בשנים האחרונות הולכים ומתרבים הפרויקטים שמתיימרים לשנות את פני התחבורה בגוש דן. אותם פרויקטים – הרכבת הקלה, למשל, לצד הפחתה דרסטית של מספר החניות והגידול בשימוש בקורקינטים חשמליים מ־2015 – מציגים שינוי תפיסה תחבורתי דרמטי.
הדרישה הציבורית להתניידות מהירה ובטוחה בתחבורה דו־גלגלית הביאה גם להאצת סלילת שבילי אופניים לטובת הרוכבים על הכלים הזעירים. במקביל, הכנסת מקדמת חקיקה שאמורה להרחיב את סמכות הפקחים העירוניים לאכיפת עבירות התנועה של הרוכבים על הכלים האלה.
עם זאת, לא כל הרשויות בגוש דן נרתמו באופן זהה לפיתוח שבילי האופניים. בדקנו איזו רשות מובילה ונרתמת למהפכת התחבורה הזעירה, ומי, בינתיים, מדשדשת מאחור.
מצד אחד אפשר לתלות את הפערים המוצגים לעיל בגודל שטח השיפוט העירוני. מאידך, תוכניות עירוניות המכירות בצרכי הרוכבים ובטיחותם – כמו גם בהשפעת שבילי האופניים על עומסי התנועה – משקפות את הצורך בהארכת השבילים (בקילומטרים) ללא קשר לגודל שטח השיפוט. על אחת כמה וכמה כשאלו נסללים ברחובות מרכזיים, צדדיים ובשטחים פתוחים במקביל.
כמו כן, התוכניות צריכות להתחשב ברמת העומס בכבישים ובצפיפות האוכלוסייה בשטחי הרשות. למשל, תוכנית סלילת שבילים מאזור אם המושבות בפתח תקווה לכיוון קניון איילון תוריד את זמן העמידה בפקקים בשעות העומס בכ־50%.
תוכנית סלילת שבילים מאזור אם המושבות בפתח תקווה לכיוון קניון איילון תוריד את זמן העמידה בפקקים בשעות העומס בכ־50%
הרוכבים שיעשו את דרכם מדי יום – הלוך וחזור – בדיווש קליל יקצרו את זמן נסיעתם משמעותית בזמן שהנוהגים ברכב ימשיכו לעמוד לעיתים כ־40 דקות או יותר בפקק שאורכו קילומטרים ספורים בלבד.
הפערים בין הרשויות באים לידי ביטוי גם בנושא בטיחות הרוכבים. בעוד שצומת ארלוזורוב־סבידור המתחדשת בתל אביב סלולה שבילי אופניים בכמה כיוונים ובכמה מפלסים, למרבה הצער, הם מגיעים רק עד הפנייה לרחוב ז'בוטינסקי ברמת גן ולכיוון רחוב עליית הנוער. הבורות הקיימים בכבישי ההמשך מסכנים את הרוכבים.
לא במקרה נתוני גבעתיים ובת ים לא נכללים בבדיקה. גבעתיים הגישה לאחרונה תוכנית התחדשות עירונית למשרד התחבורה והיא מצטרפת לפרויקט "מהיר לעיר" לשדרוג מערך התחבורה הציבורית.
מטראז' שבילי הרכיבה בגבעתיים נמוך גם בשל גודלה היחסי הקטן וגם בשל קשיים טופוגרפיים, מה שלטענת העירייה גורם לעיכוב בסלילה. מעיריית בת ים לא נמסרה תגובה או תוכנית סלילה מתכוננת עד למועד פרסום הכתבה.
כאמור, עיריית תל אביב־יפו חותמת את הטבלה בפער אדיר. 162 קילומטרים של שבילי אופניים נסללו בה עד כה והיד עוד בהחלט נטויה. בשנים הקרובות העירייה מתכוונת להגיע לכ־250 קילומטרים של שביל אופניים.
מאמצי העירייה לקדם את מהפכת התחבורה ניכרים בשטח. למרות חוסר הנוחות הזמנית לתושבים – אין ספק שהחזון הדו־גלגלי קורם עור וגידים בכל יום שעובר והופך את התנועה בעיר לקלה, נעימה ובטוחה יותר.
אין ספק שתל אביב־יפו, יותר מכל הערים האחרות בגוש, מאמצת את השינויים בחום, נערכת לעתיד הקרוב והרחוק כאחד, מציבה סטנדרט תחבורתי חדש ומושכת אחריה את כל יתר הרשויות.
"אנו פועלים להרחבת היקף שבילי האופניים כדי שעד שנת 2025 – 25% מכלל הנסיעות בעיר ייעשו באמצעות תחבורה זעירה"
סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי, סיפרה לזמן ישראל: "אנו מרשתים את העיר בשבילי אופניים לרווחת ולבטיחות הרוכבים והרוכבות וכדי לייצר אלטרנטיבה לשימוש ברכב פרטי. בהתאם, אנו פועלים להרחבת היקף שבילי האופניים כדי שעד שנת 2025 – 25% מכלל הנסיעות בעיר ייעשו באמצעות תחבורה זעירה.
"אנו ערים לעלייה בכמות הרוכבים בעקבות סלילת השבילים. עם סיום הסלילה ברחוב בוגרשוב, למשל, מספר הרוכבים היומי בו עלה פי שלושה מ־2,000 ל-6,000. מהשיח שניהלנו עם הרוכבים והרוכבות בעיר עלה הצורך בקישוריות טובה וברציפות השבילים ועל כן, נמשיך להרחיב את הרשת לצד טיפול בצמתים והאטת התנועה ברחובות, לטובת שילוב הדו־גלגליים.
"כמו כן, אנחנו בונים יותר מ־4,500 עמדות עגינה בשנה בחניונים רבי קיבולת, כולל מתחת לאדמה כמו בחניון סבידור בשיתוף רכבת ישראל".
העיירה מקדמת פעולות נוספות חוץ מסלילה?
"ודאי. אנחנו לא עוסקים רק ביצירת תשתיות בפועל אלא מקדמים גם שינוי נורמות – הדרכות בבתי הספר התיכוניים ובפרויקטים שונים בעלות של מאות אלפי שקלים, למשל, אנחנו גם מקיימים תחרויות בנושא התמודדות עם גניבות אופניים, מקדמים קמפיינים לרכיבה בטוחה ואוכפים בריונות אופניים בסיוע המשטרה.
"במקביל, הגדלנו את מספר הפקחים. אנחנו מייצרים מרחב שהוא גם תודעתי וגם פיזי, מה שיעודד את השימוש באופניים בעיר ככלי התניידות סביבתי, יעיל, זמין וזול יחסית.
"רק השנה נסללו בעיר כ־ 21 קילומטרים – 10 קילומטרים במסגרת תוכניות העירייה, 3.5 קילומטרים במסגרת פרויקט אופנידן, 1.5 קילומטר במסגרת 'מהיר לעיר' וכשישה קילומטרים במסגרת פרויקט של נת"ע. נמשיך בפעילות עד רישות מוחלט של העיר בשבילי רכיבה".
תגובת העיריות
מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "העירייה פועלת לשילוב שבילי אופניים כמעט בכל פרויקט פיתוח רחוב המבוצע בעיר – ובכלל זה ברחוב ספיר, בר כוכבא, השחם, קפלן, גיסין ועוד רחובות רבים אחרים.
"נוסף על כך, אנו מקדמים ביצוע וסימון של 'שבילים טקטיים' על בסיס תשתית קיימת ברחובות, בגינות ובשטחים ציבוריים פתוחים. העירייה גם ביצעה בשנה האחרונה מספר אירועים לעידוד הרכיבה בעיר – כולל מרוץ אופניים, חלוקת קסדות ועוד.
"ראש העיר פועל רבות כדי לקדם תכנון של שבילי אופניים בעיר. אחת לחודש הצוות המקצועי מתכנס בראשותו, תוך שימת דגש לבקשות התושבים. אנו פועלים במספר מישורים על מנת לייצר רשת של צירים ראשיים, בשילוב שבילים מזינים לשכונות ברחבי העיר.
"הצוות המקצועי ביצע מיפוי לעיר תוך חלוקה לשכונות על מנת לספק מענה מיטבי לכלל משתמשי הדרך. אנו מגישים רשימת פרויקטים למשרד התחבורה לטובת תעדוף תקצובי לתכנון וביצוע שבילי אופניים בעיר".
מעיריית הרצליה נמסר בתגובה: "עיריית הרצליה חרטה על דגלה לפעול למען שמירת הקיימות ואיכות הסביבה והיא מקצה לכך משאבים רבים ושורה של יוזמות ופעילויות. אחת מהן היא עידוד רכיבה על אופניים.
"אנחנו מקדמים סלילת עוד ועוד שבילי אופניים בעיר מזה כעשור. כלל הרוכבים עלה בשנים האחרונות בארץ ובעירייה מכירים בכך שקיימת דרישה גדולה מצד תושבים, עובדים ובעלי עסקים באזור התעשייה".
סגן ראש עיריית רמת גן, עו"ד רועי ברזילי, מסר בתגובה: "המגבלות ברמת גן קשות יותר מבחינת בנייה ביחס לתל אביב. אנחנו צפופים בהרבה ונמצאים בסטנדרט שונה. הדרכים צפופות יותר, מה שהופך את הביצוע למורכב בהרבה.
"אנחנו נמצאים במקום שלא חושש מעימות, אבל מאידך אנחנו גם לא יכולים לפגוע בנתיבי התחבורה המשמשים גם אוטובוסים"
"הבעייתיות ברמת גן לא נובעת מחשש להפקעת מקומות חניה. אנחנו נמצאים במקום שלא חושש מעימות, אבל מאידך אנחנו גם לא יכולים לפגוע בנתיבי התחבורה המשמשים גם אוטובוסים. מתוך כך נובע שזמן הביצוע הוא יותר ארוך.
"ברחוב אבא הלל, שמהווה סכנה ממשית לרוכבים, תכננו שביל אופניים, אך כשהגענו לביצוע, נת"ע והרכבת הקלה חסמו אותנו (על פי "גלובס", משרד התחבורה אסר על סלילת השביל ב־2014, אלא שמאז לא חל אפילו שינוי קל והרחוב עדיין מהווה סכנה ממשית לרוכבים).
"במקביל לסלילת הרכבת, התוכנית היא פיתוח של כל ציר ז'בוטינסקי. בעניין מימון הפרויקט בסך של כמאה מיליון שקלים היה ויכוח בינינו לבין נת"ע. בסוף הגענו להסכמה והפרויקט אמור לצאת לדרך ממש עכשיו. אנחנו עושים את המרב. זה מאוד לא פשוט, אבל אני מתחייב שאנחנו על זה".
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "העירייה נמצאת בימים אלה בעיצומה של מהפכת תחבורה, הכוללת הקמת תשתיות תחבורה בשווי של כ־18 מיליארד שקל, ביניהן שבילי אופניים.
"בימים אלו מבוצע המקטע האחרון של פרויקט אופנידן בשיתוף חברת נתיבי איילון, שיאפשר לרוכבים להגיע בשביל רציף, בטיחותי ומשולב פינות מנוחה והתרעננות, משדרות יצחק רבין לאורך איילון ועד לרחוב בן צבי בתל אביב־יפו. השבילים המתוכננים יתפרשו על פני כל העיר וייצרו רשת שתאפשר לרוכבים להתנייד בעיר לאורכה ולרוחבה במהירות וביעילות.
"העירייה רואה בשבילי האופניים 'חולץ פקקים' אסטרטגי ממעלה ראשונה, ולשם כך יוצאת בימים אלה למכרז תכנון תוכנית אסטרטגית לאופניים בעיר – תוכנית לתחבורת אופניים, שמטרתה תכנון מערך כולל של שבילי אופניים המשכיים בעיר, עידוד תרבות רכיבה והפיכת האופניים לכלי תחבורה נגיש לכלל תושבי העיר".
מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה: "גבעתיים, לצערנו, לא דומה מבחינה זו לאף עיר אחרת במרכז. מדובר בעיר הצפופה ביותר בארץ לאחר בני ברק. לא נותרו בה יותר שטחים פתוחים ומספר הרכבים הפרטיים בה הוא הגבוה בארץ פר נפש.
"נוסף על כך, לעיר מבנה טופוגרפי מורכב, עם המון רחובות תלולים, רובם קטנים וצרים, המתחברים לשני צירים ראשיים בלבד – כצנלסון וויצמן. בכדי לאפשר התחדשות עירונית שתשמר את מרקם ואופי העיר, העיר ערכה בשנים האחרונות תוכנית מתאר אמיצה וחשובה לתכנון פני העיר לעשורים הבאים.
"לעיר מבנה טופוגרפי מורכב, עם המון רחובות תלולים, רובם קטנים וצרים, המתחברים לשני צירים ראשיים בלבד – כצנלסון וויצמן"
"העיירה גם הגישה זה מכבר למשרד התחבורה תוכנית אב כלל עירונית לתחבורה הכוללת גם רשת שבילי אופניים בציריה הראשיים בעיקר, שתתחבר לשבילים המתוכננים בערים סביבה. על פי תוכנית המתאר, בכל רחוב מרכזי יהיה שביל אופניים. מדובר במהלך שהחל כבר השנה בשיפוץ שנעשה ברחוב בורוכוב.
"כמו כן, גבעתיים הצטרפה לתכנית 'מהיר לעיר' המקודמת בימים אלו לאורך רחוב כצנלסון וערבי נחל. התוכנית כוללת סלילת שביל אופניים לאורכו של כל רחוב כצנלסון (תחילת ביצוע בעוד כשנה וצפי לסיום בעוד כשנתיים וחצי).
"אנו מאמינים שהפתרון היחיד בגוש דן לעומס התחבורתי טמון בתחבורה ציבורית יעילה ומגוונת. אנחנו פועלים ליישם זאת בצורה נכונה ומתוכננת".
מעיריית רמת השרון נמסר בתגובה: "התושבים בעיר דוגלים באורח חיים ספורטיבי ואת זה אנו רואים מדי יום ביומו על ידי השימוש הגובר באופניים, גם של בני נוער, בגינות ופארקים הציבוריים.
"לאחרונה חתמנו על הסכם שיתוף פעולה עם חברת הקורקינטים החשמליים 'בירד' ובקרוב יכנסו לעיר קורקינטים חשמליים כחלק ממהפכה הירוקה שהעיר עוברת בשנים האחרונות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוגבעתיים ורמת גן, יכולות, לכל הפחות ליצור המשך לשבילי האופניים המגיעים מתל אביב ואליה. זה, בתור התחלה, יהיה הכי אפקטיבי.
לגבי השיפועים בגבעתיים: שבילי ההמשך שציינתי לא מצויים באזורים המשופעים.