי לממשלה, ולו כדי למנוע כניסה של ראש הממשלה למצב של נבצרות".

מלצר מבהיר עוד כי הסמכות להכריז על נבצרות שכזו "מסורה בלעדית בידי היועץ המשפטי לממשלה".

אם לא ייכנס בשבועות הקרובים דייר חדש למעון ראש הממשלה בבלפור, אי אפשר להוציא מכלל אפשרות שנתניהו ידחוק את הנסיבות השלטוניות לנקודת קצה, שבה לא יהיה מנוס מלהכריע: שבירת כללים משטריים יסודיים – או נבצרות.