"הגשת סיוע הומניטרי היא תחום שנלמד בדם. יש שנים ארוכות של ניסיון של ארגוני סיוע בינלאומיים, ארגונים ישראליים ומומחים בתחום. כשהקימו את גוף ה־GHF כדי לחלק סיוע בעזה ולעקוף את חמאס, שברו את כל עקרונות הסיוע".

את הדברים לעיל אומרת אילת לוין קארפ, מנכ"לית "סיד ישראל", ארגון הגג של ענף הסיוע והפיתוח הבינלאומי. לוין קארפ מסבירה כי מדיניות ישראל בנוגע לאוכלוסייה האזרחית בעזה הייתה בלתי עקבית במהלך המלחמה.

"במהלך המלחמה, וגם כעת, קשה להבין מה קורה בעזה. ישראל לא מספקת את הסיוע עצמו, אלא מה שהמדינה שלנו עושה זה לפתוח את השערים. אבל במשך שלושה חודשים הרעיבו את האוכלוסייה.

"אי אפשר להכחיש שהסבל בעזה, גם כיום, גדול מאוד, ומניעת סיוע היא דבר בלתי מוסרי ובלתי יעיל. חייבים לתת סיוע, והחובה היא לעשות זאת בדרך שמקטינה את הזליגה לארגון טרור"

"טענו שהסיוע שנכנס אליהם במהלך הפסקת האש (של חורף 2025, ט"ש) אמור להספיק בתקופת אי־הכנסת הסיוע, ואנחנו קראנו בסיד לא לפתוח את שערי הסיוע באופן עיוור – פעם אחת למנוע סיוע ופעם אחרת להכניס סיוע בניגוד לעקרונות הסיוע. מה שצריך היה לעשות הוא לעבוד בתחום הסיוע כדי לוודא שהאוכל מגיע באמת לאוכלוסייה שזקוקה לו, לאוכלוסייה הבלתי מעורבת.

"אי אפשר להכחיש שהסבל בעזה, גם כיום, גדול מאוד, ומניעת סיוע היא דבר בלתי מוסרי ובלתי יעיל. חייבים לתת סיוע, והחובה היא לעשות זאת בדרך שמקטינה את הזליגה לארגון טרור".

ילד נושא קופסת סיוע מטעם קרן הסיוע לעזה (GHF) ממרכז חלוקה במרכז רצועת עזה, 29 במאי 2025 (צילום: Eyad BABA / AFP)

זה היה גם הרציונל מאחורי הקמת ה־GHF: ניסיון לעקוף את חמאס כך שלא יתחזק מהסחר במוצרים. "היה פער גדול בין התכנון שלהם לבין המציאות. בהקמת ה־GHF הייתה התעלמות מעקרונות הסיוע ההומניטרי. הגישו את הסיוע בדרך שהייתה בלתי נגישה לאוכלוסייה, ביצעו זאת מחוץ למרכזי הערים, הכינו חבילות קטנות ותכננו לבצע זיהוי כלשהו למקבלי הסיוע.

"זה לא עבד, זה יצר כאוס ולא השיג את המטרה. בתחום הזה יש למידה רבת שנים של איך לבצע סיוע הומניטרי.

"לא מפתיע שה־GHF לא עבד. חבל שלא פנו לסיד ישראל. אנחנו מאגדים את כל המומחים בתחום בישראל ואת כל מי שעבד אי פעם בארגוני סיוע בינלאומיים וישראליים – אנשים מקצועיים שיודעים את העבודה".

"בהקמת ה־GHF הייתה התעלמות מעקרונות הסיוע ההומניטרי. הגישו את הסיוע בדרך שהייתה בלתי נגישה לאוכלוסייה, ביצעו זאת מחוץ למרכזי הערים, הכינו חבילות קטנות ותכננו לבצע זיהוי כלשהו למקבלי הסיוע"

הריאיון עם לוין קארפ מתקיים לקראת SID2026, הכנס השנתי של ארגוני הסיוע הישראליים, שייערך ב־20 בינואר 2026 בבית ציוני אמריקה בתל אביב. הארגון שהיא מובילה בשנתיים האחרונות מאגד מאות גופים העוסקים בישראל בסיוע בינלאומי.

עיקר פעילותו מתבססת על עמותות סיוע, ובהן "ישראייד", "אינוביישן אפריקה", "נורה – המעבדה לחדשנות גלובלית" (קרן פירס), "פייר פלאנט", מכון ערבה, "לא עומדים מן הצד" ועוד. בסיד ישראל חברים גם תאגידים מסחריים שמקדישים את מרבית פעילותם לעסקים בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי, וכן ראשי תוכניות אקדמיות ומרצים מומחים בתחום.

ילדים ממתינים לקבלת מנות מזון במטח צדקה במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, 20 בדצמבר 2025 (צילום: Eyad Baba / AFP)

בסיד ישראל ביצעו לאחרונה מחקר בקרב כ־15 ארגוני סיוע, במטרה לברר את מצבם לאחר המלחמה. 53% השיבו כי המלחמה הביאה לצמצום פעילות הארגון שלהם, ורק כ־14% אמרו שהמלחמה הרחיבה את פעילותם. באשר לשיתופי פעולה בינלאומיים, כ־47% ציינו שהמלחמה צמצמה את שיתופי הפעולה שלהם, ושוב – רק 14% אמרו כי פעילות זו הורחבה.

עוד עולה כי 60% מהארגונים ציינו שהמלחמה הקטינה את יכולתם לגייס תרומות, ו־67% אמרו שנשאלו על ידי קולגות על עמדתם הפוליטית ביחס למלחמה.

לוין קארפ מכירה היטב את הביקורת הפנים־ישראלית סביב סוגיית הסיוע לאזרחי עזה. "בישראל טוענים, מצד אחד, שכל העזתים מעורבים בטרור ושאין שם אזרחים או ילדים או קשישים שלהם מגיע סיוע. אנחנו כמובן לא מסכימים עם הטענה הזו. זה משולל יסוד.

"יש מנגנונים לעקיפת משטר הרשע. ייתכן שהתוצאה לא תהיה מאה אחוז, אבל ישראל לא עשתה עבודה מספיק טובה בתחום. לא ניסו לעבוד עם ארגונים ומומחים ישראלים שאפשר לסמוך עליהם"

"מצד שני, אם מכירים בצורך להכניס סיוע, הטענה היא שהסיוע מחזק את הטרור ושחלק גדול ממנו הגיע לחמאס. בתוך הטענות האלה צריך לזכור כמה דברים. ראשית, קשה לדעת כמה מן הסיוע אכן הגיע אליהם, אבל בהחלט צריך לעבוד כך שזה לא יגיע לידי הטרוריסטים – וזה מורכב.

"לשיטתנו חייבים להגיש סיוע, וצריך לעשות זאת בדרך שתקטין את הזליגה. הבעיה של התמודדות עם משטרי רוע מן הסוג של חמאס אינה ייחודית לעזה. זה קורה גם בתימן, למשל. יש מנגנונים לעקיפת משטר הרשע. ייתכן שהתוצאה לא תהיה מאה אחוז, אבל ישראל לא עשתה עבודה מספיק טובה בתחום. לא ניסו לעבוד עם ארגונים ומומחים ישראלים שאפשר לסמוך עליהם".

אילת לוין קארפ, מנכ"לית סיד ישראל (צילום: גלעד קוולרציק)

ומה לגבי ארגוני הסיוע הבינלאומיים שפעלו בעזה?
"גם הם לא בסדר במצבים רבים. הם המעיטו בתפקיד של חמאס, לא יצאו באופן ברור מספיק נגד העובדה שמדובר בארגון טרור, שעושה שימוש ציני ואכזרי באוכלוסייה ובמתקנים כדי לייצר טרור. הם לא הדגישו מספיק שחמאס הוא הבעיה.

"כשקוראים את הדוחות שלהם, הטרמינולוגיה אינה חד־משמעית, ואפשר לחשוב שיש רק צד אחד בעייתי. אם חמאס משתלט על סיוע בינלאומי וארגוני הסיוע לא נותנים לכך ביטוי ברור בדוחות שלהם, אז הם לא מסייעים לאוכלוסייה המקומית. כמובן שיש ארגונים בינלאומיים הוגנים יותר ופחות. לא כולם בעייתיים".

לוין קארפ צמחה בהתנחלות קדומים ובאה מתוך הציונות הדתית, והיא חלק ממנה עד היום, כולל היותה דתייה. בחייה המקצועיים יצאה לשליחות מטעם משרד הכלכלה בגאנה למשך ארבע שנים, שם הקימה נספחות כלכלית ישראלית, עבדה בסיוע לחברות ישראליות להשתלב בשוק המקומי, ואף ילדה שם את אחד מילדיה.

ארגון סיד ישראל קיים זה כ־14 שנים. הוא החל לפעול בתקופה שבה ארגוני הסיוע הישראליים צמחו לכדי קבוצה בעלת נוכחות והשפעה

ארגון סיד ישראל קיים זה כ־14 שנים. הוא החל לפעול בתקופה שבה ארגוני הסיוע הישראליים צמחו לכדי קבוצה בעלת נוכחות והשפעה. עד לפני כ־20 שנה השתתפה ישראל בתהליכי פיתוח וסיוע בינלאומיים בעיקר באמצעות משרד החוץ ומש"ב – סוכנות הסיוע הבינלאומית הישראלית, שפועלת גם כיום.

בתקופת הזוהר של סיוע החוץ הישראלי הייתה אפריקה יעד מרכזי, אולם לאחר מלחמת יום הכיפורים נוצר נתק עם מדינות רבות ביבשת, והענף הצטמצם. נושא הסיוע הבינלאומי נתפס בדמוקרטיות רבות ברחבי העולם כדרך להפגין "עוצמה רכה", להיות שותפים בארגונים בינלאומיים, ועל הדרך גם לזכות במעט יחסי ציבור חיוביים.

כאמור, לפני כ־15 שנה חל מפנה: התעוררות של המגזר השלישי לצד כניסה של השוק המסחרי הפרטי לתחום הפיתוח והסיוע הבינלאומי. אגב, "פיתוח בינלאומי" מתייחס לענפי תשתיות, מים, חקלאות, רפואה וחינוך בעיתות שגרה. המונח "סיוע בינלאומי" נדרש כאשר משק מסוים נמצא בקריסה מוחלטת – כתוצאה מאסון טבע גדול, מגפה, רעב, מלחמת אזרחים או מלחמה אחרת.

הסיבה לצמיחתם של ארגוני סיוע בינלאומיים ישראליים איכותיים ואפקטיביים נובעת, ככל הנראה, מישראלים שחזרו לישראל לאחר עבודה בארגונים בינלאומיים, או מחשיפה לפקולטות בחו"ל בתחומי הקיימות, הפילנתרופיה והיחסים הבינלאומיים.

באותן שנים קמו ארגונים ישראליים משמעותיים, ועם הזמן נוצר צורך בארגון גג שיקדם אינטרסים משותפים – ובהם קידום תוכניות לימוד באקדמיה הישראלית, שיתופי פעולה רוחביים עם משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד המדע ומשרד החוץ.

"החיים בגאנה לימדו אותי עד כמה אנחנו בישראל חיים באלפיון העליון של העולם. וכן, כמה התחום שבו אני עוסקת עשוי להיות מבלבל ומסובך"

באקדמיה הישראלית עוסקים בתחום הפיתוח הבינלאומי והסיוע הבינלאומי, בין השאר, בתוכנית "גלוקל" באוניברסיטה העברית, בלימודי פיתוח בר־קיימא במעבדת ניצן באוניברסיטת תל אביב, במרכז ללימודי אפריקה באוניברסיטת בן־גוריון ובמסלולי לימודי חירום בפקולטות נוספות.

"סיד ישראל" כינס תחתיו גם את העמותות הישראליות, החברות המסחריות והגופים האקדמיים, וכיום רשומים בו כ־150 חברים מגוונים, העוסקים בקוד האתי של הגופים ובאתגרים בתחומי החקלאות, הרפואה, המים והאנרגיה. רוב הגופים החברים מפעילים סיוע הן בתוך ישראל והן מחוצה לה.

ילדות פלסטיניות עקורות אוכלות מזון שחולק עלי ידי מטבח צדקה בחאן יונס בדרום רצועת עזה, 17 בדצמבר 2025 (צילום: Bashar Taleb / AFP)

מה למדת בגאנה?
"עסקתי בקידום כלכלי לגופים ישראליים. נפתחו לי שם העיניים לגבי גודל הפוטנציאל לחברות ישראליות וההזדמנות לעשות טוב. החיים שם גם לימדו אותי עד כמה אנחנו בישראל חיים באלפיון העליון של העולם. וכן, כמה התחום שבו אני עוסקת עשוי להיות מבלבל ומסובך.

"אני זוכרת שבאחת מתקופות הקורונה הסתייענו מפעם לפעם בנהג מקומי. באחת הנסיעות הצעתי לו להצטרף אליי ולילדים לגלידה, ורציתי לרכוש לו את הגלידה. פתאום הבנתי שמחיר הגלידה הוא גובה המשכורת היומית שלו. אני זוכרת שהייתי נבוכה: להציע לו גלידה? לא להציע? זה פוגע בו או מכבד? כשגרים בישראל לא חושבים על זה, אבל שם נפגשים פנים אל פנים עם החוסר".

איך רואים בגאנה את ישראל?
"כיום המצב הדיפלומטי קשה מאוד. יש משבר בין המדינות. בעבר הקשר התבסס על הערכה עמוקה למדינה כמו שלנו, שהתחילה כמדינה מתפתחת וזינקה במעמדה בתוך עשרות שנים. הם מעריצים את החקלאות הישראלית ושואפים ללמוד ממנה. יש להם גם זיקה רגשית לישראל על בסיס דתי – הנצרות".

"המדינה שלנו הוקמה כמדינה יהודית שרוצה להיות כוח חיובי ואור לעולם כולו. תיקון עולם הוא מושג בסיסי ומוכר. וזה לא רק עניין יהודי – אני באמת מאמינה שזה גם כדאי לישראל"

את באה מהציבור הדתי־לאומי, מיהודה ושומרון. איך את מסבירה שדווקא בקרב הציבור הזה רואים עוינות גדולה לנושא הסיוע הבינלאומי?
"אני באמת מתקשה להבין למה זה לא טבעי לאנשים. המדינה שלנו הוקמה כמדינה יהודית שרוצה להיות כוח חיובי ואור לעולם כולו. תיקון עולם הוא מושג בסיסי ומוכר. וזה לא רק עניין יהודי – אני באמת מאמינה שזה גם כדאי לישראל, משום שכל נתינה לאחר היא דבר טוב גם למי שנותן. הרווח מסיוע בינלאומי הוא בכל הרמות: גאופוליטיקה, כלכלה, דיפלומטיה וחברה.

"לצערי, בשומרון, המקום שבו גדלתי, הסיוע הבינלאומי אינו תחום מקובל. ביהדות שעליה צמחתי דיברו על החלש, הגר והאלמנה. מנגד, אפשר להבין שאנשים בשומרון גדלו במציאות ביטחונית קשה מאוד. הילדים והצעירים חוו מקרוב את טראומות הטרור. כולם הכירו אישית אנשים שנרצחו.

שכונת א־ספטאוי, מערבית לג'באליה, בצפון רצועת עזה, 10 בדצמבר 2025 (צילום: BASHAR TALEB / AFP)

"בתקופת צעירותי, ימי האינתיפאדה השנייה, הלכנו להלוויות על בסיס שבועי. זהו ציבור שנושא עימו כאב, פחד וזרות. אני זוכרת שבילדותי חשבתי שזה מוזר שקדומים מוקפת בכפרים ערביים ושאינני מכירה אף אחד מהכפרים הללו. איך נראית ילדה ערבייה שגדלה לא רחוק ממני? לא ידעתי".

מה האתגר הגדול של ארגוני הסיוע הישראליים בעת הזו?
"כמו כל סקטור בישראל, גם אנחנו מתמודדים עם אנטישמיות כלפינו מצד גופים בינלאומיים. מצד אחד, קשה לנו מאוד לגייס תרומות למטרות סיוע בינלאומי. המצב הכלכלי בתוך ישראל קשה כיום, ואנשים נמצאים בתחושה מוצדקת של 'עניי עירך קודמים'.

"גם גופים פילנתרופיים גדולים מחו"ל, כולל יהודיים, מקצצים ומעדיפים לתרום לפרויקטי שיקום בתוך ישראל. לכך יש להוסיף את ההחלטה לסגור את USAID – החלטה שמקשה על כל הענף ברחבי העולם"

"מצד שני, גם גופים פילנתרופיים גדולים מחו"ל, כולל יהודיים, מקצצים ומעדיפים לתרום לפרויקטי שיקום בתוך ישראל. לכך יש להוסיף את ההחלטה האמריקאית לסגור את USAID – החלטה דרמטית שמקשה על כל הענף ברחבי העולם".