בתי הספר בתל אביב ורמת גן פתחו את שנת הלימודים בסימן המחאה נגד גירוש ילדי עובדים זרים. שלטים רבים שעליהם כתוב "לא מגרשים ילדים", נתלו בבתי הספר בלפור, גרץ, תיכון עירוני לאמנויות א', אילנות, יהודה מכבי, וגבעון בתל אביב, וכן בבית ספר הלל ברמת גן.
חלק מבתי הספר אף תלו תמונות של ילדי עובדים זרים מאחורי סורגים, וקיימו הפגנות בתוך חצר בתי הספר.
המחאה היא יוזמה של קבוצת הורים נגד גירוש ילדים, שהוקמה בהמשך להתארגנות של הורי בית ספר בלפור, שם לומדות הבנות מיקה ומאורין באקרו ממוצא פיליפיני אשר מיועדות לגירוש. הבנות שהו במעצר מאז 18.08 ועד יום חמישי האחרון. במאמץ משותף של הורי וילדי בית ספר בלפור, שהפגינו מול בית המעצר ומול בית המשפט, נדחה הגירוש, והילדות שוחררו עד לסיום המשפט. היום הן החלו את שנת הלימודים יחד עם חבריהן לכיתות.
"רצינו לוודא שאף אחד לא חושב שהשחרור של מיקה ומאורין פותר משהו", אומר אבי לובין, חבר בהנהגת ההורים בבית ספר בלפור. "סכנת הגירוש עוד מרחפת מעליהן ומעל ילדים רבים אחרים. רשות האוכלוסין הציעה פתרון מעורר חלחלה, שלפיו לא מגרשים בשעות הלימודים, אבל אפשר לגרש מוקדם בבוקר, או בחשכה, כמו במשטרים אפלים".
מיקה (במרכז בחולצה כחולה) ובני משפחתה בדיון בבית המשפט, עם ציפי ברנד (מימין) שנאבקת למען השארתם בארץ
רשות האוכלוסין וההגירה החלה בגל הגירוש האחרון של עובדים זרים, שאשרת השהייה שלהן פגה, באוקטובר 2018. למשפחות של מהגרים עם ילדים במערכת החינוך ניתנה הארכה עד לסיום של שנת הלימודים, ולכן חלק מהילדים נעצרו בקיץ.
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית. ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן, ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי, ושהאמהות יכבדו את הסיכום, וייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").
"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.
אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות".
מיקה באקרו, ילדה בת 13 של בני זוג מהפיליפינים, מככבת בחוברת לימוד של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), כדוגמה ומופת לשילוב בחברה הישראלית. בימים אלה מיקה ומשפחתה מועמדים לגירוש.
מט"ח, גוף עצמאי הפועל לתועלת הציבור למען קידום מערכת החינוך בישראל, הוציא לפני כשנתיים חוברות לימוד לכיתות ד' במקצועות חברה, ואזרחות. נושא החוברות היה "ישראלים צעירים" והוצגו בו ילדים ממגזרים שונים בחברה.
מיקה באקרו השתתפה באחת החוברות שהפיקה מט״ח לצד חברה לכיתה, כדוגמה לישראלית צעירה. שניהם למדו באותה העת בבית ספר בלפור בתל אביב והשתתפו בפעילות של הצופים.
מיקה באקרו בחוברת של מט״ח
"ההורים שלי מהגרי עבודה שהגיעו לארץ לפני 20 שנה מהפיליפינים, כדי לעבוד כמטפלים בקשישים", סיפרה על עצמה מיקה בחוברת. "כאן הם נפגשו והתחתנו ונולדו להם שתי בנות, אני ומאורין אחותי. אף פעם לא הייתי בפיליפינים, אבל אני יודעת טגאולוג, השפה שמדברים בפיליפינים, אני יודעת גם עברית כמובן".
ביום ראשון, 18 באוגוסט, עצרה רשות האוכלוסין וההגירה את מיקה, את הוריה, שילה וראנדי, ואת אחותה מאורין, כחלק ממבצע הגירוש של עובדות זרות מהפיליפינים, שאשרת העבודה שלהן פגה. הארבעה נעצרו ביום ראשון ומאז הם כלואים בכלא "גבעון" ברמלה.
"הבן שלי לומד עם מיקה מכיתה א', היא חברה טובה שלו וחלק בלתי נפרד מהכיתה ומחבורה גדולה של ילדים", אומרת רותי בטינגר, שעיצבה את חוברות "הישראלים הצעירים" עבור מט"ח, ושבנה הצטלם לצד מיקה בחוברת.
"אנחנו, הורי וילדי בית הספר המומים מהמעצר ומוחים עליו. הגענו אתמול (ד') לבית המשפט, שבו התרחש הדיון אודות גורל המשפחה, והילדים הורשו להיפגש עם מיקה ומאורין. זה היה מאורע מאוד קשה, כי הילדים יצאו בוכים ועצובים. חשוב לנו לחזק את המשפחה ואת הבנות כי הן חלק מהשפחה ומהקהילה שלנו".
מחאה נגד גירוש עובדים פיליפינים וילדיהם (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
היום (ה׳) החליט בית הדין לעררים בתל אביב לדחות את הערעור שהגישו שילה ולסקו ורנדי בקארו ושתי בנותיהם, על ההחלטה לגרשם לפיליפינים. כמו כן נדחתה בקשתם להשתחרר מהכלא עד לגירושם ונקבע כי "רשות האוכלוסין וההגירה תפעל להרחקתם בהקדם האפשרי".
במינהל האוכלוסין סירבו להתייחס למעצר הספציפי של בני המשפחה, בין השאר משום שמעצרם של בני המשפחה נדון כעת בבית הדין לערעורים.
באשר לסוגיית גירושם של אזרחים זרים נמסר ממינהל האוכלוסין: "מדובר באזרחיות זרות השוהות בישראל תקופה ארוכה מאוד, בניגוד לכל דין וללא כל מעמד מוסדר. בחלק מהמקרים, אם לא ברובם, אבות הילדים ממתינים להם במדינת המוצא, ולחלקם יש גם ילדים נוספים שם, נוסף על הילדים השוהים כאן.
"העובדות, שכולן כבר אינן עובדות בסיעוד שנים רבות, נעצרו בגין שהיה בלתי חוקית ואולם, מתוך התחשבות ורצון לבוא לקראתן, הוחלט כהחלטה עקרונית לסמוך עליהן ולאפשר לילדיהן לסיים את שנת הלימודים כראוי ושהאמהות יכבדו את הסיכום, ייצאו באופן עצמאי יחד עם ילדיהן ויחזרו לביתן (ללא "גירוש").
"בניגוד לתמונה המצטיירת, מדובר במאות שוהות בלתי חוקיות אם לא יותר.
"אנו מצרים על הניסיון הבלתי פוסק לנצל את ההחלטה המתחשבת לרעה. המציאות מוכיחה כי עד כה, לאחר שעבר המועד שבו התחייבו לצאת, כי האמהות לא עמדו בהתחייבותן, וכי אף אחת מהן לא כיבדה את הסיכום עם הרשויות.
בשבוע הבא תדון הכנסת במצב על הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, לא שום אירגון אסלאמי ולא שום גוף בינלאומי דן או ידון בנעשה על ההר, הרי אין מנוס מן המסקנה שעניין הר הבית הפך להיות עניין פנים ישראלי, עניין פנים פלסטיני ועניין שבין הישראלים לפלסטינים. מכל העולם הערבי, רק מלך ירדן עסק בכך, ומכאן שירדן די לבדה מכל העולם הערבי בכך שהנעשה על הר הבית מעניין אותה.
בשבוע הבא תדון הכנסת במצב הר הבית. מכיוון שלא הליגה הערבית, אירגון אסלאמי או גוף בינלאומי דן בנעשה על ההר, המסקנה היא שהר הבית הפך לעניין פנים ישראלי, פנים פלסטיני ובין הישראלים לפלסטינים
כדי לקבל קצת פרופורציה על ביטחונם של מקומות קדושים לאסלאם במזרח התיכון, הרי התקפות של הסונה נגד המקומות הקדושים לשיעה בעיראק הם כבר עניין שבשגרה. רק לפני שבוע הייתה התקפה על בית תפילה שיעי בבגדאד וקודם לכן היו התקפות רצחניות גם במקומות הקדושים ביותר לשיעה בנג'ף ובכרבלא.
השיעים לא טומנים ידם בצלחת. הם ייסדו בתוך המסגד הגדול בדמשק, מסגד אומייה, בית תפילה שיעי. אתרי פולחן סוניים נחרבו עד היסוד ובכלל זה קברו של חאלד בן אל-וליד, כובש ירושלים לאסלאם.
אם כך, הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי.
הבטחון שישראל מעניקה למסגדים על הר הבית על פי הסכמי הסטטוס קוו שומרים על שלמות המסגדים, והיא עושה זאת טוב יותר מן הבטחון שיש למסגדים בעולם הערבי
אז על מה הוויכוחים על הר הבית? על שמירת הסטטוס קוו. ירדן רוצה לשמור על הסטטוס קוו עם ישראל. על פיה יש לה מעמד מועדף על ההר ולשיטתה היא שומר המקומות הקדושים. טורקיה, באמצעות חמאס והתנועה האסלאמית הצפונית רוצה לערער את מעמדה של ירדן, רע"ם של מנסור עבאס תומכת במעמדה של ירדן, ובישראל מתווכחים מה יותר קדוש – הר הבית או הכותל המערבי.
על מנת להבין על מה מתווכחים היהודים, מומלץ לצפות בסרט הקצר "אלוהים רוצה בית" העוקב אחר היהודים שעולים על ההר.
במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות לנו על מה מדובר. ומדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא שינוי כל שיטת המשטר. ביטול הדמוקרטיה, ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה.
לנשים הנחמדות הללו לא אכפת אם מימוש הקמת המקדש יחייב מלחמת גוג ומגוג. הן רוצות לבטל את פולחן הכותל, כי הכותל חוסם את הכניסה למקום הקדוש האמיתי – בית המקדש.
מה שמתחייב מן הדברים האלה, והם לא נאמרו במפורש, זה שהיהדות החדשה שמנסים להקים על הר הבית שוללת לא רק את הכותל אלא גם את בית הכנסת. יש כאן חזרה אלפיים שנה אחורה, לוויכוח בין הקנאים הסיקריקים ליוחנן בן זכאי, שבנה את היסודות ליהדות של בית הכנסת שהיא היהדות של ימינו.
במתק שפתים, על חליל וקלרינט, הנשים שעולות להר מסבירות שמדובר לא רק בשינוי הסטטוס קוו המדיני על ההר, אלא בשינוי כל שיטת המשטר. ביטול הדמוקרטיה ואפילו שינוי הדת היהודית והקמת יהדות חדשה
עם כל הכבוד לאחמד טיבי ולעמיחי שיקלי – מה שמונח על כף המאזנים הוא הרבה מעבר לדגל ולהמנון על הר הבית, אלא בטחונה של ישראל ושלמותה של היהדות.
אחרי שיהודים הרסו לאלוהים שני בתים, מי אומר שהוא רוצה שהם יבנו לו בית שלישי?
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אשים את נפשי בכפי ואגע בציפור הנפש הישראלית: "הטרור". הרעיון לקחת את הסיכון הזה נולד מתגובה למאמר דעה של בן דרור ימיני על המימון לסרט "הברך" (שלדבריו לא צפה בו). בתגובה שאלתי אותו אם תמימי הורשעה בתמיכה בטרור. התגובה זכתה לתגובות רבות. ימיני מיהר לצרף סרטון שבו תמימי מדברת על כך שצריך לעזור לפלסטינים בכל דרך, תוך שהיא מציינת שזה כולל גם פיגועי התאבדות.
ישראל בעד הטרור!לגמרי כצפוי, הסרט הישראלי, כלומר אנטי-ישראלי, שמוקדש לעהד תמימי, תומכת הטרור וחיסול ישראל, זכה בפרס…
המונח טרור נכנס ללקסיקון הפוליטי המערבי במהפכה הצרפתית, לתיאור מהלכי הדיכוי של המהפכנים נגד יריביהם הפוליטיים בשנים 1793-4. כ-17000 הוצאות להורג חוקיות ועוד משהו כמו 23000 לא חוקיות בוצעו בשנים אלה במשטר הטרור של המהפכנים. יש חוקרים שמכלילים גם 200000 נוספים שנהרגו בתקופה הזאת כחלק ממשטר הטרור.
זו לא תהיה סקירה היסטורית על המונח טרור. יש מגוון אפשרויות לקרוא על זה, מוזמנים לקרוא את הספר Political Terrorism של Alex Schmidt & Albert Jongman. הספר מצא שהיו 109 הגדרות שונות בספרות לטרור (ב-1988).
כאשר ניסו למצוא מכנה משותף גילו שממש קשה לעשות זאת. הפעלת אלימות הופיעה רק ב-83% מהמקרים; פוליטית הופיעה ב-65%; איום ב-47%; ועוד. מכאן, שניתן לראות שהספרות התקשתה להגיע להסכמה על הגדרה של טרור. הסיבה הכי חשובה לחוסר ההסכמה היא פוליטיקה ואינטרסים. יש אינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, כיוון שיש קונצנזוס שטרור זה רע.
הספר מצא 109 הגדרות בספרות לטרור. "הפעלת אלימות" הופיעה ב-83% מהמקרים; "פוליטית" ב-65%; "איום" ב-47%. המחלוקת נובעת מהאינטרס להשיג בעלות על המילה טרור, לנוכח הקונצנזוס שטרור זה רע
המבוכה הזאת מעלה שאלות שהגדרה של טרור צריכה להצליח לאפשר להבדיל ביניהן:
בהנחה שמסכימים שטרור נועד למטרות פוליטיות, מה ההבדל בין טרור לבין צורות אחרות של אלימות פוליטית?
האם קיים טרור ממשלתי? והאם טרור ממשלתי וטרור שמהווה התנגדות הם חלקים אותה תופעה?
איך מבדילים בין טרור לפשעים פליליים, ואיך מבדילים אותו ממלחמה?
האם טרור זאת קטגוריה תחת אלימות / כוח / השפעה / כפייה?
האם יש טרור לגיטימי וכיצד ניתן להצדיק טרור?
מה הקשר ומה ההבדל בין טרור לבין לוחמת גרילה?
מדינות ערב ואש"ף טענו לאורך שנים רבות שלוחמי חופש אינם טרוריסטים, כדי לאפשר לגיטימציה לפעולות טרור נגד ישראל. חאפז אסד אמר ב-86:
"אנחנו תמיד התנגדנו לטרור. אבל טרור זה משהו אחד, ומאבק לאומי נגד כיבוש זה משהו אחר. אנחנו מתנגדים לטרור, ועל כל פנים אנחנו תומכים במאבק נגד כיבוש ע"י תנועות לשחרור לאומי".
הרעיון הוא להצדיק את האמצעי (טרור) ע"י המטרה (שחרור לאומי). באופן מפתיע, דווקא במערב קיבלו את החיבור הזה, ואת הטיעון שאלו שתי תופעות קיצוניות של אלימות, ובעוד ששחרור לאומי הוא לגיטימי, טרור הוא רע. בזה למעשה נפסלה האפשרות הלוגית שתנועות לשחרור לאומי יכולות להיות במקביל טרוריסטיות.
נתניהו כתב בסיפרו "הטרור: כיצד המערב יכול לנצח?":
"לוחמי חופש לא מפוצצים אוטובוסים, טרוריסטים כן. לוחמי חופש לא שובים וטובחים תלמידים, טרוריסטים כן. זאת חרפה שדמוקרטיות מחברות את המילה חופש עם טרוריסטים".
באותו ספר נתניהו הגדיר טרור כך:
"פעילות מכוונות ועקבית של רצח, פציעה, ואיום על חפים מפשע לשם הפצת פחד למטרות פוליטיות".
אבל ההגדרה של חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית, והרי הפלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו פלסטינים שנפגעים מפעולות צה"ל בשטחים הם חפים מפשע, ומכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור, ואילו הפלסטינים לא. בספר הבא שלו "המאבק בטרור" החליף נתניהו את המונח חפים מפשע באזרחים.
הגדרת חפים מפשע מאפשרת פתח למחלוקת פוליטית. הרי פלסטינים טוענים שמתנחלים אינם חפים מפשע, ואילו נפגעי פעולות צה"ל בשטחים כן. מכאן ניתן לטעון שצה"ל מבצע פעולות טרור והפלסטינים לא
הארכתי די, וכעת הגיע הזמן לדבר על מה כן, כמובן שזאת לא הגדרה מוסכמת לחלוטין אבל זאת הגדרה מקובלת יחסית במחקר של ימינו:
הפעלה מאורגנת ומכוונת של אלימות או איום בהפעלת אלימות נגד אזרחים או מטרות אזרחיות במטרה להשיג מטרות פוליטיות.
מה חשוב בהגדרה הזאת? היא מאפשרת להבחין בין פעולות שונות – מחאות, שביתות, צעדות, חרם וכדומה – אינן פעולות טרור. המטרה של הפעולה היא פוליטית (שינוי משטר, השגת כוח פוליטי, השגת תקציב). ללא כוונה כזאת זוהי אינה פעולת טרור וכך ניתן להבחין בינה לבין פעולות פליליות אחרות.
מנגד, פעולות דתיות או אידיאולוגיות נכללות תחת טרור בהגדרה הזאת. זה מנטרל את המטרה של הפעולה מהמשוואה ומשאיר רק את דרך הפעולה. לבסוף הפגיעה היא באזרחים ובמכוון. קרי, פגיעה באזרחים כנזק אגבי אינה פעולת טרור, והאפשרות להשתמש באזרחים כמגן אנושי כדי לכפות על היריב להיות טרוריסט יורדת מעל הפרק.
פעולות כאלה אם יבוצעו ע"י חיילים מוגדרות היום פשעי מלחמה לפי הדין הבינ"ל, בעוד שלגבי גורמים אחרים אין לזה הגדרה משפטית מתאימה ובעזרת ההגדרה הזאת ניתן לקיים מסגרת חוקית לגבי טרור.
ההגדרה גם מאפשרת להבחין בין פעולות גרילה לפעולות טרור. פעולות חיזבאללה נגד חיילי צה"ל ברצועת הבטחון היו פעולות גרילה ולא פעולות טרור, וכן "המחבל" שאלאור אזריה חיסל ביצע פעולה פלילית של הפרת סדר, אבל הוא לא ביצע פעולת טרור והוא גם לא לוחם גרילה.
ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, כיוון ש"לוחמת גרילה" זה מונח שנשמע לגיטימי וחיובי ואילו "טרור" זה מונח שמקובל כשלילי.
ההפרדה בין פעולות גרילה לפעולת טרור חשובה, כי זה מאפשר להגדיר ארגונים שמבצעים גם פעולות גרילה וגם פעולות טרור כארגוני טרור, ולא לאפשר להם להתחבא מאחורי המושג גרילה, שנשמע לגיטימי יותר
לא בכדי אסד מקפיד לציין שהוא נלחם בטרוריסטים גם כאשר הוא תוקף אותם בנשק כימי, וכמוהו פוטין וארדואן, ואפילו דוטרטה הגדיר כך ארגוני סמים.
את הדיון הארוך על מה זאת לוחמת גרילה אחסוך הפעם. אבל ההגדרה הזאת חשובה מאוד, כי היא מאפשרת, כאמור, להפריד בין המטרה לאמצעים – לוחמי חופש, אנרכיסטים ומהפכנים יכולים לבצע פעולות טרור ופעולות גרילה. כאשר הם מפעילים טרור הם טרוריסטים, גם אם הם לוחמים למען שחרור מכיבוש.
השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות כל פלסטיני "מחבל" וכל חבר כנסת ערבי ״תומך טרור״ – נובעים ממניעים פוליטיים. זה מאפשר לנו להצדיק הפעלת אלימות כלפי פלסטינים בקלות רבה יותר, מייצר לכידות, ומנחיל נרטיב שכל מאבק של הפלסטינים בישראל אינו לגיטימי.
כך בדיוק נהג נשיא המדינה יצחק הרצוג, כאשר כינה את הודעת בן אנד ג'ריס למנוע מכירת הגלידה שלהם בשטחים כסוג חדש של טרור. גם חרם כלכלי אינו פעולת טרור, שאם כך הדבר אזי הסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן הן כאלה, כי הן פוגעות בצורה שרירותית באזרחי איראן.
חרם כלכלי נגד מדינת ישראל הוא סוג חדש של טרור. טרור כלכלי. עלינו להתנגד לחרם ולטרור מכל סוג שהוא. קמפיין ה-BDS אינו רודף שלום ומבקש לערער את עצם קיומה של מדינת ישראל. הוא מכוון את חיציו כנגד הכלכלה הישראלית ועלינו לצאת נגדו בתוקף. pic.twitter.com/ouSAstOitc
— יצחק הרצוג Isaac Herzog (@Isaac_Herzog) July 21, 2021
שאלה כמו ששאלתי את ימיני הופכת מיד למצב שבו אני מגן על עהד תמימי. אבל תמימי אינה תומכת טרור, גם אם היא מעצבנת נורא ומציקה לחיילי צה"ל. אמירה כללית שקוראת לפיגועי התאבדות, אינה תמיכה בטרור, וגם פגיעה בחיילים אינה מוגדרת ככזו. הגדרה זו שמורה למי שמסייע באופן אקטיבי לפעולת טרור.
השימוש המרובה במילה טרור, תומכי טרור וההתעקשות לכנות פלסטינים "מחבלים" וח"כים ערבים ״תומכי טרור״ – מאפשר הצדקת אלימות כלפי פלסטינים, ונרטיב לפיו מאבק פלסטיני בישראל אינו לגיטימי
לדוגמה, מימון פעולות טרור, הסעה של מחבלים במודע וכן הלאה. הרי לא היינו מכנים תומכי טרור את אוהדי לה פמיליה על קריאות "מוות לערבים" וגם לא את הצועדים במצעד הדגלים שעשו זאת. אלה שענו לי שצבא אחר היה יורה בה, צריכים להביא בחשבון שאותו צבא היה מבצע פשעי מלחמה. בן דרור ימיני עשה שימוש בטרור במאמר הדעה שלו, כי זה מייתר אותו מלהביא טיעונים רציניים וזה קונה לייקים ותומכים.
עמר דנק הוא סא\"ל במיל\', שירת בבחטיבה האסטרטגית באג\"ת ובמחלקת תכנון המערכה חיל האוויר. מהנדס מערכות מידע, תואר שני ביחסים בינ\"ל בניהול מו\"מ וקבלת החלטות ומרתוניסט. הבלוג של עמר, \'עמר אסטרטגיה\' עוסק בניתוח תהליכי קבלת החלטות בסוגיית בטחון מנקודת מבט אסטרטגית, והשפעות הפוליטיקה הפנימית על קבלתן, בתפיסת הבטחון של ישראל ובתהליכי קבלת החלטות בכלל. http://www.omerdank-strategy.com/
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם