מיגונית פשוטה, שעולה כ־40 אלף שקל – זה כל מה שנדרש כדי למנוע את מותו של גיל ארובס בפיצוץ שאירע במחצבת דרגות ב־6 בינואר השנה. חברת "רדימיקס", שמייצרת בעצמה מיגוניות כאלה, יכלה להציב אחת כזו בשטח המחצבה של חברת הבת שלה, "אבן וסיד". הפעלת הפיצוץ מתוך המיגונית הייתה מייתרת את הצורך בחישוב שטח הסכנה מפני שברי הסלע לאחר הפיצוץ.

בפועל, המנוח הסתתר מאחורי מחפר בתחתית המחצבה, במרחק של כ־400 מטרים ממוקד הפיצוץ שבוצע בשכבה העליונה – כ־120 מטר מעליו. בשעה 11:07 הוא לא ענה לטלפון, ונמצא כשהוא פצוע באורח אנוש לאחר שאבן פגעה בפניו. במבחן התוצאה, ברור כי הממונה על הפיצוצים מטעם חברת "אבן וסיד" טעה בחישוב שטח הסכנה, וכי החברה התרשלה בהכנת תוכנית הפיצוץ.

זה לא מקרי: מנהל הבטיחות בעבודה לא סיפק לממוני הפיצוצים את העקרונות לחישוב שטח הסכנה, ובתגובה לעתירה שהגיש לבג"ץ אשתקד דני קרוננברג, השיב אלי שמואל, אחראי חומרי הנפץ במנהל, ש"אין דחיפות בעדכון התקנות". תשובה זו מעוררת תמיהה, במיוחד לנוכח מספר תאונות דומות שאירעו בשנים האחרונות כתוצאה מרגמות שעפו בפיצוצים יזומים במחצבות ובעבודות תשתית.

מנהל הבטיחות בעבודה לא סיפק לממוני הפיצוצים את העקרונות לחישוב שטח הסכנה, ובתגובה לעתירה שהגיש לבג"ץ אשתקד דני קרוננברג, השיב אלי שמואל, אחראי חומרי הנפץ במנהל, ש"אין דחיפות בעדכון התקנות"

בין היתר, לפני שמונה שנים נהרג ציון עדאקי מאבן שעפה בפיצוץ באתר עבודות עפר בצפת, ולפני חמש שנים נהרג עובד במחצבה ליד בית שמש כתוצאה מקריסת סלעים בפיצוץ יזום בעציונה. בעקבות זאת פרסם אלי שמואל "דגשים", שלא התמודדו עם הבעיה באופן מהותי. בדצמבר 2021 נפצע באורח קשה עובד במחצבת יתיר, בתאונה שלא נחקרה – בטענה שהתרחשה מעבר לקו הירוק.

גיל ארובס ז"ל (צילום: לורין סויסה)

כשל מערכתי

בהיעדר פתרון לבעיה השורשית של חישוב שטח הסכנה, המנהל יכול היה לכל הפחות להנחות את המחצבות לשפר את המיגון.

הלקח המצער הזה עומד במרכז תביעה על סך מיליוני שקלים, שהגישה בסוף השבוע האחרון לבית המשפט המחוזי מרכז האלמנה אושרית ארובס – יחד עם חמשת ילדיה – נגד שורה ארוכה של גורמים פרטיים וממשלתיים.

התביעה, שהוגשה בידי עו"ד ישראל אסל, מפרטת שרשרת מחדלים תפעוליים ורגולטוריים המצטברים לכדי כשל מערכתי שחוזר על עצמו בתאונות בתחום הפיצוצים. התובעים דורשים פיצוי של יותר מ־2.5 מיליון שקלים בגין נזקי גוף, וכן פיצוי עונשי נוסף בסך 1.5 מיליון שקלים.

ארובס, איש מקצוע מוערך בתחומו, חבש קסדה פשוטה, שלא הותירה לו סיכוי מול האבן שפגעה בו במהירות של קליע. הוא פונה לבית החולים סורוקה ונפטר כעבור שישה ימים

גיל ארובס, יליד 1982, רס"ן במילואים וסטודנט למשפטים, היה איש מקצוע מוערך בתחומו. הוא עבד בחברת "בלאק לוטוס", שנקראה לספק עובדים לפיצוץ בערב שלפני התאונה. הפיצוץ עצמו בוצע בפני הקרקע הטבעיים, שבהם האדמה פחות צפופה מאשר בשכבות העמוקות, ומכילה יותר אבנים רופפות, שורשים ועפר – ולכן דרשה חישוב שונה לקביעת שטח הסכנה.

לטענת התובעים, בשכבה זו היו גם חללים תת־קרקעיים שלא נלקחו בחשבון, והחברה הספיקה לבצע רק 80 קדחים בעומק של כעשרה מטרים כל אחד – במקום 120 שתוכננו. כל קדח מולא בחומר נפץ, חומר סתימה ופתילים שחוברו למקלטים אלחוטיים, שקולטים את האות ממכשיר הפיצוץ – אותו החזיק ארובס בידו. לאחר שקיבל אישור מהממונה על הפיצוצים, הוא הפעיל את המכשיר.

גיל ארובס ז"ל (צילום: לורין סויסה)

ארובס חבש קסדה פשוטה, שלא הותירה לו סיכוי מול האבן שפגעה בו במהירות של קליע. הוא פונה לבית החולים סורוקה ונפטר כעבור שישה ימים. האסון הותיר את אלמנתו לגדל לבדה את חמשת ילדיהם הקטינים, והיא נאלצה לצמצם את היקף משרתה.

כתב התביעה מטיל את האחריות על "רדימיקס" והיו"ר שלה יצחק בז'רנו, על החברה הבת "אבן וסיד" ומנהלה מנחם אינטרטור – ששניים מעובדיה היו חתומים על היתר הפיצוץ – וכן על קבלן הביצוע, חברת "בלאק לוטוס". התביעה קוראת לחייב את "אבן וסיד" להציב מיגוניות ניידות בכל מחצבה, ומציעה להציב לוח זיכרון להנצחת המנוח, שישמש תזכורת לסכנה שבפיצוצים ללא מיגון.

נטען כי המנהל התרשל כאשר הנפיק היתרים תקופתיים לחומרי הנפץ, במקום לאשר כל הפעלה בנפרד – מה שהיה מאפשר לו לבדוק את טווחי הבטיחות. זאת, בניגוד לתצהיר השקרי לכאורה שהגיש לבג"ץ

ישיבה במקום חקירה

התביעה מותחת ביקורת נוקבת על גופים רגולטוריים, ובראשם מנהל הבטיחות, בגין רשלנות בקביעת עקרונות לחישוב שטח הסכנה ובשל כך שלא נערכה חקירה רצינית לאחר התאונה. עוד נטען כי המנהל התרשל כאשר הנפיק היתרים תקופתיים לחומרי הנפץ, במקום לאשר כל הפעלה בנפרד – מה שהיה מאפשר לו לבדוק את טווחי הבטיחות. זאת, בניגוד לתצהיר השקרי לכאורה שהגיש לבג"ץ.

חמור מכך, נטען כי אחראי חומרי הנפץ במנהל כמעט שיבש את החקירה, כאשר בסוף ינואר זימן את נציגי "אבן וסיד" ל"ישיבה מקצועית" בתחום הפיצוצים. הישיבה בוטלה מסיבה לא ברורה, בין היתר לאחר שהאלמנה דרשה הבהרות לזימון החריג וביקשה להשתתף בה בעצמה.

מחצבת דרגות (צילום: משרד האנרגיה)

"ועדה זו נועדה לטייח את המחדל המתמשך של משרד העבודה ו'אבן וסיד' בנושא שטח הסכנה […] לא ברור מה יש למר אלי שמואל לשבת ולהתייעץ עם הגורמים ב'אבן וסיד' שאחראים לתאונה, כאשר הם היו צריכים להיות בחקירת משטרה ושימוע", נכתב בתביעה.

עוד נטען לאכיפה בררנית מצד המנהל, שלכאורה נמנע מלהשעות את ממונה הפיצוצים מטעם "אבן וסיד", ורק לאחר פנייה של התובעים לפרקליטות מחוז דרום ולחץ שהופעל על המחלקה המשפטית במנהל, הוחלט על השעיה "זמנית ולמראית עין" של אותו ממונה – ששמו לא נמסר לתובעים.

נוסף על נזקי הגוף, מבקשת התביעה להטיל גם פיצויים עונשיים. "די ברור וצפוי שבסופו של דבר לא יהיה הליך פלילי ולא יהיה הליך מנהלי. וזאת, מהסיבה הפשוטה כי אף אחד לא באמת חקר בצורה מקצועית את אירוע התאונה"

אין חקירה רצינית

נטען גם כי המפקח על המכרות במשרד האנרגיה נכשל בפיקוח על הבטיחות במחצבות, והסתפק בדיווחים על כמות חומרי הנפץ בכל אתר. גם משטרת ישראל נתבעת, בטענה שפתחה בחקירה רק כחודש לאחר התאונה. בתביעה מכונה יחידת פל"ס "פועלים ללא סיכוי" במקום "סיכון", שכן מיום הקמתה לפני שש שנים לא הצליחה לחקור ולגבש כתב אישום משמעותי באף תאונה קטלנית.

נוסף על נזקי הגוף, מבקשת התביעה להטיל גם פיצויים עונשיים. "די ברור וצפוי שבסופו של דבר לא יהיה הליך פלילי ולא יהיה הליך מנהלי. וזאת, מהסיבה הפשוטה כי אף אחד לא באמת חקר בצורה מקצועית את אירוע התאונה, ומנהל הבטיחות מונע משיקולים זרים והשפעה של אינטרסים חיצוניים.

"[…] המדינה וגם עובדי 'אבן וסיד' ששמם נקוב בהיתר, כולם התרשלו רשלנות חמורה. התנהגותם ראויה לכל גינוי והוקעה באמצעות חיוב בפיצויים עונשיים".

כתב הגנה טרם הוגש.

מחצבה ליד חברון (צילום: Najeh Hashlamoun/Flash90)

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "עם קבלת דיווח למשטרה אודות המקרה, נפתחה חקירה אשר מנוהלת בליווי משפטי ובשיתוף פעולה עם משרד העבודה ומומחים רלוונטיים בתחום. במסגרת החקירה בוצעו ומבוצעות שורה של פעולות חקירה, בהתאם להנחיות הפרקליטות, לצורך בירור נסיבות האירוע לעומקן. נמשיך לחקור את המקרה באופן מקצועי ויסודי במטרה להגיע לחקר האמת".