ראש שב"כ העניק לנתניהו ספין בחירות במקום תשתית ראייתית

עדיין מוקדם לקבוע אם החקירה שמנהל שב"כ בעניין טוהר הבחירות מקפלת בתוכה מבצע רחב היקף, ממשי ומסוכן להתערבות זרה מצד קטאר בניסיון להטות את תוצאות הבחירות בישראל, או שמא מדובר בעוד קצף על פני המים, ספין פוליטי שהליכוד מנפח מעבר לכל פרופורציה במטרה לערער על תוצאות הבחירות שהתקיימו השבוע.

נכון לעכשיו, לא הוצגו שום ראיות שניתן לבחון, ואף לא נטען שכלל יש ראיות כאלה. מה שיש הם חשדות וטענות. ההליך שמקיים שב"כ כעת גם הוא איננו הליך של חקירה פלילית, ופירוש הדבר הוא שלא היה צורך בהנחת תשתית ראייתית התחלתית המבססת חשד סביר, שהוא הרף הראייתי המצדיק פתיחת חקירה פלילית.

לא בכדי נקב יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, במונח "לרדת לחקר עניינם של החשדות", ולא "לקיים חקירה".

נכון לעכשיו, לא הוצגו שום ראיות שניתן לבחון, ואף לא נטען שכלל יש ראיות כאלה. מה שיש הם חשדות וטענות. ההליך שמקיים שב"כ כעת גם הוא איננו הליך של חקירה פלילית

בשלב הנוכחי כל שידוע הוא זה: סולברג כתב לראש שב"כ דוד זיני "הובאו לפניי חשדות חמורים להשפעה פסולה באמצעות מימון זר מידי גורמי חוץ הפועלים נגד האינטרס הישראלי, על הבחירות".

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וראש שב"כ דוד זיני במרכז השליטה והבקרה של הוועדה בכנסת, 27 באוקטובר 2026 (צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית)

ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, דין ליבנה, כתב בתשובה לח"כ ולדימיר בליאק כי "הבחירות לכנסת התנהלו כדין, ולמיטב ידיעתנו אין שחר לטענות בדבר פגיעה שיטתית בטוהר הבחירות".

ליבנה הוסיף כי מכתבו של סולברג לראש שב"כ דוד זיני עניינו ב"חשדות שדרשו העמקה כדי לבדוק אם יש ראיות מבוססות בעניין". שוב – חשדות יש, ראיות בינתיים לא.

ואילו שב"כ עצמו, בהודעה חריגה שהוציא אתמול, כתב כי "גם חקירה מסוג זה היא ממוקדת ומתוחמת ואין בכך להטיל דופי או להאשים מגזר שלם שיצא לבחור באופן דמוקרטי וחוקי. רק מי שפעל בניגוד לחוק – יטופל".

שב"כ עצמו, בהודעה חריגה שהוציא אתמול, כתב כי "גם חקירה מסוג זה היא ממוקדת ומתוחמת ואין בכך להטיל דופי או להאשים מגזר שלם שיצא לבחור באופן דמוקרטי וחוקי. רק מי שפעל בניגוד לחוק – יטופל"

כל האינדיקציות מכוונות אם כך לחשדות ממוקדים ולא רחבים, שאף בעניינם כלל לא ברור אם יימצאו ראיות לבססם. וגם אם כן – מדובר בחשדות הרחוקים שנות אור ממהלך לשיבוש הבחירות שעשוי להצדיק נקיטת צעדים אפוקליפטיים כמו ביטול הבחירות כולן או אף פסילת קלפיות ספציפיות. הצעדים הללו הם בבחינת נשק יום הדין של הדמוקרטיה.

ראש שב"כ דוד זיני במרכז השליטה והבקרה של ועדת הבחירות המרכזית בכנסת, 27 באוקטובר 2026 (צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית)

עד ששב"כ ירד לחקר העניין, אפשר לתהות על התנהלותו של זיני עצמו.

על פי הפרסומים אתמול, שב"כ החזיק בידיו את המידע המודיעיני בעניין ניסיון ההשפעה על הבחירות בישראל במשך זמן מה, אך לא עשה דבר בעניין זה ואף לא שיתף במידע את סולברג.

על פי הפרסומים, שב"כ החזיק בידיו את המידע המודיעיני בעניין ניסיון ההשפעה על הבחירות בישראל במשך זמן מה, אך לא עשה דבר בעניין זה ואף לא שיתף במידע את סולברג

יתרה מכך, זיני – כך על פי הפרסומים – נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ומסר לו את המידע האמור עוד לפני שמסר אותו לסולברג. "הנחייתו" של סולברג לזיני להיפגש עם נתניהו, עם גדי איזנקוט ועם יו"ר האופוזיציה היוצא יאיר לפיד, באה לאחר שזיני למעשה כבר מסר את המידע האמור, בפגישה פנים אל פנים עם ראש הממשלה.

התנועה לאיכות השלטון מיהרה לפנות אל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדרישה לפתוח בחקירה נגד זיני עצמו, "בחשש כי שב"כ הפר את חובתו על פי חוק לסכל ולמנוע פגיעה בסדרי המשטר הדמוקרטי". גם אם חקירה כזו לא תיפתח – שב"כ חייב תשובות לציבור לא רק על הממצאים שיעלה בחקירתו, אלא אף על התנהלותו שלו בפרשה.

הדרך הארוכה לפסילת קלפיות

סעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת מעניק לכל חבר בוועדת הבחירות המרכזית זכות להגיש ערעור על תוצאות הבחירות, אם הבחירות בקלפי מסוימת או בכללן לא התנהלו כחוק, אם המנדטים לא חולקו כחוק, או אם קולות שניתנו לרשימה כלשהי הושגו שלא כחוק.

ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית דין ליבנה מציג אחוזי הצבעה בבחירות. 27 באוקטובר 2026 (צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית)

על מנת שערעור בחירות יתקבל, נדרש כי הפגם יוכח בראיות ובנוסף יוכח כי הוא היה עשוי להשפיע על התוצאות. הסמכות בעניין זה נתונה לבית המשפט המחוזי ולא ליו"ר ועדת הבחירות.

הכללים להשפעה לא הוגנת על הליך בחירות שעשויה להביא לביטול ההצבעה התגבשו במידה רבה בעת האחרונה, דווקא סביב הליך בחירות שהתקיים בכנסת – שהתכנסה בחודש יוני כדי לבחור מבקר מדינה חדש.

הכללים להשפעה לא הוגנת על הליך בחירות שעשויה להביא לביטול ההצבעה התגבשו במידה רבה בעת האחרונה, דווקא סביב הליך בחירות שהתקיים בכנסת – שהתכנסה בחודש יוני כדי לבחור מבקר מדינה חדש

פסק הדין בעתירות שהוגשו לבג"ץ, לאחר שרבים מהח"כים של הליכוד תיעדו את עצמם מצביעים לטובת מועמדו של נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, הסדיר את דרגות השיבוש שעשויות להצדיק ביטול בחירות – עם כל ההבדלים המתבקשים בין בחירות במליאת הכנסת, שיחסית קל לקיים מחדש, לבין הנשק הלא קונבנציונלי של קיום בחירות כלליות לכנסת.

בעניין הקשר הסיבתי בין הפגם שנפל בהצבעה – ככל שהוכח בראיות שאכן נפל פגם – לבין השפעתו על תוצאות הבחירות, קיימות ארבע דרגות הסתברות אפשריות:

1. "ודאות מוחלטת" לכך שתוצאת ההצבעה עשויה להשתנות בהצבעה חוזרת;
2. "הסתברות" לשינוי התוצאות בהצבעה חוזרת, הגבוהה יותר מהסיכוי לכך שלא יחול שינוי בתוצאות;
3. "אפשרות" לשינוי בתוצאות, שקשה או שלא ניתן להעריך את סיכוייו;
4. ו"אפשרות רחוקה" של שינוי בתוצאות, כלומר שההסתברות שיחול שינוי – נמוכה.

השופטים רות רונן, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ יושבים בדיון בבג"ץ בעתירות נגד הבחירה בעו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה, 18 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הכלל המשפטי קובע כי רק אם ההסתברות היא בדרגה הרביעית, הנמוכה ביותר, בית המשפט רשאי שלא לבטל את הבחירות; הסתברות להשפעה על התוצאות בכל אחת משלוש הדרגות הגבוהות יותר מחייבת להורות על ביטול הבחירות.

ואולם בחינתה של מידת ההשפעה של הפגם על תוצאות הבחירות כפופה לשלב הראשון של הבדיקה – שעניינו ביסוס הטענה שאכן נפל פגם.

בהתאם לפסיקה, אין די ב"אי סדר שולי או בסטייה טכנית שאין לה משמעות ממשית", אלא נדרש להראות כי ההצבעה או השגת הקולות נעשו בניגוד לדין, באופן הפוגע באחד הערכים המוגנים שההסדר המעגן את הבחירות נועד להבטיח.

סעיפים 122 ו-123 לחוק הבחירות עניינם ב"שוחד בחירות", שהיא עבירה פלילית ייעודית בתחום הבחירות, שבאופן תמוה עונשה קל יותר מעבירת השוחד הרגילה שבחוק העונשין.

סעיפים 122 ו-123 לחוק הבחירות עניינם ב"שוחד בחירות", שהיא עבירה פלילית ייעודית בתחום הבחירות, שבאופן תמוה עונשה קל יותר מעבירת השוחד הרגילה שבחוק העונשין

החוק קובע מאסר עד חמש שנים או קנס למי שמציע או נותן שוחד, או למי שקיבל שוחד או מסכים לקבלו כדי להצביע או להימנע מלהצביע עבור רשימה מסוימת. עוד קובע החוק כי השוחד יכול להינתן ב"כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת".

חברי ועדת הבחירות המרכזית סופרים במשכן הכנסת בירושלים את קולות המצביעים במעטפות הכפולות, 29 באוקטובר 2026 (צילום: ועדת הבחירות המרכזית)

במקרה של שוחד בחירות, כאשר ניתנות טובות הנאה לבוחרים, לעיתים אין אפשרות לברר כיצד היו מצביעים אלמלא קיבלו את ההטבה. מאחר שהצבעתם חשאית, לא ניתן לשחזר בוודאות את ההחלטה ההיפותטית שהיו מקבלים.

לפיכך, השאלה אינה בהכרח כמה בוחרים הודו ששינו את הצבעתם בתמורה לטובת ההנאה, אלא מה הייתה ההשפעה האפשרית של מנגנון השוחד, בהתחשב בהיקפו, בזהות הבוחרים שאליהם הופנה, במאפייני ההטבות ובנסיבות הפעולה.

השאלה אינה בהכרח כמה בוחרים הודו ששינו את הצבעתם בתמורה לטובת ההנאה, אלא מה הייתה ההשפעה האפשרית של מנגנון השוחד, בהתחשב בהיקפו, בזהות הבוחרים שאליהם הופנה, במאפייני ההטבות ובנסיבות הפעולה

לוח הזמנים קצר. השופט סולברג ביקש מראש שב"כ זיני לסיים את הבדיקה בהקדם האפשרי, מאחר שהחוק מחייב את ועדת הבחירות המרכזית לפרסם את התוצאות הסופיות הרשמיות ביום רביעי הקרוב.

ערעור בחירות יכול להיות מוגש גם אחריהן, אך הרכבת המשטרית ממשיכה בדרכה – לעבר כינוס הכנסת ה-26, ביום שלישי בעוד 11 ימים, בשעה ארבע אחר הצוהריים.

עד אז, ובתקווה שהרבה לפני כן, יתברר אם טענות הליכוד אכן מבססות מהלך רחב היקף שנועד לשנות את תוצאות הבחירות בישראל, או שמא מדובר בספין פוליטי שמטרתו לייצר אי אמון ציבורי, ללא תשתית של ממש.