לפני כמה ימים דיווחתי על ההצעה החדשה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, עליה שוקדים כיום בצמרת לשכת ראש הממשלה. הפרסום היה חלק מטור שעסק בערוץ התוכן של ישראל זעירא, יו"ר עמותת "ראש אחד" ומנכ"ל חברת הנדל"ן "באמונה" – אך המבנה המוצע הוזכר בטור.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בשבועות האחרונים – בפגישותיו עם מנהיגים זרים ובראיונות בשפה האנגלית – כי הוא עדיין מעוניין בהובלת "שינויים קטנים" בוועדה לבחירת שופטים כדי להחזיר, לשיטתו, את האיזון בין הרשויות.

בקרב הקבוצה הסובבת אותו משוכנעים שמדובר בהצעה נדיבה למדי ושאין לאופוזיציה סיבות להתנגד. יתרה מכך, אם האופוזיציה תתנגד, הקואליציה מאיימת להתקדם עם החקיקה תוך הישענות על הסכמה ציבורית (קשה להבין למה הכוונה, אולי סקרים תומכים).

מבנה הוועדה החדש לבחירת שופטים אמור להיות כדלקמן: שלושה שופטים עליונים, שלושה נציגי קואליציה, שלושה נציגי אופוזיציה. מינוי כל שופט – שלום, מחוזי, עליון ונשיא – יצטרך להיעשות ברוב של שבעה מתוך תשעה נציגים.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושר המשפטים יריב לוין בטקס פתיחת בית משפט השלום בצפת, 27 בספטמבר 2023 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

כיום, לפי המצב החוקי הקיים, שופטי העליון מתמנים ברוב של שבעה נציגים, אך נשיא העליון ושופטים אחרים מתמנים ברוב רגיל. לפי ההצעה החדשה, נציגי לשכת עורכי הדין יורחקו לצמיתות מהוועדה.

כמו כן, החלוקה הקיימת של נציגי הממשלה (שני שרים) ונציגי הכנסת (ח"כ אחד מהקואליציה, ח"כ אחד מהאופוזיציה) – תבוטל. לפי ההצעה החדשה, כאמור, גם האופוזיציה וגם הקואליציה ימנו שלושה נציגים.

מבנה הוועדה החדש אמור להיות כדלקמן: שלושה שופטים עליונים, שלושה נציגי קואליציה, שלושה נציגי אופוזיציה. מינוי כל שופט – שלום, מחוזי, עליון ונשיא – יצטרך להיעשות ברוב של שבעה נציגים

הינה כמה הערות ביחס למהלך החדש.

1

ב־26 במרץ 2023, החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בנוסח הקיצוני עבר בקריאות טרומית וראשונה ואף אושר בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית. למעשה, החוק כבר נמצא בשלב מתקדם מאוד ואין צורך ביותר מכשעה–שעתיים בוועדת החוקה כדי להביא את החוק למליאה להצבעה סופית, שיכולה להסתיים בתוך כ־12 שעות.

מאז האזהרה של שר הביטחון יואב גלנט וליל המהומות, המכונה מאז "ליל גלנט" – החוק הונח בצד. כדי לחזור להליך חקיקה, כאמור, אין צורך להתחיל מבראשית. כל מה שצריך לעשות זה לשנות את הניסוחים שיתאימו למבנה הוועדה החדש – ולהחזיר את החוק לקריאה שנייה ושלישית. כלומר, הקואליציה, אם תחפוץ בכך, לא רחוקה מהיעד.

המחאה בנתיבי איילון אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט, 26 במרץ 2023 (צילום: תומר נויברג, פלאש90)

2

מבחינת היחסים בקרב סיעות הקואליציה, ניכר שהם לא יכולים לפצוח בהליך החקיקה מייד עם שובה של הכנסת מפגרת הקיץ, ב־15 באוקטובר. הסיבה היא שהסיעות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – הודיעו כי לא יתנו את ידם לכל חקיקה משפטית עד שלא יתוקן חוק שירות הביטחון, המקנה לצעירים העוסקים בלימוד תורה ותפילה פטור מוחלט ונצחי מנטל הביטחון הישראלי.

כידוע, חוק הפטור מגיוס מסובך מאוד ועשוי להיות מלווה ברעש תקשורתי והפגנתי מסיבי. יתרה מכך, גם אם הקואליציה תתקדם בהענקת הפטור לחרדים, נבחרי הציבור מהסיעות החרדיות אמרו בשבועות האחרונים שלא ניתן יהיה יותר להישען עליהם בחקיקת ההפיכה המשטרית כי הם לא מזדהים איתה. לגבי האמירות הללו של משה גפני ויצחק יצחק גולדקנופף – נחיה ונראה.

חוק הפטור מגיוס מסובך מאוד ועשוי להיות מלווה ברעש תקשורתי והפגנתי מסיבי. כמו כן, נבחרי הציבור החרדים אמרו לאחרונה כי לא ניתן יהיה יותר להישען עליהם יותר בחקיקת ההפיכה המשטרית. נחיה ונראה

3

ההנחה בצמרת לשכת נתניהו היא שהמתווה, כפי שנכתב לעיל, צריך להיות מקובל על־ידי ראשי האופוזיציה. הם חושבים כי מדובר בהצעה נהדרת שכל אחד היה מאמץ בשתי ידיים, אך משום שיאיר לפיד ובני גנץ, לטענתם, מובלים על־ידי הרחוב – הם עשויים לסרב לה.

ההנחה הזו מצד נתניהו והליכוד מוטעית ביסודה. העובדה שהם רוצים לשנות את מבנה הוועדה לבחירת שופטים עומדת בלב הוויכוח הציבורי הישראלי כבר 10 חודשים. העברת הוועדה לשליטה פוליטית, כששישה מתוך תשעת אנשי הוועדה הם פוליטיקאים החושבים רק על אינטרס פוליטי לטווח קצר – היא בעייתית.

עו"ד אפי נוה בבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, 20 ביוני 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

מצד שני, ייתכן ובציבור הרחב יש אווירה העוינת את לשכת עורכי הדין, אחרי קדנציות מושחתות של עורכי הדין אפי נווה ואבי חימי.

4

במתווה הנ"ל מתחבאת מהמורה פוליטית, אותה יצטרכו לפתור בוועדת חוק חוקה ומשפט (אם יו"ר הוועדה יסכים להאזין ולנהל שיח על הפרטים, ולא רק לכלות ימיו בצעקות על האורחים). הבעיה היא כדלקמן: מה יקרה אם סיעה מתוך האופוזיציה, תשנה את מצבה הפוליטי ותיכנס להיות חברה בקואליציה? החלוקה הנ"ל בין הצדדים תתהפך ובידי הקואליציה תהיה שליטה מלאה בוועדה.

מה יקרה אם סיעה מתוך האופוזיציה, תשנה את מצבה הפוליטי ותיכנס להיות חברה בקואליציה? החלוקה בין הצדדים תתהפך ובידי הקואליציה תהיה שליטה מלאה בוועדה

בשנת 2015, למשל, ישראל ביתנו הייתה באופוזיציה. במהלך הבחירות לוועדה לבחירת שופטים נבחרו שני ח"כים – ח"כ נירית קורן מהליכוד וח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו כנציגת האופוזיציה.

כעבור 12 חודשים, החליט ליברמן להתמנות לשר הביטחון (במקום משה יעלון) ולהיכנס לקואליציה. אילטוב נותר חלק מהוועדה, אך לא ייצג כבר את האופוזיציה. למעשה, האופוזיציה נותרה ללא מענה בוועדה החשובה.

רוברט אילטוב (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

5

לא ברור מהמתווה הנ"ל מי השופטים העליונים שישבו בוועדה. באחד הסיבובים הקודמים, יריב לוין ושמחה רוטמן שאפו שהשופטים העליונים שישבו בוועדה יהיו שופטים בדימוס – ועל זהותם יחליט שר המשפטים. גישה מהסוג הזה מאיינת את כל הרעיון של ועדה עם איזונים ובלמים.

6

אם נתניהו ממשיך להבטיח בעל פה ובאנגלית שיש לו רק שינויים קטנים למבנה הוועדה, אך בפועל במהלך 2024 נתניהו, לוין ורוטמן יתקדמו לכיוון שינוי מעמדם של יועצים משפטיים, פסקת ההתגברות, ויוזמות נוספות – הרי שחובה על האופוזיציה ועל הרחוב להמשיך ולהתנגד לכל שינוי, קטן וגדול.

באחד הסיבובים הקודמים, לוין ורוטמן שאפו שהשופטים העליונים שישבו בוועדה יהיו שופטים בדימוס – ועל זהותם יחליט שר המשפטים. גישה מהסוג הזה מאיינת את כל הרעיון של ועדה עם איזונים ובלמים

דובר הליכוד גיא לוי הרי ציין לאחרונה שהחקיקה המשפטית תעבור, אך בצעדים קטנים ועל פני זמן ארוך יותר. "זה כמו גלים שישובו וישובו אל החוף עד שבסוף הם יכניעו אותו".