נושא
מכון ויצמן

סוד הבנייה הרומית העתיקה

חוקרים תהו במשך שנים רבות כיצד מבני ענק רומים עתיקים שורדים את פגעי הזמן ● לפי מחקר חדש של MIT, גרגרים עשירים בסידן שומרים על המבנים ו"מרפאים" אותם בחשיפה למים ● ד"ר לינדה סימור, אחת מעורכות המחקר, מספרת בריאיון לזמן ישראל כי עתה מנסים המדענים ליישם את הגילויים בתעשיית הבטון המודרנית

עוד 1,860 מילים

אין לטעות בהודעה המשותפת שיצאה אתמול, אחרי פגישת הסולחה בין ראש הממשלה לראשי משרד הבריאות ● בנט יזם את המריבה באופן מחושב - והוא יחזור אליה בהזדמנות הראשונה ● למעשה, התיעוב של בנט כלפי הפקידים הבכירים של המשרד מתגלגל אצלו כבר הרבה זמן ואת שורשיו אפשר למצוא עוד בספר שהוציא כשהיה שנה עברה באופוזיציה ● פרשנות

עוד 646 מילים

התחלואה הקשה עלולה להימשך גם אחרי החיסונים

הרוב המוחלט של חולי הקורונה המאושפזים כיום נדבק אחרי שהחל מבצע החיסונים ● מדובר במבוגרים וקשישים, חלק מאוכלוסייה שקרוב לוודאי כבר לא יתחסן ● מומחים מזהירים: "סבירות גבוהה שרבים יישארו פגיעים להדבקה" ● המשמעות: המצב הקיצוני בבתי החולים עלול שלא להשתנות ● פרופ' ערן סגל: "מדובר על פוטנציאל של 38 אלף חולים קשים, ו-8,400 חולים שימותו"

עוד 1,057 מילים

ממצאים במגדל דוד כותבים מחדש את ההיסטוריה של ירושלים

ביסודות החומה המערבית החיצונית למרגלות מגדל דוד, גילו ארכיאולוגים כתובת מתוארכת משנת 1212 ● התגלית המרעישה משנה לחלוטין את דברי ההיסטוריה ● ראש מחוז ירושלים של רשות העתיקות, עמית ראם: "כולנו חשבנו שהחומה מהתקופה הצלבנית, המאה ה-12. זה מופיע בספרים!" ● עכשיו, באמצעות טכנולוגיה חדשנית, הארכיאולוגים חושפים ראיות חדשות לתיארוך כל אחת מהחומות

עוד 1,004 מילים ו-2 תגובות

משרד הבריאות העביר את "שאלון הקורונה" של מכון ויצמן לחברה מסחרית

מעקב זמן ישראל משרד הבריאות אימץ את השאלון החכם שפותח במכון ויצמן כדי לזהות מוקדי התפרצות הקורונה באמצעות חכמת המונים ● אבל בשלב זה נפרדו דרכי המדינה והמדענים - וביצוע השאלון הופקד בידי "דיאגנוסטיק רובוטיקס" ● כעת, חברה פרטית אוספת עלינו מידע רגיש ● בין המשקיעים בה: מבטח-שמיר, קרן אלפא קפיטל, והזוג יהודית וקובי ריכטר ● תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה

עוד 957 מילים

בעולם מאמצים את שיטת מכון ויצמן לאיתור התפרצויות קורונה עם שאלון

השיטה שפיתחו מדענים ממכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, לזיהוי וניבוי אזורי התפשטות הקורונה באמצעות שאלונים יומיים, זוכה להתעניינות בינלאומית ● השיטה החלה לפעול במספר מדינות, בהן ארה״ב, הודו ובריטניה ● פרופ' ערן סגל, ממפתחי השיטה, מוביל כעת מאמץ להקמת פורום בינלאומי לשיתוף נתונים ● כ-60 אלף ישראלים כבר מילאו את השאלונים

השיטה לניטור, זיהוי וניבוי אזורי התפשטות הקורונה באמצעות שאלונים יומיים, שיזמו ופיתחו מדענים ממכון ויצמן בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ובתיאום עם משרד הבריאות, זוכה להתעניינות בינלאומית רחבה.

השיטה כבר החלה לפעול בארה"ב, הודו, לוקסמבורג, מלזיה, ספרד, גרמניה, איטליה ובריטניה. בימים האחרונים מוביל פרופ' ערן סגל, ממפתחי השיטה, מאמץ להקמת פורום בינלאומי לשיתוף נתונים ותובנות שייאספו על ידי השאלונים במדינות השונות, במטרה לפתח יחד כלים לניבוי והשוואה בין המדינות השונות.

השיטה מתבססת על שאלונים לכלל הציבור, העוקבים אחר התפתחות תסמינים הנגרמים מהנגיף, ועל ניתוח הנתונים המתקבלים משאלונים אלה, באמצעות אלגוריתמים של "ביג דאטה" ובינה מלאכותית. החוקרים מציינים, כי מאחר שהתפשטות הנגיף מתרחשת ב"צבירים" של הידבקות, זיהוי מוקדם של הצבירים הללו עשוי לאפשר פעולות שונות להכוונת הפעולות שיאטו את התפשטות הנגיף.

פרופ' ערן סגל
פרופ' ערן סגל

הפיילוט שהושק בישראל לפני שבוע זכה להיענות גדולה של הציבור. כ-60 אלף ישראלים מילאו את השאלונים. מניתוח ראשוני של הנתונים, הצליחו המדענים לזהות עלייה משמעותית בסימפטומים שמדווחים בשכונות בהן עברו חולי קורונה מאומתים.

מיפוי מדויק כזה – ברמה של שכונות – עשוי לאפשר לרשויות הבריאות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפשטות של הנגיף, תוך מתן הקלות לאזורים שבהם לא צפויה התפשטות.

"שאלונים אלה הם הכלי היחיד שיכול לספק תמונה כללית של התפרצות הנגיף ברחבי המדינה", מדגיש סגל. "חשוב לציין שהם לא נועדו להחליף את המאמץ להגדלת מספר הבדיקות לאיתור חולים ונשאים. עם זאת, כושר הבדיקה לעולם לא יוכל להקיף את כלל האוכלוסייה – מסיבות לוגיסטיות וכלכליות. אנחנו מאמינים שהשיטה שלנו עשויה להוות כלי אסטרטגי עבור משרד הבריאות לטיפול במשבר".

עוד 237 מילים

מכון ויצמן מסתמך על חכמת ההמונים כדי לסייע בזיהוי מוקדי התפרצות הקורונה

חוקרים ממכון ויצמן ומהאוניברסטיה העברית החלו להפעיל אתמול כלי נסיוני חדש, שמטרתו איתור מוקדם של אזורים מועדים להתפרצות הקורונה ● באמצעות שאלון יומי המיועד לכלל האוכלוסיה, וללא פגיעה בפרטיות, הם מקווים לאפשר איתור מהיר יותר של מוקדי התפשטות המגפה - וניבוי המוקדים הבאים לפני שהם פורצים ● בראיון לזמן ישראל, מספר פרופ׳ ערן סגל כי כבר עכשיו מזהים הבדלים בין אזורים שונים בארץ ● מוזמנים לשתף ולהשתתף

עוד 855 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה